אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שווה כל גרוש (עמוד 832) – מילון הצירופים החדש של רוביק רוזנטל


התמונה של רמי נוידרפר

עוד פעם (עמוד 678)? אותה הגברת בשינוי אדרת? (19) the same bess with a different dress?

לפני ארבע שנים כתבתי באכסניה זו על יצירתו המשובחת של רוביק רוזנטל – מילון הסלנג המקיף שראה אור (עמוד 797) בשנת 2005 בהוצאת כתר, ובו 419 עמודים, וגמרתי עליה את ההלל (166).

מאז ועד היום שקד רוביק על פרויקט חדש וגדול פי כמה – מילון הצירופים – מילון גדול ורחב ידיים (809) ובו 18,000 צירופי לשון בשפה העברית המדוברת על כל משלביה, החל מסלנג וולגרי כמו לא שם זין, המשך בניבים שמקורם בשפות זרות כמו למשל, "לא שכח דבר ולא למד דבר" וכלה במשלבים גבוהים ממקורותינו כגון "לאו מילתא זוטרתא היא"

אז אם תרצן לדעת "מאיפה משתין הדג?" לא תוכלו למצוא את השאלה בספר הזה אבל בהחלט תוכלו למצוא, ש"הראה לו מאיפה משתין הדג" מקורו בערבית-מרוקאית, ואילו את הצירוף "הזדיין בסבלנות" טבע כנראה "אחד העם" שאילו היה חי היום "לא היה מעז להראות את פרצופו" כאן מחמת הבושה

הספר ובו 962 עמודים בפורמט גדול מאד , עב כרס (בעמוד 665 תמצאו שהניב הזה מתייחס כמעט תמיד למסמך או ספר ולעולם לא , למשל, לאחד ממדינאינו הנהנתנים) מכיל צירופי מילים שכל אחד מהם מלווה בהסבר מפורט, בתיאור מקורו של הצירוף, וגלגוליו ההיסטוריים, ומקבילות לשונות משפות אחרות

כך למשל למדתי כי הביטוי "לא שכח דבר ולא למד דבר" השכיח למדי כקלישאה אצל הפובליציסטים במחוזותינו, נאמר לראשונה בשנת 1814 על ידי הגנרל הצרפתי שארל פראנסואה דימורייה לאנשי חצרו של נפוליאון אחרי שאלה החלו להתנהג כאנשי החצר של מלכות צרפת השנואה שעזרו להפיל שנים ספורות קודם לכן.

הספר הזה, כבד ויקר, ולכאורה ספר אזוטרי שיעניין רק חוקרי לשון וחנונים מהדור שלא ידע את הפייסבוּק, זוכה מאז צאתו לאור להצלחה מסחררת (golovokruzhitelnyi uspekh ברוסית). הוא רב מכר (803 – הצירוף נטבע על ידי הלשונאי יצחק אבינרי כתרגום ל bestseller האמריקני) בקטגוריה שלו. זה עתה אזלה המהדורה השנייה לאר ש11,000 עותקים נמכרו כלחמניות חמות (עמ' 452)

עשה אוזנו כאפרכסת

מהו סוד הצלחתו של הספר הכבד והיקר הזה בעידן הפייסבוק והוויקיפדיה ? מדוע מצאתי בו עניין כה רב? על כך יצאתי שוב לראיין את ידידי המחבר. שמתי פעמי (863 – המקור בתהילים פה 14 צֶדֶק, לְפָנָיו יְהַלֵּךְ; וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו – פסוק אותו אנו שומעים בתחילת מסע ההלווייה) תל אביבה, כשאלי מצטרפות שוב שתי חברות , בעלות ידע וניסיון רב בתחום שיחתנו.

מהו סוד הצלחתו של הספר?

ראשית, אומר רוביק, צירופי מילים ומקורן, הן העניין המרתק ביותר בלשון, שהרבה מאד אנשים מוצאים בו עניין. "שדה פרחים לשוני מרהיב" מכנה רוביק את צירופי הלשון, המלכד ליחידה לשונית אחת שתי מילים או יותר. יש צירופים פשוטים כגון "בית משפט" שכל מי שמבין את המילים המרכיבות אותו יבין גם את הצירוף, פחות או יותר, ויש צירופים מורכבים ואידיומטיים כגון "קצר המצע מהשתרע". צירופי לשון הן אבני היסוד הראשוניות של התרבות, טוען המחבר. ברגע ששתי מילים נפגשות ומתחילות ללכת ביחד לאורך הדורות, נוצר משהו חדש.

נקודת המוצא שלי, אומר רוביק, שונה מזו של מילוני צירופי לשון שיצאו לאור בעבר, ששמו דגש על ביטויים שמוצאם ממקורות היהדות, ואילו אני שם דגש על העברית המודרנית, החיה, וממנה לצאת לאחור. העברית המודרנית היא בעיני היתוך של כל ההשפעות ההיסטוריים על התפתחות השפה. ואני שילבתי בו את כל המשלבים של דוברי העברית.

הספר גדול וכבד ויקר , אומר רוביק , וזה דווקא אחד מסודות הצלחתו. ספר זו הצהרה, בניגוד לקיומו הנזיל של אתר אינטרנט למשל.

חברתנו שואלת על אברהם שטאל, איש חינוך וחוקר לשון שנפטר בשנת 2000 ושיש לו הקדשה מיוחדת בדף הראשון של הספר. רוזנטל מספר על מילון צירופי לשון ששטאל עבד עליו לפני שנפטר, ושלא הספיק להוציאו לאור. 4500 צירופים ומקורותיהם , רובם מתורגמים היו במילונו של שטאל, ורוביק התפעל מאיכותו הגבוהה. הרבה מהחומר של שטאל צורף למילון.

דוגמא? "הכבשה שחורה" מספר שטאל נקראת ביידיש א שווארצע שאף והוא מביא גם דוגמאות באנגלית, גרמנית וצרפתית , בה הביטוי הוא "הבהמה השחורה" כי ערכה של הכבשה השחורה היה פחות מהלבנה כי לא ניתן היה לצבוע את צמרה, וכן מפני שהצבע השחור נחשב כסמל לכוחות הרוע.

- מהי החפיפה ומהי השונות בין מילון הסלנג ומילון הצירופים?

- בקיצער, אומר רוזנטל, יש חפיפה חלקית בין המילונים. בערך רבע מהערכים במילון הסלנג הם צירופי לשון, ומאלה רק חצי בערך נכנסו למילון הצירופים

למרות שהמילון לא מתיימר להקיף את כל הקורפוס של צירופי הלשון, אני אישית לא מצאתי צירופי לשון הרווחים בעברית שאני מכיר, ולא נמצאים במילון. לעומת זאת , בהחלט מצאתי צירופים שאינני מכיר שהוכנסו למילון. כך למשל מעולם לא שמעתי את מטבע הלשון "אגס חשמלי" כשם נרדף לנורת ליבון, וגם לא את הביטוי הנפלא של אלון מזרחי (האווירון הידוע) "לא באירופה ולא בספרד"..

אני תמה, אומר אני למחבר, איך הגעת למקורותיהם של צירופי הלשון, לדוגמה, שהביטוי "עמד מול שוקת שבורה" מקורו במשלי קרילוב , ובתרגומו של רייכמן "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת?

- זכרתי את זה, מצטנע רוביק, וחיפשתי את הציטוט.רוביק מבחין בין ביטויים שמקורן במקורות היהדות ובספרות, בין צירופים רבים שמקורם בשפות זרות , הרבה יידיש אבל גם רוסית, אנגלית גרמנית ושפות אחרות, וחלקם צירופים שהומצאו כסלנג או כחלק תקני מהשפה. גוף הביטויים השלישי והגדל והולך הוא הביטויים שנוצרו בישראל במאה העשרים, חלקם מתחום הפוליטיקה ואקטואליה. ביטויים רבים מופיעים בכל מיני צירופים וקומבינציות – תנ"ך ויידיש, או אנגלית ותלמוד.

(כך למשל מספר לנו רוביק כי הביטוי האירוני "בחורינו המצוינים" נטבע על ידי מנחם בגין כאשר סיפר איך הושיעו אותו המאבטחים לאחר שהחליק באמבטיה ושבר את עצם האגן)

אחד הדברים המעניינים הוא שצירופי לשון רבים הגיעו בו זמנית ממספר כיוונים, מספר שפות ,למשל "על רגל אחת" – שמקורו במשנה אבל הגיע אליה מוקדם יותר מיוונית. וביטויים שהגיעו לעברית אחרי שנדדו ממנה לשפות אחרות ומהן בחזרה לעברית, כמו "אות קין" ו"מעשה סדום", ואפילו "ארץ הקודש".

רוביק מזכיר חלק מארבעים המומחים בהם נעזר כדי להגיע למקורותיהם של הצירופים ובמיוחד את משה שפרבר, עורך מדעי באוניברסיטה הפתוחה, ידען גדול, (בור סוד שאינו מאבד טיפה – עמ' 92) ששימש כיועץ מיוחד למקורות היהדות.

