אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בנימין לביא: ראיון


התמונה של שושנה ויג

בחלוף התמימות/ בנימין לביא, פיוטית 2010

בחלוף

בחלוף התמימות/ בנימין לביא, פיוטית 2010

הסופר בנימין לביא מפרסם בימים אלה רומאן ביכורים בהוצאת "פיוטית": בחלוף התמימות . לביא מספר:

"כבר משחר ילדותי הייתי צריך להסתגל לעובדה שחיי יתנהלו בדרך שונה מחייהם של רוב האנשים הנמצאים סביבי. במקום שבו אנשים מהלכים על שתי רגליים יציבות, אני אצטרך להיתמך בקביים או הליכון או להיעזר בכיסא גלגלים.

במקום בו אנשים ירקדו אני אאלץ להסתפק בהאזנה למוזיקה. (למרות שניסיתי את מזלי גם בריקוד פה ושם). נולדתי עם נכות פיזית קשה, כתוצאה משיתוק מוחין. שיתוק המונע משרירי גופי לתפקד באופן תקין.

שמתי לי למטרה להגשים את רצונותיי, שאיפותיי וחלומותיי מבלי לתת למוגבלותי הפיזית לעמוד בדרכי. לא, אינני מתעלם ממוגבלותי, פשוט אינני יכול, היא שם בכל אשר אפנה, בכל תנועה שאעשה, 24/7. יש מצבים בהם אני יודע, אצטרך לעזרתם של אחרים, על מנת לגבור על מכשול כזה או אחר ויש מצבים בהם אני יודע שעדיף לוותר או למצוא נתיב אחר בו אוכל להגשים את עצמי.

ובכל זאת ישנם מספר מרכיבים הנחוצים (כמו במתכון לעוגה), על מנת להצליח - כנגד כל הסיכויים והם: רצון עז, אמונה ביכולת, נכונות לקבל עזרה מאחרים (בזמן ובמקום הנכונים) ואולי החשוב מכל, תחושה פנימית מתמדת, שלמרות הכול אני לא כל כך שונה מאחרים ומעל לכל אלה - אהבה."

בנימין לביא נולד ב 1960 ואת ילדותו וימי נעוריו עבר במושב נהלל. אל הכתיבה הגיע לאחר שהצליח לנווט את מסלול חייו לחיים נורמטיביים והצליח לסיים תואר שני בעבודה סוציאלית, נישא ואף הקים משפחה. בנימין לביא משמש כעובד הסוציאלי במעון הנכים ומתגורר עם משפחתו בקריה הסמוכה. הכתיבה היא נקודת הישג נוספת בחייו הבוגרים של בנימין לביא, לסופר תוכניות לפרסם ספר ילדים וספר שירה.

גיבור הרומאן "בחלוף התמימות" הוא במידה רבה בן דמותו האלטרנטיבי של הסופר בנימין לביא. הגיבור נושא את השם בני והוא עובר חוויות התבגרות של אדם בריא. בנימין לביא הסופר הנכה הצליח לברוא את בן דמותו הספרותי ובאמצעותו הוא משלים חוויות מנעוריו, רץ ורוכב על סוסים. הכתיבה השיבה את הסופר למחוזות ילדותו ולימי נעוריו והפגישה אותו עם חוויות אותן ביקש לחוות מחדש באמצעות הכתיבה. הסופר הנכה כתב כמו הגיבור האווטארי, הוא חי את חייו האלטרנטיביים כאדם בריא ולא כאדם פגוע. הסופר בנימין לביא מתעתע בקורא בהיותו אמן הכותב על חיינו כבני אדם, והוא מלמד את הקורא שאין הבדל בין כותב הבריא גופנית לבין כותב המוגבל גופנית. זווית הראייה שמתקבלת בעקבות המפגש הייחודי עם הסופר מעוררת השתאות.

בריאיון קצר מספר בנימין לביא על עצמו ועל ספרו.

בני, ספר בקצרה על מחוזות ילדותך. ניכר שבכתיבת הפרוזה אתה שב למחוזות ילדותך. מדוע בחרת לשוב לאירועים אלה?

תשובה:

מחוזות הילדות הם המחוזות המעצבים ומכוננים את האדם. החוויות הראשוניות, דרך חייו והיחסים שהוא יוצר עם סביבתו הם, כנראה, המשפיעים על כל מהלך חייו לכל אורכם. (טוב, אני מתחיל להישמע כמו איש מקצוע ולא זו הכוונה). אני מודה, הייתה לי ילדות טובה ונעורים מופלאים. האנשים שסבבו אותי אהבו אותי ואני אהבתי אותם, זה מה שנתן לי ולמשפחתי את הכוח להתמודד עם עובדת היותי שונה מאחרים, שהרי המגבלות בגופניות בהן אני לוקה, מלוות אותי משחר ילדותי. (יושבים פה בקהל אנשים המכירים אותי מגיל אפס ובימים אלה אני חוגג 50).

תמיד טוב לחזור למקומות בהם הרגשת טוב, גם עם לא הכול היה מושלם.

הדמויות בספר "בחלוף התמימות" מתלבטות במציאות מוכרת של בני נוער החווים חוויות התבגרות, אילו תכונות בחרת להבליט בדמויות אלה. כיצד בחרת את הדמויות לעלילת הסיפור?

תשובה:

רוב הדמויות המופיעות בספר, אינן מבוססות על דמות אחת, אלא על שילוב בין דמויות שונות שהכרתי. לא אחת קורה שאנשים הקרובים לי, אשר קראו את הספר, ניסו לזהות את הדמויות. זה תמיד קרוב לאמת אך לא האמת כולה.

אני חושב שאכן ניסיתי להציג מגוון של דמויות ולתאר אותן באמינות מרבית. נכון שלכל דמות יש תכונות בולטות מסוימות. סמי ובן - גיבורי הסיפור המרכזיים מאופיינים בכך שסמי הוא ה "מצ'ו מן" ואילו בן הוא הטיפוס המתלבט, המנסה למצוא את האמת המוחלטת ומגלה בכל פעם שבמציאות האמת היא דבר מורכב ולא מוחלט.

השתדלתי מאוד להימנע מדמויות סטריאוטיפיות. כך למשל, דמותה של אורנה/קטי, הזונה שסיפורה מופיע בתחילת הספר מתגלה כדמות מגוונת ואנושית, למרות האירועים הטרגיים בחייה שהובילו אותה לעסוק בזנות. באחת משיחותיה עם בן היא מנסה להראות לו שהעיסוק בזנות אינו הדבר הנורא מכול, אלא דווקא יחסם של בני האדם לעיסוק זה. (ציטוט מהספר).

הסיפור מסתיים בחלום כמו ניסיון לברוח מן המציאות הפוצעת, הגיבור מתגלה ברגעי השיא של היצירה כאדם שאיבד עשתונותיו, מדוע לא סיימת את הסיפור בעשיית דין עמו?

תשובה:

אכן, ברגעי השיא מאבד הגיבור את עשתונותיו לנוכח המציאות אליה נקלע הכוללת גם חשבונות עם העבר. הבריחה אל החלום היא אולי המוצא היחידי המאפשר לו לשמור על שפיותו וליצור לעצמו עולם טוב יותר בו הוא מחפר על מעשיו ומתקן את המעוות. מבחינה זו הוא זה העושה דין לעצמו. יחד עם זאת הרגשתי ככותב הסיפור שיהיה זה נכון להשאיר את סופו של הסיפור - פתוח.

ספר על הרעיונות שבחרת להעלות בספר, האם עיסוקך כעובד סוציאלי תרם לעיצוב הספר?

תשובה:

הספר אינו ספר מתח, הוא רומאן ובכל זאת יש בו המון מתח פנימי משום שהוא מתמודד עם בעיות אישיות ובעיות חברתיות שונות. תודה לאל שהצלחתי לכתוב אותו כספר ולא כדוח סוציאלי. (לפעמים הדוחות הסוציאליים יוצאים לי כמו יצירה ספרותית). אין לי ספק שהנושאים המועלים והעמדת הספר כפי שהוא מושפעים בדרך זו או אחרת מהיותי עו"ס, למרות שפה ושם אני יורד על עובדים סוציאליים בספר.

האם היותך נכה מגבילה אותך ככותב או היא מצליחה להתרים אותך לקצה גבול היכולת . הדגם.

תשובה:

היותי אדם עם מוגבלויות פיזיות מסוימות אינה קשורה ליכולת הכתיבה שלי. את ואני מכירים לפחות אישיות אחת המוגבלת פיזית יותר ממני אך בעלת כושר יצירה אדיר (אורית מרטון). המגבלה הפיזית נמצאת שם, נרצה או לא נרצה, כשם שצבע העיניים שלך - ירוק??

כשהייתי ילד שאלתי את אימא שלי - למה דווקא אני נולדתי נכה. - אין זו השאלה הנכונה - ענתה לי אמי - איש אינו יודע להשיב עליה. השאלה הנכונה היא - מה אתה בוחר לעשות עם זה. הייתי אז אולי בן 10 - אירוע מכונן ללא ספק.

הכתיבה מתחילה קודם כול מהראש, כמו רוב הדברים בחיינו כבני אדם. הכתיבה מתחילה מהצורך להעביר מחשבות ורעיונות אישיים, לידיעת הכלל. יש הכותבים מאמרים ומסות ויש הכותבים שירים וסיפורים.

לכתוב בא לי מבפנים דחף שאיני יכול לעמוד בו. שנים רבות עסקתי בכתיבת שירים. את השיר הראשון כתבתי בכיתה ב' או ג' והוא יהי מוקדש לאמי. רק בתחילת שנות ה-30 קבלתי אומץ לכתוב פרוזה. קראתי אז ספר של סופרת ישראלית די ידוע ואמרתי לעצמי, אם היא מסוגלת לכתוב ספר פרוזה, אז גם אני.

ספר על התגובות שקיבלת מקרובים, מה היית מצפה שיקרה לספרך?

תשובה:

הספר יצא לא מזמן ומעטים האנשים שהספיקו לקרוא אותו, מתחילתו ועד סופו. יחד עם זאת מאלה שכן קראו אותו קבלתי תגובות מאוד חיוביות. התגובות הכי טובות הן אלה בהן אנשים אמרו שהם מזדהים עם הדמויות או - מוצאים את עצמם בסיפור. אני חושב שאין דבר מחמיא יותר.

למה אני מצפה? למה את מצפה? לכולנו יש את החלום שהיצירה שכתבו תהפוך ל "רב מכר". מאידך צריך להיות מציאותיים - כמו שאומרים ואני מקווה שכל מי שיקרא בו - קודם כל - ייהנה.

יש לך רעיונות כיצד לעודד קריאה בעידן בו קריאת ספר מצטמצמת?

תשובה:

אנו חיים בעידן של "ננו-טכנולוגיה". הכול סביבנו מתפתח בקצב מסחרר כל כך עד שקשה לנו להדביק את הקצב. אנשים מקבלים כיום כמויות אדירות של מידע שחלקו אינו רלוונטי בהכרח והכול "כאן ועכשיו".

הספר כפי שהוא מוכר לנו הופך להיות אולי מעט אנכרוניסטי. יתכן ויהיה צורך להתאים את הספר לטכנולוגיה המודרנית המתפתחת.

מניסיוני הדרך הטובה ביותר לעודד קריאה היא להקריא לילדינו מגיל צעיר מאוד. אני הקראתי לבן שלי את הגרסה המלאה של "הקוסם מארץ עוץ" בגיל שלוש. מטורף לחלוטין אבל הוא זוכר זאת עד היום, בטח עשיתי לו טראומה.

בן ובנימין -אותה דמות?

תשובה:

כן ולא. חלקים מסוימים בדמותו של בן מבוססים עלי וחלקים אחרים על דמויות אחרות שהכרתי או שהיו חברי במהלך השנים וזו הייתה ההזדמנות לאמץ מהם חלקים איתם הזדהיתי ורציתי לעצמי.

מה היית רוצה להיות כשתהיה גדול, אתה רק בן 50j

תשובה:

קטן - ס ת ם. הייתי רוצה לעלות ולהצליח כסופר, אולי אפילו להפוך זאת לקריירה שנייה. (סילבי, אל תדאגי, את והילדים לא תישארו בלי אוכל וקורת גג).

תשאל את עצמך שאלה שאותך מציקה...:)

תשובה:

האמת שום דבר לא מציק לי כרגע. אני חושב שהתקופה הזו, החודשים הללו בהם אנו טורחים על הוצאת הספר, כולל ארגון האירוע הזה, היא אחת התקופות היפות בחיי, שבאה לאחר תקופה קשה מאוד שעברה עלי.

אני מרגיש קצת כעוף החול היוצא מתוך האפר.

תמיד היה לי אמון בספר הזה ואמונה שיום יבוא והוא יראה אור.

אני רוצה להודות לך על האמון שנתת בי ובספרי. על הסבלנות, אורך הרוח, על הדרך הנעימה בה מתנהלים הדברים בינינו ועל הצחוקים הקטנים שמתגנבים מידי פעם. אל תִשתני!

במרכזו של הספר "בחלוף התמימות" עומדת מערכת יחסים סבוכה ומורכבת בין שני חברים טובים הנפגשים באקראי, לאחר שלא ראו זה את זה מספר שנים.

הספר כתוב בשפה בהירה ומעורר עניין, האירועים בספר מובילים לשיא בסיום הספר. במהלך קריאת הספר מתעוררות דילמות רבות לדיון: הלשנה, חברות, אונס, בגידה, עישון סמים ועוד. הספר מתאים לבני נוער ולמבוגרים. בנימין לביא כותב בגובה העיניים וכל אחד יכול למצוא את עצמו בספר.

הספר נמצא בחנויות הספרים המובחרות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג