אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפולנים, היהודים וצעדות המוות


התמונה של אריה קיזל

אנו יהודי פולין? היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי מאת ד"ר חוי דרייפוס (בן-ששון).

הוצאת יד ושם הוציאה לאור לאחרונה שני ספרים חשובים. הראשון, אנו יהודי פולין? היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי מאת ד"ר חוי דרייפוס (בן-ששון). ד"ר חוי דרייפוס (בן-ששון) היא היסטוריונית של תקופת השואה במזרח אירופה. מחקריה עוסקים במגוון היבטים של חיי היומיום בשואה ובכללם היחסים בין יהודים לפולנים, חיי הדת בשואה, הקיום היהודי לנוכח גירושים והשמדה. במשך שנים עבדה במוסד יד ושם וכיום היא עמיתת מנדל ב"סכוליון" באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר דן ביחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה שהם אחת הסוגיות הסבוכות והטעונות ביותר בחקר התקופה. לעומת המחקרים הרבים העוסקים בשאלת מעורבותו של העם הפולני ברדיפת היהודים ובתגובותיו למעשי הרצח שביצעו הגרמנים על אדמתו, מעט מאד נכתב על האופן שבו תפשו היהודים את סביבתם הפולנית בשואה. בספרה אנו יהודי פולין? היחסים בין יהודים לפולנים בתקופת השואה מן ההיבט היהודי חוי דרייפוס (בן ששון) מתחקה אחר האופן שבו תפשו יהודי פולין את סביבתם. בין השאר המחברת דנה בשאלות האלה: האם ראו יהודי פולין בארץ מולדתם שותפה לרדיפתם על ידי הגרמנים או שמא תפשו אותה כקורבן נוסף לרצחנות הנאצית? מתי ומדוע התבטלה תחושת האחווה ששרה בין יהודים לפולנים בתחילת המלחמה ופינתה את מקומה לרגשות קשים של זרות ואיבה? מה כתבו יהודי פולין בתקופת המלחמה על שכניהם הפולנים וכיצד השפיע הריבוד החברתי שלהם על האופן שבו תפשו את סביבתם? כיצד השפיעה המדיניות הגרמנית על עיצוב היחסים שנרקמו בין יהודים לפולנים בפולין הכבושה?התשתית התיעודית הענפה שדרייפוס (בן-ששון) מתבססת עליה – עשרות יומנים ומאות מסמכים מארכיונים בארץ ובעולם – מעידה שגם תחת המשטר הנאצי, אשר שאף לנתק את היהודים מסביבתם התמידו היהודים במגעיהם, הממשיים והדמיוניים, עם החברה הפולנית וניסו תדיר להעריך מחדש את העולם שסביבם. היומנים והמסמכים מציגים את תודעתם של יהודי פולין על אודות סביבתם, חושפים טפח מהמציאות שהם חיו בה וזורים אור על מקצת הגורמים שהשפיעו במישרין ובעקיפין על חייהם של יהודי פולין ועל מותם. לדברי המחברת, חסרונו של מחקר מהסוג שערכה מתבלט דווקא בשנים האחרונות כאשר בפולין נשמעים קולות אשר שואפים להעצים את מוכנותה של החברה הפולנית בימי השואה לקלוט יהודים ולסייע להם להסתתר.

לדבריה, לצד מי שנוקבים במספרים מופרכים של חסידי אומות העולם שמצאו את מותם בהגנה על יהודים, יש מחקרים המצביעים לכאורה על מציאות אוטופית ליהודים בפולין הכבושה. לדוגמא, גונאר פאולסון טוען כי עשרות אלפי פולנים (!) בוורשה הכבושה עמדו לצדם של היהודים והמתינו – ללא תוחלת – ליהודים שסירבו "לבחור" לברוח לצד הארי. על פי פאולסון, בבסיס הטרגדיה היהודית עומדת הדימוי השלילי של הציבור הפולני שהיה נחלתם של יהודים רבים ומנע מאות אלפים מלנצל את "רשת ההצלה" שהמתינה להם מחוץ לגטו.מדימוי מיטיב לדימוי של אכזבההמחקר של דרייפוס (בן-ששון) מתעתד להפריך את הטענות האלו ולהציג את התקוות ואת הפחדים כלפי פולין והפולנים שהתקיימו בקרב יהודי פולין בימי המלחמה. היא מקווה כי הכרת דימויים אלה וחקר יחסם של יהודי פולין כלפי מולדתם יתרמו להכרת מציאות החיים של יהודים בשואה ולהבנת התנהגותם בפועל. יש משום תרומה חשובה לחקר חיי היומיום של יהודים בשואה.לדברי החוקרת, נראה כי מנקודת המבט היהודית סיפור היחסים שנוצרו בין יהודים לפולנים במלחמת העולם השנייה הוא בראש ובראשונה סיפור של אכזבה. יהודי פולין גיבשו במהלך השואה דימוי חיובי ביותר של סביבתם וכאשר "כשלו" הפולנים מלהתאים את התנהגותם לדימוי שיצרו היהודים, התהפך האופן שבו הם נתפשו. על שברו של הדימוי המיטיב צמח דימוי אחר, שלילי בעיקרו, אשר ראה בפולנים מי ששאפו למותם של היהודים כבר מתחילת המלחמה.אכזריות צעדות המוות מחקר שני, חשוב ביותר, הוציא בימים אלה פרופ' דניאל בלטמן בהוצאת "יד ושם". הוא יצא בספר (המחזיק 660 עמודים) תחת הכותרת צעדות המוות: 1944 – 1945.פרופ' בלטמן הוא חוקר שואה ותולדות יהודי פולין בעת החדשה. הוא מכהן כראש המכון ליהדות זמננו, כמנהל המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם ומלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. בלטמן פרסם עשרות ספרים ומאמרים בנושא תנועת הפועלים היהודית בפולין, תולדות יהודי ורשה, ההתנגדות היהודית בשואה, מחנות הריכוז הנאציים וצעדות המוות. בין פרסומיו: "למען חירותינו וחירותכם: הבונד בפולין 1939 – 1949" (יד ושם, 1996), "גטו ורשה – סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940 - 1943" (יד ושם, 2002).פרופ' יהודה באואר כותב על הספר החדש של בלטמן כי בפינוי מחנות הריכוז שהתקיים בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה מצאו את מותם קרוב ל-300 אלף אסירים מבין יותר מ-700 אלף שהיו כלואים בהם בינואר 1945. הם נרצחו באכזריות בידי השומרים מצוות המחנות, בידי שומרים ומלווים אחרים שגויסו ללוות את המפונים ובידי רוצחים מזדמנים מקרב האוכלוסייה האזרחית שלא חסו על שלדי האדם המהלכים בעת שעברו בשטחי גרמניה ואוסטריה. אפילו בהיסטוריה הרצחנית מאין כמוה של הרייך השלישי צעדות המוות תופסות מקום מיוחד הן בשל אופייה של האלימות הנוראה שהתרחשה בהן והיקפה והן בשל זהותם של הרוצחים.המחקר המרשים שלפנינו העוסק בצעדות המוות בין 1944 ל-1945 מבוסס על חומר ארכיוני רחב היקף שנאסף בכעשרים ארכיונים ברחבי העולם והוא מאפשר פריצת דרך. זהו ניסיון לתאר, לסכם ולנתח את חצי השנה האחרונה של קיום הרייך השלישי וגורל היהודים בתוך כך. הוא מאפשר להבין כיצד ניסו הנאצים לחסל את אויבי "הגזע הארי" רגע אחד לפני שהסתלקו מעל במת ההיסטוריה.בלטמן כותב בסיכום ספרו כי "קשה לשרטט פרופיל אחד מייצג של הרוצחים שהשתתפו בחיסול האסירים בצעדות המוות. יש לזכור כי מדובר באלפים אם לא בעשרות אלפים של רוצחים שמרביתם לא ארגנו את מעשי הטבח ולא ביצעו יותר רצח אחד או לחצו על ההדק יותר מפעמים ספורות. במובן זה אין הם בגדר 'רבי מרצחים' כפי שהיו מומחי תעשיית המוות. הם שונים מקבוצות הרוצחים המסורתיות של רצח העם הנאצי, מפקדי מחנות ההשמדה ומשרתיהם, אנשי האיינזצגרופן ויחידות רצח אחרות שפעלו במזרח אירופה, או הביורוקרטים המומחים של רצח העם שהפכו את חיסול אויבי הגזע והאומה לתחום התמחותם ושירותם העיקרי. רוצחי צעדות המוות בחודשי המלחמה האחרונים שונים מהם" (עמ' 591).

הספר של בלטמן הוא גם מעשה מחשבת היסטורי ותיעודי מהמדרגה הראשונה וגם מסמך אנושי מצמרר אשר מותיר את הקורא בו עם השאלות הקשות ביותר בדבר המין האנושי והאפשרות לאחווה אנושית סולידרית.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אריה קיזל