דוגמה לעבודתו היסודית של שפרבר הוא הביטוי "עשו אהבה" שרוביק חשב שמקורותיו באנגלית בלבד, והנה שפרבר מוצא משורר יהודי נידח שכתב בשנת 1773 את הפיוט "חידה על המטר בשיר חתונה"

כל הרים ובקעות הם מטרתנוועל פני השדה ריפדנו ערשנוובקולי קולות עשינו אהבתנוופרינו ורבינו לעין כל רואינו

רוביק מציין גם את תרומתם החשובה של עוזי בהר שסייע למצוא מובאות , את פרופ' רינה בן שחר המומחית ללשון, את ספרו של ישראל כהן על ביטויים מקבילים, ועוד.

בין המקורות שרוביק נעזר בהם היה פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן, פרויקט בן-יהודה ואפילו אתר ה"שירונט" ממנו הביא הרבה דוגמאות.

אני שואל את רוביק איך הוא חש עם ביקורתו החיובית של פרופ' גלעד צוקרמן, בעיתון הארץ. הרי אתה חלקת קשות על גישתו של צוקרמן , לפיה העברית המודרנית אינה חוליה בשרשרת שמקורה בעברית הקדומה, אלא היא שפה חדשה המושפעת במבנה שלה בעיקר מיידיש. רוביק אהב את הביקורת, אך ממשיך לחלוק על התיזה של צוקרמן. צוקרמן אמנם מותח בקורת על כך שרוזנטל פנה לנשיא האקדמיה ללשון העברית, הפרופסור משה בר-אשר, לכתוב את המבוא לספר, אולם משבח את התוצר. רוזנטל אומר שהוא מאמין בגישה מחברת, אקלקטית, שמשלבת את כל משלבי השפה, בעוד צוקרמן דוגל בגישה מבדלת ומפרקת ומכנה את גישתו של רוביק "טהרנות".

מעניין לציין, אומר רוזנטל כי הוא חשב ההשפעה הערבית מועטה יחסית. הוא מציין את תרומתו של ד"ר עבד אל רחמן מרעי, מומחה לשירה היהודית בימי הביניים, שמצא 4000 ביטויים מקבילים בערבית, כשהוא ידע רק על 300. מרעי גם תרגם כל מיני ביטויים "ציוניים" כמו "יום העצמאות" – עיד אלאסתקלאל, ו"יהוד הגליל". על ביטויים אלה ב"לשון מכובסת" יצא למשל קצפו של יצחק לאור במאמר הביקורת החיובי שכתב.

אנו גולשים לדיון במקורו של הביטוי "עונת המלפפונים", שרוזנטל מצא לו שני מקורות מוזרים קמעא: הראשון כי "עונת המלפפונים". מקורו כנראה בעולמם של החייטים. בקיץ עזבו העשירים את בתיהם בעיר וכברו להתגורר בכפר ולחייטים לא נותרה עבודה והם נאלצו להתקיים ממלפפונים. cucumbers הם רמז לעונה עסקית חלשה, עת החייט נאלץ להתקיים על מלפפונים חמוצים בלבד. הסבר אחר הוא שבעונת הקיץ, עת עסקי החַיִּט חלשים, מבשילים המלפפונים. כל הביטויים הללו הולידו פתגם נפוץ האומר כי "כל החייטים צמחונים", משום שהם חיים על מלפפונים כשהם מובטלים ועל כרוב כשהם עובדים.

- איזה ביטוי היה בעיניך מפתיע?

- יש הרבה, עונה רוביק ואומר כי מקור הביטוי "לכל היוונים אותם יש אותם פנים". הביטוי מספר רוביק בא מיידיש "אלע יוונים האבן די זעלבע פנים" וזה שיבוש חביב – המקור הוא אלע איוונים "לכל האיוונים אותם פנים, כאשר במילה איוונים הכוונה היא לרוסים...".

- מתי הרגשת שהמילון הסתיים?

- הייתה לי תוכנית עבודה מפורטת ומסודרת עם לוחות זמנים, אומר רוביק ה"יקה", ובדרך כלל עמדתי בה. קודם כתבתי את כל הביטויים, אחר כך כתבתי את ההגדרות, לאחר מכן את המובאות, אז הוספתי חומר ממאות המאמרים שקראתי.

- ומה הלאה? אנחנו שואלים את המחבר.

- אני עמוס בעבודה, מלמד בהרבה מקומות, מרצה בהרבה מוסדות, כולל, בפעם הראשונה, לימוד עברית בשיטה חדשנית ב"בית צבי", המביטה בשפה דרך יצירתם של מילים.

קישורים

על מילון הצירופים בלונדון את קירשנבאוםגלעד סרי לוי על הספרראיון עם המחבר ב"מעריב"גריסים ופנינים – יצחק לאור

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר