אהבתו של המשורר
חקק בלפור , משורר של חצות, הוצאת צור אות בשיתוף עם הוצאת שלהבת , ירושלים 2010
רצנזיה על ספרו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים 2010.
 |
|
חקק בלפור , משורר של חצות, הוצאת צור אות בשיתוף עם הוצאת שלהבת , ירושלים 2010 |
כשקוראים בספרו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים, "משורר של חצות" משתלטת על הקורא תחושה שהספר רצוף סודות ולחשים. הספר בן 328 עמודים מכיל עשרות שירים ומעוטר בקודים קבליים, הברורים לחלק קטן מן הקוראים. ניכר שהכותב התאמץ להסתיר בספרו את עיקר מהותו. ההצפנות הרבות, שמכיל הספר, מתישות את הקורא עד שהוא הופך לקורא סלקטיבי וכך קרה עימי. לא הצלחתי להבחין אלא במה שהתחברתי אליו.
אני מודה שהתייחסותי לספר היא התייחסות סובייקטיבית, שכן, אני עקבתי מקרוב אחר דרך עבודתו של המשורר בשנים האחרונות. והייתי עדה להיווצרותם של שירים רבים מתוך הקובץ. חלק ניכר מן השירים הכרתי עוד בהיותם כתב יד ואני יודעת מהו התהליך, שעבר על המשורר, עד אשר הוא גיבש את זהותם הסופית של היצירות בכרך המהודר.
בבוחני את הספר חיפשתי מה בשיריו של המשורר מעורר בי רצון לשוב ולקרוא בספרו "משורר של חצות". הכרתי את בלפור חקק לראשונה כשיצאתי לראיין אותו עם אחיו התאום בסוף שנת 2002, וגם בעת ההיא נשביתי בשירי האהבה שלו. מיותר לציין שגם הפעם אני נכבשת על ידי דברי האהבה של המשורר, שבימים אלה מכהן קדנציה שלישית כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים.
שירי האהבה של בלפור חקק דומיננטיים מאוד בקובץ הנוכחי, מי שיעיין בעין קפדנית בספר ימצא ששירי האהבה שרויים בכל אחד משבעת שערי הספר ולא רק בשער "כי לעוררך". ובמידה מסוימת במלאכת עריכת הספר הקפיד המשורר על הסתרת סודותיו. סודות המשורר הקשורים לזהות אהבתו ואופייה של אהבתו.
אם נחדד את ראייתנו נמצא שהמשורר מדבר על אהבתו למילה על כיבושה של האהבה בעזרת מילים.
בשיר "שבוי בקסמך" עמ' 247 פונה הדובר לאהובתו ומאדיר אותה כשהוא בורא אותה כנסיכה שבויה. האם הנסיכה שבויה בארמון אמיתי חומרי? מסתבר שאהובתו של המשורר לא יכולה לבקש אהבה גשמית. בהיותה אהובתו של משורר היא צריכה להבחין שהחוזה שלה נערך מול תנאים רוחניים. העולם שייברא לאוהבים על פי המשורר הוא עולם של מילים. כיבוש אהבתו יהיה בעזרת מילים ולא בעזרת קניית תכשיטים ועדיים של אבנים יקרות. האבנים הטובות אותן מבטיח המשורר לאהובתו הן אבני השפה. רק אותן הוא יכול להעניק לאהובתו. היא אמורה לקבל לידיה את מתנתו שהיא מילים ולא מעבר לכך. בתמורה לפיקדון הזה מבטיח המשורר לא לנדוד יותר. הקשר הזה מבחינתו הוא קשר שיבלום את נדודיו.
"הנה אקח אותך שבויה/ בתהלוכת המלים הבודדות/ הנה אקח אותך בשר ודם' ואחרוז כל המילים לצווארך בשרשרת/ ולמען אהבתך / לא ארחיק נדוד" שם עמ' 247. המשורר מתעתע באהובתו. אם נדמה לה שהוא מבקש אהבה רוחנית בלבד הוא מבטיח לה שאהבתו תהיה גם בשר ודם כלומר הוא לא יסתפק רק במילים בלבד. החיבור בינו לבין אהובתו חייב להיות בכל המימדים. השיר הזה הוא בבחינת עריכת חוזה בינו לבין אהובתו. השיר הזה הוא שיר הזמנה לאהובה, בואי כנסי לעולמי והיי לי שבויה. אני אהפוך אותך לנסיכתי, בתנאים שלי, אני מסוגל להעניק לך רק מילים זהו כל רכושי ואלה התנאים שלי. אני גם לא מסוגל להעניק לך מעבר לחומות המילים. במעין מעשה בריאה במילה מבטיח הדובר שהאהובה שלו תהיה לו לעולמי עד. הוא מסיים את שירו בתקווה שהאהובה תיעתר לתנאים אלה ותיכנס עמו לארמון המילים.
במאמרי אין התייחסות לכל שירי האהבה בספרו של המשורר , בחרתי בשירים שיש בהם אמירות פואטיות לגבי אופיו של המאהב אותו מעצב המשורר. בשיר "עושה אותי כרצונך" עמ' 236 בא לידי ביטוי המאהב "הבלפורי". זהו מאהב טוטאלי. הוא מקבל על עצמו את הדין שאהובתו עושה בו כרצונה. זהו היפוך של הביטוי 'עושה בי כרצונו', המדבר על יחסי האדם המאמין ואלוהיו. בשיר זה מבטא המשורר את נאמנותו לאהובתו, באשר היא תלך הוא ילך. הנאמנות של האוהב אל אהובתו נשמרת, הוא גם יודע שהוא מקור הידע ועל כן היא שותה דבריו בצמא. האישה גם מסתורית והוא אינו פותר חידותיה. האִם המשיכה בינו לבין אהובתו היא מהיותה בלתי ברורה בעבורו ועל כן הוא עסוק בניסיונות חשיפתה? מתוך שהוא מברך את האישה, שהוא אוהב, יוצא המשורר מברך גם את עצמו, הוא לא מקטין את עצמו אלא מאדיר את עצמו בהיותו מוכן לקבל את אהובתו על כל רצונותיה.
אהבתו של המשורר היא אהבה מייסרת מתוך השיר "מאימתי הגעגועים" עמ' 237. אך גם בשיר זה כל שמסוגל המשורר להעניק הם שיריו. הכלים של אהובתו אמורים להכיל את פיוטיו. "ויהיו כל שירי לך נפלאים/ כדבש תמרים בנקביך נפרעים." המשורר הדובר כמאהב לא שולח פרחים לאהובתו אלא מעטר את חייה בשירי אהבה וגם מחביא בה קמיעות של אהבה. יש בהתנהלות הזאת סוג של התנהלות קבלית, שבה המקובל מאכיל את המתקבל בלחשים ובקמעות באמצעות פתקים שמכניס לפיה. יש באמירות הללו כלפי אהובתו או אהבתו מעין ניכוס של כוחות של המשורר, הוא לא מוכן לקבל סירוב מצד אהובתו והוא יודע שבסופו של יום אהובתו תיכנע לאהבתו, שכן יש לו קסמים ולחשים שיפעלו עליה בתהליך הכיבוש. המשורר נותר בסופו של דבר שקוע בגעגועיו ואין לו יותר מה לומר אבל גם בשתיקה שלו יש בוודאי אמירה סמויה, אני מחכה, עוד תבואי אליי. התקווה לא מסתיימת לעולם שכן הוא מצא את אשר חיפש והחליט לא לנדוד יותר. המשורר מוכן לסבול למען אהבתו, שכן היא גם זו שמניעה את המערבל שמניע את עולמו הרוחני והוא אינו מוכן לוותר על המוזה לשיריו. שכן האישה משמשת כדמות של מוזה לשיריו של המשורר.
באחד משיריו הוא משווה את דמותה לדמותה של ונוס. בשיר "תשליך ונוס- מדרש חדש" עמ' 77 הקול הדובר בשיר הוא קולה של האהובה. הקול הוא כקולה של ונוס העולה מבין גלי הים, ואולי היא התגשמות משאלות ליבו של המשורר שכן היא מבקשת ממנו "תשליך בתוכי כל הצירופים הקדושים." התשוקה של האהובה היא להיברא בצירופי בריאה חדשה. האישה היא בריאתו של האדם כמו במעשה הבריאה הראשון שבו חוה נבראה מצלעו של האדם, והאישה שנבראה במילה מתעוררת שוב לחיים מתוך מילותיו הקדושות של המשורר. האהובה יודעת שאחר הבריאה היא תמצא מנוחה במיזוג שיתרקם בינה לבין האהוב.
לאוהב תכונות פלאיות , הוא מסוגל להרוות את צימאונה של אהובתו, הוא מסוגל לחולל ניסים ואף לברוא לאהובה ילד בשר ודם. כך בשיר "שירת פיגמליון" עמ' 76.
"ואני תוהה לפעמים אהובה:/דמותך בתוך הבעירה / דמותך שרקמתי בכוח היצירה/ דווקא את הנחושת/ את המפוסלת/ נצצת אלי/ בבוהק אדמדם/ ...וילדת לי לפלא/ ילד בשר ודם."
בשיר "האצלת המלים" עמ' 219 שב ועולה המוטיב השליט בספר והוא מרכזיותם של השירים ביחסיו עם אהובתו. "כל מילה היא מלבוש שלהביות/ ואני בורא אהובתי חידות:/ בא אליה במילים, מכסה לשוני/ בוילון תחרה/ בא במילים, מגלה לשוני/ בפנס נהורא." והשירים שנוצקים במפגש הזה בין האוהב לאהובה מונחים כאן לפני הקוראים ועל ידי חשיפתם הם לומדים להכיר נסתרות. השירים מחברים את המשורר לאהובתו וגם לקהלו. השירים שנוצרו מתוך תשוקה לאהובתו יצרו אנרגיה של בריאה והם גם מעוררים את הקוראים לקרוא בהם ולנסות לברור את סודותיהם. המשורר מזרז את קוראיו לפענח את סודותיו ביודעו שתמיד יוותר חתום לפניהם.
מעניין שגם בשירי הארוטיקה הבולטים של הספר עדיין מלחש המשורר את לחשו בדבר כוחן של מילותיו. בשיר "שיר השירים" עמ' 238, שב ועולה המוטיב של הכתיבה הנובעת מתוך האהובה, והיא גם הופכת להיות למזבח השירים, בטנה ערמת חיטים של שירים. שיר אהבה זה הוא שיר שבח לאישה על היותה בוהקת וזוהרת בזהב ירוק, והביטוי חוזר פעמיים בשיר וגם יופייה משתבח עם אהבתו של האהוב, ויחד עם זאת היא מעין קניינו של אהובה. תפיסת האהבה בשיריו של בלפור חקק היא תפיסת האהוב את האהובה כשבויה, האהוב לוכד את האהובה והוא משמר את אהובתו ואהבתה באמצעות חוכמתו ובאמצעות מילותיו. אוצרותיו של המשורר טמונים במילים שהוא טווה מהם שירים.
פולחן האהבה מבוטא כפולחן דתי בשיר "דת האהבה" עמ' 300. המשורר מעיד בשירו זה שהוא מאמין בדת האהבה, והוא מסוגל להנחיל מאהבתו בזכות פולחן הדת את האמונה לאהובתו. "דת האהבה שבה אאמין/ מאז ימי עדן/ היא עכשו נפשך ודתך." ביכולתו של הדובר להעביר את געגועיו הנעוצים בתוכו ופוצעים אותו בכאב פיזי בעזרת סכין לאהובתו. כאבי האהבה יכולים לפרוץ את המרחק שנמצא ביניהם. המשורר משאיל את הביטוי "וגם הים אשר בינינו" משיר ימי ביניימי . רצונו לראות את אהובתו בגן הקדום, רצונו לשוב להתאחד עם אהובתו והוא אינו מוצא שהזמן או המקום יפרידו ביניהם. שוב מפגין המשורר את יכולתו המיסטית לחבר את אהובתו אליו לעולמי עד. הוא ורק הוא האהוב הבלעדי הראוי לאהובתו.
שיר נוסף המצביע על תכונותיו המיסטיות של האהוב נמצא בשיר "האהבה היא נהר דינור" בעמ' 301. בתיאור מעשה האהבה משתמש הדובר במונחים שקשורים לעולם הקבלה. ליל תיקונים, נהר די נור, פמליה של מעלה אף התרגשה מן המראה שבו נצרבה האהובה.
תכונותיו של האהוב כמי שיכול לחדור לחלומותיה של האהובה נגלים בשיר "איתך בחלומך" עמ' 296. כמו אמירה אם אינך רוצה אותי במציאות היומיומית אמצא דרך לפגוש אותך בחלומות. אף שקיים מרחק גיאוגרפי בינו לבין האהובה ועליו למצוא כלי תחבורה כדי להגיע אליה הוא בוחר להגיע אליה באמצעות רכבת החלומות. האהוב צר על מיטתה של אהובתו ושומר עליה בשנתה. מזכיר את סיפורי האגדה של היפהפייה הנרדמת והאהוב משול לנסיך העומד וממתין לאהובתו שתתעורר מתנומתה. ברגע שתקיץ יציף אותה הריח המשכר של אהובה, בושם שיותיר חותם על גופה.
בשיר "חומר פרטי" עמ' 288 שב המוטיב שבו מתחוללת האהבה, הדובר רושם על עורה של אהובתו. האהבה כמעשה של כתיבה. היצירה נכתבת מכוחה של האהבה המתקיימת בין האהוב לאהובתו. מסתבר שכדי ליצור חייב המשורר לזכות באהבתה של האהובה. הדובר חייב להשפיע מאהבתו אליה. וכל שיש למשורר להעניק באהבתו הן מילים. "רכיבים פרטיים שלי/ הופכים לדימויים בתוכך, למטאפורות/ ללחנים, להוויות/ באים להיות שלך./ באים אליך,/ באים להיות." המפגש בין האוהב לאהובה הוא אמנם מפגש של מילים, מפגש של יצירה והמפגש הזה הוא המפגש שהופך את המשורר לנוכח, בהיותה תלויה בהשפעת השפע שיש לו להעניק לאהובתו, שפע של רוחניות.
זהו קולו של המשורר המאוהב. קולו של המשורר הקורא לאהובתו להאמין בכוחו להאמין ביכולתו לברוא אותה. קולו של המשורר שקורא לאהובתו לחזות עד כמה רב האור בשעה שהם נושבים יחד. "ראי אותי, איך אני/ נושב בתוכך כרוח פנימית. איך אני עולה כמו זריחה/ בתוכך להאיר." "כמו זריחה בתוכך" עמ' 284. חייה של האהובה תלויים בנטיעתו של האהוב בתוכה. הוא זה שיאיר את חייה מעתה.
בשיר "אטלנטיס" עמ' 273 מתוודה הדובר על הקושי להיות עם אהובתו וכחלק מן הפתרון הוא מציע שילכו יחד לאטלנטיס היבשת הקדומה, כמו אמירה שאין קיום לאהבתם באורח נורמטיבי.
לסיכום, נגעתי בכתיבתי רק בקצה קצהו של הקובץ העצום "משורר של חצות", בספרו של המשורר בלפור חקק ניתן לטעום מעולמו הרוחני העשיר והוא משפיע עלינו מן העולם שלו. בהתייחסותו לאהובתו כמי שצריך להאכילה ולהשפיע עליה מעולמו, כך בעבודתו את השירה, המשורר ממשיך לכתוב, כי השירה היא אהבת חייו.
לב אחר
אַתְּ מִשְׁתַּנָּה פִּתְאוֹם
אַתְּ מִשְׁתַּנָּה כָּל כָּךְ
אַתְּ מַחְלִיפָה לִבֵּךְ
מִיּוֹם לְיּוֹם
מֵחֲשֵׁכָה לְלֵב נוֹהֵר.
אֵין לִי מוֹצָא אַחֵר:
אָבוֹא אֵלַיִךְ בְּהַפְתָּעָה
עִם הַרְבֵּה
לְבָבוֹת בַּשַּׁחַר הַגּוֹבֵר.
אֲשַׁכְפֵּל עוֹד לְבָבוֹת בַּחֲשֵׁכוֹת
בָּאֹפֶל הַמְּסַנְוֵר .
אֶבְנֶה מֶחְלָפִים חֲדָשִים
בִּלְבָבִי בַּכְּבִיש הַדּוֹהֵר.
אֹהַב אוֹתָךְ
בַּכְּבִיש אֵלַיִךְ
כָּל פַּעַם
עִם לֵב אַחֵר.
בְּמֶחְלָף אַחֵר.
בי"ח שערי צדק, אב תשס"ט
במוצאי שבת 16.1.10 בשעה 19:00 תתקיים השקה כפולה של ספר השירים "משורר של חצות" ושל תערוכת ציוריה של הציירת אורנה אדורם, שציירה בעקבות השירים בספר. התערוכה תוצג באשכול פיס רחוב שפרינצק 4 תל אביב, ליד הסינמטק. אוצרת התערוכה רלי וסר. התערוכה תתקיים 15.1.10 עד 30.1.10.
|
|
|
יעקב דואק ( 2010-01-16 16:28:19 ) בתגובה לemago |
|
|
הסקירה מרתקת ומקיפה תפיסת עולם שלימה, והוכותבת עתה עבודה מרשימה באיסוף והשלמה של כל
הפרטים לתמונה אחת פנורמית.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אודליה גרינבאום ( 2010-01-16 16:57:11 ) בתגובה לemago |
|
|
קראתי ונהניתי מכל שורה. הכותבת מציגה בצורה מצוטטת ומדויקת כל טענה ,
ומתבררת תפיסה שלימה החוצה את הספר. כתוב ברהיטות ובידע.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: משורר של חצות / חקק בלפור מאת: שושנה ויג
|
3 |
|
יפה לורנצי ( 2010-01-16 18:33:46 ) בתגובה לemago |
|
|
שושנה יקרה, קראתי בעניין רב את המאמר המקיף על ספר השירים "משורר של חצות" של בלפור
חקק. הכתיבה והציטוטים מן השירים מוסיפים נופך מיסתורי למושא אהבתו. רק אדם שיודע לאהוב
מוציא תחת ידיו שירה עשירה ומעמיקה כמו השירים שצוטטו.
המשך עבודה פוריה וברוכה לך. ולבלפור הצלחה עם ספר השירים שיבואו כמותם רבים.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: משורר של חצות / חקק בלפור מאת: שושנה ויג
|
4 |
|
יפה לורנצי ( 2010-01-16 23:16:26 ) בתגובה לemago |
|
|
שושנה יקרה, קראתי את המאמר בהנאה מרובה, ניכר שהשירים הלכו עליך קסמים.
המאמר מעמיק בניתוח שיריו של בלפור ובמיסתוריות השורה בהם.
הצלחה לבלפור עם הספר ולך שושנה המשיכי בכתיבתך הפוריה והמגוונת. יפה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-17 22:32:31 ) בתגובה לemago |
|
|
בודקת האם מערכת התגובות פועלת?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ריקי להב ( 2010-01-18 08:53:02 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 5 ) |
|
|
שוש יקירה,
לגמתי בצמאון את המאמר המרתק לספרו של בלפור "משורר של חצות".
נותרתי ללא מלים נוכח הסקירה המקיפה ,המדוייקת והרהוטה של חדות הדברים,
עומקם ומהותם.רק אדם רגיש ומודע יכול להוציא תחת שרביטו מלים כה פוגעות
ועשירות בתפיסה כה רומנטית של הדברים.
נכון, רק היודע אהבה מהי ורגיש לכל מלה היוצאת, מסוגל
להבין מהותה ומשמעותה של אהבה שבלעדיה העולם לא היה קיים כלל.
אשרי האנשים שזכו לדעת מהי אהבה אמיתית ויודעים להביע אותה במלים כה
יפות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-18 14:26:00 ) בתגובה לריקי להב, ( 6 ) |
|
|
אני מאמינה שהמפגשים שלנו אינם מקריים כפי שפגשתי בך גם פגשתי
באנשים אחרים וכל אחד תרם את חלקו לעיצוב דרכי האומנותית.
אני מודה לך על התייחסותך וגם מודה לך על היותך מי שאת,
בחודשים האחרונים מלווה אותי בנאמנות לאירועים שןנים.
מקווה שיום אחד נצעיד אותך לאירוע שלך כי גם בך חוויה יוצרת.
שלך בידידות
שושנה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
משורר מרתק,מאמר ממצה ביותר.
|
7 |
|
שי חג´ג´ ( 2010-01-18 09:12:25 ) בתגובה לemago |
|
|
כמי שמכיר מקרוב את בלפור חקק ונחשפתי לשירתו לא מהיום אני שמח שהוא
הוציא לאור ספר נוסף.כל ספר שירים שלו הוא חוויה לקורא ולפרשנים
כאחד.אהבתי במיוחד את המטפורות ואת ההרמזים הקבליים.לגבי שוש ויג,היא
יודעת לנתח שירה איכותית ובכך גורמת גם למסוקסים שבמשוררים להתרגש.כל
הכבוד לה.שיהיה בהצלחה לבלפור חקק גם בספרו זה כביתר ספריו.אני אקרא
בהנאה את ספרו.אגב,כריכה מהממת!!!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-18 14:27:53 ) בתגובה לשי חג´ג´, ( 7 ) |
|
|
שי אני מודה לך על התייחסותך למאמרי ובטוחני בהיותך משורר רומנטי
שהדברים נגעו לליבך.ותקרא בשירים גם בקריאה הרומנטית.
שלך בידידות
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אורה עשהאל ( 2010-01-18 09:26:15 ) בתגובה לemago |
|
|
אני מחכה לקרוא בשיריו האחרונים של בלפור, ובעיקר ב"משורר של חצות",
מזה כמה וכמה חודשים. מנהג הוא אצלי, לקרוא מאמרי ביקורת, לגבי ספרים
שאני עומדת לקרוא, בעיקר של ספרות יפה, שאני רוצה לקבל את ההתרשמות
האישית ה´נקיה´ שלי, אך ורק לאחר שקראתי את המקור. אמתין איפה ואקרא
רשימה זו לאחר קריאת השירים.
אורה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-18 14:29:32 ) בתגובה לאורה עשהאל, ( 8 ) |
|
|
אורה מצפה לקריאה שלך בשיריו של בלפור חקק, הספר רחב היקף וכל אחד יכול למצוא בו משהו משלו
וממנו.
תודה לך
מודה גם למי שכתב אלי באיי מייל האישי, כל התגובות מחממות את הלב!!!
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אביב עקרוני ( 2010-01-18 19:01:12 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 11 ) |
|
|
התרשמתי מן המאמר המקיף של שושנה וכן מן השיר של בלפור המובא בו.מצא חן
בעיניי במיוחד מוטיב המחלפים באהבה.יש לשער שאגיע לתובנה עמוקה יותר
בסתרי שירתו לאחר שאקרא את הספר עצמו.ברכות,אביב
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-18 19:18:47 ) בתגובה לאביב עקרוני, ( 12 ) |
|
|
אכן אתה צודק מוטיב המחלפים מאוד מיוחד בשיר לב אחר והוא מעלה את הרבדים ממנו צומח השיר.
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
איציק אורן ( 2010-01-19 09:00:04 ) בתגובה לemago |
|
|
בלפור יקר,
המאמר מרגש ומקיף.
כמי שאינו מבין בענייני שירה,מצאתי עצמי נהנה ומתרגש מעומק החומר והרוח.
מאחל לך הצלחה גדולה גם בהמשך.
איציק אורן
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אדלינה קליין ( 2010-01-19 18:56:29 ) בתגובה לאיציק אורן, ( 14 ) |
|
|
לבלפור ולשוש ידידי היקרים
נהנתי לעיין בכתבה המקיפה של שוש, עוד טרם פגשתי בספר החדש שלך בלפור,
נראה כי הקובץ מכיל גם חומר חדש ומסקרן.
יישר כח ובהצלחה!
אדלינה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יעקב ברזילי ( 2010-01-19 20:56:01 ) בתגובה לאדלינה קליין, ( 15 ) |
|
|
לשוש ולבלפור,
אין כמו האהבה לתנות אתה אהבים, אין כמו משורר לכשף מילים,אין כמבקר
לפענח את הכישוף.שכן האהבה כמו האוויר, כמו המים, מאבות הקיום האנושי,
מרגלת בנשמתו, זוחלת בין קימורי גופה.
אשה וגבר מפלאי הברייה,מכת חשמל ראשונה התתרחשה בין אדם וחוה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-19 22:53:03 ) בתגובה ליעקב ברזילי, ( 16 ) |
|
|
לאדלינה וליעקב
כתיבת ביקורת אינה דבר קל, אני לא יכולה לכתוב על כל דבר, אבל כשאני מתחברת לרעיונות ליצירות
לקומפוזיציה זה פורץ ממני והלאה. לקח לי כמה ימים עד אשר מצאתי את המפתח שיובילני לכתיבת
המאמר, לא תמיד זה קורה.
ובמיוחד באחרונה הייתי עסוקה מאוד בכתיבת רומאן ועל כן לא כתבתי מאמרים, אני שמחה ששבתי לכתוב
על אחרים, חששתי שזה נעלם לי..
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יוסף כהן אלרן ( 2010-01-20 09:22:31 ) בתגובה לemago |
|
|
זכור לי איך נולד שמו של קובץ השירים הנכבד הזה, "משורר של חצות": הלא
הייתה זו השעה בה שב בלפור אל חייו מחדש, משפקח את עיניו לאחר שעבר
במחלפי החיים ונשלף מספוג הנרקוזה. ידיעת הדבר מחלחלת ומצלצלת בי ואני
חש את המשורר שמקיץ אל אותם דמדומים המצויים כמעט בין הספירות. אני
בטוח, כמובן, שמרבית השירים נכתבו לפני כן, אך אני מאמין שהשיר "לב
אחר" נולד לאחר אותה עוררות, ולאחר אותה שעה שטבעה את שמו של הספר.
לעצם שירתו של בלפור, היא אהובה עליי ובעבר הבעתי דעתי כי מקומה צריך
להיות מוכר ברבים כשירה קנונית ואמיתית, בעיקר אני אוהב את הארוטיקה
המעודנת שבה, וכמו ששוש וייג מגדירה אותה "קבלית", אם גלויה ואם חבויה,
אבל היא זורמת בדמו ולוהטת, כמיטב נפשם של אמנים, אך מנסה להצטנע בין
השורות.צלפור עצמו כבר כתב על כך, באוסף "זריחה בין הזמנים", "והיה
החלום לאיש ההוא כאש קדושה/והיו השירים לאיש ההוא כגחלים/המזינים את
האש וטורפים נפשה." כמה עוד?
עדיין לא נפל בחלקי לקרוא בספר השירים החדש ואני מייחל לעשות זאת
בקרוב. אך עוד לפני כן אני מלא התפעלות מיכולת היצירה האדירה, מהפוריות
השופעת שיודעת לשמור על איכותה. ובהקשר זה, אני רוצה לומר, נראה שצריכה
להינתן התייחסות לכל שער בנפרד, כאילו היה זה ספר אחר, שאם לא כן קשה
להכיל את השפע הזה. הלא השערים, הם במהות הדברים שהמשורר חש בהם, בין
אם זה יותר ברור לקורא השירים, ובין אם זה ברור פחות.
ואי-אפשר לסיים בלי לומר לשוש מיודעתנו, שנטלה אומץ לא מועט בגשתה
לכתוב בקורת ולתפוס את לב הישרה הזאת בזמן קצר כל-כל. מי אם לא משוררת
רגישה שחשה את הזרמים שבתוך הדברים ואוהבת אותם יכולה לעשות זאת.
בצד האיחולים הגדולים והברכות לבלפור, שיזכה להצלחה הגדולה הראויה לו,
אאחל גם הצלחה לשוש, המתפתחת כאשת אשכולות: סופרת, משוררת, עורכת,
מנחה, מוצאיה לאור, ושמא גם דברים נוספים שלא ידועים לי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יוסף כהן אלרן, תודה רבה
|
19 |
|
שושנה ויג ( 2010-01-20 13:14:27 ) בתגובה ליוסף כהן אלרן, ( 18 ) |
|
|
יוסף היקר
תגובה הארוכה כאן מעניקה תמיכה מחזקת ומעודדת את מי שכותב ביקורת על ספרו של האחר, לא תמיד
ניתן לכתוב ביקורת ואתה בוודאי יודע עד כמה יכולה להיות קשה חווית הכתיבה לא תמיד זה מתפרץ ויוצא
מאליו ואין זה ברור שאני יכולה לכתוב על כל דבר, גם ספרך האחרון "שמועות על אושר" בהוצאת "צבעונים,
הקסים אותי מאוד, ולא מצאי עדיין דרך להתייחס אליו, קראתי אותו בשקיקה כשקיבלתי אותו לידיי . אני
יודעת שאתה כותב כשרוני ומקווה להצלחתך. ההצלחה נבחנת היום בהצלחה מסחרית בהכרה שאנו זוכים
לה כיוצרים וההוצאות הקטנות שהינן מובחרות היום לא זוכות לחשיפה הראויה בשל המלחמה שאליה
נקלעו חנויות הספרים. הכוחות השולטים בשוק לא מעודדים אותם כי הכל הוא עניין של גודל. ידיעות
אחרונות חולשת על הנוף הספרותי וניכר באחרונה שיש מעט זעזועים וגם משיבים להם מלחמה בדמות
ישראל היום כך יקרה גם לנו להוצאות האחרות.
שלך בידידות רבה
שושנה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חיה בנצל ( 2010-01-20 19:21:11 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 19 ) |
|
|
נהניתי מהמאמר הממצה. ידעתי שלבלפור חקק יש אח תאום אבל לא הייתי ערה לעובדה שאת הינך
חלק משלישיה. את מבינה אותו ואינך חוששת להודות שבדברים מסויימים לא ירדת לסוף דעתו. האיש
הוא איש חידה ושפתו שפת חידות לעיתים. אני לכשעצמי אוהבת מאד חידות, מסובכות ככל שיהיו. יחד
עם זאת אני חושבת ששירה המיועדת לציבור קוראים, אינה צריכה להיות זרועה במכשולים שיקשו על
הבנת השיר.
לא קראתי עדיין את ספרו אבל נתקלתי בשיר היפהפה שלו המופיע בסוף מאמרך.
לא יכולתי שלא להגיב אליו . לתדהמתי, השיר אומר את ההיפך הגמור למשנתו המסתברת ממאמרך.
האהובה כאן אינה השבויה שלו. הוא מוכן לעשות למענה הכול ולא רק במילים. הוא בעצם ה"שבוי"
שלה. מבחינתה הוא המאהב האוטופי ביותר שניתן להעלות על הדעת.
אני מצרפת את השיר שכתבתי בתגובה.
לב אחר???
אמר המשורר
וגם בספרו זאת חקק
שאם על אהבה
לא ירצה לוותר
הרי עליו החובה
עם אותה האחת
לנצח להישאר.
כי את האהובה
לה הוא עובד
ומסתבר שגם סוגד
גורלו כאן מייעד
לפגוש עם כל הלב
ועם כל סוגי הלבבות
בהם תבחר להתייצב.
אני חוששת למשורר
שממנה יתאכזב
ואם גם הוא יבחר
כל יום בלב חדש
התישאר לו כמקדש
למרות ליבו הזר?
הלא תאבד דרכו
בסבך המחלפים
וביום מן הימים
ייאלץ גם חליפות
במקום אהובתו
למצוא לה חלופות.
האם יוכל לסבול
להתעלם מהכאב
ולהמשיך לאהוב
אם זו שהוא אוהב
תחליף כל פעם לב?
הן מזמן כבר נאמר,
זה פשט ואין זה דרש,
שאין כושי יכול
לצמח עור חדש
ולא ניתן לו לנמר
להמיר חברבורות
שמכבר על דש
ומבלי להתמרמר
לענוד קישוט אחר.
האין זה סתם
חלום עקר
של משורר יקר
המבקש להחזיק
בזנבה של הזיקית
כדי שלא תברח
אך בסוף נשאר
עם הזנב ביד?
לזוג הזה נמצא מזור
רק אם אותו נטיס
לבל יוכל לחזור
ובמקום לא-מקום
שאותו כה יהלום
נניח לו לחלום.
נכתב בהשראת שירו החדש והמאד מיוחד "לב אחר" של המשורר בלפור חקק.
חיה בנצל 18.01.2010
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חלי אברהם-איתן ( 2010-01-23 18:58:07 ) בתגובה לemago |
|
|
אוהבת לקרוא את השירים לפני שאני קוראת מה שנכתב עליהם. כשאקבל את הספר
אתעמק במאמר ואגיב. בהצלחה. חלי
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
פנינה פרנקל ( 2010-01-24 22:20:36 ) בתגובה לemago |
|
|
כל כך הרבה פירגון, כל כך הרבה ידע, כל כח הרבה אמת אנושית יש בכותב
הספר ובכותבת המאמר המרתק הזה גם יחד
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עדה ( 2010-01-24 22:51:30 ) בתגובה לפנינה פרנקל, ( 22 ) |
|
|
לבלפור ולשוש היקרים,
המאמר המעמיק והכתוב היטב של שוש על ספרו החדש של בלפור גרם לי לרצות
לקרוא את הספר היפה והלירי הזה העוסק בנושא החשוב ביותר בחיינו -
האהבה, בנוסף לחומרים חדשים מסקרנים.
יישר כח לשניכם ובהצלחה רבה!
עדה אהרוני
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עליזה גלר ( 2010-01-24 23:51:50 ) בתגובה לemago |
|
|
משורר של חצות ושל צהרי ושל בוקרי ושל ערבי...
בלפור,חממת את הלב בשיריך והעברית יוצאת במחול.
בידידות,עליזה גלר
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-25 09:14:02 ) בתגובה לעליזה גלר, ( 24 ) |
|
|
המאמר נכתב מהלב והגיע לליבותיהם של רבים.
תודה.
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אורה עשהאל ( 2010-01-25 12:33:32 ) בתגובה לemago |
|
|
הערב בשבע ושלושים , 25 לחודש ינואר באשכול פיס, תהיה הרצאה: "כשצבע
ורוח נפגשים", ניתן יהיה כמובן לראות את התערוכה שבה המפגש בין השירים
של בלפור והציורים שבעקבותיהם, אני מאוד מקווה, עוד בטרם יהיה לי הספר,
לראות את המפגש בין השירים והתמונות ולאחר מכן להתרשם מהספר והמאמר...
אעדכן אתכם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תפארת ( 2010-01-25 16:36:43 ) בתגובה לemago |
|
|
שוש היקרה, אכן ידעת לקרוא בשירת בלפור. הפעם בהחזיקי את ספרו "משורר
של חצות", הרגשתי כי בלפור נתן כאן את מיטבו. מצאתי את עצמי מחזיקה את
ספרו ליד מיטתי, דבר שלא עשיתי עד כה, וכן בקראי את ביקורתך על הספר
העצמת את תחושותיי לגבי מה שידעתי וקראתי.
לא נותר לי אלא לברכך על דברייך שהם יפים בעיניי.
אוהבת, תפארת
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-25 18:53:09 ) בתגובה לתפארת, ( 27 ) |
|
|
תפארת היקרה,
ריגשת אותי עד מאוד למקרא השורות שלך. לחיות לצד אמן הוא דבר
שלפעמים תופסים כדבר מובן מאליו. בתגובתך אני חשה שאת
מיטיבה לסייע לבלפור למצוא את המרחב היצירתי שלו וככל
שהוא גדל ונושק להישגיו היצירתיים את חשה מלאות משלך.
אני מאחלת גם לך הרבה שנים של יצירה.
אוהבת שלך
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אורנה אדורם ( 2010-01-25 17:34:31 ) בתגובה לemago |
|
|
לפני כשנתיים פנה אלי המשורר בלפור חקק וביקש ממני ציור לעטיפת ספרו
החדש "משורר של חצות", בקשתי לקרוא כמה משיריו, קבענו פגישה בבית קפה
בתל אביב, הוא פתח את אחד מספריו וקרא את "אהבה באור הבהיר". כל בית
הקפה נדם כאילו הוקפאה התמונה.... ואני... התאהבתי . קראתי אותם שוב
ושוב וככל שעבר הזמן ושקעתי בהם יותר ויותר. התחלתי בעקבות השירים -
מסע. מסע אל משפחת הנונה שלי שנספתה בשואה ביוון ואל המשך השושלת, מסע
אל פחדי כאם לחיילים בארץ הזו, מסע אל אהבותי, אל האהבה לילדי, לחברים
ולחברות שליוו אותי בדרך – מסע אל עצמי.
השילוב עם שיריו של בלפור הביא אותי להתמודדות שונה עם האנרגיה
המאפיינת את ציורי. קראתי את שיריו שוב ושוב, הלכתי איתם בים, עשיתי
איתם מדיטציה, חשתי את האנרגיה הנובעת מהם בצורת מילים והבאתי אליהם את
שלי באמצעות הצבע והחומר אל הבד - בדרכי.
כבר שנה וחצי שאני מציירת את שיריו
תודה לך בלפור - על שאפשרת לי לגעת בקסם שירייך
אפשרת לי כניסה כל כך עמוקה לשירים ויד חופשית עד שלעיתים שכחתי כי שלך
הם...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2010-01-25 18:57:23 ) בתגובה לאורנה אדורם, ( 28 ) |
|
|
השיר "אהבה באור הבהיר" הינו שיר, שלא הופיע בספר אלא בלפור,
בוודאי קרא לך מכתב היד שכן, הוא התפרסם לראשונה בספר "משורר של חצות".
נוכחתי בהשקת התערוכה שלך והתרשמתי עמוקות מהשילוב בין שיריו
של המשורר בלפור חקק לבין ציורייך, אין ספק שהשילוב הבין תחומי תורם רבות לשניכם.
שוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תודה לשושנה, לאורנה ולכל המגיבים
|
31 |
|
בלפור חקק ( 2010-01-27 10:05:02 ) בתגובה לאורנה אדורם, ( 28 ) |
|
|
קראתי את המאמר של שושנה ויג על ספרי משורר של חצות. נהניתי מן
המעורבות הרבה שבה נכתב, וראיתי שהיא הצליחה לסחוף קוראים רבים אל תוך
השירים.תגובתה של אורנה אדורם יקרה גם היא בעיניי. אכן הקשר המקרי
שנוצר בינינו (וכנראה אין מקריות) הוביל לשיתוף פעולה יצירתי יוצא
דופן: אורנה ציירה עשרות שירים, והתערוכה הייתה הומה מאדם, ואני מתרשם
שהיא עומדת לנדוד לגלריות נוספות. אורנה אדורם דיווחה לי על העברת
הגלריה במרס לפתח התקווה, ואירוע ההשקה יהיה במעמד ראש העיר. ממש הישג
ראוי לשמו לתערוכת ציורים, ויפה לראות בצד כל ציור את השיר שהוליד את
הציור. הפעם לראשונה גם תפארת רעייתי הפתיעה אותי והגיבה למאמר של
שושנה, ומצאתי לנכון להגיב ולומר תודה לכל המגיבים. קראתי את כל
התגובות בעניין, גם את התגובות שהיה בהן שמץ של הומור. לכולם תודה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בלפור חקק ( 2010-01-28 22:43:11 ) בתגובה לבלפור חקק, ( 31 ) |
|
|
קראתי בעיון רב ובתשומת לב את המאמר המקיף של המשוררת שושנה ויג. כל מי
שכתב סקירה על ספר יודע עד כמה הושקעה במאמר עבודה רבה וטוויה של כל
הפרטים וכל השירים לתפיסה אחת מקפת. קראתי גם את כל התגובות של הכותבים
השונים לדבריה של שושנה, והתרשמתי עד כמה הדברים נגעו בהם, וגם אם לא
קראו את השירים בשלימותם (אלא ציטטות בלבד), הם נכבשו לדברים מתוך
הפריזמה שהציגה להם שושנה ויג. יישר כוח לכותבת.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תגובה למאמר של שוש על שירי בלפור
|
32 |
|
סיידוף מזרחי רחל ( 2010-01-27 13:45:21 ) בתגובה לemago |
|
|
קראתי את המאמר של שוש על שיריו של בלפור, המאמר מתומצת, מעניין ומסקרן.
אמנם לא קראתי את הספר הנ"ל אך מהכרותי את בלפור ואת שיריו
אני נהנית תמיד לקרא ולשמע את שיריו בהזדמנויות שונות.
ישר כח על הספר וזה פשוט מעורר תאבון לקרא אותו.
מאת סיידוף מזרחי רחל
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ציונה לוי ( 2010-01-28 10:09:53 ) בתגובה לסיידוף מזרחי רחל, ( 32 ) |
|
|
רואים לפי הכתיבה שהכותבת מחברת למלים ולשירים וזה
באמת מקרב את הקוראים לכתיבה הזו, מה גם ששירים רבים
היום התרחקו מאתנו. כאן זו שירה שמדברת אל הלב באמת.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לאה פוקס ( 2010-01-29 00:32:37 ) בתגובה לemago |
|
|
מאמר מקיף ומעמיק על שירתו של חקק. נהניתי לקרוא כל מילה בדברייך, ואותי
הצלחת לרגש מאוד בהתייחסותך החותרת תחת גלי השירה, פושטת מהם כסות וחושפת
רבדים חדשים ומקוריים.
תודה,
לאה פוקס
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
