אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ניק קייב / מותו של באני מונרו


התמונה של דן לחמן

ניק

ניק קייב / מותו של באני מונרו. הוצאת מודן. 2009.288 עמ. תרגום - רוני בק

חובבי מוזיקת רוק בארץ מכירים היטב את ניק קייב. זמר אוסטרלי ומנהיג להקת "הזרעים הרעים" שביקר בארץ כמה וכמה פעמים. פרסומו התרחב כשהפך כוכב ורכילויות רדפו אחריו עד שגם מי שלא שמע צליל אחד משיריו קרא עליו משהו.סגנונו המוסיקלי השתנה כמה פעמים . הוא כותב את מלות שיריו ותקופת שיריו האפלים והכואבים הייתה אהובה מאוד על צעירים.פרט להיותו מוסיקאי הוא כותב שירים שחקן ולאחרונה גם סופר. ספרו הקודם תורגם לעברית לפני שנים.כעת יצא לאור ספרו החדש. מותו של באני מונרו. באני שכשמו כן הוא, שפן. לאן יכול לקחת אותנו ספר שגיבורו מת כבר בשמו.את באני, סוכן נוסע אנו פוגשים בחדר מלון. שיחת טלפון מאשתו ההיסטרית הוא מנסה לשכנע אותה לקחת כדור נוגד דיכאון. לאורך השיחה יושבת זונה מקשיבה ומצפה לשעת הפעילות שלה. מה אכפת לה. הוא לא הנשוי הראשון שלה.לאשתו הבטיח שיחזור מהר, אך את הדרך הביתה האריך כדי לעבור לאורך החוף, שם מסתובבות עוד ועוד וואגינות בכל הצבעים וכל הגדלים.. הוא גומר לתוך גרב הנמצאת במיוחד לצורך זה מתחת לכסא הנהג. כשהוא מגיע הביתה הוא מגלה את גופת אשתו שתלתה את עצמה. יש לה עדיין שדיים טובים היא המחשבה היחידה העוברת במוחו.לבאני יש ילד קטן. באני ג'וניור. כעת יצטרך להיות אחראי לו. ההתחלה איננה מבטיחה רבות. הילד צריך ללמד את באני איך להתנהג אליו. באני עוד מבולבל, וגם אם לא היה, בין השתייה והחרמנות התמידית אין לו התחלה של מושג או יחס לילד שיהיה תלוי בו לחלוטין.אינני יודע אם קייב כתב את ספרו לפני שפורסם "הדרך" או אם קרא אותו כשכתב אך מי שקורא את הספר אחרי שקרא את הדרך לא יוכל שלא לחשוב ע ל הקשר והחזיון ההפוך שבין השניים.. מעניין כמה זמן ייקח לקוראים להשתחרר מנושא אבא ילד אחרי הספר "הדרך" בעיקר אם גם כאן תהייה דרך. מסע משותף. על כל פנים, בניגוד לגיבורי הדרך, כאן האב הוא החלש. באני משותק בהלם.ג'וניור צריך לא רק להתגבר על פחדיו מהחדר בו אמו תלתה את עצמה אלא גם לנסות לטפל באב שהלך לאבוד בתוך האלכוהול ועצמו.באני, המאונן האולימפי מנסה להבין ששינה סטאטוס. כעת הוא אלמן. את האחריות לילד עוד לא הבין. הזין שלו מרגיש כאילו עבר תאונת דרכים הוא לא רוצה להרגיש אשם. היא הייתה מדוכאת. בגללה יש לו עכשיו נקניקיה מרוסקת במקום זין וילד שהוא לא יודע מה עושים אתו.בלוויה באני ובאני ג'וניור לובשים מכנסיים שחורים שאשתו קנתה יומיים לפני התאבדותה. בכנסיה הוא מסתכל בשורת הואגינות, חברות של אשתו שאת חלק הוא מכיר לפני ולפנים.ואם בכנסיה הלך לשירותים לאונן את עצמו לדעת, הרי שמיד אחרי הלוויה הוא מזיין את ידידתו של החבר הטוב שלו. כשרוחה של אשתו מופיעה להפריע לו להזדיין בבית הוא לוקח את הילד ויוצא לדרך הבריחה. אין שהדמיון לספר האחר יגבר, גם אם זה יהיה בבואה אחרת. דמיון מתחיל להתרקם. הדרך כאן היא בעיקר בריחה. הוא בורח בלי לדעת ממה. הוא בורח כי חל שינוי שאין לו שום דרך להתייחס אליו, בחייו.באני נכנס ללקוחות שלו, רק נשים, הוא סוכן מוצרי קוסמטיקה, וכרגיל מה שהוא רואה אלו אובייקטים מיניים טובים או לא. הוא סוכן טוב שיודע להפוך כל מכירה לדמוית יחס מיני ולא רק דמוית. הוא מנסה לפתות כל רונה. בשביל זה יש לו תלתל שובב על המצח.ג'וניור שקורא באותו זמן במכונית אנציקלופדיות וזוכר המון עובדות מרגיש שהוא הולך ושוכח את אימא שלו. הוא יודע שהייתה אבל דמותה הולכת ונמחקת. היא נמוגה. הולוגרמה.באני השפן, מתנהג כאילו הוא חייב להצדיק את שמו. שכל עולמו סב סביב נשים, הואגינות שלהן ויחסי המין אתן, שאין לו קנה מידה לחיים, למוסר ובעיקר למתרחש מתחיל לשקוע לכיוון רע, והוא עדיין לא מבין. רוח אשתו התחילה ללוות אותו.הוא מתחיל לקלקל הזדמנויות הן למכירה והן למין. הטכניקה שלו כבר לא עובדת. הוא מפסיק להבין נכון את תגובות הנשים אליו. ברגע של מרמור קיומי ההוא שואל את עצמו מה הן רוצות ממנו כולן, למה הן לא נותנות לו מנוחה.במקדונלדס מגרש אותו אחראי משמרת בגלל המבטים המטרידים את הקופאית. סניף נוסף ממנו קיבל צו הרחקה ואליו לא יוכל לחזור. בסניף אחר שלח מבטי זימה בילדה בת שלוש מדמיין אותה בעוד כמה שנים. ובאוטו יושב אתו ילד שהוא איננו יודע מה לעשות אתו ואיך להתייחס אליו.ניקלא שזה מנחם במשהו, אבל באני הוא כמו שהוא בגלל שאביו היה כזה, ועד כמה שכרגע בנו הקטן נוגע ללב הסיכוי שהוא לא יהיה אחר. כך מתחנכים הבנים של משפחת מונרו. באני ג'וניור, ילד שחי בעולם של מבוגרים בלי להבין אותם. הוא יודע כל מה שיש לדעת מהאנציקלופדיה, רק דבר אחד הוא לא יודע מה עושה אביו. איך לעזור לו.ההכרה שמשהו לא בסדר איתו חודרת למוחו לאט. הוא מפסיק לזהות מתי הוא הוזה מתי הוא במציאות. הוא מרגיש לראשונה בהתמוטטות מתקרבת. ומי שמזהה את ההתמוטטות הקרבה ראשון ובחרדה הוא דווקא ג'וניור. ובאני מביט בילד וכמעט לא יודע שהוא ילד. הוא לא מבין ולא יודע לדבר אל ילד. אין לו יותר מושג בשום דבר.הדרך יכולה להיות דרך לחיפוש הסליחה והגאולה אם יודעים מה שמחפשים ולא כשמאוחר מדי.האם אפשר להגיד על כתיבה שהיא גברית? גם נשים יכולות לכתוב על וגינות ( מונולוגים) להשתמש במלים ישירות ולא מכובסות, אך בבאני יש משהו שהוא יותר מסמל של גבר בסיפור. הגבריות שלו אמנם נשברת. אך זו בהחלט גבריות עם הבנה של קייב לגבריות נכה.קייב כתב ספר מרשים על דון ז'ואן דה לה שמטה. אדם שהמיניות המוגברת שלו מסתירה ממנו את ריקנות חייו. המרדף הבלתי פוסק אחרי עוד וגינה גורם לו לא לראות, לא להבין ולא להתייחס לנשים ובעיקר לא לאשתו אותה הוא מביא להתאבדות. הוא נעלב או כועס כי לא יוכל לשכב אתה שוב. הרי אחרי הפעם שתפסה אותו מזיין אישה אחרת כן נתנה לו לשכב איתה.באופן די מפתיע באני לא מצטייר כאדם רע בכל העניין הזה. הוא אדם בלי גבולות לכיוון אחד וחסר הבנה לכל הכיוונים האחרים. כך שלמעשה הוא חי חיים חסרי דאגות. גם לא כשהחיים מאיימים להטביע אותו.המין אותו יצר המפעיל את כולנו הופך להיות בהגזמה הפרועה שלו סמל להידרדרות. המין הופך כאן לפרוץ ומכוער מנותק מכל רגש אנושי. ניק קייב יודע מקרוב על מה הוא מדבר. חייו הפרטיים כללו חלק מהמרכיבים של באני. כוכב רוק בינלאומי המכיר בוודאי כוכבים אחרים. נכון שבשילוש הקדוש "סקס סמים ורוק'נרול" חסרים לכאורה שניים מן המרכיבים בבאני אך הם קיימים בצורה המוסווה שבספר. סקס יש הרבה, כל כך הרבה שהוא כבר מעבר לדבר עצמו. אובססיה ששינתה את מהות הדבר עצמו הסמים הם אלכוהול ורוק'נרול מתגלם בדמותו של הסופר. מעניין איך קייב מצלח לגרום לנו להתחבר אל האיש הזה באני. לגרום שיהיה לנו אכפת ממנו.ספר מאוד מרגש בדרכו הפרועה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר