אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גיזת הזהב / רוברט גרייבס


התמונה של אלי אשד

גיזת הזהב / רוברט גרייבס, הוצאת אודיסיאה. תרגום איתמר פארן

הרומן ההיסטורי של רוברט גרייבס, "גיזת הזהב", הוא הרבה יותר מעוד רומן המבוסס על סיפור מיתולוגי מפורסם. זהו ספר ששימש כמקור השראה למחבר עצמו ליצור תיאוריה היסטורית ודתית שהייתה לה השפעה עצומה על אלפי אנשים ועל הפאגאניזם המודרני.

בהוצאת הספרים "אודיסאה" יצא לאור בימים אלו תרגום חדש ועדכני בידי איתמר פארן של הרומן ההיסטורי הפנטסטי המפורסם "גיזת הזהב" של רוברט גרייבס, ספר שתורגם לראשונה ב-1959 בידי משה דור. זהו אינו עוד רומן היסטורי רגיל, זהו ספר שהביא ליצירת תיאוריה היסטוריוסופית - דתית שלמה.

המחבר, רוברט רנקה גרייבס,היה אחד המשוררים הבריטיים הידועים והחשובים ביותר של המאה העשרים. הוא גם היה נכדו של אחד ההיסטוריונים הגרמנייםהגדולים, המפורסמיםוהמשפיעים ביותר של כל הזמנים -לאופולד פון רנקה. אדם שלא היה סתםהיסטוריון אלא "היסטוריוסוף", פילוסוף של ההיסטוריה, שנודע כמי שפיתח את הטענה שיש "היסטוריה אובייקטיבית". הוא האמין כי העבר ניתן למדידה, לתיוק ולסיווג, כי יש לו משמעות, חוקים והיגיון כמו בחוקי המכניקה, חוקים שניתן להגיע אליהםולהבין אותם וכיעל ההיסטוריון לפעול ללא משוא פנים על מנת להגיע לאמת אובייקטיביתזאת.

תיאוריה שאם כי פעם לפני עשרות שנים שלטה באופן מוחלט ורודני בתחום המחקר ההיסטורי, כיום בעידן הפוסט מודרני שלנו של הנראטיבים, שלכל אחד מהם יש אמת משלו היא בלשון המעטה מאוד לא אופנתית.

הנכדרוברט גרייבס ניהל כל חייו מלחמת גרילה אכזרית כנגד התיאוריות ההיסטוריות של הסב ונגד גיבורו "האדם ההיסטורי" החי במציאותהיסטורית שניתן לפענחה ולהבינה.רוברט גרייבסהאמין באמונה חזקה ואובססיבית שאין שום משמעות להיסטוריה ונגזר עליה לחזור על עצמה שוב ושוב ושוב.ואת אמונה זאת הציג בספריו ובשיריו השונים.

הנכדנמשך כל חייו אל ענקי המיתוס של כל העמים בכל הדורות, מיתוסים קלטיים, אפילו עבריים קדומים ובראשם גיבורי המיתוסים היווניים, ומעל כולם כרונוס - אל הזמן, אבי האלים היווניים שתואר כמי שטרף אתצאצאיו. אלגוריה לזמן העושה שמותבבני הדורות השונים והופך אותם לאבק.

לורנס

הסוכן החשאי ת.א. לורנס הלא הוא "לורנס איש ערב"

הוא עצמו תרם תרומה חשובה ליצירת מיתוס מודרני בדמותו של חברו הטוב הודות לביוגרפיה שכתב ב-1927 על ידידו הטוב הסוכן החשאי ת.א. לורנס הלא הוא "לורנס איש ערב" בשם (lawrence and the arabian adventure (1927 שהייתה במידה רבה אחראית למיתוס שנוצר סביב איש זה.

רוברט גרייבס התפרסם בתחילה הודות לספרי שיריו והודות לספר זיכרונותיו על חוויות הלחימה האיומות במלחמת העולם הראשונה "שלום ולא להתראות" (1929, תרגם מאיר ויזלטיר ,הוצאת משרד הביטחון וזמורה ביתן ,1987). הוא התפרסם בשנות השלושים גם אבל היום הוא ידוע בראש ובראשונה, לא כל כך בגלל שירתו כמו בגלל הרומנים ההיסטוריים שחיבר ובראשם "אני קלאודיוס" והמשכו "קלאודיוס האל": ספרי זיכרונותיו של הקיסר הרומאי בשם זה על כל התככים הרציחות וההרעלות שהיו מנת גורלם של בני משפחתו הקיסרית שהוסרטו בשנות השמונים לסדרת טלוויזיה מפורסמת שבדיעבד נחשבת לאחת הסדרות המופתיות של הבי בי סי.

רוברט גרייבס חיבר גם רומנים היסטורייםאחרים. אלו כללו את הרומן תנ"כי המענייןראשי ראשי! ( my head! my head" 1925) סיפור הנביא אלישע שהחיה בן מת של אישה השונמית המביא כמה תיאוריות מעניינות מאוד על משה רבנו והסיבה שנאלץ למות מבלי שכף רגלו דרכה בארץ המובטחת. בספר קצר זה יש את הניצנים הראשונים של תיאורית האמונה באלה האם שלו שתפרח שנים לאחר מכן.בספרים כמו "האלה הלבנה" (1948 ,תורגם לעברית בידי טלה בר ) ואחרים שבהם תיאר את הפגניזם הקדמון כמבוסס על עבודת האלה האם בדת שבה היה לנשים מקום מרכזי עד שהופיעו שבטי הברברים הפרימיטיבים הלוחמניים הן ביוון והן בארץ ישראל, ויצרו דת חדשה אכזרית ופנאטית, עבודת האל האב צמא הדם ושונא הטבע שהתבססה על דיכוי הנשים. רוברט גרייבס תיאר את החברה שהתבססה על פולחן האלה כמעט כאוטופית. על התיאוריה המיתית של גרייבס "החטא הקדמון" של האנושות היה הפניית העורף לשלטון המטריארכי של הנשים וזניחת האלוהות הנקבית או "האלה הלבנה".

רוברט

רוברט גרייבס

אותה אלה לדעת רוברט גרייבס היא אם כל שירה, ולא תהיה תקנה לשירה וסופה לשקוע אלא אם כן יחודש פולחן "האלה הלבנה". לרעיונותיו של רוברט גרייבס, אם כי אין להם בסיס כל שהוא במציאות ההיסטורית, הייתה השפעה גדולה. כיום יש אלפי מאמינים (ומאמינות) "ניאו פאגאנים" ברחבי אירופה וארה"ב שדתם מבוססת למעשה על עיבודים שונים של התפיסות של גרייבס.

לתורה של רוברט גרייבס הייתה השפעה גדולה גם על החוקר הישראלי רפאל פטאי שהיה ידידו של גרייבס וחיבר עימו ספר בשם "המיתוסים העבריים" ובהשפעת רעיונותיו חיבר ספר (שלא תורגם) על ה"אלה העבריה". לרוברט גרייבס הייתה השפעה עצומה על חוקרי מיתולוגיה כמו ג'וזף קמפבל ודרכו על הבמאי יוצר "מלחמת הכוכבים". ג'ורג' לוקאס ודרכם על מליונים רבים אחרים של צרכני מדיה שונים.

תיאוריה זאת סיפר רוברט גרייבס לימים הייתה תוצר של אינטואיציה פתאומית פרי עבודה על הרומן היסטורי גיזת הזהב (1944) ) על ימי יוון הקדומה שבמקור כל מטרתו הייתה להציג סיפור קדום בגרסה מודרנית וכמו כל הרומנים האחרים של רוברט גרייבס (שלכולם בז וראה בהם יצירות נחותות בהשוואה לשירתו) כל מטרתו הייתה לשלשל לכיסו של גרייבס כמה שטרלינגים.

ואולם לפתע צצה במוחו תורה שלמה על דת קדומה וחברה קדומה נשלטת בידי נשים של מאמיני האלה הלבנה ששלטה ביוון ובעולם הים תיכוני כולו לפני פלישת היוונים לשם. פלישות שהביאו עימם אלים גבריים שונאי נשים.

רוברט גרייבסלא התייחס בתחילה לרעיון ברצינות רבה וראה בו לא יותר מבסיס לרומן שיוסיף לו עומק ומקוריותבדומה למה שעשה במקביל הסופר טולקין שכתב באותו הזמן את "שר הטבעות" שהיה מבוסס על תיאוריה היסטורית פילולוגית לא רצינית אחרת. אולם תוך כדי הכתיבה ולאחריה השתכנע רוברט גרייבס כי הרעיון שעלה בו באקראי אכן משקף את המציאות ההיסטורית הקדומה כפי שהייתה. הוא הגיע למסקנה שהאלה הלבנה עצמה היא שהעלתה בו את הרעיון והוא משמש כסוג של משורר / נביא עבורה. מאז הקדיש את חייו לפיתוחו ביצירות ספרות ועיון שונים, למעשה יצר דת חדשה.

אולי במפתיע למרות שזהו רומאן למדני מאוד המלא בשפע הידיעות של רוברט גרייבס על העולם היווני המיתולוגי הקדמון, זהו גם רומן מעולה ומבדר במאוד וללא ספק אחת מיצירותיו הטובות ביותר של גרייבס.

הסיפור הוא גירסה נוספת של אחד הסיפורים המפורסמים ביותר של המיתולוגיה היוונית, אולי המפורסם ביותר אחרי סיפור מלחמת טרויה (שאמורה הייתה להתרחש דור אחד לאחריו). הסיפור של מסע הארגונאוטים מיוון הקדומה בספינתם הארגו לארץ קולכיס (ככל הנראה גרוזיה של היום) בקווקז בחיפוש אחר גיזת זהב נסתרתוקדושה.

מכל בחינה סיפור זה הוא הגירסה הראשונה לסיפור המסע וההרפתקאות של מפגש עם תרבויות חדשות ועולמות לא ידועים שאנחנו מכירים כיום מסדרות כמו "מסע בין כוכבים". וה"ארגו" ואנשי צוותה האמיצים (אם כי המלאים וגדושים בחולשות אנוש שונות) הם המודל הראשון לצוות ספינות מחקר כמו "האנטרפרייז".

זהו סיפור שזכה לשפע של גרסאות לאורך הדורות, כולל בימינו, גם קולנועיות וטלוויזיוניות. רק לפני כמה חודשים נמסרשחבורה של ספנים יווניים אמיצים יצאו בספינה שנבנתה בדייקנות על פי המודל של הספינות היווניות הקדומות לשחזר את המסע הקדום מיוון לגרוזיה.

רוברט גרייבס לא רצה ליצור בספרו "רק" עוד גרסה של סיפור הרפתקאות הארגונאוטים במסע הארוך והמסוכן בין שפע עמים מקורבים פחות ויותר ליוונים ולאמונותיהם, אלא יצירה שתהיה לא פחות מהגרסה האולטימטיבית של הסיפור ושתהיה הרבה יותר מסיפור מסע מרתק. רוברט גרייבס משתמש במסע כדי לתאר את סיפור המאבק בין חסידי הדת היוונית החדשה של מעריצי האולימפוס והאלים שבו, דת שנוצרה ממש בשנים שלפני המסע כתוצאה מסדרת החלטות פוליטיות ובין חסידי הדת הישנה של האלה האם שבה מאמינים העמים שנכבשו זה מקרוב בידי הפולשים היווניים וכעת תרבותם מדוכאת בידי הפולשים.

המאבק מתואר כמתנהלבצורות שונות ומגוונות כמעט בכל מקום אליו מגיעים הגיבורים הארגונאוטים וכל מה שהם עושים תורם לו בצורה זאת או אחרת. במיוחד מרשימה בספר דמותו של הרקולס הגיבור היווני הקדום בעל הכוח האדיר שעם זאת יש לו נטיות מוזרות עבור רומן שנכתב בשנות ה-40 של המאה הקודמת אבל הם נראות כטבעיות ברומאן שנכתב היום. כמו משיכה הומוסקסואלית לנערים צעירים ורצון לחיות ולהתלבש כאישה. גדולתו של רוברט גרייבס היא שהוא מסוגל תאר דמויות כאלו בהומור ואם זאת להראות לקורא למה הם יצרו משיכה כזאת בבני דורם ובדורות הבאים. חבל רק שהמתרגם לא שמר על עקביות ולא נתן את השם היווני של הדמות "הראקלס " במקום השם הרומאי המוכר יותר אך האותנטי הרבה פחות.

הסיפור עצמו אינו פנטסטי ממש. גם לאירועים הפנטסטיים ביותר המתוארים במיתולוגיה ניתן בדרך כלל הסבר רציונאלי כל שהוא. אבל הרושם שנשאר אצל הקוראים הוא שלמרות המסווה הרציונאלי הרי "מתחת לפני השטח" ישנם כוחות על טבעיים המכוונים את ההתרחשויות ובראשם האלה הלבנה.

בסופו של דבר חשיבותו האמיתית של הספר היא בהיותו כמקור ההשראה לתיאוריה היסטורית פילוסופית דתית שפיתח רוברט גרייבס מאז אבל הרומאן עדיין עומד בפני עצמו כיצירה מהנה ומרתקת שמצליחה לתת תמונה אותנטית, לפחות לכאורה, של העמים היוונים הקדמונים ודרכי חשיבתם, גם אם לתמונה זאת אין כל קשר למציאותה ההיסטורית האמיתית כפי שנתגלתה בידי הארכיאולוגים בעשרות השנים שחלפו מאז שרוברט גרייבס פרסם את הספר.

חבל שהמתרגם איתמר פארן השמיט (כפי שעשה המתרגם הקודם משה דור) את אחרית הדבר האינפורמטיבית מאוד של רוברט גרייבס על מקורות הסיפור ומשמעויותיו שבה תיאר את התפתחות סיפור הארגונאוטים לאורך הדורות ואת הדרך שבה יצר אגב כתיבת הספר את התיאוריות המיוחדות שלו על התפתחות הדת והתרבות האנושית, תיאוריות שהפכו מאז מרכזיות ליצירתו. יש בה משום לתת לקוראים הבנה רבה לגבי העולם המסובך והמסוכסך של גיזת הזהב והעולם המסובך והמסוכסך עוד יותר של מוחו של המשורר ויוצר המיתוסים רוברט גרייבס.

רוברט גרייבס המשיך לפתח את התיאוריות האלו שיצר בשורה של ספרים על המיתולוגיה היוונית שבהם הציג את התיאוריה שפיתח במיוחד עבור "גיזת הזהב" על הדת של האלה האם כאמת לאמיתה המשתקפת בסיפורים השונים של המיתולוגיה היוונית. ספר אחד כזה שתורגם לעברית הואאלים וגיבורים במיתולוגיה היוונית (שתורגם בידי יובל ואליס,הוצאת פראג, 2002 )

מייד לאחר "גיזת הזהב" כתברוברט גרייבס ספר העוסק בהיסטוריה יהודית, king jesus ( "המלך ישו "1946 ) שלא תורגם לעברית אם כי הוא על חייו של ישו הנוצרי שהוא מעין השלמה לספרי "אני קלאודיוס" שכן הוא מתרחש באותה התקופה בארץ ישראל ומופיעות בו כמה מאותם הדמויות כמו הקיסר אוגוסטוס ואישתו ליויה.

ספר זה כבר קשור לתיאוריות "האלה הלבנה" שלו. רוברט גרייבס החל להאמין בהם באמונה שלמה לאחר שיצר אותם כסוג של שעשוע עבור "גיזת הזהב". ישו הנוצרי מוצג שם כ"שליח" של האל האב הנחוש בדעתו להשמיד סופית כל שריד של אמונה באלה, מבלי שיבין שבכך ישמיד את החיים בעולם אך בצליבתו הוא רק מאשר כנגד רצונו את האמונה באלה והופך להיות חלק בלתי נפרד מפולחנה.

עוד ספרים מעניינים מסוג זה שלא תורגמו כוללים את the hebrew gospel ( הבשורה העברית ,שפרסם ביחד עם החוקר היהודי יהושע פודרו ב-1954 ושבו ניסו השניים לשחזר את המקורות היהודיים של הברית החדשה שזוייפו לדעתם בידי מחברי האבנגליונים ומייסדי הכנסייה הנוצרית. רוברט גרייבס ופודרו כתבו ספר המשך בשם jesus in rome (ישו ברומא, 1960) שבו טענו שישו לא מת על הצלב כפי שסופר בברית חדשה אלא נשאר בחיים נדד בעולם והגיע לרומא ולבסוף מצא את מותו כעבור שנים בקשמיר שבהודו ששם נקבר. השניים פרסמו גם את (צלע אדם ,1955) על המיתולוגיה "הטרום מקראית" המשוערת. ביחד עם החוקר הישראלי רפאל פטאי, רוברט גרייבס כתב על נושא זה את "מיתוסים עבריים: ספר בראשית (ותורגם לעברית בידי משה אראל בהוצאת מסדה -1967) ובהשפעת רעיונותיו של רוברט גרייבס חיבר פטאי ספר (שלא תורגם) על ה"אלה העברייה".

רוברט גרייבס התעניין לא רק בעבר אלא גם בעתיד. עבור סדרה שעסקה בתחזיות עתידניות על תחומים שונים הוא כתב ספר בשם lars porsena or the future of swearing and improper language (עתיד ניבולי הפה ,1927) שבו ניסה להעלות על דעתו כיצד יראו ניבולי הפה באנגלית של העתיד. מיד לאחר מכן ב-1928 פרסם באותה הסדרה מעין ספר המשך שבו שעסק בעתיד ההומור.

הסיכום הסופי של עניינו זה בעתידהיה בספר מדע בדיוני בשם רוח מצפון (1949 שתרגם מ. אטר ב-1966) על משורר מימינו, בבירור רוברט גרייבס עצמו, שנלקח למסע בזמן לאוטופיה עתידנית בשם "כרתים החדשה" שבה הוקמה לתחייה הדת הפמיניסטית הקדומה של האלה וכוהנותיה כפי שתוארה ב"גיזת הזהב". מספר זה ברור שרוברט גרייבס האמין שהעתיד כמו גם העבר שייך לאלה ולמאמינותיה.

גירסאות אחרות של סיפור "גיזת הזהב "בעברית כוללות את: אליזה אורזשקו "מאגדות היוונים ( 1899) תרגם יהודה גור גרזובסקי, הוצאת תלפיות, ירושלים 1916. עיבוד של סיפור אפולוניוס מרודוס, הארגונאוטיקה או יזון, גיזת הזהב ומדיאה תורגם מתרגום גרמני ישן (1780) עם הערות בידי יוסף האבן .(נבו) הוצאת ירון גולן, 1996. גיזת הזהב של נתנאל הותורן תרגם יצחק לבנון צייר זיוה שישה, הוצאת מ.מזרחי,1967.

רקפת זוהר, המסע אל גיזת הזהב, צייר אבנר כץ הוצאת זמורה ביתן. שרה לבני, "גיזת הזהב ואגדות נוספות"הרפתקאות גיבורי ואלי יוון ומפגשיהם עם בני האדם צייור אירנה בת צבי ודניאל אקרמן, אסטרולוג 2005.

גיזת הזהב בסטימצקי

ארגונאוטים בויקיפדיה וגם בויקיפדיהמיכאל ווד על ג'יסון וגיזת הזהב קולכיס שווה גרוזיה שחזור מודרני של המסע גיזת הזהב מאת אפולוניוס מרודוס גיזת הזהב מאת נתנאל הותורן גירסה אחרת של גיזת הזהב מאת פדריק קוליום גירסת אהרון שבתאי

רוברט גרייבס בויקיפדיה רוברט גרייבס בויקפדיה בעברית האלה הלבנה בבוקמי רוברט גרייבס והאלה המשולשת טלה בר על המיתוס הפגאני הגיבור והאלה הלבנה מיכאל שרון על האלה הלבנה בשירה העברית

ביבליוגרפיה עברית למיתולוגיה היוונית שובם של עובדי האלילים התיבה שיר מאת גרייבס אני קלאודיוס

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד