אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התיקונים / גונתן פראנזן


התמונה של דן לחמן

ג'ונתן פראנזן / התיקונים. הוצאת עם עובד

ג'ונתן פראנזן זכה לפרסום גדול כשהתנגד לפרסום. אופרה וינפרי במסגרת תכניתה בחרה ספר זה כספר החודש, דבר הגורם בדרך כלל לספרים להיפך לרבי מכר באמריקה, אלא שפראנזן, לראשונה בתולדות הטלוויזיה, סירב לשתף פעולה ולא הסכים להתראיין כדי לקדם את הבחירה אך עם זאת הרעש עשה את שלו והספר הפך רב מכר. כשקוראים את הספר אפשר להבין את התנגדותו לפרסום ומי הדמות הספרותית איתה הוא מזדהה בספר.

הספר מתחיל באווירה כבדה מאוד. הוא עוסק בחרדה של זוג זקנים, מה שלא מנבא טובות להמשך. הטירוף של חזית קרה מתקרבת עמד באוויר, משהו נורא ממשמש ובא. משפטים ראשונים מלאי קדרות ומנבאים רע. בהמשך :

"ברחבי הבית צלצל פעמון שאיש מלבד אלפרד ואיניד לא שמע אותו ממש, פעמון האזעקה של החרדה.... הוא צלצל שעות רבות כל כך, שהלמברטים כבר חדלו לשמוע את המסר "

הלמברטים הם זוג נשוי מבוגר, מזדקן למעשה שחי כל חייו בעיירה במערב התיכון של אמריקה השמרנית. אלפרד חולה בשלביה הראשונים של מחלת הפרקינסון שגם בימים שעוד היה בריא היה איש נוקשה מעקרונות שמרניים.

הם עומדים לצאת לשייט תענוגות, חופשה, יתכן שהאחרונה בחייהם. הם עוצרים בניו יורק לפגוש בבנם המנהל רומן עם אישה נשואה. צ'יפ האמצעי בבניהם הוא תסריטאי כושל שפילוסופית חייו הייתה להוציא כמה שפחות כסף, כנגד התרבות הכול אמריקאית הדוגלת בבזבוז. כשהוא עומד בגשם עם אחותו בפתח ביתו ומחכה להוריו הוא אומר "חוסר הרצון להוציא כסף הופך לסימפטום של מחלה הדורשת תרופות יקרות.... כשאת קונה את רעיון התרפיה, את קונה את רעיון הקנייה" לפני זה היה מרצה לספרות פמיניסטית, תוצר הקשרי ועוד כמה קורסים עם שמות חסרי משמעות מלבד ניפוח מוח באוניברסיטה שהסתבך עם אחת מהסטודנטיות המאשימה אותו בסופו של פיתוי בניצול וכעת מדוכא הוא הולך בעקבות ריח הכוס שהשאירה הסטודנטית על ספות בביתו ומאונן לו על זיכרונות ריחה. ביום הולדתו השבעים וחמישה של אביו הוא מפוטר.

בעוד האב שאינו שולט לחלוטין בתנועותיו יושב בסלון מנסה איניד לשכנע את בתה דניז לבוא הביתה לחגוג חג מולד משפחתי מתוך ידיעה זה עומד להיות חג המולד האחרון שיוכלו לחגוג כולם יחד. ג'וליה חברתו הנוכחית של צ'יפ מספרת לו לילה אחד שבעצם, היא "נשואה כאילו". בעלה הוא סגן ראש ממשלת ליטא או משהו כזה כאילו ועוזבת אותו. צ'יפ איש מיני מאוד, חרמן וחסר אפשרות מחיה כרגע:

"הבעיה הייתה כסף, וההשפלות שבחים בלעדיו. כל טלפון סלולארי, כובע בייסבול ורכב שטח שראה עינו אתו. הוא לא חמדן. לא קנאי. אבל בלי כסף הוא בקושי גבר"

אמריקה כולה מרוויחה בבורסה ורק צ'יפ מפסיד ומפסיד. מוכר את ספריו היקרים כדי לחזר אחדי נשים. במשרדה של הסוכנת שלו הוא פוגש את בעלה הליטאי של ג'וליה המסביר לו את הרס מדינתו כתוצאה מהפרטה מהירה מדי בלחץ אמריקאי ומציע לו עבודה בהונאה תקשורתית באמריקה כדי להחזיר קצת משקיעים שברחו מליטא וכך מגיע צ'יפ לליטא.

ההתרחשויות המצחיקות מאוד מסופרות לרוב בשפה עצובה במקצת ומרגע לרגע מתבררת התמונה של הסיפור האמריקאי. "איניד הפטריוטית שעברה נשיא רמאי כמו ניקסון, נשיא טיפש כמו רייגן ונשיא מגעיל כמו קלינטון איבדה עניין בנפנוף דגלים אמריקאי". צ'יפ כשנחקר באוניברסיטה על יחסיו עם הסטודנטית מצטט משפט אלמותי "מעולם לא קיימתי יחסי מין עם אישה זאת" הכול מרמז על כוונה לשטוח סיפור שבתוך סיפור מרמז מרגע לרגע על אמריקה על צורת חייה הולכת ונפרשת לעינינו בצורה מקאברית, צינית ונוגעת ללב בשבירה של האנשים הלוקחים חלק בעלילה. איניד האם שכולה הדחקה, צ'יפ הלא מוצלח החי בינתיים בניו יורק. דניז בתם הטבחית שפית, הדמות המוצלחת היחידה בינתיים מסמלת את בום המזון שתקף את אמריקה, חיה בפילדלפיה ומפרנסת בהלוואות את צ'יפ. כשאיניד, השמרנית המאמינה שיחסי מין לפני הנישואין הם חטא, מדברת עם דניז על חייה, כשמגיע רגע מסוכן דניז אומרת "לא שואלים, לא מספרים" המשפט שנאמר על שרות הומוסקסואלים בצבא האמריקאי. וכך נכנסת אמריקה לתוך סיפורם של גיבורי הספר כשבינתיים אנו יודעים אך עוד לא פגשנו את הבן השלישי. עוד הפתעה בדרך, כנראה.

את גרי, הבכור, אנו פוגשים לראשונה מפתח תמונות בחדר חושך. הוא סגן נשיא בנק, וכעת ביום ראשון חופשי "רמות הנוירו פקטור שלו כולל הסרוטונין במוחו נמצאות בשיא". כלומר מצב רוחו טוב, בינתיים. אלא שמספרי הפסיכולוגיה בגרוש של קרוליין אשתו הוא למד לזהות את אותות ההזהרה לדיכאון קליני, שאותו אסור לו לגלות למשפחתו. טלפון מאמו, המזמין גם אותו לחג המולד טורף את מצב רוחו המשפחתי. כשהוא עומד בלחצים שמפעילים עליו הוריו, אשתו ובניו. חדרו של בנו הבכור עמוס בכל מה שנער מתבגר היה יכול לרצות מחשבים ומצלמות ותכשירי עזר שאינו נוגע בהם. מחירם יותר ממה שמרוויחה מזכירתו בשנה. וכעת הבן דורש עוד איזה צעצוע שייעזב רגע אחרי שיקנה:

"כימיקלים שונים, שכל אותו אחר צהרים היו עצורים מאחורי סכרים מולקולאריים, פרצו ושטפו את כל המסלולים העצביים של גרי. מפל של תגובות תולדת פקטור שש, שחרר את שסתומי הדמעות שלו ושלח גל בחילה במורד העצב התועה שלו. אמיתות שעולה בו מיום ליום צפה, האמת בידיעה שהוא עתיד למות. מלוי קברך באוצרות לא יציל אותך".

הוא מזהה בעצמו שהוא סובל מ"אנהדוניה" חוסר יכולת ליהנות. גרי סובל ממאבק סמוי בלתי פוסק על מעמדו בתוך משפחתו. אשתו ושלושת ילדיו מכוננים קואליציה סמויה נגדו והוא הראשון ששם לב להתפרקותו המתקרבת של אביו. הוא נקרע בין הרצון לרצות את כל גחמותיה של אמו, לפחות פעם בשנה ובין איבתה של אשתו לאמו. גרי חש שחייו האישיים אינם מספקים כלל אך מתנגד לקביעתה של אשתו שהוא סובל מדיכאון. הוא מצליח להסתבך, למרות מקצועיותו בענייני מניות בועה.

אלפרד ואיניד חיים כל חייהם חיים מודחקים. הוא איננו מסוגל לשכב אתה אלא אם כן היא ישנה, או לפחות מעמידה פני ישנה ולא משתפת פעולה. הוא איש נוקשה עצור וסגור. והיא עם ההדחקות הפרטיות שלה מצליחה איך שהוא ללהטט כאם משפחה. וכיון כשהוא חולה מצבו מחמיר והיא זו שצריכה להעמיד פנים בשביל כולם. שיט התענוגות הופך לשיט בלהות. אלפרד מאבד את עשתונותיו ואיניד מתחברת לשולחן שבו אנשים זרים אוכלים יחד כל אחד עסוק בעצמו ומחשבותיו ומדברים באותה שעה על דברים שונים. ממש שיחה נוסח הרולד פינטר כשאף אחד לא מקשיב לשני.

דניז, הבת היפה והסוערת מגלה באמצע שנות האוניברסיטה שלה את משיכתה למטבח במקום לאקדמיה, ובמטבח המסעדה בה היא מתמחה היא מתחתנת עם הטבח המבוגר ובמסעדה אחרת אליה עברה היא מגלה את ענינה בנשים, באישה אחת. היא ובקי נהנו מירח דבש נחמד ומאלף, ואחר כך התחילו לריב ולריב, ולריב עד שנפרדו. ויום אחד נכנס לחייה בריאן ואיתו אשתו.

אביה הזקן המציא איזה פטנט שקיבל בשבילו חמשת אלפים דולר מחברת ענק, עניין של עיקרון לא לבקש יותר. בריאן המציא פטנט אחר ומכר אותו לחברת ענק בעשרים מליון, עניין של עיקרון אחר, והוא בונה לה מסעדה משלה, אמריקה. היא מתיידדת עם אשתו, בנותיו וברגע מסוים היא חשה שהיא נמשכת לאישה סטרייטית שנשואה לגבר שהא עצמה לא הייתה מתנגדת להינשא לו. וכשקורה הצפוי דניז מגלה הן את התשוקה והן את הנאות הסקס ומבינה בגיל שלושים ושתיים מה עושים מזה כזה עניין. צ'יפ חי בליטא ועוזר להקים מערך של מכירת " עסקי אוויר" באינטרנט והכסף זורם וזורם. שם הוא עד להתפוררות המדיניות של המדינות המשתחררות, וכמו שהוא מגדיר זאת:

"ההבדל העיקרי בין אמריקה לליטא היה שבאמריקה העשירים המעטים מדכאים את הלא עשירים הרבים באמצעות שעשועים ומוצרי רוקחות, ואילו בליטא בעלי הכוח המעטים מדכאים את חסרי הכוח הרבים באיומי אלימות"

וכעת כבר ערב חג המולד ואחרי גלגולים ממינים שונים כל גיבורי המשפחה הולכים ומתקבצים בבית. כל אחד ואכזבתו שלו. והחג הופך להיות שברון לב אמיתי גם אם יש חסד לחלק מהגיבורים. מזמן לא קראתי ספר כל כך יפה. יש בו כל מה שמחכים שיהיה בספר טוב. דמויות שובות לב, אמירות והבחנות על החיים. סיפור מצוין וכתיבה נפלאה. לכל אחת מהדמויות השפה שלה ומערכת מושגים משלה. הסתכלות הנותנת חתך של חיי משפחה שבעקיפין משקפת את אמריקה על כמה מאפשרויות פניה.

ואי אפשר שלא לציין את תרגומה של אלינוער ברגר שהצליחה למצוא תחליפים ראויים למשחקי מלים וחידודי לשון לאסוציאציות לשוניות אנגליות והעבירה אותן לעברית שוטפת. היא מצאה את רמת השפה הנכונה לכל דמות שבספר. ואין ספק שחלק מההנאה הגדולה בקריאה נובעת מהרגשת הזרימה הטבעית של השפה השוטפת. מזמן מזמן לא נהניתי כל כך מקריאה וגילוי של סופר חדש לי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן