אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מה קורה באגודת הסופרים?


אלי אשד's picture

"אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות העברית. אנו רוצים להיעשות לקול ראשון בעם העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה "אורח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש את יד הספרות הזאת ואת השפעתה על העם העברי, עד שיבין אותנו בעל כורחו. אנו רוצים שירגיש אותנו, העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהוויתו תחדור הספרות העברית ותשפיע על מהלך הרגשתו, על מהלך חייו...מתוך הכוונה הזאת נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש את הרעיון העיקרי של אגודתנו..." (חיים נחמן ביאליק, בכינוס יסוד של אגודת הסופרים, ניסן תרפ"ז)

לא מזמן הסתיים שבוע הספר העברי, במהלכו אנו שומעים ללא הרף אודות הספרים וסופריהם, בניגוד לאדישות הגוברת והולכת בה הם מתקבלים במהלך שאר השנה. אולם, ישנם גם ארגונים שמתפקידם לדאוג לסופרים לא רק בשבוע הספר, אלא במשך כל ימות השנה. אלה הם אגודת הסופרים ואיגוד הסופרים הישראלי, האיגודים המקצועיים של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל, והמצב שם רחוק משפיר. למעשה, הוא גרוע מאי פעם, במעין משל על מצבו של הסופר העברי.

בול לרגל יובל לאגודת הסופרים.

אגודת הסופרים העבריים נוסדה לפני חמישים שנים בתל אביב. לצורך הקמתה נתכנסה בעיר העברית הצעירה ועידת הסופרים הראשונה, בנשיאותו של נחום סוקולוב. עם הקמת האגודה הוכרז כי תפקידיה העיקריים הם - "טיפוח הספרות העברית והגנה על העניינים הרוחניים והחומריים של העובדים בשדה הספרות". הזיקה לחזון הקמת המדינה ולהקמת המדינה עצמה נשמרה בכל תולדותיה של אגודת הסופרים העברים וקבעה את דרכה, אולם אז איש לא התייחס ברצינות יתרה לקבוצה הזערורית ולמטרותיה המופרזות. לאחר עלייתו לארץ ישראל של המשורר חיים נחמן ביאליק, ניתנה דחיפה עצומה לפעילות האגודה. ביאליק הועמד בראש אגודת הסופרים וזו הפכה מאז לארגון רב כוח והשפעה גדולה בציבוריות הארץ ישראלית. בניגוד לאגודה הסובייטית, שהייתה בעיקר מכשיר דיכוי ופיקוח על הספרות מצד השלטון הקומוניסטי, שבראשו עמדו נציגי משטר מובהקים, בדומה לסופר מיכאיל שולוחוב, האגודה הישראלית ראתה את עצמה בראש ובראשונה ומעל לכל ארגון לשימור וחיזוק התרבות העברית, ורק לאחר מכן לשמירת זכויות הסופרים. משך שנים רבות הייתה האגודה ארגון רב כוח שדאג לזכויות הסופרים. בשיאה, לפני קום המדינה ועד שנות השישים והשבעים, קיימה אסיפות וכינוסים המוניים שנאומי הסופרים המרכזיים בהם זכו באופן קבוע לכותרות ראשיות בעיתונות ונודעה בערבים הספרותיים המפוארים שארגנה. היא חלקה וחילקה באופן קבוע כבוד ופרסים לסופרים והרבה יותר מכך. האגודה סיפקה אז לחבריה דירות מיוחדות, קיימה בית מרגוע לסופרים בזיכרון יעקב, הקימה קרנות סעד לסופרים ובמקרים מסוימים אף סיפקה להם הלוואות. האגודה אף דאגה לעבודה לסופרים שנזקקו לה. היא סיפקה מלגות שונות שעודדו סופרים, הקפידה לקיים קשר עם המו"לים לקביעת שכר הסופרים ושכר תרגום הוגן, ובבית הסופר, הלא הוא בית טשרניחובסקי, שהיה גם בית האגודה, הייתה מסעדה שהציעה ארוחות זולות לסופרים. האגודה פעלה גם כהוצאה לאור רבת כוח. היא הוציאה לאור קבצים ספרותיים וסדרה מיוחדת שקיבצה בכרכים ענקים ומפוארים את כל כתבי הסופרים הידועים בדומה לטשרניחוסקי, יעקב כהן, אשר ברש ואחרים, כמו גם יצירות חשובות היסטורית. האגודה גם הקפידה לספק שכר סופרים עבור הפרסומים, תרגמה סיפורים של חבריה לצרכי פרסום בחו"ל ושלחה סופרים למפגשי סופרים בינלאומיים. היא הייתה מוציאה לאור את המגזין הספרותי "מאזניים" בכל חודש, שהיה למגזין הספרותי הסדיר ביותר במדינה, ולכן גם לאחד המשפיעים ביותר. ואולי החשוב מכל – החל משנת 1951 מתקיים בסמוך לאגודה ובמסגרתה המכון הביבליוגרפי "גנזים", ארכיון האוסף ומשמר את כתבי היד ומסמכיהם האישיים של חלק גדול מן הסופרים העבריים הידועים, החיים והמתים כאחד, ומהווה חלק חיוני שלא ניתן להגזים בחשיבותו בכל מחקר הנוגע לחייהם וכתביהם של אותם הסופרים. חברות באגודת הסופרים הייתה כבוד שלא ניתן לרוב המושכים בעט, שנהרו אליה בהמוניהם על מנת לנסות ולהימנות על שורותיה. האגודה הייתה ידועה גם כארגון שדאג לחבריו, גם במקרים קיצוניים במיוחד, כמו במקרה המשורר נח שטרן, שנמצא אשם בניסיון לרצח ואושפז בבית חולים לחולי נפש. נציג אגודת הסופרים, אברהם ברוידס, הקפיד לבקר אצל שטרן כל חייו, בבית הסוהר ובבית החולים. אגודת הסופרים ניסתה לעזור לשטרן לאחר צאתו מהכלא ולמצוא לו תעסוקה, ואף מימנה את הוצאות קבורתו. לאחר מותו כינסה האגודה את כל כתביו שעד אז לא כונסו לכדי ספר, (ההחלטה על כך התקבלה בישיבת ועד האגודה בתוך שבועיים מתאריך מותו!) בשנת 1966, שש שנים לאחר מותו של שטרן, ראתה אור מהדורה מורחבת ומתוקנת של קובץ יצירותיו, שוב, בידי הוצאת הספרים של האגודה, שכללה מבוא מעמיק ומקיף העוסק ביצירתו של שטרן, מאת חיים נגיד, וביבליוגרפיה של יצירותיו תחת השם "בין ערפילים". מעט מאוד משוררים, וגם כאלה שהיו הרבה יותר ידועים ומקובלים משטרן, זכו ל"טיפול" שכזה. האיש היה רחוק מאוד מלהיות נשכח. ספק אם משורר עכשווי כלשהו, להוציא אולי שניים או שלושה מן הידועים שבהם, היה זוכה ליחס כזה מצד עמיתיו הסופרים, בייחוד בהתחשב בעובדה כי מדובר באדם שהיה בשולי הקהילייה הספרותית, שהורשע בניסיון לרצח מטעמים פסיכוטיים, יצא מדעתו והתאבד. זה מראה אולי על עוצמתה ונחישותה של אגודת הסופרים, שהקפידה לדאוג אז עד כמה שניתן לחבריה השונים, גם אלה בינם ששברו את כל החוקים, בדומה לנח שטרן.

אך מאז זרמו מים רבים בירקון, וכיום מצויה אגודת הסופרים במשבר כלכלי קשה ביותר ובקושי רב מסוגלת לטפל בענייניה. מגזין "מאזניים" ממשיך לצאת לאור, עד הופעתו שוב אינה סדירה כבעבר. לאמיתו של דבר, המגזין רואה אור, במקרה הטוב, אחת לחצי שנה. כיום, לטענת רבים, משמש המגזין בעיקר כלי פרסום לסופרים בעלי דעה החברים בהנהלת האגודה, ללא כל קשר לכישרונותיהם הספרותיים. אפילו המסעדה כבר אינה קיימת עוד בבית הסופר, שכיום הינו בגדר מקום נטוש כמעט.

גם אתר האינטרנט של האגודה נסגר מחוסר תקציב. אגודת הסופרים נקלעה, לאורך השנים, למשברים כלכליים וסכסוכים פנימיים אישיים ומרים, קשים ביותר, שהרסו אותה. שהאישים שהרכיבו אותה, חלקם דמויות ספרותיות בולטות ביותר כגון ד"ר אור ציון ברתנה ופרופסור גבריאל מוקד, התגלו אחוזי שנאה זה לזה במידה רבה כל כך עד ששוב לא היו מסוגלים לעבוד ולתפקד בצוותא. אגודת הסופרים שקעה, למעשה, בביצה של שנאה ומריבות. מתברר כי גם כאשר עומדים בראש האגודה אנשים מוכשרים, סופרים וחוקרי ספרות, אין מחויב המציאות כי הללו מוכשרים לנהל אותה כהלכה. התקופה בה כיהן פרופסור גבריאל מוקד כיו"ר האגודה, התאפיינה באופן מיוחד במשברים כספיים קשים וממושכים במיוחד. התנהלותו כיו"ר אגודת הסופרים הייתה שנויה במחלוקת באופן קיצוני. יש המאשימים אותו במשבר הכספי החמור שתקף אז את האגודה. התנהלותו הגיעה לבית המשפט ומצויה במרכז דיון משפטי הממשיך ומתנהל גם בעת פרסום מאמר זה. מוקד, מצידו, טוען (במאמר מקיף המופיע בגיליון הנוכחי של "עכשיו" ומציג את צידו בפרשה) כי המשבר נבע מן הניהול הכושל של קודמיו בתפקיד, אולם אין ספק כי גם כתוצאה ממשבר זה, אגודת הסופרים כיום היא ארגון חלש במיוחד.

מה קורה באיגוד הסופרים

הסכסוכים הפנימיים היו לא רק אישיים וכלכליים אלא גם אידיאולוגיים. בעבר קיבלה אגודת הסופרים העבריים סופרים ששפת הכתיבה שלהם היא עברית בלבד, דבר שגרר ביקורת והאשמות לפיהן מדובר בגוף אתנו-צנטרי וגזעני. כתוצאה, בשנת 1995 נוצר באגודה פירוד עמוק שכתוצאה ממנו פרשה קבוצת סופרים, בראשות יעקב בסר, והקימה את האיגוד הכללי של הסופרים בישראל, השואף לכלול את הכותבים בכל השפות בישראל, בניגוד לאגודה עצמה, המקפידה לקבל לשורותיה רק את הכותבים בעברית.

האחים בלפור והרצל חקק

כיום כולל האיגוד 370 כותבים בעברית, 87 כותבים בערבית, 13 כותבים ברוסית ועוד מספר כותבים בשפות אחרות. אולם, גם האיגוד סובל מבעיות כלכליות קשות. מאחר ומדובר באירגון "צעיר" יחסית, דומה כי הוא פעיל יותר בשטח, בארגון אירועים ספרותיים שונים. מאמצים שונים שנעשו לאחד מחדש את שתי אגודות הסופרים נחלו כולם כישלון.

חיים נגיד, יו"ר איגוד הסופרים העברי, -

"השירותים שאנחנו נותנים הם יעוץ משפטי שניתן בידי אורי ברנשטיין, וגם מסמך שמסביר מפני מה צריך סופר להיזהר כשהוא חותם על חוזה עם הוצאת ספרים. אנו מארגנים פעמיים בחודש אירועים ספרותיים בדיזנגוף סנטר, הכולל את "עיתון חי" בהנחיית זיסי סתוי. הקמנו הוצאת ספרים בשם "ספרא", בה אנחנו מוציאים את ספריהם של סופרים שונים, חלקם בראשית דרכם, ולא דורשים שום השתתפות של הסופרים בהוצאה, בניגוד להוצאות פרטיות וציבוריות רבות. יש לנו כתב עת בשם "גג" שיוצא לאור פעמיים בשנה ובקרוב יצא גיליון מספר 11 שלו.

א.א. : בשביל מה בעצם צריך יותר מאגודת סופרים אחת ?

נגיד : למה אתה לא שואל בשביל מה זה טוב שיהיו כל כך הרבה הוצאות ספרים או עיתונים שונים? זה טוב שיהיה גיוון ובחירה. נכון שרצינו שהאגודה תאחד תחת כנפיה את כל הסופרים בכל השפות והם התנגדו לכך."

ואכן, לצד האיגוד קיימות עד היום אגודות נפרדות לחלוטין, עצמאיות וגאות בעצמאותן,של סופרים ישראליים בשפה הערבית, הרוסית, האנגלית, הצרפתית, האידיש וכיו"ב, שחבריהם אינם רואים כל צורך להצטרף לאיגוד האמור לכנס את כולם תחת כנפיו.

בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים, אומר על האיגוד המתחרה -

"יש איגוד הסופרים, שבמקור קם כי רצה לכלול את כל הסופרים הישראליים בשפות השונות, דבר שנראה לי אירוני, כי אגודת הסופרים הערביים למשל מסרבים לוותר על זהותם, ובצדק, אז למה רק הסופרים היהודיים רוצים לוותר על זהותם, להיות חלק מעולם שמוחק את הזהויות השונות שבו, כשכל שאר האגודות ממשיכות להתקיים? הרצל חקק ניסה לאחד בין שני הארגונים ולהחזיר אותם הביתה, אבל כל המאמצים התפוצצו. עכשיו הם מעדיפים לא לוותר על התקציבים שהם מקבלים ולהתבטל. לדעתי מן הראוי להתאחד, כי כל הפיצול הזה הוא רע, ואני מקווה לחזור ולאחד אותם איתנו."

מה קורה עם מכון "גנזים" ?

ובינתיים, אגודת הסופרים העבריים עברה שנים קשות ביותר, שכללו ניסיונות לתהליכי הבראה מלווים בפיטורים כואבים, כמו גם ניסיונות לחיסכון והתייעלות, אך למרות המאמצים, נוכחותה כמעט ואינה מורגשת כיום בתחום הספרות העברית. מעבר למספר ערבי סופרים המתנהלים בבית הסופר הזנוח, כאמור. גם היהלום שבכתר, מכון גנזים, סובל קשות, משך שנים, מהזנחה תקציבית גדולה, למרות הבטחות שונות לעזרה כספית מצד הרשויות. ההזנחה עוד החמירה לאור מצבה הכלכלי הקשה מאוד של אגודת הסופרים. במשך השנים נשמעו טענות קשות כלפי האגודה, לפיהן זו מעבירה תקציבים שנועדו לצרכי "גנזים" לכיסוי חובותיה שלה, ובכך פוגעת קשות בתפקודו. מדי פעם התקבלו הצעות שונות ממוסדות בחו"ל, שהיו מודעים היטב למצבו הקשה של המכון, לרכוש אוספים חשובים שונים של "גנזים" ולהעבירם לחו"ל. ההצעות נדחו כולן, למרות מצבו הכספי הקשה של המכון. כתוצאה ממצב ממושך זה, ניתק מכון "גנזים" בשנים האחרונות מאגודת הסופרים, ששוב אינה מסוגלת לטפל במוסד כהלכה , והוא כעת עמותה נפרדת לחלוטין. מדי פעם התקבלו הצעות ממוסדות בחו"ל שהיו מודעים היטב למצבו הקשה של המכון ושל אגודת הסופרים. מה שחשוב יותר, סוף כל סוף נמצא מקום חלופי למכון ואוצרותיו, מקום שהוצע בידי עירית רמת גן, בבניין הנמצא ברשותה, במתחם בורסת היהלומים ברמת גן.

עו"ד אריאל זליכוב, יו"ר עמותת "גנזים" -

"ראש עירית רמת גן, צבי בר, שמכיר בחשיבות התרבותית העצומה של מכון "גנזים", מציע תנאים טובים למכון והקציב עבורו שטח משרדי בן קרוב ל-700 מטר באזור בורסת היהלומים, אזור שהופך יותר ויותר למרכז תרבותי... ובימים אלה אנחנו מתחילים בהליכי תכנון ובהשלמת התקציבים לביצוע המעבר, ואחר כך פעולות הביצוע ואנחנו מקוים שבתוך כשנה המכון יעמוד על מכונו, כקומה בתוך בניין חדש. מכון עכשווי שירכז את איסוף נכסי צאן הברזל של הספרות והתרבות העברית, ש"גנזים" משמר.

א.א. : ויש לכם בעיות בעניין עם אגודת הסופרים, שהמכון נמצא כעת בבניינה?

זליקוב : יש עוד כמה דברים פרוצדוראליים שצריך לסגור אותם עם אגודת הסופרים, אבל לטעמנו העניין הוא לא בעייתי. מה שחשוב זה גיוס התרומות, ועומדים לצאת לדרך."

באגודת הסופרים מתלהבים הרבה פחות מן המעבר ונשמעו התנגדויות כלפיו. בכירים שם מציינים שעצם קיומו של המכון בבניין האגודה היה תמיד אבן שואבת לסטודנטים, חוקרים ואנשים שונים ויש חשש שכאשר מכון "גנזים" ינטוש את הבניין יהפוך המקום "חצי נטוש". אגודת הסופרים הייתה מעדיפה שמכון "גנזים" יישאר בתחומה, כחלק מהותי מבית הסופר. אולם אנשיה מודים כי אין ביכולתם לתחזקו כראוי ולהשיג עבורו את התקציבים הראויים, וכי המקום כעת אינו חסין מספיק מפני אש. עם זאת, בין אנשי האגודה נשמעות, כאמור, התנגדויות למעבר המכון ואף דיבורים על נקיטת צעדים משפטיים על מנת למנוע את המעבר.

יו"ר האגודה, בלפור חקק -

"מכון גנזים לא יועבר מבית הסופר, מאחר וכל החומרים שם הם רכוש של אגודת הסופרים ואין סיכוי שהאגודה תסכים למעבר זה, כי זה מקרב את קיצה. במיוחד מאחר ויש חשש שאם גנזים יעבור, הוא ייצור מצב שבו תיווצר מעין אגודת סופרים חלופית, ולכך לא נסכים."

המשורר בלפור חקק, היו"ר החדש של האגודה, הוא במקרה אחיו התאום של היו"ר הקודם, הרצל חקק, דבר שעורר זעם רב בחוגים שונים, הטוענים כי מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת, וכי מצבה של האגודה לא השתפר כלל בימיו של האח. בלפור חקק מקפיד לציין שהוא אדם שונה מאוד מאחיו.

בלפור חקק :

"האגודה נמצאת במשבר מזה שנים, בעיקר כתוצאה מהתנהלותה בימי גבריאל מוקד. בימי היו"ר הקודם, הרצל חקק, היא שוקמה. לי חשוב שהיא תפעל למען רווחת החברים. אני רוצה שסופרים ידעו שיש מישהו באגודה שדואג להם. לדאוג לרווחתם בדברים קטנים, שונים. אני רוצה לדאוג שבית הסופר יחזור לשמש לימי עיון בספרות, כי יש הרבה סופרים במצוקה כלכלית מאוד קשה. היו"ר הקודם נלחם בדו"ח דוברת שרצה להפוך את לימודי הספרות לדבר משני לחלוטין והשיג אוטונומיה למקצוע הספרות, שכעת הבטיחה השרה לבנת שלא יבלע במקצוע הלשון. .לדעתי יש לעשות הכול כדי לחזק את השפה העברית, שנמצאת בשנים האחרונות בסכנה, כזיכרון העם היהודי. אגודת הסופרים צריכה להיות מחדש המגנה שלה ולהקים מחדש את גדוד מגני השפה העברית. פרויקט מיוחד נוסף שלנו הוא לקסיקון חדש שישלים את זה של ג.קרסל, על כלל סופרי ישראל, לקסיקון שעבר עכשיו לאינטרנט ומתעדכן באופן קבוע."

להלן סקירה רשמית מפורטת שפרסמה האגודה אודות פעילויותיה, כפי שנמסרה בידי חברת ההנהלה, עדנה מיטוויך מלר –

"מדי חודש בחודשו קיימנו ארבעה אירועי ספרות ותרבות, כשלושים ושניים אירועים בעונה, שייצגו את הקשת הרחבה של היוצרים בפרוזה, שירה ומחקר. במאי 2004 קיימנו את הפסטיבל הבינלאומי "מג'ער" לשירה (לראשונה בשיתוף מאורגן עם אגודת הסופרים העברים).

א. בספטמבר 2004 קיימנו בהצלחה רבה כנוס יהודי- ערבי של סופרים הכותבים בשתי השפות בבית הסופר בת"א.

ב. קיימנו תחרות כישרונות צעירים בשירה במסגרת משרד החינוך.

ג. דאגנו להשיב לחיים את כתב העת "מאזניים" שהקנה במה הן ליוצרים ותיקים והן ליוצרים צעירים בראשית דרכם.

ד. חיזקנו את האתר האלקטרוני לשירה, "לירות", המציג שירה עברית בתרגום אנגלי ובו מבקרים עשרות אלפי גולשים.

ה. קיימנו מפגשי סופרים- תלמידים במסגרת משרד החינוך בארץ.

ו. עסקנו גם במישור המקצועי, במהלכים להיטיב עם הסופרים כאגודה מקצועית (בטול המע"מ לסופרים ועוד).

ז. הרחבנו את שורות האגודה, כשקבלנו כחמישים יוצרים בשנת 2004 וכשמונה עשר יוצרים בשנת 2005, מתחומי הפרוזה, השירה וחקר הספרות.

ח. דאגנו לשיפוץ יסודי של האולם הקטן בבית הסופר ולשיפוץ חלקי של האולם הגדול, בהם מתקיימים אירועי התרבות.

ט. דאגנו לארגון מחודש לחדרו של האמרכ"ל המסור- המשורר מרדכי גלזר.

י. דאגנו גם לשיפוץ יסודי של חדרי השירותים בבניין.

יא. פעלנו למען השכנת שלום בין האגודה ובין מוסדות הציבור הקשורים בה ויישרנו הדורים קשים ביותר עם משרד החינוך והתרבות. לאחרונה קיבלנו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, מה שיאפשר את קבלת התקציב המיועד.

אנו נמשיך לפעול ולחזק את הישגיו של הועד היוצא ולטפח יוזמות חדשות למען קידום הסופר והספרות העברית. נקווה לשיתוף פעולה מלא באור חיובי יוצר, כדי להשיב עטרה ליושנה ובצוותא, בכוחות משותפים, נצליח להצעיד את האגודה על פסים איתנים, מבטיחים, לקראת עתיד טוב יותר."

דוברת האגודה, מציינת גם שבכל הנוגע למספר החברים, מעולם לא היה מצב האגודה טוב יותר- המספר המדויק של החברים באגודה, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הוא 556 חברים, בהם סופרים, משוררים וחוקרי ספרות. למרות שבעיתותיה הטובות ביותר של האגודה נע מספר החברים בה בין 400-500, לטענתם מבצעים החברים ברירה מחמירה מאוד בקבלת המועמדים, ויש וועדת קבלה מקצועית בה יושבים סופרים ומבקרים. לטענתם - "מתוך מאה פניות אנחנו מקבלים עשרה." הע"וד והמשורר יואב חייק התמודד לאחרונה על ראשות האגודה והפסיד. הוא בהחלט אינו מסכים עם טענות אלו וחוזה כעת שחורות באשר למצב האגודה -

"מצבה העכשווי של אגודת הסופרים הוא בכי רע. התכוונתי לתקן משהו בעצמי אבל אי אפשר לעבוד עם האנשים שם, לא מבחינת התקינות, כי הבחירות נערכו לא לפי התקנון בכלל והתוצאה היא שהסופרים הוותיקים מדירים את רגלם מהאגודה ולא רוצים להיות שותפים שם. לפי פרסום של הקבוצה השולטת כעת באגודת הסופרים, בשנת 2004 נכנסו כ-50 סופרים חדשים. מסתבר שהם מכניסים אנשים לא לפי אמות המידה של איכות ספרותית והתאמה לרף האגודה אלא רק כדי שיהיו אנשים שיבחרו בהם. הם לא עושים כל ברירה, הם רוצים להכניס את כולם לפי הכמות.

אם הייתי נבחר הייתי מבצע ברירה חמורה יותר. לא כל מי שכתב ספר או שניים ראוי להיכנס. אנחנו מתכוונים להעביר את כל התקלות והמסמכים שבידי שגילינו לרשויות ולרשם העמותות וכנראה נעזוב. וכאשר נעזוב, רבים אחרים יעזבו בעקבותיי. לא נישאר שם כהתנגדות כי אין עם מי לעבוד שם. לדעתי אין יותר מקום לאגודת הסופרים. אין לה מקום וכל הכסף שם מתבזבז על ניהול המשק. הסופרים כבר לא נהנים מהכסף, הסופרים משלמים 200 ₪ בשנה, ומה הם רואים מזה? כלום. אפילו המגזין "מאזניים" לא יוצא בזמן. ברגע ש"גנזים" עוזב אין לאגודה זכות קיום."

תגובת דוברת האגודה -

"יואב חייק פרש באמצע הישיבה כי לא היה לו סיכוי להיבחר. הוא טען שאם הוא רק חבר כי אז אין לאגודה זכות קיום. היה לו מאוד קשה לקבל את התבוסה והוא פרש. הוא לא ידע להפסיד בכבוד."

חני גזי, סמנכ"לית האגודה לשעבר העוזבת אותה בימים אלה –

"מצבה של האגודה קשה ביותר. היא נפגעה קשות בקיצוצים, כמו כל מוסדות התרבות, וקשה לה להחזיק מעמד. צריך להוסיף תוספות לתקציב שלה, צריך לשדרג את המבנה, אולי עם תרומות לקהל יותר גדול. היום האגודה במצב שהיא לא משלמת משכורות לעובדים כבר כמה חודשים. היא בתוכנית הבראה כעת אבל המצב לא ישתפר באמת אם המדינה לא תעזור לה יותר, והמדינה צריכה לעזור למוסדות התרבות שלה אם היא רוצה לשמר את תרבותה."

סיכומה של אגודה

מה, אם כך, צפון בעתידה של אגודת הסופרים? האם יש למוסד מפואר זה עתיד בכלל? הדעות על כך חלוקות מאוד, מטבע הדברים. לכל אדם באגודה ולכל סופר מחוצה לה דעה שונה. להלן שתי דעות של אנשי ספרות בולטים, המתמצאים היטב בענייני האגודה - עמוס אדלהייט, עורך מגזין הספרות "עמדה" –

"אני לא חבר באגודת הסופרים ולא מתכוון להיות חבר. לדעתי אין זכות קיום כיום לאגודת הסופרים, כי היא אינה מספקת דבר לכל הסופרים החברים בה. יש רק ארגון אחד שבאמת דואג לזכויות היוצרים, זה אקו"ם והוא מספיק. כל מה שיש שם היום זה חבורת אנשים שדואגים לג'ובים, לחברים שלהם, והסופרים ככלל לא באמת צריכים את זה. יש להם דברים אחרים, חשובים יותר, להוציא עליהם כסף. "

רן יגיל, עורך אחר של המגזין, שהיה בעבר מעורב מאוד בפעילויות האגודה, רואה את הדברים בצורה שונה -

"האגודה בבסיסה היא דבר מבורך. אלא שהיא איבדה מכוחה במשך השנים, מאחר והכניסה לתוכה אנשים לא ראויים והזמינה הרבה בינוניות. תהליך ההתדרדרות שלה היה איטי, אבל בלתי פוסק, וכיום היא כבר לא קיימת במרחב הציבורי של עולם הספרות, אין לה כמעט השפעה.

המגזין "מאזניים" יוצא רק לעיתים רחוקות, למעשה רק אחת לחצי שנה במקום כל חודש. אז נשאלת השאלה, בשביל מה האגודה הזאת טובה אם היא לא עוזרת לסופרים? לדעתי צריך למחוק לה את כל החובות שלה כך שתוכל להתחיל מחדש על בסיס טוב יותר. ומה שקורה בינתיים זה שהיא כבר לא מסוגלת לטפל בסופרים ולוקחים ממנה את "גנזים", ולמעשה היא מאבדת את הסיבות לקיומה. ובסופו של דבר, השאלה היא לא כמה אנשים יהיו באגודה, אלא מה הם מוכנים לעשות עבורה ומה האגודה יכולה ומוכנה לעשות למענם."

אין ספק כי גם במצבה הנוכחי תוכל האגודה "לסחוב" עוד זמן רב, בקיום שהוא ספק קיום רפאים, עם אירועי סופרים פה ושם, אבל השאלה היא האם יש בכך תועלת אמיתית לציבור הסופרים? האגודה היא כיום רק צל של מה שהייתה בימי ביאליק. ובכך, למרבית הצער, היא משקפת היטב את השינוי במעמדו של הסופר העברי מאז ימי ביאליק, ממורה ומוביל החברה לנגרר צדדי שבקושי מרגישים בקיומו.

חיים נחמן ביאליק על אגודת הסופרים

עוד מדברי ביאליק על אגודת הסופרים

ביאליק

יובל לאגודת הסופרים

בול אגודת הסופרים

מכון "גנזים"

האתר של מכון "גנזים"

סיור במכון "גנזים"

סכסוך אגודות הסופרים

כנס באגודת הסופרים עם סופרים ערביים

בלפור פינת הרצל בלפור והרצל חקק באגודת הסופרים

שוש ויג מראיינת את בלפור חקק - אימגו

האתר של האחים חקק

יו"ר אגודת הסופרים לגבי דוח דברת

וגם

עדנה מיטווך מלר

חיים נגיד, יו"ר איגוד הסופרים

גבריאל מוקד

עמוס אדלהייט

רן יגיל ונח שטרן

לקסיקון הספרות העברית החדשה

שתי האגודות - אגודת הסופרים והאגודה למדע בדיוני

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד