אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מסע הבובות לארץ ישראל יוצא שוב לדרך


70 שנה לאחר שיצא לאור לראשונה ספר הילדים האהוב"מסע הבובות לארץ ישראל", מאת אברהם רגלסון, תושב נווה מונוסון, יצאה לאורמהדורה חדשה של הספר וגם תרגום שלו לאנגלית ומי שמכיר את הספר, לא יכולשלא להתרגש, במיוחד כשמתברר מי מוציאה לאור את הספרים.

"אניאמא, ואני מרכיבה משקפיים. ובכל ערב אני קוראת לילדיי סיפור, ולפעמים גםשניים". אם הפתיח הזה נראה לכם מוכר, אתם בוודאי מכירים את הספר"מסע הבובות לארץ ישראל" מאת אברהם רגלסון, הפותח במילים

"אני אבא, ואני חובש משקפיים, ובכל יום שלישי ויוםששי אני מצחצח הנעליים, ומפני שאני דר בחולות על שפת הים, אין זה מועיל ליכלום. תמיד נעליי מאובקות"...

ובוודאיגם הבנתם, ש"מסע הבובות" היה אחד הספרים שאהבתי לקרוא לילדיי כאשר היוקטנים. בעיקר, משום שזה ספר המחזיר כל אחד מאתנו אל הילדות, אל התקופה שבההצעצועים מקבלים תכונות אנושיות ויוצאים להרפתקאות מרתקות. תארו לעצמכם,כמה התרגשתי, כאשר התקשרה אליי דמות מתוך הספר האהוב הזה, ולא סתם דמות,אלא שרונה, אם הבובות, בכבודה ובעצמה.

ואיךאומרים בספרי ילדותנו? מעשה שהיה, כך היה: לאחרונה, קיבלתי טלפון ממישהי,שסיפרה לי כי היא מוציאה לאור מחדש את ספרו של אביה, שפורסם לראשונה לפני70 שנה, ושמספר את סיפור עלייתה של המשפחה לארץ ישראל דרך נקודת מבטן שלבובות. כששמעתי את הדברים, נדלקה אצלי נורה אדומה ושאלתי אותה בהתרגשות:"את רוצה להגיד לי שאת הבת של אברהם רגלסון"??? כי מובן, שמיד נזכרתי בספר"מסע הבובות לארץ ישראל", שבו מחליטה המשפחה לעלות מארה"ב לארץישראל:

"ויהי בנוסע המשפחה לארץ ישראל, ויאמר אבא: 'לא ניקחאתנו לא מיטות וארונות, לא תיבות וארונות, לא בגדים בלואים ולא צעצועים –כי אלה יכבידו על הדרך'. אמרה שרונה: 'אני אתן את הבובות שלי מתנהלפיליס'. פיליס היא ילדה-שכנה, הדרה באותו בית מלמעלה, והיא חברה שלשרונה".

אלא,שלמרות מאמציה של פיליס, מתגעגעות הבובות אל אמן שרונה, לטיפול המסור שלה,למשחקים ששיחקו אתה ולשירים ששרו אתה. פיליס מחליטה לקנות מכונית-צעצוע,כדי לשלוח את הבובות לניו יורק, משם יפליגו בספינה לארץ ישראל, אל אמןהאהובה שרונה. מה קרה לבובות, כיצד נסעו לארץ באוויר, בים וביבשה וכיצדהתאקלמו בארץ ישראל הקטנה של אז? את כל אלה, תצטרכו לקרוא בספר, המספר בחןובהומור את עלילותיהן של שבע בובות ושני בֹּבים ("מה זה בֹּב ? – אם האחשל דובה הוא דֹב, יהיה האח של בובה – בֹּב").

והנה,מתברר ששרונה עצמה התקשרה אליי. היא תכננה להגיע אל מועדון גיל הזהב בנווהמונוסון, כדי להרצות על הספר, ושאלה אם אוכל לבוא ולסקר את המפגש. עניתי,מתוך דמעות התרגשות, שאשמח מאוד לפגוש אותה.

במפגשהתברר, כי הוריה של שרונה תל-אורן, חיה ואברהם רגלסון, התגוררו בנווהמונוסון במשך שנים ארוכות, וכי חלק מהנוכחים הכירו אותם. גם אחותה וגיסה,תמר ויוסף גינת, מתגוררים בנווה.

הספר "מסע הבובות לארץ ישראל" היה בין ספרי הילדיםהראשונים שנכתבו במקור בעברית, וכפי שאתם יכולים לראות מהציטוטים שהובאובזה, השפה שבה נכתב יפהפייה, גבוהה, עשירה ומוסיפה לקסמו של הספר. אגב, שרונה תל-אורןהוציאה בעצמה את הספר, לאחר שכל המו"לים אליהם פנתה ביקשו ממנה "לעדכן" אתהשפה, כך שתהיה עכשווית יותר. למרבה המזל, התעקשה על שמירת הנוסח הייחודישל הספר. הספר יהודי וציוני מאוד, ספוג אהבה תמימה לארץ וערכים כגון הדאגהההדדית של הבובות זו לזו, או:

"מנהג היה אצל הבובות - בעיניי מנהג יפההוא – אשר בעשותן דבר מה בתור, הייתה הקטנה קודמת. למשל, כשהן טיילו בגןהעיר והגיעו אל מבוע מים, הייתה בִתיה הקטנה שותה ראשונה... ולא כמושראיתי אצל כמה ילדים, שהגדול והחזק נדחק בראש וזוכה קודם לחברו הקטןוהחלש ממנו".

אברהם רגלסון (1896-1981) נולד ברוסיה, והיגר לארה"בעם הוריו בגיל 9. הוא עבד כספרן וכמורה לעברית, וכתב שירה ופרוזה בעברית,באידיש ובאנגלית. כמסופר בספר, הוא ורעייתו דברו עם ילדיהם עברית. המשפחהעלתה לראשונה לישראל ב-1933, ורגלסון, שעבד בעיתון "דבר", היה ממקימי "דברלילדים" ופרסם לראשונה את הסיפור בהמשכים, במסגרת "דבר לילדים". דוד חן, ירושלים,מוסיקאי וכנר, שניגן בעבר עם שרונה, במקצועה חלילנית בתזמורת קול ישראל,מספר עד כמה ריתק הסיפור את הקוראים: "'מסע הבובות לארץ-ישראל' מחַדֵש אתנעורַיי, ואני נישא על גַלי זיכרונות לנעורַיי אני ואל ה'בגידה' בעיתוןהילדים 'עיתוננו' שהייתי חתום עליו, ואהבתי לקרוא בו. אך הֵמרתיאותו בעיתון 'דבר לילדים'. וכל כך למה? כי ב'דברלילדים' התפרסם בהמשכים הסיפור 'מסע הבובות לארץ-ישראל', וסיפור זה משךאותי בחבלי-קסם עד כדי כך שהחלטתי לבקש מהורַיי לחתום על 'דבר לילדים' כדישאוכל לקרוא סיפור זה בקביעות ולא באקראי אצל חָבֵר זה או אחר.והורַיי נענו לבקשתי אך עמדו על כך שאסתפק בעיתון ילדים אחד... וכך הכרתיאת שרונה הרבה שנים לפני שהכרתיה למעשה ואף נִיגנתי אתה לא פעם".

ב-1936 פורסם הסיפור לראשונה כספר, וכבש את לבותיהםשל קוראים נוספים. כאשר רואיינה ברדיו המשוררת נעמי שמר ז"ל, ושאלה מה היהספר הילדים האהוב עליה, היא השיבה כי הספר האהוב עליה היה "מסע הבובותלארץ ישראל". פרופ' שרה יפת, כלת פרס ישראל בתנ"ך, כתבה לשרונהתל-אורן: "מסעהבובות לא"י" היה אחד הספרים האהובים עלי ביותר בילדותי וממש ידעתי אותובע"פ. כל כך הזדהיתי עם שרונה ועם בובותיה! מאד אשמחלרכוש את הספר עכשיו, לחדש את חוויית הילדות, ולהעניק אותו לנכדיי".

בניגודלבובות, המחליטות לעזוב את הארץ ולבסוף נקשרות אל נופה היפה ומשנות אתדעתן, שבה המשפחה לארה"ב למשך זמן מה, וחזרה לישראל והשתקעה בה סופית רקבשנת 1949. רגלסון אף זכה בארץ בפרסים ספרותיים כגון פרס ברנר ופרס ביאליק.

הספר יצא בכמה מהדורות, שבהןחלו שינויים כגון החלפת הסיפור על הטייס לינדברג שהציל את הבובות באורווילרייט, לאחר שהתברר שללינדברג היו דעות פרו-נאציות.

כאמור,בימים אלה, הוציאה שרונה תל-אורן, אם הבובות, מהדורה חדשה שלהספר, תוך הקפדה על העברית המקורית, ובצירוף איורים מכל המהדורות – מעשהידיהם של טובי הציירים כגון נחום גוטמן, אריה נבון, בינהגבירץ ואחרים, וכן תרגום לאנגלית פרי עטה. כמו כן, הוסיפה שרונה, הןלמהדורה החדשה והן לתרגום, פרולוג ואפילוג, שבו תוכלו לגלות מה מתוךהרפתקאותיהן של הבובות היה באמת, ומה לא. כמו כן, היא מגיעה להרצותבהתנדבות על הספר ועל הרקע שלו, בכל מקום אליו היא מוזמנת, וההרצאה מלווהבהצגת הסיפור בעזרת בובות אצבע ותפאורה מיניאטורית.

בימים אלה, היא גם מכנסת את כתביו של אביה במסגרת פרויקט בן יהודה, באתר האינטרנט .benyehuda.org

אפשרלמצוא פרטים נוספים על הספרועל ההרצאות באתר האינטרנט.

את הספרים, בעברית ובאנגלית, ניתן לרכוש רק אצלשרונה תל-אורן. להזמנת הרצאות או ספרים, ניתן ליצור עמה קשר טלפונית:08-6460371 או באי-מייל: sharonateloren@hotmail.com

(גרסה מצומצמת של הכתבה פורסמה במקומון "גל גפן" בבקעת אונו, גיליון 800, בתאריך 2.2.06)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עטרה מוסקוביץ