נורית גוברין: מחקר בלשי ומסע במנהרת הזמן

סתם מחשבה שעברה לי בראש

1

מהמאמר:
>>>"מוסיפה ומספרת המחברת כי פלאום הייתה בין הראשונות שנכבשו בקסמיה של הודו. נפגשה פעמיים
עם מהטמה גאנדי, אבי הודו החדשה, התיידדה וחייתה באשראם לצדו של משוררה הלאומי של הודו
רבינדרנט טאגור, בעל פרס נובל לספרות. כל חייה היא ראתה בשניהם את מוריה ומדריכיה. היא החליפה
עם טאגור מכתבים והוא פנה אליה בכינוי חיבה: ´שנטי [=שלומית] יקרה´. "<<<

מעניין עם גנדי ואותו טאגור היו נותנים יחס דומה לאישה הודית מקומית ולא לאישה אירופאית לבנה
שהיא ´אסייתית בנשמתה´. התרבות ההודית לא ידועה בפתיחות לנשים , בטח לא נשים אינטלקטואליות.
אבל שמגיעה זרה לבנה מהמערב האקזוטי , אז מייד היא נהפכת לאידול רוחני.

Re: סתם

3

גם נשים יפניות מסמלות רוחניות לאדם הלבן. דוגמה יוקו אונו לביטלס

Re: סתם

7

אתה צודק, נשים מציינות תמיד את הזר, הרוחני, המאיים.
ב-מיתולוגיה היוונית יש לנו את המויירות ובגרמנית את הנארניות.
מפלצות הן בד"כ באות במיתולוגיה היוונית מגוף נשי (המוזות , המדוזה).
אצל הומרוס זאוס מוצג כבריון וקורבן למניפולציות של הרה

סיפור מדהים

2

קראתי בעניין רב את ספרה של פרופ´ נורית גוברין "נוסעת סמויה", והופתעתי מתעוזתה של האישה
הבלתי שגרתית שלומית פלאום לערוך את מסעותיה באותן שנים רחוקות, שבהן ברור היה ש"בת מלך כבודה
פנימה". כמו כן התרשמתי מתעוזתה של החוקרת נורית גוברין להתחקות אחר דמות כל כך אקסצנטרית, שלא
הייתה סופרת במובן המקובל של המילה. המפגש בין שתי נשים נועזות הוליד ספר המלמד על פמיניזם טרם-
זמנו, מעין זה שאפיין את הציירת והסופרת אירה יאן, שעזבה בתעוזתה את ארצה ומולדתה, את בעלה, את
שפתה, את האפשרויות המקצועיות שפתחה לפניה אירופה, ויצאה לא"י של ימי העלייה השנייה. אכן,
תעוזת הנשים של ימינו מחווירה לפעמים לנוכח גילויים אלה.

האם אירה יאן היא זו

4

שהיתה קשורה לביאליק?

תגובה לרמי נוידרפר

5

כן, כוונתי לאירה יאן, שנכרכה בשמו של ביאליק. כתבו עליה לראשונה הסופר משה שמיר,
במאמר ב"מאזניים", ופרופ´ נורית גוברין, בספרה "דבש מסלע".

לאחר שנמצא צרור מכתביה חבוי בבית ביאליק, ונמסר לי ע"י פרופ´ חמוטל בר יוסף, פרסמתי
על כך ספר בשם "לנתיבה הנעלם" (עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק), הוצאת הקבה"מ 2000.

Re: סיפור מדהים

6

סיפור מדהים אבל היא לא האישה היחידה עם סיפורים מדהימים. סוף המאה ה 19 ותחילת ה 20 הם עידן
של מהפכנות אנרכיסטית ומרקסיסטית. נשים לקחו חלק בפעולות מהפכניות. למשל אמה גולדמן, רוזה
לוקסמבורג. זה בניגוד לנשים בתקופה מוקדמת יותר שכל המהפכנות שלהם התבטאה בכתיבת שירים
לעצמן בעליית הגג כמו אמילי דיקנסון

תגובה למר קג´טי נגהי

8

נכון שבעולם הרחב החלו נשים "להרים ראש" כבר בסוף המאה התשע-עשרה, אבל בתולדות עם
ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית אפשר לספור את הנשים המהפכניות על
אצבעות יד אחת. בכל זאת, החברה היהודית באותה עת עדיין פיגרה אחר הנעשה בעולם הרחב.

ועוד: איזה צירוף מקרים! בדיוק היום התפרסם תרגום שלי לשיר קצר של אמילי דיקינסון -
שיר פשוט ונאיבי למראה, אך מורכב למעשה (וגם לא היה קל לתרגמו בגלל סכ?מת החריזה הנדירה
שלו). ראה אתר "ליטרטורה" (במדור "תרגום").

לזויה שמיר

9

האם ידוע לך לך על סופרים עבריים שגילו עניין מיוחד בהודו ובתרבות ההודית
לפני הגברת פלאום ולפני דוד פרישמן?

תגובה ל-666

10

היו סופרים לא מעטים שגילו עניין בהודו, למן פרץ הירשביין שכתב ספר
בשם "הודו" (נדמה לי שבמקורו נכתב ביידיש, אך תורגם לעברית), דרך
העיתונאי ואיש-הרוח עזריאל קרליבך, שביקר בהודו וכתב עליה, ועד לספרו של
א"ב יהושע "השיבה מהודו".

אני כותבת לך "על רגל אחת", כי היום אני מנחה מפגש עם עמוס עוז, ובערב
ייערך ערב לכבוד ספרי ב"בית ביאליק". אם אזכר בדוגמאות נוספות, אוסיף
אותן בהמשך.

Re: קרליבך

12

הספר של קרליבך "הודו - יומן דרכים" כתוב בצורה מופלאה. קריאתו בזמן השירות הצבאי שכנעה אותי
לטייל בהודו על פני מקומות אחרים.

"... אך הודים אינם מצחצחים חרבות ואינם נוטשים את מולדתם - חרם עתיק אסר עליהם להפליג אל מעבר
לימים. לפיכך, הודים כאשר צר להם המקום עלי אדמות - מפליגים לרקיעים; אשר המציאות מונעת מהם -
ההזיה שופעת עליהם; מה שידיים אינן ממשמשות - זרועות החלומות חובקות. אין מגיחים למרחקים - אלא
צוללים לעמקי לבבות; אין מדבירים את הזולת - אלא משעבדים את היצר. אין נכנעים לצרכים - אלא
מכניעים את התיאבון. תחת לכבוש את תחום שכנו - הודי כובש את מאווי עצמו.
אך אין משמעו שהוא שולל את העולם הזה - לא ולא; אין הוא מתהלך בו כבפרוזדור אפל, שכשלעצמו אינו
כדאי וכל עיקרו להוליך לטרקלין העולם הבא; אין הוא יושב כאן כבעמק הבכא שכולו חטא ועוון ורימה
ותולעה, עטוף מרה שחורה של נזיר; אין הוא בז, כבדרך הההלכה הנוצרית, לעלמא הדין ומשווה אותו תמיד
ל´מלכות השמיים´; לדידיה אין העולם אסור בהנאה."

אגב אמילי דיקנסון

11

אחד מהשירים שלה (אינני זוכר את מספרו) מדבר בצורה מופלאה על תורת היחסות של אינשטיין.
כשנחשפתי לפרשנות הזאת הוכתי תדהמה, כמה עשרות שנים לפני אינשטיין.
כמובן אני לא טוען שאמילי דיקנסון יכולה להחליף פיסיקאי, אבל האילוזיות לתורת היחסות פשוט אקסטרא-
אורדינריות.

הייתי מאד שמח לקרוא את התרגום שלך. זאת לא מלאכה קלה כלל וכלל לתרגם שירה עשירה בדימויים
ומטפורות כמו זאת של דיקנסון

הקישור לתרגום של זיוה שמיר

13

http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=14612

שאלה מפרופסור נורית גוברין

14

מכתב שקיבלתי מחוקרת הספרות הידועה פרופסור נורית גוברין :


לאלי אשד שלום רב,

אני זקוקה לעזרתך. התבקשתי על ידי המועצה לשימור אתרים, להתנדב להכין
סיור תחת הכותרת: "שירים ושימור" באזור חדרה - זכרון-יעקב – שדות-ים –
עתלית ומקומות נוספים באזור, ולקשר בין שירים, ויצירות ספרות בפרוזה,
שנכתבו על מקומות אלה.

באתרי האינטרנט, כולל בזה שלך, מצאתי פה ושם כמה שירים. שירים אחדים על
מקומות אלה, אני מכירה משירי המשוררים, ביחוד משוררי הנוף הא"י
הקלאסיים שלנו, כגון: יעקב פיכמן; יהודה קרני, אסתר ראב, מרדכי טמקין,
יעקב שטיינברג ואחרים.

לא מצאתי אתר מיוחד הקושר בין שירים עבריים לבין המקומות בארץ שעליהם
נכתבו.

כשעוסקים בחדרה, נזכרים בדוד שמעוני ובאידיליה שלו: "ביער בחדרה";
בזכרון יעקב, עוסקים גם בניל"י ובדמויותיהם של בני משפחת פיינברג;
בעתלית – בשירי העפלה; ובשדות-ים – בחנה סנש ובשיריה.

האם תוכל לרשום לי, מזכרונך, או מן הרישומים שלך, ללא מאמץ רב, כמה
שירי-מקום של אחרים, הקשורים לנוף זה, שפעם קראו לו: שומרון, ולשלוח לי
יחד עם המלים. אין צורך למצות, אלא כמה שירים בולטים.

בשום אופן, איני רוצה להטריח אותך יותר מדי, אבל חשוב לי לדעת, שלא
החמצתי שירים חשובים על מקומות אלה.

הסכמתי, להתנדב למשימה זו, בעיקר משום שהספרות העברית יקרה וחשובה לי
מאד, ואני מרגישה שיש לעשות הכל, כדי שתמשיך ללוות את האנשים.
בעתיד, כדאי להעלות אתר בנושא זה, כפי שהצעתי בזמנו בספרי ´כתיבת הארץ´.

אני מודה לך מראש על עזרתך החשובה.
בברכה ובתודה,

נורית גוברין


שלחתי לפרופסור גוברין שנים שלושה שירים שמוזכרים על איזורים אלו
כמו "זכרון יעקב שלי "של אושיק לוי .אבל מן הסתם ישנם נוספים .

אם מוכרים לקוראים שירים ופזמונים נוספים הם מוזמנים להעלות אותם כאן.



עוד על כך :
פזמונים תנכיים והיסטוריים
http://www.notes.co.il/eshed/9738.asp

Re: נורית גוברין: מחקר בלשי ומסע במנהרת הזמן מאת: בן ציון יהושע

15

שלומית פלאום שרתה כגננת בדמשק בתקופה בה בלטו בני הנוער היהודים בדמשק כדוגמת אליהו
ששון לימים ראש האגף הערבי בסוכנות היהודית , רחל מוגרבי לימים ממקימות קולנוע מוגרבי בת"א ,
שרה עטיה , מורה בבית הספר העברי לבנות בדמשק ואימו של פרופסור עמנואל אטקס מהאונבריסטה
העברית. בשנים בהן ניהל בורלא את בית הספר לבנים ויואל יוסף ריבלין את בית הספר לבנות.



אני מעוניין לדעת האם מישהו נתקל בחומר אודות קשריה עם בני נוער אלו ובנות נוער באותה תקופה .
האם היה לה קשר עם עוזרת הגננת בדמשק הגברת יעל ששון , רעייתו לימים של אליהו ששון. וכל
תרומה אחרת סביב נושא זה.


ירון רן yaronr@mei-modiin.co.il

על שולמית פלאום בלכסיכון של קרסל

16

על שולמית פלאום נכתב כבר בלקסיכון הספרות העברית בדורות האחרונים מאת
ג. קרסל .ספר שיצא בשנת 1960 .כך ששמה של שלומית פלאום וכל המידע עליה
ועל מה שכתבה מופיע כבר שם.פרופ נורית גוברין השכילה לעשות כשהרחיבה
היריעה , קראה הספר של פלאום והגישה לקורא הישראלי מידע רחב יותר עליה.

שולמית פלאום וחוגו של י.ח.ברנר

17

בתוכניתו של יצחק לבני ברשת ב ברדיו ב4.10.08 הוא מראיין את פרופסור
אניטה שפירא, ושולמית פלאום נזכרת בין הגננות שהיו בירושלים בחוגו של
יוסף חיים ברנר.

שולמית פלאום וחוגו של י.ח. ברנר

18

נ.ב. הגננות האחרות בחוגו של י.ח.ברנר הן חסיה פיינסוד לימים אמו של
יגאל ידין וחיה, לימים אשתו של י.ח.ברנר.