"אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות
העברית. אנו רוצים להיעשות לקול ראשון בעם העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה
"אורח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש את יד הספרות
הזאת ואת השפעתה על העם העברי, עד שיבין אותנו בעל כורחו. אנו רוצים שירגיש
אותנו, העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהוויתו תחדור
הספרות העברית ותשפיע על מהלך הרגשתו, על מהלך חייו...מתוך הכוונה הזאת
נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש את הרעיון העיקרי של
אגודתנו..." (חיים נחמן ביאליק,
בכינוס יסוד של אגודת הסופרים, ניסן תרפ"ז)
לא מזמן הסתיים שבוע הספר העברי,
במהלכו אנו שומעים ללא הרף אודות הספרים וסופריהם, בניגוד לאדישות הגוברת והולכת
בה הם מתקבלים במהלך שאר השנה. אולם, ישנם גם ארגונים שמתפקידם לדאוג לסופרים לא
רק בשבוע הספר, אלא במשך כל ימות השנה. אלה הם אגודת הסופרים ואיגוד הסופרים
הישראלי, האיגודים המקצועיים של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל, והמצב
שם רחוק משפיר. למעשה, הוא גרוע מאי פעם, במעין משל על מצבו של הסופר העברי.
בול לרגל יובל לאגודת הסופרים. |
אגודת הסופרים העבריים נוסדה
לפני חמישים שנים בתל אביב. לצורך הקמתה נתכנסה בעיר העברית הצעירה ועידת
הסופרים הראשונה, בנשיאותו של נחום סוקולוב. עם הקמת האגודה הוכרז כי תפקידיה
העיקריים הם - "טיפוח הספרות העברית והגנה על העניינים הרוחניים והחומריים של
העובדים בשדה הספרות". הזיקה לחזון הקמת המדינה ולהקמת המדינה עצמה נשמרה
בכל תולדותיה של אגודת הסופרים העברים וקבעה את דרכה, אולם אז איש לא התייחס
ברצינות יתרה לקבוצה הזערורית ולמטרותיה המופרזות. לאחר עלייתו לארץ ישראל
של
המשורר חיים נחמן ביאליק, ניתנה דחיפה עצומה לפעילות האגודה. ביאליק הועמד
בראש אגודת הסופרים וזו הפכה מאז לארגון רב כוח והשפעה גדולה בציבוריות הארץ
ישראלית. בניגוד לאגודה הסובייטית, שהייתה בעיקר
מכשיר דיכוי ופיקוח על הספרות מצד השלטון הקומוניסטי, שבראשו עמדו נציגי משטר
מובהקים, בדומה לסופר
מיכאיל שולוחוב, האגודה הישראלית ראתה את עצמה בראש ובראשונה ומעל לכל ארגון
לשימור וחיזוק התרבות העברית, ורק לאחר מכן לשמירת זכויות הסופרים. משך שנים רבות
הייתה האגודה ארגון רב כוח שדאג לזכויות הסופרים. בשיאה, לפני קום המדינה ועד
שנות השישים והשבעים, קיימה אסיפות וכינוסים המוניים שנאומי הסופרים המרכזיים
בהם זכו באופן קבוע לכותרות ראשיות בעיתונות ונודעה בערבים הספרותיים המפוארים
שארגנה. היא חלקה וחילקה באופן קבוע כבוד ופרסים לסופרים והרבה יותר מכך. האגודה
סיפקה אז לחבריה דירות מיוחדות, קיימה בית מרגוע לסופרים בזיכרון יעקב, הקימה
קרנות סעד לסופרים ובמקרים מסוימים אף סיפקה להם הלוואות. האגודה אף דאגה לעבודה
לסופרים שנזקקו לה. היא סיפקה מלגות שונות שעודדו סופרים, הקפידה לקיים קשר עם
המו"לים לקביעת שכר הסופרים ושכר תרגום הוגן, ובבית
הסופר, הלא הוא בית טשרניחובסקי, שהיה גם בית האגודה, הייתה מסעדה שהציעה
ארוחות זולות לסופרים. האגודה פעלה גם כהוצאה לאור רבת כוח. היא הוציאה לאור
קבצים ספרותיים וסדרה מיוחדת שקיבצה בכרכים ענקים ומפוארים את כל כתבי הסופרים
הידועים בדומה לטשרניחוסקי, יעקב כהן, אשר ברש ואחרים, כמו גם יצירות חשובות
היסטורית. האגודה גם הקפידה לספק שכר סופרים עבור הפרסומים, תרגמה סיפורים של
חבריה לצרכי פרסום בחו"ל ושלחה סופרים למפגשי סופרים בינלאומיים. היא הייתה
מוציאה לאור את המגזין הספרותי "מאזניים" בכל חודש, שהיה למגזין הספרותי הסדיר
ביותר במדינה, ולכן גם לאחד המשפיעים ביותר. ואולי החשוב מכל – החל משנת 1951
מתקיים בסמוך לאגודה ובמסגרתה
המכון
הביבליוגרפי "גנזים",
ארכיון האוסף ומשמר את כתבי היד ומסמכיהם האישיים של חלק גדול מן הסופרים
העבריים הידועים, החיים והמתים כאחד, ומהווה חלק חיוני שלא ניתן להגזים בחשיבותו
בכל מחקר הנוגע לחייהם וכתביהם של אותם הסופרים. חברות באגודת הסופרים הייתה
כבוד שלא ניתן לרוב המושכים בעט, שנהרו אליה בהמוניהם על מנת לנסות ולהימנות על
שורותיה. האגודה הייתה ידועה גם כארגון שדאג לחבריו, גם במקרים קיצוניים במיוחד,
כמו במקרה
המשורר נח שטרן, שנמצא אשם בניסיון לרצח ואושפז בבית חולים לחולי נפש. נציג
אגודת הסופרים, אברהם ברוידס, הקפיד לבקר אצל שטרן כל חייו, בבית הסוהר ובבית
החולים.
אגודת הסופרים ניסתה לעזור לשטרן לאחר צאתו מהכלא ולמצוא לו תעסוקה, ואף מימנה
את הוצאות קבורתו. לאחר מותו כינסה האגודה את כל כתביו שעד אז לא כונסו לכדי
ספר, (ההחלטה על כך התקבלה בישיבת ועד האגודה בתוך שבועיים מתאריך מותו!) בשנת
1966, שש שנים לאחר מותו של שטרן, ראתה אור מהדורה מורחבת ומתוקנת של קובץ
יצירותיו, שוב, בידי הוצאת הספרים של האגודה, שכללה מבוא מעמיק ומקיף העוסק
ביצירתו של שטרן, מאת חיים נגיד, וביבליוגרפיה של יצירותיו תחת השם "בין
ערפילים". מעט מאוד משוררים, וגם כאלה שהיו הרבה יותר ידועים ומקובלים משטרן,
זכו ל"טיפול" שכזה. האיש היה רחוק מאוד מלהיות נשכח. ספק אם משורר עכשווי כלשהו,
להוציא אולי שניים או שלושה מן הידועים שבהם, היה זוכה ליחס כזה מצד עמיתיו
הסופרים, בייחוד בהתחשב בעובדה כי מדובר באדם שהיה בשולי הקהילייה הספרותית,
שהורשע בניסיון לרצח מטעמים פסיכוטיים, יצא מדעתו והתאבד. זה מראה אולי על
עוצמתה ונחישותה של אגודת הסופרים, שהקפידה לדאוג אז עד כמה שניתן לחבריה
השונים, גם אלה בינם ששברו את כל החוקים, בדומה לנח שטרן.
אך מאז זרמו מים רבים בירקון,
וכיום מצויה אגודת הסופרים במשבר כלכלי קשה ביותר ובקושי רב מסוגלת לטפל בענייניה.
מגזין "מאזניים" ממשיך לצאת לאור, עד הופעתו שוב אינה סדירה כבעבר.
לאמיתו של דבר, המגזין רואה אור, במקרה הטוב, אחת לחצי שנה. כיום, לטענת רבים,
משמש המגזין בעיקר כלי פרסום לסופרים בעלי דעה החברים בהנהלת האגודה, ללא כל קשר
לכישרונותיהם הספרותיים. אפילו המסעדה כבר אינה קיימת עוד בבית הסופר, שכיום
הינו בגדר מקום נטוש כמעט.
 גם אתר האינטרנט של האגודה נסגר מחוסר תקציב.
אגודת הסופרים נקלעה, לאורך השנים, למשברים כלכליים
וסכסוכים פנימיים אישיים ומרים, קשים ביותר, שהרסו אותה. שהאישים שהרכיבו
אותה, חלקם דמויות ספרותיות בולטות ביותר כגון ד"ר אור ציון ברתנה ופרופסור
גבריאל מוקד, התגלו אחוזי שנאה זה לזה במידה רבה כל כך עד ששוב לא היו מסוגלים
לעבוד ולתפקד בצוותא. אגודת הסופרים שקעה, למעשה, בביצה של שנאה ומריבות. מתברר כי גם כאשר עומדים בראש האגודה אנשים מוכשרים, סופרים
וחוקרי ספרות, אין מחויב המציאות כי הללו מוכשרים לנהל אותה כהלכה.
התקופה בה כיהן
פרופסור גבריאל מוקד כיו"ר האגודה,
התאפיינה באופן מיוחד במשברים כספיים קשים וממושכים במיוחד. התנהלותו
כיו"ר אגודת הסופרים הייתה שנויה במחלוקת באופן קיצוני. יש המאשימים אותו במשבר
הכספי החמור שתקף אז את האגודה. התנהלותו הגיעה לבית המשפט ומצויה במרכז דיון
משפטי הממשיך ומתנהל גם בעת פרסום מאמר זה. מוקד, מצידו, טוען (במאמר מקיף
המופיע בגיליון הנוכחי של "עכשיו" ומציג את צידו בפרשה)
כי המשבר נבע מן הניהול הכושל של
קודמיו בתפקיד, אולם אין ספק כי גם כתוצאה ממשבר זה, אגודת הסופרים כיום היא
ארגון חלש במיוחד.
מה קורה באיגוד הסופרים
הסכסוכים הפנימיים היו
לא רק אישיים וכלכליים אלא גם אידיאולוגיים. בעבר קיבלה אגודת הסופרים העבריים
סופרים ששפת הכתיבה שלהם היא עברית בלבד, דבר שגרר ביקורת והאשמות לפיהן מדובר
בגוף אתנו-צנטרי וגזעני.
כתוצאה, בשנת 1995 נוצר באגודה
פירוד עמוק שכתוצאה ממנו פרשה קבוצת סופרים, בראשות
יעקב בסר, והקימה את האיגוד הכללי של הסופרים בישראל, השואף לכלול את
הכותבים בכל השפות בישראל, בניגוד לאגודה עצמה, המקפידה לקבל לשורותיה רק את
הכותבים בעברית.
כיום כולל האיגוד 370 כותבים
בעברית, 87 כותבים בערבית, 13 כותבים ברוסית ועוד מספר כותבים בשפות אחרות.
אולם, גם האיגוד סובל מבעיות כלכליות קשות. מאחר ומדובר באירגון "צעיר" יחסית,
דומה כי הוא פעיל יותר בשטח, בארגון אירועים ספרותיים שונים.
מאמצים שונים שנעשו לאחד מחדש את שתי אגודות הסופרים נחלו כולם כישלון.
חיים נגיד, יו"ר איגוד הסופרים העברי, -
"השירותים שאנחנו נותנים הם יעוץ משפטי שניתן
בידי אורי ברנשטיין, וגם מסמך שמסביר מפני מה צריך סופר להיזהר כשהוא חותם על
חוזה עם הוצאת ספרים. אנו מארגנים פעמיים בחודש אירועים ספרותיים בדיזנגוף
סנטר, הכולל את "עיתון חי" בהנחיית זיסי סתוי. הקמנו הוצאת ספרים בשם "ספרא",
בה אנחנו מוציאים את ספריהם של סופרים שונים, חלקם בראשית דרכם, ולא דורשים
שום השתתפות של הסופרים בהוצאה, בניגוד להוצאות פרטיות וציבוריות רבות. יש
לנו כתב עת בשם "גג" שיוצא לאור פעמיים בשנה ובקרוב יצא גיליון מספר 11 שלו.
א.א. : בשביל מה בעצם צריך יותר מאגודת
סופרים אחת ?
נגיד : למה אתה לא שואל בשביל מה זה טוב שיהיו
כל כך הרבה הוצאות ספרים או עיתונים שונים? זה טוב שיהיה גיוון ובחירה. נכון
שרצינו שהאגודה תאחד תחת כנפיה את כל הסופרים בכל השפות והם התנגדו לכך."
ואכן, לצד האיגוד קיימות עד היום
אגודות נפרדות לחלוטין, עצמאיות וגאות בעצמאותן, של סופרים ישראליים בשפה
הערבית, הרוסית, האנגלית, הצרפתית, האידיש וכיו"ב, שחבריהם אינם רואים כל צורך
להצטרף לאיגוד האמור לכנס את כולם תחת כנפיו.
בלפור
חקק, יו"ר אגודת הסופרים, אומר על האיגוד המתחרה -
"יש איגוד הסופרים, שבמקור קם כי רצה לכלול את
כל הסופרים הישראליים בשפות השונות, דבר שנראה לי אירוני, כי אגודת הסופרים
הערביים למשל מסרבים לוותר על זהותם, ובצדק, אז למה רק הסופרים היהודיים
רוצים לוותר על זהותם, להיות חלק מעולם שמוחק את הזהויות השונות שבו, כשכל
שאר האגודות ממשיכות להתקיים? הרצל חקק ניסה לאחד בין שני הארגונים ולהחזיר
אותם הביתה, אבל כל המאמצים התפוצצו. עכשיו הם מעדיפים לא לוותר על התקציבים
שהם מקבלים ולהתבטל. לדעתי מן הראוי להתאחד, כי כל הפיצול הזה הוא רע, ואני
מקווה לחזור ולאחד אותם איתנו." מה קורה עם מכון "גנזים" ?
ובינתיים, אגודת הסופרים העבריים
עברה שנים קשות ביותר, שכללו ניסיונות לתהליכי הבראה מלווים בפיטורים כואבים,
כמו גם ניסיונות לחיסכון והתייעלות, אך למרות המאמצים, נוכחותה כמעט ואינה
מורגשת כיום בתחום הספרות העברית. מעבר למספר ערבי סופרים המתנהלים בבית הסופר
הזנוח, כאמור. גם היהלום שבכתר,
מכון
גנזים, סובל קשות, משך שנים, מהזנחה תקציבית גדולה, למרות הבטחות שונות
לעזרה כספית מצד הרשויות. ההזנחה עוד החמירה לאור מצבה הכלכלי הקשה מאוד של
אגודת הסופרים. במשך השנים נשמעו טענות קשות כלפי האגודה, לפיהן זו מעבירה
תקציבים שנועדו לצרכי "גנזים" לכיסוי חובותיה שלה, ובכך פוגעת קשות בתפקודו. מדי
פעם התקבלו הצעות שונות ממוסדות בחו"ל, שהיו מודעים היטב למצבו הקשה של המכון,
לרכוש אוספים חשובים שונים של "גנזים" ולהעבירם לחו"ל. ההצעות נדחו כולן, למרות
מצבו הכספי הקשה של המכון. כתוצאה ממצב ממושך זה, ניתק מכון "גנזים" בשנים
האחרונות מאגודת הסופרים, ששוב אינה מסוגלת לטפל במוסד כהלכה , והוא כעת עמותה
נפרדת לחלוטין. מדי פעם התקבלו הצעות ממוסדות בחו"ל שהיו מודעים היטב למצבו
הקשה של המכון ושל אגודת הסופרים. מה שחשוב יותר, סוף כל סוף נמצא מקום חלופי
למכון ואוצרותיו, מקום שהוצע בידי עירית רמת גן, בבניין הנמצא ברשותה, במתחם
בורסת היהלומים ברמת גן.
עו"ד אריאל זליכוב, יו"ר עמותת "גנזים" -
"ראש עירית רמת גן, צבי בר, שמכיר בחשיבות
התרבותית העצומה של מכון "גנזים", מציע תנאים טובים למכון והקציב עבורו שטח
משרדי בן קרוב ל-700 מטר באזור בורסת היהלומים, אזור שהופך יותר ויותר למרכז
תרבותי... ובימים אלה אנחנו מתחילים בהליכי תכנון ובהשלמת התקציבים לביצוע
המעבר, ואחר כך פעולות הביצוע ואנחנו מקוים שבתוך כשנה המכון יעמוד על מכונו,
כקומה בתוך בניין חדש. מכון עכשווי שירכז את איסוף נכסי צאן הברזל של הספרות
והתרבות העברית, ש"גנזים" משמר.
א.א. : ויש לכם בעיות בעניין עם אגודת
הסופרים, שהמכון נמצא כעת בבניינה?
זליקוב : יש עוד כמה דברים פרוצדוראליים שצריך
לסגור אותם עם אגודת הסופרים, אבל לטעמנו העניין הוא לא בעייתי. מה שחשוב זה
גיוס התרומות, ועומדים לצאת לדרך."
באגודת הסופרים מתלהבים הרבה פחות
מן המעבר ונשמעו התנגדויות כלפיו. בכירים שם מציינים שעצם קיומו של המכון בבניין
האגודה היה תמיד אבן שואבת לסטודנטים, חוקרים ואנשים שונים ויש חשש שכאשר מכון
"גנזים" ינטוש את הבניין יהפוך המקום "חצי נטוש". אגודת הסופרים הייתה מעדיפה
שמכון "גנזים" יישאר בתחומה, כחלק מהותי מבית הסופר. אולם אנשיה מודים כי אין
ביכולתם לתחזקו כראוי ולהשיג עבורו את התקציבים הראויים, וכי המקום כעת אינו
חסין מספיק מפני אש. עם זאת, בין אנשי האגודה נשמעות, כאמור, התנגדויות למעבר
המכון ואף דיבורים על נקיטת צעדים משפטיים על מנת למנוע את המעבר.
יו"ר האגודה, בלפור חקק -
"מכון גנזים לא יועבר מבית הסופר, מאחר וכל
החומרים שם הם רכוש של אגודת הסופרים ואין סיכוי שהאגודה תסכים למעבר זה, כי
זה מקרב את קיצה. במיוחד מאחר ויש חשש שאם גנזים יעבור, הוא ייצור מצב שבו
תיווצר מעין אגודת סופרים חלופית, ולכך לא נסכים."
המשורר
בלפור
חקק, היו"ר החדש של האגודה, הוא במקרה אחיו התאום של היו"ר הקודם,
הרצל
חקק, דבר שעורר זעם רב בחוגים שונים, הטוענים כי מדובר באותה הגברת בשינוי
אדרת, וכי מצבה של האגודה לא השתפר כלל בימיו של האח. בלפור חקק מקפיד לציין
שהוא אדם שונה מאוד מאחיו.
בלפור חקק :
"האגודה נמצאת במשבר מזה שנים, בעיקר כתוצאה
מהתנהלותה בימי גבריאל מוקד. בימי היו"ר הקודם, הרצל חקק, היא שוקמה. לי חשוב
שהיא תפעל למען רווחת החברים. אני רוצה שסופרים ידעו שיש מישהו באגודה שדואג
להם. לדאוג לרווחתם בדברים קטנים, שונים. אני רוצה לדאוג שבית הסופר יחזור
לשמש לימי עיון בספרות, כי יש הרבה סופרים במצוקה כלכלית מאוד קשה. היו"ר
הקודם נלחם בדו"ח דוברת שרצה להפוך את לימודי הספרות לדבר משני לחלוטין והשיג
אוטונומיה למקצוע הספרות, שכעת הבטיחה השרה לבנת שלא יבלע במקצוע הלשון.
.לדעתי יש לעשות הכול כדי לחזק את השפה העברית, שנמצאת בשנים האחרונות בסכנה,
כזיכרון העם היהודי. אגודת הסופרים צריכה להיות מחדש המגנה שלה ולהקים מחדש
את גדוד מגני השפה העברית. פרויקט מיוחד נוסף שלנו הוא לקסיקון חדש שישלים
את זה של ג.קרסל, על כלל סופרי ישראל,
לקסיקון שעבר עכשיו לאינטרנט ומתעדכן באופן קבוע."
להלן סקירה רשמית מפורטת שפרסמה
האגודה אודות פעילויותיה, כפי שנמסרה בידי חברת ההנהלה, עדנה מיטוויך מלר –
"מדי חודש בחודשו קיימנו ארבעה אירועי ספרות
ותרבות, כשלושים ושניים אירועים בעונה, שייצגו את הקשת הרחבה של היוצרים
בפרוזה, שירה ומחקר. במאי 2004 קיימנו את הפסטיבל הבינלאומי "מג'ער" לשירה
(לראשונה בשיתוף מאורגן עם אגודת הסופרים העברים).
א.
בספטמבר 2004
קיימנו בהצלחה רבה כנוס יהודי- ערבי של סופרים הכותבים בשתי השפות בבית הסופר
בת"א.
ב.
קיימנו תחרות
כישרונות צעירים בשירה במסגרת משרד החינוך.
ג.
דאגנו להשיב לחיים
את כתב העת "מאזניים" שהקנה במה הן ליוצרים ותיקים והן ליוצרים צעירים בראשית
דרכם.
ד.
חיזקנו את האתר
האלקטרוני לשירה, "לירות", המציג שירה עברית בתרגום אנגלי ובו מבקרים עשרות
אלפי גולשים.
ה.
קיימנו מפגשי
סופרים- תלמידים במסגרת משרד החינוך בארץ.
ו.
עסקנו גם במישור
המקצועי, במהלכים להיטיב עם הסופרים כאגודה מקצועית (בטול המע"מ לסופרים
ועוד).
ז.
הרחבנו את שורות
האגודה, כשקבלנו כחמישים יוצרים בשנת 2004 וכשמונה עשר יוצרים בשנת 2005,
מתחומי הפרוזה, השירה וחקר הספרות.
ח.
דאגנו לשיפוץ יסודי
של האולם הקטן בבית הסופר ולשיפוץ חלקי של האולם הגדול, בהם מתקיימים אירועי
התרבות.
ט.
דאגנו לארגון מחודש
לחדרו של האמרכ"ל המסור- המשורר מרדכי גלזר.
י.
דאגנו גם לשיפוץ
יסודי של חדרי השירותים בבניין.
יא.
פעלנו למען השכנת
שלום בין האגודה ובין מוסדות הציבור הקשורים בה ויישרנו הדורים קשים ביותר עם
משרד החינוך והתרבות. לאחרונה קיבלנו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, מה
שיאפשר את קבלת התקציב המיועד.
אנו נמשיך לפעול ולחזק את הישגיו של הועד
היוצא ולטפח יוזמות חדשות למען קידום הסופר והספרות העברית. נקווה לשיתוף
פעולה מלא באור חיובי יוצר, כדי להשיב עטרה ליושנה ובצוותא, בכוחות משותפים,
נצליח להצעיד את האגודה על פסים איתנים, מבטיחים, לקראת עתיד טוב יותר."
דוברת
האגודה, מציינת גם שבכל הנוגע למספר החברים, מעולם לא היה מצב האגודה טוב
יותר- המספר המדויק של החברים באגודה, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הוא 556
חברים, בהם סופרים, משוררים וחוקרי ספרות. למרות שבעיתותיה הטובות ביותר של
האגודה נע מספר החברים בה בין 400-500, לטענתם מבצעים החברים ברירה מחמירה מאוד
בקבלת המועמדים, ויש וועדת קבלה מקצועית בה יושבים סופרים ומבקרים. לטענתם -
"מתוך מאה פניות אנחנו מקבלים עשרה."
הע"וד והמשורר יואב חייק התמודד
לאחרונה על ראשות האגודה והפסיד. הוא בהחלט אינו מסכים עם טענות אלו וחוזה
כעת שחורות באשר למצב האגודה -
"מצבה העכשווי של אגודת הסופרים הוא בכי רע.
התכוונתי לתקן משהו בעצמי אבל אי אפשר לעבוד עם האנשים שם, לא מבחינת
התקינות, כי הבחירות נערכו לא לפי התקנון בכלל והתוצאה היא שהסופרים הוותיקים
מדירים את רגלם מהאגודה ולא רוצים להיות שותפים שם. לפי פרסום של הקבוצה
השולטת כעת באגודת הסופרים, בשנת 2004 נכנסו כ-50 סופרים חדשים. מסתבר שהם
מכניסים אנשים לא לפי אמות המידה של איכות ספרותית והתאמה לרף האגודה אלא רק
כדי שיהיו אנשים שיבחרו בהם. הם לא עושים כל ברירה, הם רוצים להכניס את כולם
לפי הכמות.
אם הייתי נבחר הייתי מבצע ברירה חמורה יותר.
לא כל מי שכתב ספר או שניים ראוי להיכנס. אנחנו מתכוונים להעביר את כל
התקלות והמסמכים שבידי שגילינו לרשויות ולרשם העמותות וכנראה נעזוב. וכאשר
נעזוב, רבים אחרים יעזבו בעקבותיי. לא נישאר שם כהתנגדות כי אין עם מי לעבוד
שם. לדעתי אין יותר מקום לאגודת הסופרים. אין לה מקום וכל הכסף שם מתבזבז על
ניהול המשק. הסופרים כבר לא נהנים מהכסף, הסופרים משלמים 200 ₪ בשנה, ומה הם
רואים מזה? כלום. אפילו המגזין "מאזניים" לא יוצא בזמן. ברגע ש"גנזים" עוזב
אין לאגודה זכות קיום."
תגובת דוברת האגודה -
"יואב חייק פרש באמצע הישיבה כי לא היה לו
סיכוי להיבחר. הוא טען שאם הוא רק חבר כי אז אין לאגודה זכות קיום. היה לו
מאוד קשה לקבל את התבוסה והוא פרש. הוא לא ידע להפסיד בכבוד."
חני גזי, סמנכ"לית האגודה לשעבר העוזבת אותה
בימים אלה –
"מצבה של האגודה קשה ביותר. היא נפגעה קשות
בקיצוצים, כמו כל מוסדות התרבות, וקשה לה להחזיק מעמד. צריך להוסיף תוספות
לתקציב שלה, צריך לשדרג את המבנה, אולי עם תרומות לקהל יותר גדול. היום
האגודה במצב שהיא לא משלמת משכורות לעובדים כבר כמה חודשים. היא בתוכנית
הבראה כעת אבל המצב לא ישתפר באמת אם המדינה לא תעזור לה יותר, והמדינה צריכה
לעזור למוסדות התרבות שלה אם היא רוצה לשמר את תרבותה." סיכומה של אגודה
מה, אם כך, צפון בעתידה של אגודת
הסופרים? האם יש למוסד מפואר זה עתיד בכלל? הדעות על כך חלוקות מאוד, מטבע
הדברים. לכל אדם באגודה ולכל סופר מחוצה לה דעה שונה. להלן שתי דעות של אנשי
ספרות בולטים, המתמצאים היטב בענייני האגודה -
עמוס אדלהייט, עורך מגזין הספרות "עמדה" –
"אני לא חבר באגודת הסופרים ולא מתכוון להיות
חבר. לדעתי אין זכות קיום כיום לאגודת הסופרים, כי היא אינה מספקת דבר לכל
הסופרים החברים בה. יש רק ארגון אחד שבאמת דואג לזכויות היוצרים, זה אקו"ם
והוא מספיק. כל מה שיש שם היום זה חבורת אנשים שדואגים לג'ובים, לחברים שלהם,
והסופרים ככלל לא באמת צריכים את זה. יש להם דברים אחרים, חשובים יותר,
להוציא עליהם כסף. "
רן
יגיל, עורך אחר של המגזין, שהיה בעבר מעורב מאוד בפעילויות האגודה, רואה
את הדברים בצורה שונה -
"האגודה בבסיסה היא דבר מבורך. אלא שהיא
איבדה מכוחה במשך השנים, מאחר והכניסה לתוכה אנשים לא ראויים והזמינה הרבה
בינוניות. תהליך ההתדרדרות שלה היה איטי, אבל בלתי פוסק, וכיום היא כבר לא
קיימת במרחב הציבורי של עולם הספרות, אין לה כמעט השפעה.
המגזין "מאזניים" יוצא רק
לעיתים רחוקות, למעשה רק אחת לחצי שנה במקום כל חודש. אז נשאלת השאלה, בשביל
מה האגודה הזאת טובה אם היא לא עוזרת לסופרים? לדעתי צריך למחוק לה את כל
החובות שלה כך שתוכל להתחיל מחדש על בסיס טוב יותר. ומה שקורה בינתיים זה
שהיא כבר לא מסוגלת לטפל בסופרים ולוקחים ממנה את "גנזים", ולמעשה היא מאבדת
את הסיבות לקיומה. ובסופו של דבר, השאלה היא לא כמה אנשים יהיו באגודה, אלא
מה הם מוכנים לעשות עבורה ומה האגודה יכולה ומוכנה לעשות למענם."
אין ספק כי גם במצבה הנוכחי תוכל
האגודה "לסחוב" עוד זמן רב, בקיום שהוא ספק קיום רפאים, עם אירועי סופרים פה
ושם, אבל השאלה היא האם יש בכך תועלת אמיתית לציבור הסופרים? האגודה היא כיום רק
צל של מה שהייתה בימי ביאליק. ובכך, למרבית הצער, היא משקפת היטב את השינוי
במעמדו של הסופר העברי מאז ימי ביאליק, ממורה ומוביל החברה לנגרר צדדי שבקושי
מרגישים בקיומו.
חיים נחמן ביאליק על אגודת הסופרים
עוד מדברי ביאליק על אגודת הסופרים
ביאליק
יובל לאגודת הסופרים
בול אגודת הסופרים
מכון "גנזים"
האתר
של מכון "גנזים"
סיור במכון "גנזים"
סכסוך אגודות הסופרים
כנס באגודת הסופרים עם סופרים ערביים
בלפור פינת הרצל
בלפור והרצל חקק באגודת הסופרים
שוש ויג מראיינת את בלפור חקק - אימגו
האתר של האחים חקק
יו"ר אגודת הסופרים לגבי דוח דברת
וגם
עדנה מיטווך מלר
חיים נגיד, יו"ר איגוד הסופרים
גבריאל מוקד
עמוס אדלהייט
רן
יגיל ונח שטרן
לקסיקון הספרות העברית החדשה
שתי האגודות - אגודת הסופרים והאגודה למדע בדיוני
|
|
|
אנונימי ( 2005-09-12 11:16:23 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-13 07:06:22 ) בתגובה לאנונימי, ( 1 ) |
|
|
המדיום האינטרנטי מקשה על תגובה ארוכה. אפצל את תגובותיי.רצוני להגיב בעניין "גנזים".
הריאיון של התחקירן אלי אשד התקיים עמי לפני שלושה חודשים, סמוך לבחירתי ליושב ראש אגודת
הסופרים העברים. מאז התקיים מו"מ ממושך עם נציגי גנזים וגובש מסמך עקרונות מפורט של
הסכמות.בקצרה: יש הסכמה שהבעלות על נכסי גנזים הייתה ותישאר של אגודת הסופרים. יישמר גם
בעתיד הפיקוח של אגה"ס על גנזים תוך שקיפות בהעברת המידע מגנזים לאגודה, ייצוג של 4 מתוך
חברי ועד מנהל של גנזים שיהיו נציגי אגה"ס, וכן יועמד חדר בבניין החדש של גנזים לשימוש יו"ר
אגה"ס והמזכירה, כדי לממש את הפיקוח שלנו עליהם. יש עדיין מחלוקת בעניין גובה החוב של גנזים
לאגודה, וכן בעניין גובה המקדמה על החוב שתימסר טרם המעבר של גנזים לרמת גן. להערכתי, לאחר
שילובנו הדברים בין עורכי הדין של הצדדים ובין רואי החשבון של הצדדים נגיע להסכם. יש גילויי
רצון טוב משני הצדדים, ולהערכתי ייחתם הסכם, ולא תהיה מניעה אז למסור לאלי אשד את מסמך
העקרונות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: תגובה ראשונה :גנזים
|
10 |
|
מיטטור ( 2005-09-13 12:55:33 ) בתגובה לבלפור חקק, ( 5 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יוסי גלרון-גולדשלגר ( 2005-09-18 09:12:11 ) בתגובה למיטטור, ( 10 ) |
|
|
רצוני להבהיר בצורה חד-משמעית ושלא יהיה כל ספק בכך: "לקסיקון הספרות העברית
החדשה" שבעריכתי -- אינו קשור בשום פנים ואופן לאגודת הסופרים או למכון גנזים
או לכל עמותה אחרת. "לקסיקון הספרות העברית החדשה" הינו יוזמה שלי בלבד ללא כל
סיוע מאגודת הסופרים העבריים או כל עמותה אחרת בארץ. "לקסיקון הספרות העברית
החדשה" נתמך אך ורק על ידי האוניברסיטה בה אני מועסק: The
Ohio State University בעיר קולומבוס שבאוהיו, ארצות-הברית. כל נסיון "לאמץ"
את הלקסיקון כיוזמה של גוף כלשהו בארץ או בחוץ-לארץ (פרט לאוניברסיטה של מדינת
אוהיו) - בשקר יסודו. אני מעריך מאד את הביקורות ושמח לראות שהפרוייקט מתקבל
בצורה חיובית ואמשיך לעבוד עליו כל עוד כוחי במתני - אולם לא אסכים בשום פנים
ואופן שגוף כלשהו יקח חסות על הפרוייקט ללא הסכמתי וללא הסכמת האוניברסיטה
הממנת את משכורתי ומתחזקת את השרת.
אבקש ממר אלי אשד, שאת מפעלו וספריו אני מעריך מאד ומשתמש בהם לצורך המחקר
הביבליוגרפי - להסיר את הקישורים אל הלקסיקון בכתבה זו הדנה בנעשה באגודת
הסופרים ולהבהיר שאין שום קשר בין הלקסיקון שבעריכתי לכל גוף הלוקח חסות עליו
מבלי לשאול את הסכמתי.
כל טוב ובברכת שנה טובה,
יוסי גלרון-גולדשלגר
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רבקה גלשטיין ( 2006-07-15 12:54:00 ) בתגובה ליוסי גלרון-גולדשלגר, ( 33 ) |
|
|
לקסיקון זה מהווה פרוייקט חשוב לכל הדעות (וכן לכל הדורות ) , ע"פ אילו קני מידה בוחרים את היוצרים
הזוכים להיכלל כערך בלקסיקון ?. מדוע שמי ופועלי אינם כלולים ? חלק מהליך מהתקבלותם של יוצרים
הוא הכללתם בלקסיקון זה. שמי רבקה גלשטיין (בימים אלה יצא ספר שירי החמישי - "מצב משפחתי"
בהוצאת "פרדס" שזכה במענקים וכו... אשמח לתגובה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שפי ( 2006-07-15 17:39:24 ) בתגובה לרבקה גלשטיין, ( 66 ) |
|
|
תדביקי כאן שיר שלך, כאן-עכשיו, רצוי שניים-שלושה, ואראה מה את שווה, אולי אפילו אהנה. החשיבות
הפאטאלית שאת מייחסת להתקבלות-שמיתקבלות באיזשהו אתר, מעוררת חשד כבד לגבי ערכך
האמיתי.
אקסיומה: אם את כותבת ראויה אז את לא צריכה להתקבל אצל "הספרות העברית" אלא
ההפך – היא צריכה להתקבל אצלך.
האם את לא מרגישה שבתגובתך זאת עשית מעצמך חוכא ואיתלולא?
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שירי לא מיועדים לפחדנים
|
69 |
|
רבקה גלשטיין ( 2006-07-31 18:18:37 ) בתגובה לשפי, ( 67 ) |
|
|
לשפי הנכבד (או מי שלא תהיה )כן. יש צורך לפעמים להתערב ,לפנות ולבקש
אמצעי רק אמצעי להגיע לכלי עזר מקוון כמו זה של הספרות העברית כדי
לאפשר למי שבאמת מעוניין להכיר את יצירתי. לא בי מדובר אלא בפרי רוחי.
ולגבי שירי- אכן איני צריכה לצרף ולהוכיח לך את כשרוני כי שירי לא
מיועדים לפחדנים המסתתרים מאחורי כינויים .רבקה גלשטיין
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
המשך "הנדון: אובדן הבושה"
|
68 |
|
שפי ( 2006-07-15 18:20:10 ) בתגובה לרבקה גלשטיין, ( 66 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-16 23:31:25 ) בתגובה לבלפור חקק, ( 5 ) |
|
|
תיקונים קלים לנאמר בכתבה:
א. אגודת הסופרים העבריים חוגגת 80 שנה להיווסדה ולא 50 שנה כפי שנאמר בכתבה, ואני
מנחה שזוהי שגיאת הגהה בלבד. למעשה, האגודה נוסדה באפריל 1921 ובאסיפה הראשונה השתתפו
שבעים סופרים שהגיעו מכל רחבי הארץ. לנשיא כבוד נבחר אז נחום סוקולוב (ועורמת
ההיסטוריה שהיום שוכן ליד בית הסופר על שם טשרניחובסקי, בית העיתונאים על שם
סוקולוב). האגודה נקראה בראשיתה "אגודת הספרות העברית". בין המייסדים היו ביאליק,
פיכמן, אחד העם, אשר ברש ועוד. בתרפ"ה 1925 שונה שם האגודה ל"אגודת הסופרים
העברים",ובשנת תרפ"ח 1928 נבחר ועד חדש לאגודה שנשיאו היה ביאליק, וחבריו היו
ברקוביץ, ברש, קבק, פיכמן, עגנון, לחובר וצמח. אם ניקח את שנת 1925 כשנת יסוד ממשית
כיוון שאז נקבע שם העמותה, האגודה כיום היא בת שמונים שנה.
ב. בכתבה יש בלבול מונחים בין שתי העמותות. צריך להבחין בין העמותה שלנו שהיא "אגודת
הסופרים העברים" ובין "איגוד הסופרים הישראלי". לא פעם ננקטו מונחים לא מדויקים.בך
נקרא בטעות האיגוד "איגוד הסופרים העברי", מונח מטעה, כיוון שהוא כולל כותבי שפות
שונות. אגודת הסופרים העברים מאגדת כותבי עברית בלבד, ולכן בין שורותיה יש כיום שני
כותבים מהכפרים מראר ודאלית אל כרמל,שאינם יהודים אך כותבים עברית. חשוב לנו לשמור על
זהותה העברית של האגודה ולקיים פעילות תרבותית המטפחת את התרבות העברית.
ג. אין זה נכון שהאגודה ניתקה מגע עם איגוד המו"לים. אנו בימים אלה במו"מ איתם לקביעת
התעריפון של הופעות והרצאות סופרים ושל עריכה והגהות. אין זה נכון שהמקום יישאר שומם
ללא מסעדה. בימים אלו אני נמצא במו"מ עם יזמים להשכרת המסעדה. מטבע הדברים יש מחלוקות
על גובה דמי השכירות ועל התנאים, אך אני מאמין שבשיתוף עם המנכ"ל החדש של אגודת
הסופרים (שנבחר לאחרונה על ידי מכרז באמצעות העיתונות) מר משה מיטלמן, נגיע להישגים
חיוביים גם בתחום זה.
ד. ריאיונות עם שני סופרים הפוסלים השתתפות באגודה מוצגים כקו מייצג בקרב הסופרים.
בפועל הסופרים יודעים שהם זקוקים לארגון שיגן על זכויותיהם המקצועיות, שיפעל לטיפוח
התרבות העברית ואירועי תרבות, ויקיים דירות יצירה ברחבי הארץ, כתב עת ספרותי וסיוע
לחברים במצוקה. מובן, שהקושי הקיים תמיד בארגונים של אמנים ויוצרים, שיוצרים מטבעם הם
יחידים והם נרתעים לא פעם מהתארגנות בחבורות. אך המבחן שלי כיושב ראש אגודת הסופרים
לעשות מעשים שיביאו את הסופרים לפעול במשותף. ברור לי כמו לרבים אחרים, שרק פעולה
במשותף תביא להצלחתנו, ומדנים הם כידוע מתכון לא טוב, בלשון המעטה. אך אני מציאותי
ויודע שבמקום שפועלים בני אדם זה לצד זה יש גם יצרים ומאבקים. אשתדל לפעול בנועם, עד
כמה שזה ניתן, ולהתגבר על המכשולים הללו.
בברכה, בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-16 23:56:43 ) בתגובה לבלפור חקק, ( 24 ) |
|
|
בשורה 3 בתגובתי לעיל, כתוב "מנחה" במקום "מניח".
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-13 07:06:25 ) בתגובה לאנונימי, ( 1 ) |
|
|
המדיום האינטרנטי מקשה על תגובה ארוכה. אפצל את תגובותיי.רצוני להגיב בעניין "גנזים".
הריאיון של התחקירן אלי אשד התקיים עמי לפני שלושה חודשים, סמוך לבחירתי ליושב ראש אגודת
הסופרים העברים. מאז התקיים מו"מ ממושך עם נציגי גנזים וגובש מסמך עקרונות מפורט של
הסכמות.בקצרה: יש הסכמה שהבעלות על נכסי גנזים הייתה ותישאר של אגודת הסופרים. יישמר גם
בעתיד הפיקוח של אגה"ס על גנזים תוך שקיפות בהעברת המידע מגנזים לאגודה, ייצוג של 4 מתוך
חברי ועד מנהל של גנזים שיהיו נציגי אגה"ס, וכן יועמד חדר בבניין החדש של גנזים לשימוש יו"ר
אגה"ס והמזכירה, כדי לממש את הפיקוח שלנו עליהם. יש עדיין מחלוקת בעניין גובה החוב של גנזים
לאגודה, וכן בעניין גובה המקדמה על החוב שתימסר טרם המעבר של גנזים לרמת גן. להערכתי, לאחר
שילובנו הדברים בין עורכי הדין של הצדדים ובין רואי החשבון של הצדדים נגיע להסכם. יש גילויי
רצון טוב משני הצדדים, ולהערכתי ייחתם הסכם, ולא תהיה מניעה אז למסור לאלי אשד את מסמך
העקרונות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כבר התרעתי כאן פעם על הדבר הזה:
|
2 |
|
שפי ( 2005-09-13 02:10:44 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה מקנא באלי אשד נודניק?:
|
3 |
|
רמי נוידרפר ( 2005-09-13 02:13:11 ) בתגובה לשפי, ( 2 ) |
|
|
העברית שלך אולי יותר מלהטטת -אך התוכן הוי התוכן - דל ומשמים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
נכון! הוי התוכן! איך שכחתי!
|
4 |
|
שפי ( 2005-09-13 02:26:57 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 3 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אנונימי ( 2005-09-13 08:46:22 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 3 ) |
|
|
כניראה שמריבות כאלו הם שהביאו את אגודת הסופרים לאן שהגיעה....
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילנהג ( 2005-09-13 08:56:23 ) בתגובה לאנונימי, ( 7 ) |
|
|
במקום לגייס משאבים הם רבים בינם לבין עצמם
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שפי ( 2005-09-13 11:53:23 ) בתגובה לאילנהג, ( 8 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
זיו מגן ( 2005-09-14 01:17:06 ) בתגובה לאילנהג, ( 8 ) |
|
|
מי זה "הם"?
עוד לא נתקלתי, אישית, באף חרחרן מריבות קנאי ולכלכן, למעט שפי, לפחות כאן.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אה עכשיו הבנתי, אין טעם שתכחישי:
|
13 |
|
שפי ( 2005-09-14 12:41:13 ) בתגובה לאילנהג, ( 8 ) |
|
|
את אותה המזכירה של "האגה"ס" המאוזכרת בתזכירו-תגובתו שלעיל של הנציב העליון לורד סמואל
בלפור, ברוך שחלק מכבודו וגו´.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יחזקאל ( 2005-09-14 12:26:49 ) בתגובה לemago |
|
|
אלי, כהרגלך הכתבה שופכת הרבה אור על הנושא, היסטורית ומבחינת המצב כיום. השילוב של הקולות
השונים, בלי להתקמצן על המילים, מוסיף עניין רב ומוחשיות. יישר כוח. עכשיו נותר רק להמתין
לכתבתך הבאה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
על אגודות ואידיאולוגיה - בא לי להקיא
|
14 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-14 14:29:47 ) בתגובה לemago |
|
|
אי אפשר להתווכח עם המציאות. כל איגוד וארגון קולקטיבי- סוציאליסטי- קומונוטיבי הינו בעל אורח חיים
קצר מאד כאורח החיים של השגעון האידיאולוגי. כשהאידיאולוגיה נחלשת הסיאוב מתחיל להיווצר-- סאוב
שהוא תוצאה של טבע האדם -- סיאוב ושחיתות שנשארו מתחת לפני השטח כל עוד החזון והאידיאולוגיה
היו קיימים. עבר זמנם של אירגונים נוסח ברית המועצות. המאמר מציין שחור על גבי לבן
(תכלת):>>>"האגודה הוקמה על סמך דגם אגודת הסופרים הסובייטית בברית המועצות"<<<
אני קורא לשוק חופשי, גם בנושאי רוח וספרות, ולא מנטליות מפא"י של הסתדרות פועלים כי ראינו לאן זה
מוביל. וגם בימי הזוהר של אותה אגודה-- שימו לב לדברי ביאליק:
>>>"אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות העברית. אנו רוצים להיעשות לקול ראשון בעם
העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה "אורח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש
את יד הספרות הזאת ואת השפעתה על העם העברי, עד שיבין אותנו בעל כורחו. אנו רוצים שירגיש אותנו,
העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהוויתו תחדור הספרות העברית ותשפיע על
מהלך הרגשתו, על מהלך חייו...מתוך הכוונה הזאת נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש
את הרעיון העיקרי של אגודתנו...""<<<
לי זה נשמע כמו נרטיב של עוצמה, של כפייה. תחליפו מספר מילים פה במספר מילים אחר ונקבל סצנת
אונס טיפוסית. עם דימויים פאלים של חדירה: כעסיס בתוך הפרי.
לי זה עושה רע כל האגודות האלו, כל הפוליטיקה. אגודה לעבריים, לערבים . כל אנשי הרוח הללו יוצאים
בעד הפרדת דת מפוליטיקה. אני מציע שיתבוננו על עצמם ויפרידו ספרות מפוליטיקה.
בא לי להקיא.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילנהג ( 2005-09-14 18:30:31 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 14 ) |
|
|
אבל מהכרות אישית שלי עם מס´ אגודות מסוגים שונים, וכן מפירסומים שונים , לעיתים מסתתרים בהם
אנשים שתחת השם: אגודה או עמותה נוטלים לעצמם רווחים, ותנאים טובים (העומדים בראש בעיקר).
לעומת זאת, אני מאוד בעד התארגנות יחד של אמנים למשל. זה נותן כח ואפשרות לארגן ארועים
ותערוכות שהאמן הבודד אינו יכול לעשות לבד הן מבחינה כספית והן מבחינת יחסים וחדירה לגלריות
ומוזיאונים. אבל שוב, צריך להיזהר ותמיד לבדוק לאן הולכים הכספים וכו´.
סתם מנסיון שלי שאולי אינו דוגמא עם אגודת הסופרים: שלחתי להם מספר פעמים בעבר פניות לצורך
השתלבות באיור ספרים, וגם חוברות שהשקעתי בהן עם דוגמאות עבודות ולא נעניתי בשום תגובה
ותשובה (אולי אין להם כסף לבולים....) כמוסד המכבד את עצמוואמור אולי לספק שירות של יחסי
גומלין בין תחומי אמנות הקשורים בעקיפין.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מספר 666 ( 2005-09-14 23:11:28 ) בתגובה לאילנהג, ( 15 ) |
|
|
יכולות להשיג הרבה יותר מהיחיד .ראו איגודים מקצועיים ,הפ תמיד ישיגו יותר מפועלים
יחידים בהנחה שהם מנוהלים נכונה וכדומה.
ההיסטוריה של אגודת הסופרים מראה שבמשך זמן מסויים היא הישיגה הרבה עבור חבריה גם
מבחינה תדמיתית עד שהחלה לשקוע אי שם בשנות השישים או השבעים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אומנות זה לא מפלגת פועלים
|
17 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-15 00:04:01 ) בתגובה למספר 666, ( 16 ) |
|
|
אמנים הם לא חברי סניף מועצת פועלים. ומצטער, הציטוט של ביאליק בתחילת המאמר נשמע לי כמו
מניפסט מפלגתי או לכל הפחות התגלמות המשוואה ידע/כוח. המילים של ביאליק שהובאו על ידי כותב
המאמר, במתכוון או שבלא, נשמעים לי כמו אינדוקטרינציה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מס]פר 666 ( 2005-09-15 00:29:05 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 17 ) |
|
|
קרובות חברי קבוצות ,ספרותיות או אמנותיות שיש להן אידיאולוגיה מסויימת
משותפת .
ראה קבוצת "אופקים חדשים " בציור או קבוצת "עכשיו " בספרות .ויש עוד
דוגמאות רבות .
הרעיון של האמן כיצור בודד ואינדיבידואליסט מוחלט ומיוסר הוא לאמיתו
של דבר רעיון חדש יחסית שנוצר אני חושב לא לפני המאה ה-19 .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: אבל אמנים הם לעיתים
|
19 |
|
אילנהג ( 2005-09-15 08:06:20 ) בתגובה למס]פר 666, ( 18 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עדנה מיטווך-מלר ( 2005-09-15 19:08:45 ) בתגובה לemago |
|
|
י"א באלול תשס"ה
15.9.05
תגובה לרשימתו של אלי אשד מה קורה באגודת הסופרים ?
מגיבה עדנה מיטווך-מלר
צר לי על תגובתו של העו"ד והמשורר יואב חייק. מופלא בעיני כי איש נבון ומוכשר כמותו טוען כי
הבחירות נערכו לא לפי התקנון, שהרי היה נוכח במקום בעת הבחירות והיה ער לכל ההליכים שנערכו בו
ביום ולא מצא לנכון לערער על תקינותם וכשירותם, אלא רק לאחר קבלת תוצאות הבחירות.
נקודה משמעותית נוספת שלא הובהרה דייה מתייחסת להליך קבלת החברים החדשים לשורות האגודה. מדובר
בסעיף ז´ בדף המפרט את פעילות האגודה.
יש להבהיר מפורשות כי החברים החדשים שנתקבלו לשורותינו הינם פרי יבול של כחמש שנים תמימות מ-
2000 עד 2005 שכן עם כניסתו של הוועד החדש לפעולה בנובמבר 2002, קיבל הנ"ל ירושה מהוועד הקודם
פניות רבות שלא נענו שחייבו טיפול מיידי.
כך שבמהלך חמש שנים נתקבלו 68 חברם (בממוצע 13 חברים בשנה אחת) ובהחלט לא 50 חברים בשנה כפי
שהציג מר חייק, שנלקטו מן הגורן ומן היקב. כנראה ומר חייק לא קיבל את המידע הנכון ולכן תמוהה
עלינו תגובתו.
ראוי לציין כי הוועדה לקבלת חברים חדשים מורכבת מאנשי מקצוע מנוסים בסוגות הספרות השונות
העושים מלאכתם בהתנדבות מוחלטת וכל בקשה נבדקה לעמקה. רבים נענו בשלילה, תוך מתן הנמקה
מקצועית. קיימת גם וועדת ערעורים המורכבת גם היא מאנשי מקצוע בתחום הספרות והיו מקרים לא
מועטים שוועדת הערעורים אישרה קבלת חברים שלא עברו את שיפוט וועדת הקבלה. (כך שוועדת הקבלה
החמירה ולא הקלה. לכן תמוהה הייתה בעינינו תגובתו של מר חייק בנדון שפשוט לא קיבל את המידע
הנכון ויצא למתקפה נגד הוועדה לקבלת חברים חדשים מבלי ללמוד את העובדות לאשורן.
משפט עממי אנגלי אומר: "Those who can- do,those who cannot teach others how to do"
אולי מוטב היה כי במקום לחפש דופי איש ברעהו, ננסה להושיט יד ולעבוד בצוותא בתבונה, כפי שנהגו
מייסדי האגודה וממשיכיה והאנרגיה העצמתית של כל אחד מאתנו תופנה לאפיק העשייה והתרומה לה כל
כך זקוקה היום אגודת הסופרים העברים. גם מר עמוס אדלהייט ורן יגיל שעשייתם הספרותית כבר באה
לידי ביטוי משמעותי, נשמח אם יתרמו רק מעט מכישוריהם וזמנם לשורות האגודה.ישמשו דוגמא לאחרים
וייטב לכולנו.
מחכים לכם!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בהצלחה לאנשי הרוח של העתיד
|
21 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-15 20:51:25 ) בתגובה לעדנה מיטווך-מלר, ( 20 ) |
|
|
כמובן שתמיד קל להטיל דופי ולמצוא כשלים, קל מידי.
לטעמי, הספרות העברית זקוקה היום ל boost בצורתם של אנשי רוח גדולים, דור חדש של ענקי רוח
שחסרים לנו כל כך. מי יתן ואגודה מסודרת תוכל להצמיח אחד או אחת כזאת.
מעולם לא עסקתי בכתיבה אומנותית מעבר למגירה המאד מאד פרטית שלי. אני מתאר לעצמי כמה קשה
לכאלו שרוצים להרוויח את לחמם מכשרונם.
על עצמי אעיד שבתקופה האחרונה התחלתי להחשף לספרות עברית אחרי אנטי של המון שנים. אני מאחל
לעצמי שאלמד לאהוב את השפה העברית כמו שלמדתי לאהוב את השפה האנגלית
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
"מן הגורן ומן היקב"! וואו! א?ת
|
22 |
|
שפי ( 2005-09-16 01:52:05 ) בתגובה לעדנה מיטווך-מלר, ( 20 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: "מן הגורן ומן היקב"! וואו! א?ת
|
23 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-16 13:49:28 ) בתגובה לשפי, ( 22 ) |
|
|
שוב, מר שפי בשם כל האלים (אלי המלחמה ואלי השלום וגם נימפות המוזה למינהן) על מה אתה מלין?!
מה מה , מה אוכל אותך
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מספר 666 ( 2005-09-16 23:49:04 ) בתגובה לשפי, ( 22 ) |
|
|
לא הייתי טורח להיתייחס להערות שלך יותר משאני טורח להתייחס לטרולים אחרים. אבל סיור
באתר שלך מראה שאתה אדם בעל אינטליגנציה והבנה כלשהן. אז הצעה: במקום לכתוב את כל
ההערות המגותכות האלו בניסיון נואש למשוך תשומת לב פשוט כתוב לגופו של עניין.
האמן לי כך לא תיצור את האנטוגוניזם שאתה יוצר כעת וגם תמשוך יותר תשומת לב לאתר
שלך.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
איגור קוסולובסקי ( 2005-09-17 10:29:52 ) בתגובה למספר 666, ( 26 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-16 23:48:07 ) בתגובה לעדנה מיטווך-מלר, ( 20 ) |
|
|
חברת הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים עדנה מיטווך מלר הביאה בלשון רהוטה את סוגיית קבלת
החברים החדשים. אכן זהו מצג שווא לתאר את 50 החברים שהתקבלו בקדנציה הקודמת של הוועד כמי
שהתקבלו במשך שנתיים. עקב פעולת הוועדה הקרואה בשנת 2002, הועברו כל בקשות המועמדים לוועד
שנבחר ב-2003. ממילא ברור שנשמרה המיכסה של 15-17 חברים חדשים לשנה.
ובכל זאת, רצוני להעיר הערה ערכית ולא עובדתית. אינני מקבל את העמדה היהירה הזאת שבוחנת כל
הזמן כמה וכמה התקבלו, ומנסה להכות בוועדת הקבלה כאילו התירה את הרצועה וקיבלה מועמדים ללא
בקרת איכות. החשש שלי הוא, שמדי פעם נוצר מצב שוועדת הקבלה פוסלת אנשים ראויים רק משום שהיא
נוכחת לדעת, ש"עברה את המכסה". וזה נודע לי משיחות עם סופרים שכיהנו בוועדת קבלה במשך השנים
האחרונות. לטעמי, גם זה עיוות, והאינטואיציה שלי שקורבנות התפיסה המעוותת הזאת הם סופרי
הילדים, שתמיד קל "לוותר" על חברותם באגודה. הסופרים המטילים דופי במתקבלים החדשים עושים
זאת, לצערי, כדי לגדל ולהאדיר את עצמם. ואני מבקש מחבריי הסופרים מידה של אהבת האדם גם
כשמדובר בסופרים ומשוררים חדשים. מי שרוצה להיות גדול, שיבנה לעצמו הר, שלא יחפור לאחרים בור.
בברכה, בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-17 04:15:34 ) בתגובה לבלפור חקק, ( 25 ) |
|
|
הדרך להכרה ותהילה לא עוברת דרך חברות באגודה כזאת או אחרת. שום דבר לא מחליף כשרון ומתת אל
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ורד זהבי ( 2005-09-17 13:41:32 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 28 ) |
|
|
הניסיון הפאתטי של מר אלי אשד לנסות להתחקות אחר מצב של אגודת הסופרים מזכיר
סיפור של נער שנכנס לכלוב נחשים. הבעייה אינה בניסיון לשרטט מהן הבעיות שיש
באגודת הסופרים. נהפוך הוא הבעייה היא בכיוון ההפוך. מה קרה לחברה שלנו שממש לא
איכפת לה מיוצריה. הסופרים לא זוכים להכרה והם כבר אינם רואים את מרכז הוויתם
בבית הסופר. אולי צריך לחשוב כיצד להשיב את הכוחות לבית הסופר ולא כיצד למוטט
את אחרוני המאמינים.
הכתבה היא כתבה עיתונאית על גבול הכתבות הצהובות. צריך לחשוב בכיוונים חיוביים.
כיצד להציל? כיצד לשמר? ולא כיצד למוטט.
אלי יש לך אולי הצעות? אולי למרואיינים יש הצעות כיצד לחדש ימי האגודה?
ובדבר אחד אני מסכימה עם המגיב האחרון. לא האגודה היא שתלהק את הכותבים. יש טעם
לאגודה כדי לקדם את התרבות כדי לתת לרוח לחיות. הכישרון לא קשור לאגודות הוא
קשור לאנשים. הכישרון הוא לשמור על השונות ובכל זאת להיות יחד.
ורד
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שוש נעמן ( 2005-09-17 23:15:26 ) בתגובה לורד זהבי, ( 30 ) |
|
|
ורד, את ממש נשמה טובה. טוב שרוח טובה נושבת ויש אנשים שאינם מחפשים רק
עוד דרך איך לתקוע סיכה. זה נכון שהמשימה של אגודת הסופרים העברים ושל
בלפור חקק לא קלה באווירה הציבורית שבה מעמד היוצר בשפל, והכוכבים הם
הדוגמגישות והשחקנים, ואיך שכחנו את הזמרים והכדורגלנים. במצב כזה צריך
לעשות הכל לפרגן ולעזור לאגודת הסופרים כדי להרים את קרן התרבות שלנו,
שהרי אנו עם יהודי עם ייחוד , ולא אוסף של משועממים שמחפשים עוד
דוגמנית ועוד גול של ביתר ירושלים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הילה דקל ( 2005-09-18 20:00:38 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 28 ) |
|
|
אגודת הסופרים, כמו גופים אחרים במדינה שהגיעו לסוף דרכם, היא היום איבר
מדולדל, שאינו משקף כלל את העשייה התרבותית בארץ. באיגוד הסופרים, במוספי
הספרות בעיתונות היומית, באתרי אינטרנט כמו "אימגו" יש תסיסה תרבותית רבה פי
כמה וכמה ממה שבאגודת הסופרים. אם האגודה אינה מסוגלת להוציא את כתב-
העת "מאזניים", אין לה זכות קיום.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חבר אגודה ( 2005-09-20 21:42:33 ) בתגובה להילה דקל, ( 35 ) |
|
|
מי שקוראת לעצמה "הילה דקל" ודאי יודעת גם שלפני חודשיים יצא לאור כתב
העת מאזניים. וכדאי לה לדעת, וזאת משיחתי עם העורך משה בן שאול,
שהחוברת של גליון החג, נמצאת בדפוס. חבל שיש אנשים המתפרנסים מאמירות
שקריות בחסות החופש של האינטרנט.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
- - - ( 2005-09-21 00:08:29 ) בתגובה לחבר אגודה, ( 40 ) |
|
|
מי שמסתתר מאחורי השם "חבר אגודה" יודע היטב שהוא אינו מדייק, אם
לנקוט לשון המעטה, בחסות החופש של האינטרנט.
אכן, לפני חודשיים יצא כתב העת "מאזניים", אחרי הפסקה של חודשים
אחדים, בעוד שבשנים עברו יצא כתב עת זה כירחון. אם "מאזניים"
יוצא שלוש פעמים בשנה, הריהו בבחינת nonexistent.
למה הוא יוצא לעתים כה רחוקות? אולי "חבר האגודה" יכול ללמדנו?
חבל שבחסות האינטרנט משתחררות חרצובות הפה, וממהרים להשתמש
בביטויים כמו "אמירות שקריות".
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-09-21 00:45:56 ) בתגובה ל- - -, ( 41 ) |
|
|
האינטרנט עשתה מהפכה של ממש והגברת דקל מעלה נקודות חשובות בלי קשר ל"מאזניים" או לאגודה.
עם זאת, עדיין אשמח לשמוע פרטים על הירחון/רבעון המתקרא מאזניים. מה זה? במה הוא עוסק ומה כתוב
בו. האם זהו גיליון שירה?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חגית ( 2005-09-21 08:41:50 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 42 ) |
|
|
"מאזניים" הוא כתב העת הוותיק ביותר בעברית (הוא יוצא מסוף שנות
העשרים ועד ימינו), כתגובת נגד ל"כתובים" שהיה כתב העת הרשמי של
האגודה, אך שלונסקי השתלט עליו והשליט בו את הקו הפוליטי והפואטי
שלו. קשה לדעת בוודאות, אך ספק הוא אם יש כתבי עת ספרותיים כל כך
ותיקים רבים בעולם הרחב.
במקום שמשרד החינוך והאגודה ישמרו אותו כעל בבת עיניהם, ויבינו
שלאגודת הסופרים העברים היחידה בעולם צריך להיות ביטאון משלה, הם
מזלזלים בו ולא מאפשרים את הופעתו הקבועה. זהו זלזול שאי אפשר
לסלוח עליו. עורכיו השונים, לאורך כל הדורות, עשו עבודה מצוינת,
אבל הנהלת המשרד והאגודה - פקידים חסרי הבנה וניצוץ של השראה -
רומסים אותו ברגל גסה.
במדינה נורמלית זה היה נושא לוועדת חקירה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שפי ( 2005-09-21 19:12:12 ) בתגובה לחגית, ( 43 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מוריה ( 2006-02-07 16:08:20 ) בתגובה ל- - -, ( 41 ) |
|
|
מישהו יכול להביא לי שירים של אשר רייך.. מילים לשירים שלו וניתוחים [הוא עורך העיתון]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יוסי גלרון-גולדשלגר ( 2005-09-18 08:47:00 ) בתגובה לemago |
|
|
רצוני להבהיר בצורה חד-משמעית ושלא יהיה כל ספק בכך: "לקסיקון הספרות העברית החדשה" שבעריכתי -
- אינו קשור בשום פנים ואופן לאגודת הסופרים או למכון גנזים או לכל עמותה אחרת. "לקסיקון
הספרות העברית החדשה" הינו יוזמה שלי בלבד ללא כל סיוע מאגודת הסופרים העבריים או כל עמותה
אחרת בארץ. "לקסיקון הספרות העברית החדשה" נתמך אך ורק על ידי האוניברסיטה בה אני מועסק: The
Ohio State University בעיר קולומבוס שבאוהיו, ארצות-הברית. כל נסיון "לאמץ" את הלקסיקון
כיוזמה של גוף כלשהו בארץ או בחוץ-לארץ (פרט לאוניברסיטה של מדינת אוהיו) - בשקר יסודו. אני
מעריך מאד את הביקורות ושמח לראות שהפרוייקט מתקבל בצורה חיובית ואמשיך לעבוד עליו כל עוד
כוחי במתני - אולם לא אסכים בשום פנים ואופן שגוף כלשהו יקח חסות על הפרוייקט ללא הסכמתי וללא
הסכמת האוניברסיטה הממנת את משכורתי ומתחזקת את השרת. אבקש ממר אלי אשד, שאת מפעלו וספריו אני
מעריך מאד ומשתמש בהם לצורך המחקר הביבליוגרפי - להסיר את הקישורים אל הלקסיקון בכתבה זו הדנה
בנעשה באגודת הסופרים ולהבהיר שאין שום קשר בין הלקסיקון שבעריכתי לכל גוף הלוקח חסות עליו
מבלי לשאול את הסכמתי.
כל טוב ובברכת שנה טובה,
יוסי גלרון-גולדשלגר
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מספר 666 ( 2005-09-18 10:41:52 ) בתגובה ליוסי גלרון-גולדשלגר, ( 32 ) |
|
|
אני מציע שעורכי אימגו יסלקו את הקישור .ואני אפרסם את התגובה הזאת גם בכתבה באתר הבית
שלי .אני כמובן רק דיווחתי על מה שנאמר לי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2005-09-20 21:35:15 ) בתגובה ליוסי גלרון-גולדשלגר, ( 32 ) |
|
|
הפנו את תשומת לבי לנושא הלקסיקון של גלרון. אכן נכון הלקסיקון שמפיקה אגודת הסופרים העברים
הוא לקסיקון שונה לחלוטין והעורך שלו הוא ד"ר משה גרנות המשלים את מלאכתו בימים אלה,
(השותפים לו הם ד"ר דורית אורגד ויעקב ברזילי ,מתאם ההפקה הוא מנחם פאלק). אכן נכון שחל כאן
בלבול בגלל הידיעה שאגודת הסופרים מפיקה את לקסיקון סופרי ישראל. אך טוב שהדברים עלו כאן
והובהרו. אנו מקווים לעמוד בלוח זמנים ולהפיקו בחצי השנה הקרובה. עם זאת רצוני להביע הערכה
ללקסיקון של גלרון שהוא מקצועי ומדויק והערכים שלו מקיפים יותר, וכמובן מתעדכנים כל הזמן עקב
היותו אינטרנטי.
בברכה, בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ראובן אדיבי ( 2009-05-09 11:45:57 ) בתגובה ליוסי גלרון-גולדשלגר, ( 32 ) |
|
|
ליוסי גולדשלגר שלום
אני מאוד מעריך את יוזמתך להציג את היוצרים בספרות הישראלית החדשה, בלקסיקון שאתה מפרסם.
אני כותב סיפורים קצרים, ומפרסם אותם בהוצאה עצמית. כמו כן אני עורך רבעון מקוון לספרות ולאמנות
בשם "חיוך" בו מתפרסמת יצירתם של חברי חוג היוצרים כפר סבא והשרון.
מהי הדרך להעביר אליך עותקים מפרסומים אלה כדי לזכות לסיקור בלקסיקון שלך?
שבת שלום, ראובן אדיבי
יוסי גלרון-גולדשלגר כתב:
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אלישע פורת ( 2005-09-19 07:00:26 ) בתגובה לemago |
|
|
אלי אשד טועה ומטעה כאשר הוא כותב שהלכסיקון האלקטרוני של הספרות העברית החדשה הוא של אגודת
הסופרים. אין שום קשר בין הלכסיקון, שיזמו הקימו ובונה אותו יוסף גלרון גולדשלאגר, לבין אגודת
הסופרים! לדעתי על אלי אשד לפרסם מייד הכחשה או לתקן את הטעות בצורה פומבית ונאה. אני מניח
שהטעות נעשתה בתום לב, אבל חשוב מאד להעמיד דברים על דיוקם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מספר 666 ( 2005-09-19 08:40:36 ) בתגובה לאלישע פורת, ( 36 ) |
|
|
בדיקה קצרה למעלה הייהת מראה למר אלישע בן פורת שמעולם לא טענתי שהלקסיקון הוא תוצר של אגודת
הסופרים. הטענה הייתה של נציג אגודת הסופרים .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מיטטור ( 2005-09-19 11:24:40 ) בתגובה למספר 666, ( 37 ) |
|
|
הסרתי את הקישור בכל אופן. תודה לאלישע פורת.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סוגרים את אגודת הסופרים
|
45 |
|
מספר 666 ( 2005-10-15 10:10:12 ) בתגובה למיטטור, ( 38 ) |
|
|
על פי ידיעה שהופיעה בעיתון תל אביב בית אגודת הסופרים ברחוב קפלן בתל אביב
עומד כעת בסכנת עיקול כתוצאה מחוב ארנונה של 1.7 מיליון לעיריה ,חוב שהאגודה
שנמצאת במצב כספי קשה אינה יכולה להחזיר.
העיריה אומנם מוכנה לוותר על חובות כאלו לאגודות אחרות שעוסקות בדת וברווחה
אבל לא לאגודה שעוסקת בתרבות
ויש לציין שגם מרכזי תרבות אחרים כמו בית התנ"ך בשדרות רוטשילד בתל אביב
נמצאים בסכנת סגירה דומה.
כעת הטילה העיריה עיקול על חשבונות האגודה והחליטה על העמדת הבניין למכירה
בתקווה שכך תקבל את הכסף המגיע לה .
כל מה שהעיריה תשיג יהיה עוד בית משרדים בזמן שמרכז תרבות נוסף יסגר .
אם יש מישהו שיש לו איזו שהיא הבנה בתרבות בעיריית תל אביב אני קורא לו להתערב
בעניין ןלפעול לביטול החוב .
אמנם האגודה כבר לא הייתה כוח חשוב באמת בתחומי התרבות בשנים העחרונות אך יש
לה עדיין חשיבות רבה כנציגה של תרבות .
מכירת הבית היא עוד מסמר בארונה של התרבות העברית בעיר המרכז שלה .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בית הסופר-הוא הבית שלי
|
46 |
|
יהודית מליק-שירן ( 2005-10-15 16:26:55 ) בתגובה למספר 666, ( 45 ) |
|
|
קראתי את כל התגובות מימין ומשמאל. מנאצים ומגדפים תמיד ימצאו דופי
בפעילות המתקיימת בבית-הסופר ברחוב קפלן. ראשית אני רוצה להבהיר מספר
נושאים: הראשון מתייחס ליוקרתו של המקום שנקרא בית הסופר ע"ש
טשרנחובסקי. במשך שנים רבות סופרים , משוררים, אנשי רוח ואקדמיה אימצו
את המקום כ"ביתם השני". אם אני באה לישיבות או לאירועי הנחייה שלי, אני
מגיעה לבית-הסופר ולא לאגודת הסופרים.
שנית, הפיצול באגודות השונות הביא לקרע ממשי בתקציב משרד החינוך. אם
בעבר בית-הסופר נהנה מתקציב ראוי שהרי בשנים האחרונות בשל המצב הכלכלי
בארץ קוצצו התקציבים וכל איגוד או אגודה מקבלים תקציב זעום שקשה מאוד
לתמרן איתו.
שלישית, בשל הנהלה רשלנית באחת הקדנציות בית הסופר ירד מפסגתו והגיע עד
לתחתית. בתקופה בה הייתי יו"ר ועדת האתיקה אנשים לא קיבלו משכורות
ממשרד החינוך חודשים רבים והגיעו עד חרפת רעב. האם את מישהו זה עניין?
היו נסיונות לאחד את הפורשים עם הנשארים וללא הצלחה. תמיד היו
הדברויות, אך כאשר צד אחד לא מעוניין לשתף פעולה, אי-אפשר להכריח. כל
החברים שנבחרו כמוני לתפקיד באגודה למשך שנתיים עבדו בהתנדבות. משוררים
וסופרים שהם חברי אקדמיה לא ביקשו שכר על הנחייתם בערבי- ספרות.
רביעית, אתה מראיין אדם שהנזק שלו לקיומו של בית-הסופר כל כך גדול,
מאימתי הוא זקוק לבמה? בגללו בית הסופר ואגודת הסופרים נמצאים במקום
שקשה להתאושש ממנו. ולא רק זאת, הסגנית שלו ,שאין לה כישורים מינתה את
עצמה למנכ"ל וסגרה בפני מי שעוד טרח לקיים סדנאות הפעלה בבית-הסופר
ולהשאיר את המקום החשוב הזה על המפה.
חמישית, אני מתפלאה עליך, אלי. העובדות שאתה מציג במאמרך הן גבב של
שמועות חסרות שחר. כדי להביא דברים צריך להוכיח!
ששית, לאגודת הסופרים לא כל אחד יכול להתקבל. יש ועדת קבלת חברים שהיא
משותפת לסופרים ומשוררים,בעלי תפקידים ייצוגיים הבוחנים מומעמדות של כל
אדם. אם היצירות הן גבבה, האדם לא מתקבל ולא משנה אם הוציא שני ספרים
או עשרה.
שביעית, בתקופת כהונתי לא באתי לעשות נקיון יסודי מאז קום הבית הזה.
נתתי שנתיים של התנדבות בבעיות משפטיות, חברתיות וספרותיות. ולמדתי על
בשרי, שהמשוררים והסופרים שבאים לבית-הסופר מוצאים בו בית, חברות
בקליקה וכשם שבבית המחוקקים שלנו המודל הקיים זה שמור לי ואשמור לך,
קיים גם פה.סופר למשורר הם חומה אטומה. קנאת סופרים קיימת והיא לא
מפרגנת. ו"מאזניים" היא הדוגמא לכך. השתלטות של עורך על כל החוברת. מי
שקרוב לישבן שלו נכלל בחוברת ומי שמייצג את האמת רחוק מהדפסת יצירותיו
בחוברת.
שמינית, סופרים ומשוררים עובדים בהתנדבות בבית הזה, כדי שכל אירוע בו
יצליח.במשך הארבע השנים האחרונות , אני יכולה לומר בוודאות שכל הפעולות
שנעשו מתוך בית-הסופר ומחוץ לבית הסופר נעשו בהתנדבות והצליחו, כי היתה
הענות. ואם פעם אנשים הצביעו ברגליהם בערבי- ספרות ולא נשארו עד הסוף ,
הרי שהתמונה השתנתה ובית הסופר קיים על המפה.
תשיעית, עיריית תל-אביב, צריכה לשקול איך לסייע למצוקתו של בית הסופר
ולא לסגור אותו. הבית הזה הוא הבית הלאומי של השפה העברית. של השירה
והפרוזה. בית אריאלה, מרכז עינב הם לא תחליפים לבית הסופר. כמו שקיים
בית העתונאים, כך צריך שיהיה קיים בית הסופר, מקום שיש להתגאות בו.
פעולותיו הן ברכה ליוצר , ליצירה ולקהל שמגיע לשמוע.
גמר חתימה טובה.יהודית מליק-שירן, מול"ית "בת אור" הוצאה לאור. מנהלת
המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש שושנה מליק בחולון. משוררת, סופרת ומבקרת
ספרותית.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: בית הסופר-הוא הבית שלי
|
47 |
|
מספר 666 ( 2005-10-15 23:01:46 ) בתגובה ליהודית מליק-שירן, ( 46 ) |
|
|
אין לי מושג למה את מתכוונת ב"שמועות לא בדוקות ", כמעט כל מה שהובא בכתבה נבדק ואומת מפי
אנשים יודעי דבר ששמם צוין וממסמכים ..ועובדה נציגי האגודה כאן אישרו את הכל.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
צבעוניות לשם פרובוקציה
|
49 |
|
יהודית מליק-שירן ( 2005-10-16 08:21:24 ) בתגובה למספר 666, ( 47 ) |
|
|
אכן סרבתי להתראיין לכתבה הזאת שלך מנימוקים מצפוניים, מוסריים
ומשפטיים. כל עוד העניין נמצא בדיונים משפטיים, אני מנועה
מלהגיב.
כדי לצבוע את הכתבה ולהביא לה קוראים שונים לא צריך ליצור
פרובוקציה. כדי לערוך כתבה שתהיה אמינה לכותב , לקורא ולמרואיין
צריך להיות נאמנים לאמת. משונה עד מאוד ששני אנשים החשודים מאוד
בהונאה ציבורית ובמרמה יתנו את דעתם במאמר הזוי זה.
וחשבתי לתומי שדגל האמת וזכות הציבור לדעת מניעים אותך לכתוב.
הנה טעיתי. כל עוד העניין נדון בבית המשפט, כיו"ר ועדת האתיקה
של אגודת הסופרים לשעבר, לא אכבס כביסה מלוכלכת בחוץ. אני מנועה
מלהגיב, אך כאשר יש רמיסה דורסנית של האמת ומביאים צד אחד של
העניין ולא צדדים נוספים שהיו מעורבים בסוגיה זו מציגים עניין
מסולף.
אני לא זקוקה לתהילת עוולים. אני מפורסמת בזכות כתבי ופועלי
כאשת חינוך וכחוקרת ספרות ילדים ונוער מטעם האקדמיה. כל עוד
העניין מתנהל בבית-המשפט, אין טעם לדוש בו. האגודה התרחבה וקלטה
לתוכה את סופרי- הילדים, שזה כשלעצמו הישג כביר שלה. אבל למה
שתזכיר את זה, הרי אתה מחפש רפש ונתת "לקול הרפש" את הבמה
החופשית כשאנשים טובים תרמו מזמנם כדי להוקיע בשם היושר הפנימי
שלהם ושילמו בבריאותם. כתבה אמתית צריכה לבדוק את כל העובדות
ולא היו בידך כל הנתונים. אני לא אתן לך אותם! עיתונאי טוב
נובר, מחפש, מראיין ובודק אם יש בידו את כל הנתונים. מה שיש כאן
זה "צהובון" נוסח אלי אשד. התאכזבתי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
צבעוניות לשם פרובוקציה
|
50 |
|
יהודית מליק-שירן ( 2005-10-16 09:01:34 ) בתגובה ליהודית מליק-שירן, ( 49 ) |
|
|
שכחתי עוד עניין אחד להוסיף: לו היית בודק מי באמת היו החברים
בעלי התפקידים
המיוחדים בתקופת הקדנציה של מוקד כל התמונה היתה נפרשת לפניך.
אבל למה שתעשה
זאת?
למעט אדם אחד שאייש תפקיד מסויים, השאר לא מרואיינים בכתבה הזו
שלך. ולמה?
עיתונאי חוקר צריך להביא הוכחות מהשטח ולא להסתמך על האשמות,
הכפשות שמציג הפרופ´ גבריאל מוקד בשם אמונתו, כי נעשה לו עוול
ורודפים אותו. בשל טיפולו הכושל עד מאוד בית הסופר נמצא במצוקתו.
כדי ליצור פרובוקציה אתה מביא את דברי שניים שיצרו קלחת של
מדמנה וכאשר יוצאים טיפה ממנה מתגלה עניין נוסף שלא מאפשר לתקוה
לימים טובים יותר להגיח החוצה.
עיתונאי טוב כמו שאתה מגדיר את עצמך צריך להיות נאמן לעובדות,
להצליב אותן עם מידע שאתה מקבל מאנשים. אי אפשר להתעלם מאנשים
שעשו את עבודתם נאמנה ולהציג דעות מטעם. זה לא עובד ככה. לא כל
אדם שכותב כתבה, הוא עיתונאי. יש דברים בסיסיים שלומדים אותם
בבית -ספר לעתונאות ותקשורת, האם יש לך השכלה כזאת? תעודת
עתונאי היא לא בהכרח הגושפנקא להיותך עתונאי, אם את האלף בית
הבסיסי בארגון כתבה אתה לא יודע.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
צבעוניות לשם פרובוקציה
|
51 |
|
יהודית מליק- שירן ( 2005-10-16 09:14:49 ) בתגובה ליהודית מליק-שירן, ( 50 ) |
|
|
תשובתי בתגובה מס´ 61 מיועדת לאלי אשד ולא למיכאל שרון. זו טעות
ולכן הורחבה יותר.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מספר 666 ( 2005-10-16 13:37:06 ) בתגובה ליהודית מליק-שירן, ( 49 ) |
|
|
"משונה עד מאוד ששני אנשים החשודים מאוד
בהונאה ציבורית ובמרמה יתנו את דעתם במאמר הזוי זה."
מיהם שני האנשים ? אנא נקבי בשמות .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: בית הסופר-הוא הבית שלי
|
48 |
|
מספר 666 ( 2005-10-16 00:47:58 ) |
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
