אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ים ומילים - על הכנס הספרותי הראשון והשני בהונגריה


התמונה של מנחם מ. פאלק

ים ומילים – האם המרחק מחבר או מפריד ביניהם

על הכנס הספרותי הבינלאומי הראשון והשני בהונגריה

בהונגריה נערך בקיץ האחרון כנס בינלאומי שני, והמשורר מנחם מ' פאלק השתתף בו כנציג ישראל. הכנס כלל מפגשים ספרותיים וגם סיורים בבודפשט. בתוך המפגש העסיקה את כולם חידת החתול מאו. מדוע? מתברר שהספרות והעניינים ברומו של עולם לא יכלו להשכיח את דמותו הכריזמתית של החתול מאו שלקח חלק בכנס הראשון. וגם אם הכנס היה רב משמעות לכולם, לא פחות משמעותית הייתה היעדרותו ההפגנתית של החתול בכנס השני ...

פרק 1: הכנס הראשון בשנת 2008

בקיץ 2008 נפל דבר בהונגריה. למעשה האירוע החל להירקם שנה קודם לכן, כאשר המשורר והמתרגם ההונגרי ארון גאל הקים את הקרן אֵה. אוֹ. אֶס. (e.o.s.), קרן לאירועים ופעולות תרבות וספרות בינלאומיות.

אחת הפעולות הראשונות של הקרן הייתה ליזום כנס ספרותי בינלאומי, בנושא "יַמִּים וּמִלִּים", הראשון מסוגו בהונגריה. כנס זה התקיים בראשית אוגוסט 2008 והוזמנו אליו משוררים וסופרים מרומניה, קטלוניה, איטליה, גרמניה, רוסיה, סרביה, מולדובה ואני, עבדכם הנאמן מישראל.

פסטיבל שירה זה התקיים בעיירה פִילִישְׁפָאלוֹ (pilisjaszfalu), עיירה ירוקה, הרחוקה רק כעשרים וחמישה קילומטרים מבודפסט, בירת הונגריה.

בסיס האירוח היה ביתו של המשורר אָרוֹן גָּאַל ו"העזר כנגדו" הייתה אשתו המדהימה מַגְדִי (מַגְדָּלֵנַה).

יש להזכיר כאן, שהמארח שלנו הוא בעל תואר האצולה "בָּרוֹן", ומבורך בסבלנות בלתי נלאית, ובעל נימוסים, שרק ברון יכול להתברך בהם.

היה זה בית בן שלוש קומות כנראה. ה"כנראה" נובע מכך שארכיטקטונית בעיצוב הפנימי שלו הוא בנוי בצורה הדומה לספיראלה, כך שלמרות שהיו בו כעשרה חדרים ויותר, הדיירים לא הפריעו זה לזה. כאשר האנשים רצו להיות יחד, ירדו לחצר הרחבה והמרוצפת בחלקה, שהייתה מרוהטת בכיסאות ובשולחנות.

מסביב לחצר הייתה גינה ענקית משופעת בעצי פרי למיניהם. על הכול שמר חתול שחור ויפה, מָאוֹ, שהקפיד להגן על הטריטוריה שלו ובעיקר על "כיסאו המלכותי".

יחד עם זאת, יש שמועה המספרת, שמאז תום הכנס, החתול מחפש את המשוררים ונוהג להיעצר במיוחד בחדרו של כותב שורות אלו ושואל כשדמעות בעיניו: "איפה הדוד מנחם"?

בודפשט

תמונה קבוצתית של המשתתפים בקדמת הקולג' העתיק בבודפסט: למעלה: מָאיָה פֵּסִיצ' (סרביה, רעייתו של המשורר זוֹרַן פֵּסִיצ). שורה שניה מימין לשמאל: נִיקִיטָה דָּנִילוֹב (רומניה), תחתיהם מימין לשמאל אָרוֹן גָּאַל (הונגריה), סֶרְגֶיי בִּירוֹקוֹב (רוסיה), ז'וֹסף מָרִיהָ סֶלָה וֶלְדוּרָה (קטלוניה), אִיפגֵנִי סְטֵפָנוֹב (רוסיה). תחתיהם מימין לשמאל: מָרִיהָ סֶלְטִיצִ'י (מולדובה), בּוֹנוֹמו מָרִיסְטֵלָה (איטליה), מֶנַחֵם מ' פָאלֵק (ישראל), מִיכָאֵלָה אַלְבּוֹ (רומניה), דַן אַנְגֵ'לֶסְקוּ (רומניה), זוֹרַן סִיגְמָה סִיגְמָה (סרביה),

מהבית יצאנו בבקרים לערים שונות, להתארח, פעם בבית העירייה, פעם בקולג' עתיק ופעם בביתו של בעל רשת שידור בלוויין, שם חתמנו, כל המשוררים, על קיר הבית ולאחר מכן התראיינו.

באחד הערבים אף התארחנו בקפה רוֹדִין, קפה-אומנות, שסביבו מתפתח מרכז אומנותי רב-היקף. אבן הפינה למקום הובאה מסקנדינביה (שבדיה) ועליה חרוטים שמות המשוררים של הכנס הנוכחי, שבו לקחתי חלק.

מנחם מ' פאלק ליד אבן הפינה הנושאת את שמות המשוררים המשתתפים.

האבן מוצגת ופתחה פארק אומנות ליד קפה רוֹדִין – בית קפה אומנותי,

המארח אומנים בתחום הציור, פיסול, מוסיקה וספרות

כמו כן ביקרנו בבירה הציורית של הונגריה, בודפשט, על גדות הדנובה, ובמקומות נוספים.

החוויה אם כן, הייתה ייחודית לא רק להונגריה אלא גם לנו, ואפשרה ליצור מגע אנושי וספרותי עם האדמה ההונגרית.

אך מה שאפיין עוד יותר את האירוע היה המגע האנושי החם, שנוצר מן הרגע הראשון שפגשנו את ארון ורעייתו היפה אשר קיבלו את פנינו בחום, וכן מן המפגש עם כל חבר וחבר מהקבוצה, מרגע הגיעו, דבר שהוכיח שמילים אכן מקשרות גם מעבר לימים, והצדיק את שם הכנס כ- "ימים ומילים".

לא פלא שחמישה ימים היו זמן קצר מדי, והפרידה אכזרית וקשה.

אך כצפוי, הקשר בין חלק מאיתנו נמשך באמצעות המיילים, וכך גם נודע לנו, שכעשרה ימים לאחר הסיום, פורסמו קרוב לשמונה מאות ידיעות בכלי התקשורת השונים, בהונגריה ומדינות אחרות באירופה, על המפגש המיוחד הזה.

ובעניין זה אי-אפשר לסיים מבלי להזכיר, במידת גאווה לא קטנה, שבכל כלי תקשורת בו הוזכרנו ופורטו המדינות או שמות המשתתפים, שמי וציון מקום בואי - ירושלים - ישראל היו הראשונים ברשימה.

אכן היה זה כנס חדשני, וכמוצר לוואי שלו, זכתה אף ישראל לנחת רוח לרגעים אחדים.

ואין טוב למסיים את תאור הכנס הראשון מאשר בשיר ארספואטי של המארח המיוחד, ארון גאל:

מִלִּים קְרוּעוֹת

מאת: ארון גאל

תרגם: מנחם מ' פאלק

אִם אֵין דָּבָר שֶׁיַּצִּילֵנִי, רַק הַמִּלִּיםאִם גַּם אֵלּוּ לֹא, אִם אַתְּ עַצְמֵךְאִם אַתְּ מַחְזִיקָה אוֹתִי מֵעַל דְּמוּתֵךְאִם לֹא מְעַרְבֹּלֶת הַבֹּקֶר שֶׁמִּתַּחְתֵּינוּאִם הַחִבּוּק שֶׁלָּךְ מֵמִיס אוֹתִי לְתוֹכֵךְאִם בְּתוֹךְ חַיָּה מְכֻבֶּדֶתאִם אֵינֶנִּי מִי שֶׁהָיִיתִי, אִם אֶהֱיֶה מִי שֶׁאַתְּ,אִם תַּחְזֹר בְּאַחֲרֵי-הַצָּהֳרַיִם שֶׁלִּיאִם יֵשׁ בַּסַּל שֶׁלָּךְ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִיםאִם מְצוּיָה מַחֲצִית כִּכָּר לֶחֶםאִם אֵין לִי דָּבָר אַחֵר לָתֵת לָךְ בִּתְמוּרָהאִם רַק הַשִּׁיר, רַק עֹתֶק הַמִּלִּים שֶׁלִּיאִם מִלִּים אֵלּוּ, הַקְּרוּעוֹתאִם תָּמִיד מִלִּיםאִם עִוָּרוֹןאִם, אִם

פרק 2: הכנס השני בשנת 2010

בשנת 2010, בין הארבעה לחודש אוגוסט לשמונה בו, התקיים הכנס הבינלאומי השני מטעם הקרן א.או.אס. (e.o.s.) קרן לאירועים ופעולות תרבות וספרות בינלאומיות, בשיתוף הוצאת הספרים אמון, מבודפסט - הונגריה.

הפסטיבל התקיים בעיר בודפשט ובערים הסמוכות סֶנְטֶנְדְרֵה (sentendre) ואֶסְטֶרְגוֹם esztergom)).

גם כנס שני זה אורגן על ידי ארון ומגדי גאל ונתמך על-ידי מתן חסויות פרטיות. ארון גאל, כזכור, הוא נשיא קרן א. או. אסeos ומגדי הוא מנכ"ל הוצאת הספרים "אָמוֹן", בודפשט.

המשוררים המשתתפים בפסטיבל השירה הנוכחי הגיעו הפעם מסרביה, בולגריה, ישראל, רוסיה, רומניה וכמובן הונגריה.אחת ההופעות הראשונות שלנו הייתה בחצר מטופחת ביותר, בבית מהודר המשמש מספר אנשי ונשות עסקים מרחבי הונגריה והשוכן ברובע היהודי הישן של בודפשט. שם אנו קראנו את השירים שלנו בשפת המקור והשחקן ההונגרי הנודע רוֹבֶּרְט גֶּרְגֵּלִי robert gergely קרא אותם בהונגרית, כפי שרק שחקן מסוגל לקרוא. המשוררת הלן סוראגן דוואייר מאירלנד קראה את שירה בגלית עתיקה ובאנגלית, המשורר זורן פסיץ' סיגמה קרא את שירו בסרבית, המשוררת והשדרנית ורוניקה באלאז' הרומניה קראה ברומנית, המשוררת נלי פיגולבה קראה בבולגרית, והמשורר והפרופסור איפגני סטפנוב קרא ברוסית.

אני כמובן קראתי בעברית וקריאתי זכתה לעניין רב, עקב התייחסות האורחים בכבוד רב ל"שפה העתיקה" עברית.

בתום הקריאה התקיים קוקטייל ובמהלכו חילקנו ספרים גדושי הקדשות, וממני בקשו האורחים הקדשות באותיות המוזרות, האותיות העבריות. השיחות קלחו באנגלית, רומנית ולפעמים בהונגרית, עם מעט עזרה מארון ורעייתו.

קבוצת

קבוצת המשוררים בכנס השני באוגוסט 2010 בבית העירייה של אֶסְטֶרְגוֹם:

מאחור מימין לשמאל: מַגְדִי גָאַל (המארחת מהונגריה), זוֹרַן סִיגְמָה פֵּסִיץ' (סרביה), מָאיָה פֵּסִיץ' (אשתו של זוראן סיגמה) אִיפְגֵנִי סְטֵפָאנוֹב (רוסיה) וְהֵלֶן סוֹרָאגַן דְּוָויֶיאר (אירלנד)

שורה קדמית מימין לשמאל: דִּימָנַה מִיטֵבַה )בולגריה(, אָרוֹן גָּאַל (המארח מהונגריה(, נֵלִי פִּיגוּלֶבַה (בולגריה), דר' פֶרֵנְץ דִּיֶץ ראש עירית סֵנְטֶנְדְרֵה, וֵרוֹנִיקָה בָּאלַאז' )רומניה(, מנחם מ' פאלק )ישראל(, יוּדִית קוּן, אשתו של סגן ראש עיריית סֵנְטֶנְדְרֵה וְשָׁבָּה קוּן סגן ראש העיריה

מוקדם יותר התארחנו בספרייתו של הרב הראשי של בודפשט, דר' רוֹבֶּרְט פְרוֹילִיךְ dr' robert frölich, הספריה של הרבנות הצבאית בבודפשט והשקנו שם שני הספרים שנכתבו על ידי חברי הקבוצה. אני, עבדכם הנאמן, הצגתי את הספר "השבת הכבוד האבוד של מאו (עשרים ואחד תרגומים ומקור). הבסיס לספר זה נכתב בכנס הראשון וכולל מבוא ואירועי היום, שבו נכתב השיר על החתול מאו, שיר שזכה מאז ל- 21 תרגומים ב- 20 שפות (ערבית, סינית, בורמזית, פרסית, אידיש, ספרדית, קטלונית, אנגלית, צרפתית, רומנית, הונגרית, מקדונית, פולנית, הולנדית, סרבית, רוסית – שני תרגומים, פורטוגזית, איטלקית, גרמנית, ואלבנית). ומאז חזרתי ארצה תורגם השיר אף לאמהרית. בימים הקרובים יתווספו גם תרגומים לגלית (אירית עתיקה) ולבולגרית.

שיחהשיחה בבית העירייה של סנטנדרה, מימין לשמאל: המשורר והמתרגם, מארגן הכנס ארון גאל, יודית קון - רעית סגן ראש העיר ומנהלת ביה"ס התיכון המקומי, המשורר וסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, מנחם מ' פאלק ודר' פרנץ דיץ (ראש עיריית סנטנדרה)

וֵרוֹנִיקָה בָּאלַאז' veronica balaj, המשוררת והשדרנית הרומניה, אשר זכתה לתרגומים בינלאומיים לספריה, השיקה את ספר שיריה הדו-לשוני (רומנית-הונגרית) "פירואט על קביים".

אביא כאן שיר אחד ממספר שירים מספר זה שתורגמו על-ידי.

סִפּוּר מִתְנוֹעֵעַ

מאת: ורוניקה באלאז'תרגום: מנחם מ' פאלק

יַחַדאֲנִי וּמִסְפָּר מַלְאָכִיםשִׁלְדִּיִּיםכְּמוֹ נִשְׁמָתִייְשׁוּבִיםעַל אֲרֻבַּת הַבַּיִתמוּגָנִיםמֵהַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹתמִצֵּלהַצִּמְחִיָּהשֶׁקֻּצְּצָה בְּאוֹר הַיָּרֵחַ;הָאֵשׁ כָּבְתָהכַּאֲשֶׁר, יוֹרְקִים אֶת הַלֵּחָהבְּעֵינֵי לֶהָבוֹת הָאֵשׁהַכְּאֵב הֶחָמוּץמִשִּׁעְמוּם,מִידֵי פַּעַםשִׁהַקְנוּבַּנָּהָר הֶעָמֹקוְשָׁאַלְנוּ עַצְמֵנוּאֵיךְ זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ מוֹצְאִיםאֶת הַדֶּרֶךְלְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹתרַק הַזְּרִיחוֹתלֹא נֶעֶלְמוּוּבְכָל זֹאת יֵשׁ לָהֶןמְמַדִּים שְׁמוּרִים וּסְדוּרִיםלֹא בְּרוּרִיםבְּעֵינֵינוּעֵינֵי זְאֵבִים חוֹשְׂפֵי שִׁנַּיִםשִׁלְדִּיּוֹת בִּלְבַדמוֹזִילִים דִּמְעָהכְּמוֹ הַחַיִּיםוְזוֹכְרִיםלְהִשְׁתַּחֲווֹת.מתוך "פירואט על קביים" עמ' 79

כישראלי אני חייב להזכיר את הביקור בבית הכנסת הגדול בבודפשט. בית כנסת זה, אחד הידועים והמפוארים ביותר באירופה, עדות לחיי המסורת התוססים שהיו שם בטרם השואה. הוא הנמצא כמובן ברובע היהודי, היה הומה אדם. סובבו שם בעניין רב קבוצות תיירים מארצות שונות מכל העולם, מדריכים העושים מלאכתם בנאמנות ומתארים את המסורת היהודית ואת ההתרחשויות ההיסטוריות, בעיקר מימי מלחמת העולם השנייה.

ביציאה מבית הכנסת, בחצרו, עוברים דרך בית עלמין עתיק יומין, הכולל מצבות אפילו מימי הביניים. בית עלמין זה, אינו משוחזר ושמור דיו, לטעמי, אך מחוצה לו, ישנו אתר הנצחה מודרני, ייחודי, לנספים בשואה. האתר כולל פסל של "ערבה בוכייה", ועל כל ענף בו עלים, וכל עלה נושא עליו שם של יהודי שנספה בשואה, אלפי עלים – אלפי שמות. מאחוריו פסל נוסף בצורת ויטראז' ובתחתיתו אבן הנושאת שמות חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים.

וכמו שקורה לכל ישראלי הנוסע לחו"ל, בתוך בית הכנסת פגשתי עובדת שפרשה מהמשרד בו אני עובד.

עוד ראינו בבודפשט את רחוב האקדמיות השונות, רחוב בניני האומנות ובהם בית האופרה ע"ש פרנץ ליסט המלחין ההונגרי הידוע, וכמובן פסלים המפוזרים בכל העיר של משוררים וסופרים הונגרים ובהם סנדור פטופי, המשורר הלאומי ההונגרי הידוע ביותר, שנפטר עוד בטרם הגיעו לגיל 27.

בעיר האומנותית סנטאנדרה בקרנו ברחובותיה הציוריים ופגשנו את ראש העיר וסגנו באולם הכנסים של העירייה בטקס מרשים בו חולקו תעודות "הצטיינות באומנות בינלאומית".

משם פנינו להסרת הלוט מעל לאבן בה נחרטו שמות המשתתפים בפארק האומנותי של קפה רודין. בקפה זה השתתפנו בקריאת שירים ובשיחה עם המארחים, בעלת הקפה, אֵרִיקָה קָאנִיוֹ וְדָנִיֵּאל יוֹנָאשׁ , ששניהם נתנו חסות לחלק מאירועי הכנס. בשיחתי איתם גילו עניין רב בחיים בישראל, במנהגי הכשרות ונושאים דומים. כאן המקום לציין שדניאל יונאש הוא יהודי, שפתח חנות ראשונה מסוגה בבודפשט, של מוצרים כשרים, וחלקם מיובאים מישראל.

שמות

האבן שפוסלה בידי הפסל לוֹיוֹש פּאַפּ ועליה נחרטו שמות המשתתפים, בקפה רודין

בתוךבתוך קפה רודן, משמאל לימין: מאיה פסיץ' (סרביה), אריקה קניו (בעלת קפה רודין ותומכת נלהבת של אומנות), דניאל יונאש (עומד) תומך אומנות ובעל החנות הכשרה בבודפסט, מגדי גאל (עומדת, רעיתו של ארון גאל ומנכ"לית הוצאת הספרים "אמון), ורוניקה באלאז' (רומניה, יושבת לבושה בסודר אדום) והלן דוואייר (אירלנד, יושבת).

ביום האחרון של הכנס עצמו ביקרנו בכנסיה הביזנטית הגדולה בהונגריה, כנסיה בה הוכתר המלך סטפאן הראשון. לאחר מכן ארח אותנו אוֹנְטַאל בִּיהוֹרִי, בעל תחנת טלוויזיה בכבלים, לפיקניק בביתו על ראש הר המשקיף על העירייה אסטרגום ועל הדנובה העוברת בה. בנוף ציורי זה, הלן דוואייר, איפגני סטפאנוב ואנוכי התראיינו לתחנת הטלוויזיה של המארח.

כמו בכנס הקודם התארחנו בביתו המקסים של ארון מגדי גאל, ובחצרם, אנו המשוררים, סיכמנו מספר שיתופי פעולה, לצד כתיבת שירים, או ביצוע תרגומים בהשפעת הנוף הפסטורלי וחתולים שחורים ומנומרים, יורשי החתול מאו המפורסם מהכנס הראשון אשר נטש בינתיים את הבית אך לפניכן מילא אותו בתשעת יורשיו. אך קורותיו וקורת יורשיו יפורטו במהדורה השלישית של הספר "השבת הכבוד האבוד של מאו".

השבת

עטיפת המדורה השנייה של הספר של מנחם מ' פאלק על הכנס הראשון ושירו של מאו, מקור ו- 21 תרגומים

לסיום אני חייב לציין את האירוח ההונגרי הלבבי האופייני של ארון ומגדי השקיעו זמן רב בהכנות ואנרגיה בקיום הפסטיבל, ובו בזמן נתנו לנו טעימות מהתרבות ההונגרית העשירה ומנהגי התושבים גם יחד.

אני מצפה בקוצר רוח לסוף אוקטובר שנה זו, שבה יתארחו המשורר והמתרגם ארון גל ורעייתו בביתי, ומקווה להכיר להם חלקים נכבדים מהנוף והחיים בישראל .

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מנחם מ. פאלק