אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קינסי: המעגל הפנימי / ת. ק. בויל


התמונה של דן לחמן

המעגל הפנימית.ק.בויל. תירגמה מאנגלית: עידית שורר
המעגל הפנימית.ק.בויל. תירגמה מאנגלית: עידית שורר. מהדורה ראשונה, דצמבר 2004 מספר עמודים: 430 כריכה: רכה על העטיפה: אימג'בנק ישראל-גטי עיצוב: תמיר להב-רדלמסר. הוצאת חרגול

פרופסור קינסי הוא אחד האנשים שהייתה להם השפעה רבה על חייו של כל אדם במאה הקודמת, השפעה הולכת ומתמשכת עד ימינו ועד חייו של כל אחד מאתנו. האיש שדמותו שנויה במחלוקת מעוררת הדים רבים בכיוונים שמדענים אחרים לא זוכים לה. אם יספרו לנו למשל שפרופסוראינשטיין היה איש איום ונורא, ובעל תאוות בלתי ניתנות לסיפוק, שהיה דו מיני או כל מה שאפשר היה להגיד בימים ההם נגד מדען כאישיות, עדיין תורתו תעמוד מעל לדברים ואיש לא יבטל או ינסה להתכחש לתורת היחסות שלו רק בגלל אישיותו של החוקר. מה גם שרובנו לא באמת מבינים את תורת היחסות והיא לא נוגעת בנו ובנפשנו. אך קינסי חקר לראשונה בתולדות האנושות המודרנית את הדבר החשוב, והקרוב ביותר לכל אחד מאתנו - חיי המין.

הוא היה זה שהביא לשבירת הפוריטניות, למחיקת הדעות הקדומות ולמתירנות המינית שהחלה לפרוחבשנות השישים. לדיבור על מיניות האישה, ואם תרצו בעקיפין על ידי זה לקדם גם את הפמיניזם על ידי העלאת הרצון החופשי של נשים בסקס, לשחרור ההומואים. התייחסות נוספת לזו של פרויד על מין ילדי. אוננות והפחדים ממנה. לכל אחד מאתנו יש עמדה בנושא המיניות, ולא תמיד מהמתקדמת. סבותינו חינכו את דור ההורים שלנו בפוריטאניות הויקטוריאנית והורינו העבירו לנו עדיין חלק גדול מההתייחסות הדו ערכית למין. למרות הפתיחות הגדולה, אף אחד מאתנו עדיין לא פטור מיחס משתנה למין עצמו ולתיאוריות שהתפתחו מאז קינסי. רגשות המלווים מיניות מלווים אותנו. רגשי אשמה, איסורים, מוסריות ומוסרניות. מה שקשור ומה שלא קשור למין עצמו אלא למערכת התייחסויות רגשיות שלא תמיד קשורות באמת לעניין.

לפני זמן לא רב מלאו חמישים שנה לפרסום חלקו השני של דו"ח קינסי. הראשון עסק במיניות הגבר והתפרסם כמה שנים קודם, השני במיניות האישה. שני מחקרים ששינו את פני העולם. ההתעניינות המחודשת בדמותו הביאה ספר על חייו. הוא הספר שתורגם לעברית לא מכבר. לפני זמן קצר יצא לאקרנים סרט ביוגרפי על חייו. פרי אחר לציון היובל.

המעגל הפנימי הוא ספר מומצא ( פיקשן) על נושא אמיתי. הוא תוצאה של מחקר עומק על כל מה שהתרחש במכון המחקר, באנשים שעבדו בו ובעובדות הנוגעות לכל הנוגעים בסיפור.

הספר עוסק בפרופסור אלפרד קינסי ומחקרי המין הראשונים שנעשו מעולם. לצורך הסיפור ממציא בויל אישיות פיקטיווית, אדם שיהיה העוזר של קינסי ומפיו של עד ראיה תתגלגל לה העלילה אלא שכן היו עוזרי מחקר והתיאורים קרובים למציאות.

הספר מתחיל בבניית דמותו של המספר בהיותו סטודנט באוניברסיטה. נער תמים ובתול שאחת הסטודנטיות "הנותנות" מאמצת אותו להיות ארוסה, כי רק סטודנטים מאורסים יכולים להשתתף בקורס חיי הנישואין שלפי המוניטין שלו הוא הקורס שרואים בו תמונות "מלוכלכות" וכל כולו קורס מלוכלך, כדי שתוכל היא, וגם הוא כמובן יחד, להיכנס לסדרת הרצאות של ד"ר קינסי על חיי הנישואין, שבהם הוא נותן הרצאות גלויות על מין ומראה שקופיות. השנה היא אלף תשע מאות שלושים ותשע. ההרצאה הראשונה ניתנת וכמו שאומרת לורה "ארוסתו" האולם מריח כאילו שחררו את כל החתולים המיוחמים של האוניברסיטה במקום אחד.

אחרי שראו בפעם הראשונה תמונות של אברי מין חשופים, כולם במצב של הלם ושלוש מאות סטודנטים מתפזרים בדומיה לא אופיינית לסוף הרצאה. ד"ר סקס כמו שקינסי מכונה באוניברסיטה קורא לדברים מפורשות. פין, פות, דגדגן. זוועה נפלאה לפוריטנים של אז. כן, וישנה שמועה שהוא עורך שאלוני מין בין מי שמקיים ומי שלא מקיים יחסי מין. כך אנו עורכים הכרות עם הד"ר המיוחד הזה, וגם הולכת ומצטיירת דמותו של העוזר לעתיד לבוא.

ג'ון, העוזר, מתחיל לספר את הסיפור קצת לפני הלוויתו של פרוק, עירוב המלים פרופסור וקינסי. זה שמו של קינסי בפי עובדיו וכך הוא יכונה בהמשך. פרוק מת. האיש שלא היו לו אשליות, המדען, האמפיריקן, האבולוציוניסט. אייריס, אשתו של ג'ון מזרזת אותו. היא לא אהבה את פרוק. "הוא לא היה אלוהים" היא אומרת לג'ון העצוב. הלוואי ולא הייתי פוגשת אותו, שלא הייתי שומעת עליו. הלוואי שלא היה נולד בכלל. וכבר יש לנו נקודת התייחסות אחרת מזו של העוזר המעריץ את רבו. ומשם חזרה אל ההתחלה.

בסוף ההרצאה פרוק מבקש את כל הסטודנטים לבוא להתראיין בראיונות המין שהוא עורך. כי לא יתכן הרי שנדע הכל על זבוב הפירות ודרך התרבותו ושום דבר על החיה האנושית שמיניותה היא זאת שיצרה את האפשרות למפגשים הללו. ג'ון עונה על השאלון, על ידי קינסי עצמו ומתוודע לראשונה לסולם 0-6 שבו קינסי מגדיר זהות מינית.

פרוק לוקח את ג'ון תחת חסותו. נותן לו משרת עוזר חוקר וגם גנן פרטי בביתו. הוא לא מפסיק להרעיף עליו שבחים ומעודד אותו לעבוד חצי עירום בגינה בה הם עובדים יחד, כמו פרוק עצמו. ג'ון הולך ונכבש בקסמיו של פרוק. מתוך עיון בשאלון הפרטי של פרוק הוא מגלה שפרוק, כהן המיניות החופשית, לא קיים יחסי מין עד גיל עשרים ושמונה, אבל אחר כך ככל שהתבגר יותר החל לפתח משיכה וגם קיים יחסים עם גברים צעירים בנוסף לאשתו. כשפרוק מציע לג'ון להיות חוקר במשרה מלאה, ג'ון מתוודה שפיצח את הקוד וקרא, וכתוצאה מזה פרוק מפתה אותו לקיום יחסי מין, וכדי לסגור את המעגל האדיפלי עד סופו המוחלט, לא רק פרוק הופך להיות אביו הסמלי של ג'ון אלא שאשתו של פרוק הופכת בידיעתו ועידודו של פרוק, להיות המאהבת האימהית שלו. זו שמכניסה אותו לרזי המין. המעגל האדיפלי נחתם.

תוך כדי קריאה אפשר לגלות כמה עובדות די מפתיעות לגבי ההתייחסות למין באותם ימים טרום מלחמת העולם השניה. יחסי מין אורליים, גם בין הטרוסקסואלים היו מחוץ לחוק. על קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין חל איסור חוקי. אוננות הייתה לא חוקית, מעשה סדום נחשב לפשע יחסים סאדו מזוכיסטיים היו בל ישמע. אילו היו מעמידים לדין את עוברי החוק שמונים אחוז מהאוכלוסייה הייתה נמצאת בבית סוהר.

ת. ק. בויל עושה לנו תעלול קטן בכתיבתו. הוא לא מסתיר את צדדיו הרעים של קינסי אלא שמכיוון שזה המספר את הסיפור מעריץ אותו ומספר הכל בלשון חיובית הקורא עצמו חייב ללמוד איך להתייחס אל האיש הרב צדדי הזה. הוורקוהוליק, המגלומן, התחרותי, המיני לאין שובע. וכמו תמיד עשויה לעלות השאלה מה הקשר בין מה שאדם עושה בעבודתו, בין אם הוא מדען או יוצר אמנותי לבין אופיו. האם מישהו פחות מיני, היה נכנס בימים ההם למחקר המין הגדול שלו. מה הקשר שבין אישיותו לבין מושא המחקר. אלא שכל זה לא באמת חשוב. החשוב הוא שהמחקר נעשה במקצועיות, ללא הטיה ובאופן מדעי.

בינתיים באוניברסיטה מתערמת חשרת עננים מסביב לפרוק. הפרופסורים הזקנים, הכמרים, כל הפוריטנים ששמו של קורס התועבה ומחקר המין הגיע לאוזניו החל למחות. פרוק עומד להיות מפוטר.

אך כשמעמידים בפניו את הברירה להפסיק ללמד או להפסיק עם המחקר, בתקווה שיוותר על המחקר, הוא מוותר על ההוראה ומקים את המכון לחקר המין.

ג'ון מתחתן עם אייריס. הימים הראשונים שאחרי פרל הרבור. היא הראשונה, והיחידה המסתייגת בסביבתו של ג'ון הן מקינסי והן מהמחקר. "גורל העולם נתון על כף המאזניים, ואתה מסתובב בחורים נידחים ומודד אורגזמות. זה נראה לך טריוויאלי?"

פרופסור

פרופסור אלפרד קינסי

קינסי מביא עוזר חדש, ותעוזתו עולה. עכשיו כבר לא מספיקים לו השאלונים, הוא מארגן אפשרות לצפות בזונות בשעת קיום יחסי מין וגורר את שני עוזריו והופך אותם למציצנים של ממש. וג'ון לא יודע איך להתייחס לעובדה שפרוק מקיים יחסי מין גם עם העוזר החדש והשובב, שבקרוב יפתה גם את אשתו של ג'ון. אייריס היא זאת המשמשת כקול הרבים. היא זאת המתרגזת כשהם מראיינים פדופילים ולא מסגירים אותם למשטרה אלא רואים בעצמם אנשים שהמחקר הטהור והלא שיפוטי במרכז עניינם. והיא זו שלא מצליחה לקיים יחסי מין עם האחרים בלי לערב רגש, אלא רק כדי להיות פתוחים כמו שאנשים שהמין הוא רק דרך להתענגות, לפי פרשנותו של פרוק. היא מתאהבת בעוזר השני, לבה נשבר והיא כמעט הורסת את חייהם המשותפים.

פרוק הופך לאובססיבי יותר ויותר ומשתלט על חיי עוזריו. הם נדרשים לקיים יחסי מין כולם עם כולם, ואחר כך גם להסכים ולקיים יחסי מין אל מול המצלמה. הכל בשם המדע הטהור, ואי אפשר הרי שחוקרי מין לא יהיו פתוחים לגמרי ומהימנותם תעמוד בספק אמר.

בינואר 1948 יתפרסם החלק הראשון. מיניות הגבר והמהפכה תצא לדרך. למרות שאנשים שהתנגדו למימצאים הספר התקבל בתשואות. והספר נמכר במהדורות ענקיות. זרעי המהפכה ניטעו. 37% מהגברים קיימו יחסים הומוסקסואליים אחרי גיל ההתבגרות לפחות פעם בחייהם. כעשרה אחוזים מהם המשיכו בזה בבגרותם מתוך משיכה. כל הגברים כמעט ללא יוצא מהכלל מאוננים. גברים מחפשים מין בכל מקום מזדמן גם כשהם נשואים. כל מה שנחשב בימים ההם לאסור הפך להיות לגילוי חתרני תחת המוסריות האמריקאית.

חמש שנים אחר כך הוא מפרסם את החלק השני, מיניותה של האישה, וכאן הוא נתקל בגל איבה שהוא לא ציפה לו. אם הציבור היה מסוגל, למרות קולות מסתייגים, לקבל את עובדת היותו של הזכר יצור מיני יותר ממה שאפשר היה לשער קודם, ומיניותו רבגונית מאוד, הרי שלהפוך את האישה ל"חיה אנושית" מינית לא פחות מהגבר אי אפשר היה לבלוע באותה קלות. הסקנדל הציבורי וההתנגדות הייתה גדולה מאוד. הגילוי שנשים רוצות חושבות ומפנטזות על מין היה זעזוע לגברים. העובדה שנשים נשואות מקיימות יחסי מין מחוץ לנישואין הייתה עובדה בלתי נסבלת.

קינסי שלמרות ששמר על בריאותו בקפדנות היה חולה לב. חמש שנים אחר כך הוא מת.

נכון שהספר נקרא בקלות רבה, הוא עומד מעל רומן רומנטי אך לכדי ספרות טובה הוא לא מגיע. קשה למקם אותו. הוא לא לגמרי דמיוני (פיקשן) כי לכאורה הוא מתבסס על אישיות מוכרת ועובדות ידועות. אנחנו לא יודעים כלום על קינסי שלפני המחקר. ונאלצים לקבל את העובדה שחייו האישיים היו כולם קודש למחקר, קודש עד אובססיביות של ממש. בעיה נוספת היא דמותו של המספר. התמימות שלו לא מתנפצת לאורך הספר. נכון שבימיו מונחים כמו ניצול מיני עוד לא התקיימו. ניצול עמדות כוח ועוד מונחים שכאלה שקורא בן ימינו צריך לשפוט בכלים שיש לו את דמותו של קינסי. אך לא יתכן שבדעתו של המספר, המפותה לקיים יחסי מין, על סף אובדן עבודה עם פרוק לא יעלו איזה שהן מחשבות רעות. התמימות של הסטודנט הצעיר לא נפרצת לאור כל מה שהוא לומד על "החיה האנושית" והרגליה המיניים והערצתו לפרוק לא נפגמת גם כשהוא מספר עליו דברים מאוד קשים לכאורה.

אך באשר לקינסי. אישיותו היא שאלה משנית בסופו של דבר. המחקר שעשה, העמדות שהביע, הגילויים האמיתיים על בני האדם. הרשות להמשיך לחקור. כל אלא יעמדו לזכותו. הוא היה חלוץ. וכזה ישאר בעולם המדע. זה מה שחשוב.

בימים אלו התפרסמה ביוגרפיה נוספת שלו הפעם מתחילת ימי ילדותו המספרת שהיה נער מוכה ומנוצל מינית ועוד מיני סיפורים שאולי יסבירו אותו ואת אישיותו המבוגרת. אמור להיות מעניין ביותר לדעת איך מתפתחת באמת אישיות כמו זו המתוארת בספר שלפנינו.

קריאה נוספת - אימגו

זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה

מעבר למיניות, מבחר מאמרים בלימודים הומו - לסביים ותיאוריה קווירית

אוננות על פי זיגמונד פרויד

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן