אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

העלמה / איוו אנדריץ


העלמה /איוו אנדריץ' - קמצנות - חטא על פשע הוצאת כרמל : תרגום דינה קטן בן-ציון

איוו

איוו אנדריץ'

כבר בדף הראשון יש לנו גופה – דיווח יובשני מן העיתון המתאר את מציאת גופתה של 'העלמה'. הסופר שיישחק אותה בלש לאורך הספר יבדוק שלב אחר שלב את חיי הקורבן לכאורה, תוך בחינה מעמיקה של זירת הפשע : התקופה ההיסטורית, האקלים והמוסכמות החברתיים, המורשת המשפחתית ומעל לכל הסמטאות האפלות של נפש הקורבן. לאחר סימון המטרה, אנדריץ' פותח בתיאור גרוטסקי של 'העלמה' היושבת בחושך אל החלון מטליאה גרב נושנה : "..להטליא ולהטליא ולסבול! - כדרך שנערות צעירות השקועות בעבודה חוזרות בליבן מוכנית חרש על מילים ומנגינות של שיר אהבה כלשהו... להטליא ולהטליא! זה התענוג... רגעי החסד של מלאכת הקודש והניצחונות המרגשים... פה מתחילה עבור העלמה המערכה האמיתית ונפתחים אופקים ויעדים רחוקים וקשי השגה, כמו גם סיכויים מרנינים לניצחונות הגדולים...( עמ' 13-14 )אבל לפני שיספיק הקורא לגחך תחת השפם שאין לו, מגיע תיאור מחמיר לב של הילדה בת ה - 15 העומדת בעיניים דומעות מול מיטת אביה האהוב. האב הנערץ פשט את הרגל ובנשימתו האחרונה מנסה להצילה ממה שהביא עליו את אבדנו ובכך כמדומה חורץ את גורלה : "...אבל לעולם תחסכי, חסכי בכל מקום ובַכול, בלי להתחשב בכל דבר שהוא או בכל אדם שהוא. כי בחיינו כפי שהינם, אנשים אינם מתקדמים בכוח עבודתם ובזכותה, אלא הודות לחיסכון.." (עמ' 21) נאום האב..העלמה נמרצת, קשוחה וחדורה בלהט 'הצוואה הרוחנית ' שאביה הותיר לה, ממהרת להשליט משטר חסכון טרוריסטי על העסק ועל הבית שבו אימה המפונקת זולגת למיטה ויומם וליל משקה אותה אינטנסיבית בדמעותיה. מה שמתחיל כצו השכל היישר, לאור הקשיים אליהם נקלע אביה, הופך לאחר שהיא מצליחה לשקם את העסקים לאובססיה, המנתקת אותה כמעט מכל העולם סביבה. כמעט, מאחר ותנאי השטח הכלכליים, מרכזים את כל תשומת ליבה, והיא מפליאה לנצל אותם על מנת לחתור לעבר מטרתה, הגדלת ההון העומד לרשותה, תוך התעלמות מכל המוסכמות החברתיות וכניסה לתחום המפוקפק של הלוואה בריבית. תחום שמתבסס על מצוקותיהם של אלו שסיר הלחץ של אורח חייהם הבזבזני מאיים להתפוצץ והם מוכנים לשלם בריבית דה ריבית עבור מספר ימי חסד נוספים. הבעיה עם הפזרנים חסרי עמוד השדרה היא, שאי אפשר לסמוך עליהם ועל מילתם, כך שהעלמה מוצאת עצמה פעם אחר פעם נקרעת עם בין האפשרות לרווח מהיר לבין הסיכון הגדול שבהלוואה ליצורים לא אמינים מסוגם. העלמה הולכת על בטוח, רק מעטים שעברו את בחינתה הנוקשה אכן זוכים לחסדיה רצחניי הריבית. לאחר ששמה מופץ מפה לאוזן במקומות הרלבנטיים אכן מגיעים למפתנה כל אותם רודפי תענוגות ומהמרים כפייתיים שכמו שברחו לבלזאק או דוסטו מבין נטפי הדיו. (אם כי יש לציין שלדודנית בט יש יותר יצרים באצבע הקטנה של רגל שמאל מבכל גופה הארוך והגרמי של העלמה). העלמה כנערה צעירה, מוצאת עצמה לא פעם עומדת בפני גילוי מביש של רחמים. אבל נאמנה לצוואת האב של היא ממהרת למשוך ברסן : ".. כעת הסתכלה מלמעלה באישה המתפתלת לרגליה בעווית של בכי תמרורים. שוב חשה איך בבית חזה רוטט דבר מה מתוק וחמים, כעין לב נוסף גדול יותר. היא רכנה קמעה כמבקשת להרימה ולעודדה,אך נמלכה בדעתה, משכה את היד המושטת ובקול דק ומאולץ אמרה "הפסיקי,גברתי..הפסיקי.." (עמ' 49)אנדריץ' מקפיד לתאר את החיים בסרייבו של לפני מלחמת העולם הראשונה כמה שמספק כר נרחב לפעילותה זו, כפי שתקופת המלחמה מספקת לה הזדמנות נוספת להצלחה עסקית, הצלחה שמולידה את חלום המיליון הזוהר, הממלא אותה בחוויה שמימית של מי שזכו להתגלות או לפחות לאהבה : ".. אין זו הפעם הראשונה שהיא חולמת את חלום המיליון שלה... שבעוצמה ובעדנה נושא ומרומם אותה מעלה מעל פני האדמה, מפריד בינה לבין העולם, פורש עליה את כנף חסדו ומגונן עלייה מעל רע, מן הביזוי וההשפלה, מנת חלקם של בני אדם.רחוצה ורווה ברק אור אין היא פוסעת, גם לא מעופפת כי אם מרחפת אי שם בין צעידה גאה למעוף פלאי... כפי שנשים אחרות ונערות בנות גילה עשיות לבזבז זמן ליד החלון הפתוח, שקועות במחשבה על אהבתן המאושרת או האומללה" (עמ' 67)אם בהתחלה מוצבת העלמה חרוצה נוקשה ונמרצת כנגד אימה הבוכייה והרופסת שאינה יוצאת ממיטתה ומטביעה עצמה בדמעותיה, עתה מוצב כנגדה הסוחר היהודי התחמן ואוהב חיים רפו קונפורטי, השותף לעסקיה, מאחר ובאותה תקופה נשים לא יכלו לעסוק ישירות בעסקים. עצם מעורבותה העקיפה די היה בה בכדי לגנותה ולהפוך אותה לחריגה בחברה שציפתה ממנה, להינשא להביא ילדים לעולם או לפחות לעמוד שעות מול המראה. ככל שהמצב בעיר הולך ומחריף ומצוקת המלחמה נותנת את אותותיה בחורבן ורעב כבד, אפילו קונפורטי שעסקיו עלו ופרחו בדיוק על ידי שימוש גאוני במצב, אינו נשאר למצוקת הסוס עליו דהר ומתחיל לבזבז את רווחי המלחמה האדירים שלו על קניית מזון ומכירתו במחירי הפסד לרעבים. בעוד העלמה רק מסתגרת בחומותיה ומתענה רק בתחושת זעם אין אונים על אי הצדק של המצב הפוגע ברווחיה. מערער את הנחת היסוד שלה, שאם לא על אחרים, לפחות על עצמו אדם יכול לסמוך על מנת להישאר על קרקע כספית מוצקה. העלמה שואפת לאי תלות בסובב, נאלצת בזעם שאינו פותח את עיניה לעזוב לבסוף את סרייבו ולגלות לבלגרד עקב השמועות ודעת הקהל המאיימת שלא להסתפק בגינוי כי אם גם לנקוט באמצעים אלימים עקב פעילותה בזמן המלחמה. בבלגרד היא ואימה ( הקשר המעיק לחברה, העוגן היחיד שמאלץ אותה להמשיך ולהישאר בקשר כלשהו עם מישהו מלבד שותפיה העסקיים ( משתכנות תחילה אצל קרובי משפחה ממיטב "אצולת הממון" וכאורחת היא נאלצת לקחת חלק ב 'ערבי תרבות' המיותרים לחלוטין מבחינתה. במקרה הטוב הם משעממים אותה ובמקרה הרע מעצבנים אותה :"... תחילה לא עלה בידה להבין את המילים ואת משמעותן. בעיניה היה משהו עצוב ולא מנומס באדם היושב כך באמצע החדר ומתחיל לקרוא בקול רם ומעט חגיגי דבר מה שנכתב בפרטיות, כשאדם משיח רק עם עצמו. זה נראה לה בלתי מובן וקצת מביש." (עמ' 125)נו באמת שירה ???כשיסתבר שאותו "פיוט" אינו אלא התקפה קומוניסטית על העשירים הבוז יהפוך לזעם אין אונים לא רק על המשורר המסב על שולחנם של בעלי הממון וקורא משיריו כשיינם עולה לראשו אלא גם לכל הצבועים העשירים העומדים מסביבו ומוחאים לו כפיים כשהוא ברוב חוצפתו מגנה אותם על עושרם וקובע כי הם חרפה לא רק לארץ כי אם לתבל רבתי – לא פחות. לכאורה אפיזודה שולית, למעשה אנדריץ' מוריד כאן כמה ציפורים בבת אחת. העשירים המתהדרים בנוצות טווס-תרבותיות-שירתיות שנופחים המשוררים היושבים אל שולחנם, אלו שבין לגימה ללגימה מוצאים עצמם על תקן של ליצני חצר, אטימותה של העלמה לסצנה החברתית, ראייתה החד ממדית והילדותית וחוסר הסבלנות הבוטה לכל סטייה מהמטרה העיקרית של חיים לדעתה – עשיית רווחים או לפחות השגת ביטחון כלכלי. ואולי גם חשיפה של אחת מהטכניקות שלו עצמו, המקומות בהם הוא סוטה מהפרוזה הישירה והמדודה לטובת פיוט, הינם בעיקר המקומות בהם הוא עושה בפיוט שימוש אירוני המדגיש עד כמה שקועה העלמה בעולמה הפנימי, במטרתה הנעלה עד כדי עיוורון ליופיו (או צערו) של העולם המקיף אותה : "... בדינדון פעמוני כנסיות העיר הבוקע ממרחקים, והנוף המתגוון קמעה כשבשמים שטים ענני קיץ, המחליקים מעדנות ממעל, לבנים וחגיגיים. אך העלמה אינה מבחינה בכל אלה. היא רואה רק את הקבר.." (עמ' 64 ) (קבר האב הנערץ אליו היא ממשיכה לעלות ).העלמה מצליחה להתחמק מבית הקרובים ולעבור לדירה משלה אבל סרח העודף מאותם מפגשים חברתיים נגרר אחריה, עוד רווקה מוזרה, עוד גרסא אנושית המציבה אלטרנטיבה לעלמה ( כמו אימא קונפורטי וולאדו הדודן האהוב רודף התענוגות והבזבזן ) והפעם מדובר ברווקה נוקשה ונחרצת לא פחות, אלא שזו להבדיל שמה לה למטרה לעזור לכל נזקקי העולם : "אלא שטובים סיכוייו של אדם להינצל מזרם לבה רותחת בהרים מסיכוייו של מי שניחתה עליו אהדתה הנמרצת של יובנקה החדורה עד שיגעון בצורך להעניק את חסותה." ( עמ' 141)ואם נראה שכאן יהיה פתח לתקווה חדשה, הרי שוב המצב החברתי המעורער שלאחר המלחמה, גורר אחריו מכה נוספת, שתקפל אותה שוב ולמעמקי מבצרה כשהיא מוותרת אפילו העונג שבעשיית כסף ונותרת עם אליל החיסכון כמשענתה היחידה. בקפדנות חמורת סבר המשובצת לא פעם באירוניה דקה משרטט אנדריץ' את מהלך חייה של העלמה השזור ללא הפרד בחיי החברה והכלכלה של ארצה באותן שנים. כשהדמויות האחרות המקיפות מציבות אלטרנטיבות אנושיות להתנהגותה ובכך רק מחזקות את אפיונה של העלמה על בחירותיה, שלגבי עצמה נראות כבלתי נמנעות. בקנאות אובססיבית העלמה מוסיפה ללכת במסלול שהתוותה לעצמה על אף שהוא נעשה צר יותר משנה לשנה עד הקץ הבלתי נמנע. טרגדיה סרבו-יוונית של אישה חזקה ומרשימה שהולכת ראש בראש עם התרבות הפטריארכאלית הסובבת אותה ובניסיון נואש לשלוט בגורלה חורצת במו ידיה את גורלה. באחרית דבר המעניינת מרחיבה המתרגמת - דינה בן קטן ציון - על הסופר, זמנו וההיבטים הפסיכולוגים של דמותה של העלמה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שמואל הדס