אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדרש נעמי / נעמי שמר- בעריכת אברהם זיגמן


השירים של נעמי, האיורים של רות - עיון בספר "מדרש נעמי" בעריכת אברהם זיגמן

מדרש

מדרש נעמי / בעריכת אברהם זיגמן. הוצאת יד בן צבי

"וזה כתוב בגמרא וכך גם אמר הרבי - 'ליהנות', כלומר לגרום הנאה לבני אדם. פעם מרדכי בן דוד הלך לרבי שאמר לו 'אתה יודע שיש לך עולם הבא'. מרדכי בן דוד נדהם, והרבי סיפר לו סיפור מהגמרא, שאליהו הנביא סייר עם רב אחד והראה לו שני אנשים שהם בני העולם הבא. השניים היו בדחנים. אז לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול". מתוך ראיון שערכה לקס עם אברהם זיגמן ב"שבע", שטוערם. נט).יד בן צבי הוציאה לאור ספר יפהפה בשם "מדרש נעמי". הספר יצא לאור בערב נעמי שמר שנערך ב-6 לאוגוסט 2009 במסגרת פסטיבל התנ"ך בבית גוברין. הוא נערך ונכתב בידי אברהם זיגמן, ומציג מכלול של השפעות של שפת התנ"ך על שירתה של נעמי. הספר הזה גורם לי קורת רוח, וזה "דבר גדול"...בספר 108 משיריה של נעמי שמר, ידועים יותר וידועים פחות, במהדורה מאוירת ומעוצבת בקפדנות. בספר מביא בפני זיגמן בפני הקורא את עומק שליטתה של נעמי שמר במקורות הספרותיים השונים של מסורת ישראל. לעיצוב המרשים של הספר תורם האופן שבו ערוכים הדפים. הערותיו הבהירות והמלומדות של אברהם זיגמן מופיעות בצד השיר כאשר בטקסט השיר עצמו צבועות המלים הרלוונטיות מהמקורות בצבע אחר ובולט. השירים עצמם מופיעים לפי סדר כרונולוגי. אני מוצאת בספר זה בספר רבדים רבדים. רובד ראשון וגלוי הוא הטקסט השירי של נעמי שמר. כאן מוצג מכלול של שירים שרובם הפכו לשירי זמר, שירת רבים ושירת יחיד. חלקם שירים פחות מוכרים וזו הזדמנות לחשוף אותם. הרובד השני הוא הרובד הפרשני שמציע אברהם זיגמן, כאשר הוא בוחן את הטקסטים דרך הזיקות שלהם למקורות. כותב על כך העורך בפתיחה:"הכרתי את נעמי שמר בשלהי שנות השישים [...] לימים, התברר לי, שה"כמעט אובססיביות" שלה להסתמך ולאזכר את המקורות בשירתה איננה מקרית [...] בתחילה חשבתי לתומי שהדגש על ביטויים מהמקורות, מופיע בעיקר מ"ששת הימים" ואילך, שכן האווירה ששררה אז – הרחבת גבולות הארץ והשיבה ל"מקומות התנ"כיים", השרו רוח חדשה שבאה לידי ביטוי ביצירה האמנותית. אולם, ככל שנכנסתי לעומק שירתה של נעמי שמר, גיליתי להפתעתי שכבר בשיריה המוקדמים, אלה שנכתבו לילדים בקבוצת כינרת בשנות החמישים, מופיעים ביטויי מהמקרא, מעין רמז לבאות (ראה השיר אשכולית). עוד התברר לי שהמשוררת באה ויוצאת בקלילות ובחופשיות במקורות היהדות, עולה וצוללת בשכבות השונות בבחינת "תלמיד חכם". היא אינה נרתעת מלשלב בשיריה את שפת המקרא עם לשון חכמים, פתגמים מהעבר וביטויים עכשוויים, שירה גבוהה לצד שפה מדוברת... בשירתה מחברת נעמי שמר את היופי הישראלי עם היהדות המסורתית. [...] ".רובד שלישי, נוסף ומשלים הם האיורים. הספר שלפנינו מעוצב מתוך מחשבה ושיקול דעת. תורמים לכך הציורים המרשימים של רות צרפתי, עליהם ארחיב כעת.ההחלטה לצרף לספר כזה איורים צבעוניים היא בחירה מעניינת ולא ברורה מאליה. הרי בקלות ניתן היה לוותר על כך. אלא שהאיורים עצמם יוצרים מדרש חדש לשירים ולפסוקי המקורות המוצגים בצידם. כמה מילות רקע על היוצרת והמאיירת, רות צרפתי: רות צרפתי נולדה בשנת 1928. בראשית דרכה הציגה במסגרת קבוצת "אופקים חדשים", אף שסגנונה היה שונה בתכלית מסגנון המופשט הלירי שאפיין את מרבית אמני הקבוצה. היא זכתה בפרסים שונים והציגה את עבודותיה בתערוכות רבות, בין השאר במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 1970 ייצגה את ישראל בביאנאלה של ונציה. צרפתי כתבה ואיירה עשרות ספרים, ביניהם: ספרי שירי ילדים של ע. הלל (אותי לראות אף אחד לא יכול, מסדה, 1967 ). דמות ידועה, המזוהה עמה, היא דמותו של "דודי שמחה", המופיע באיוריה לספרו בשם זה של ע' הלל. צרפתי איירה כמה ספרים קסומים של נורית זרחי אשר מלווים אותי הרבה שנים: כף עץ וקערה שטוחה, מסדה, 1975 , פס על כל העיר, מסדה, 1975 , ישנונה, כתר-לי, 1978 , אלף מרכבות, הקיבוץ המאוחד, 1978 , כישוף, מסדה, 1987. כמה מאיוריה אפשר לראות באתר "דףדף": כיוצרת בלעדית יצרה, בנוסף ל"מסע קרפצון אל העיר הגדולה", את "חושחושית, סיפור חייה של אוגרת" (מחברות לספרות, 1964), את "אל אי החתולים אשר ביוון" (עם עובד, 1980), ואת "תום הפטוט הנמרי, לונה הכלבה וזנב הסמרטוטים" (זמורה-ביתן, 2000). צרפתי כתבה ואיירה גם ספרי מבוגרים, בהם בחנה את הגבול שבין איור לציור: "פרק אחד מחייו של אבא והוא הגן" (מסדה, 1982), ו"גבעת שמינק: זיכרונותיו של הכלב שמינק ממלחמת המפרץ" (ידיעות ספרים, 1993).על כמה מהאיורים בספר "מדרש לנעמי"מסבירה היוצרת (בהקשר לאיוריה לספר "מה נשקף מחלוני" שירי לאה גולדברג): "ריח של פעם נודף משיריה של המשוררת, אותם בחרתי לאייר באקוורלים שקופים ורכים, הנמוגים כמו תמונות שדהו עם השנים". אותו ריח של פעם באקוורלים שקופים ורכים מאפיין גם את האיורים בספר לשירי נעמי שמר. לצד השיר "אנו הולכים ברגל הופה היי הופה היי" מופיע השיר "היי טיריליי" - עליז, קצבי וממריץ. בספר דורש זיגמן את תוכן השיר כמסע של התגברות על קשיים ותלאות. הוא מוצא לו אזכור בהד התנכ"י של התגוששות בין המלאך, שרו של עשו , לבין יעקב (בראשית, ל"ב). גם בתוכן השיר יש מסע וגלגולים ממצב ומצב. זיגמן, ככל הנראה מידע אישי, מסביר כי גם שירה של נעמי שמר עבר תלאות רבות מאז שנכתב. האיור מעביר תחושה של אופטימיות ושמחת חיים, בדיוק כמו הבהירות והאנרגיות שמילות השיר מעבירות.

איור בצבע אחד בלבד, שובב ורב דמיון לשיר "המכשפות". צרפתי מבינה במכשפות עוד מאיוריה לספרי הילדים: "אלף מרכבות" ו"כישוף". בחינת המקורות בשיר הזה אופיינית לשיטתו של הספר: הבלטת שורות מתוך השיר, במקרה הזה, למשל, "להעלות יום יום באוב". ומנגד: ציטוט פסוקים משמואל א' פרק כ"ח: "ויאמר שאול לעבדיו: בקשו לי אישה בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה". בשלב הראשון מוצגת הרמיזה המקראית בהקשרה: המלך שאול המיואש מבקש להתייעץ עם בעלת אוב, שהיא מכשפה המסוגלת להעלות את רוח המת. בשלב הבא מובאת הרחבה ממקור נוסף, והפעם מהרמב"ם, בהלכות עבודת כוכבים: ..."עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו, ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ". הסיטואציה הדרמטית האפלה ועטופת היגון בה נמצא שאול מתקבלת באור אירוני לגמרי בשירה של נעמי שמר וכך גם באיור של צרפתי. הגברות המנחשות הן "חורצות לשון וגורלות" בהבל פיהן בעיתוני הבקר והערב, שלוש רכלניות המתלוננות ש"לא קלים הם חיינו במקצוע". לא שלוש המכשפות של מקבת אותן הוא פוגש בערפילי הבקר, לא בעלת האוב ברגעים הנוראים של שאול אלא שלוש "פולניות": "אני בדרך כלל לא מתלוננת, אך לפעמים לא קל להיות מכשפה"...

נתבונן באיור לשיר "יום ח' בשבוע". בניסוחם של חז"ל שבעת ימי השבוע הם ביטוי לחיים הרגילים, הטבעיים. כך זה מתואר בלשון השיר: "זה יהא יום של חול, כמו היום כמו אתמול". יום ח' בשבוע מציין מציאות על טבעית שעליה חלה חוקיות שונה. בלשון השיר החוקיות השונה היא "אז על גב חמור, אל עזה נעבור, ועל חוף ירדן חרש ננוח....מן הסילונים יצנחו רק יונים, זה יהיה יום ח' בשבוע". המשוררת מציינת שהיום השמיני המופלא יהיה דווקא יום חולין אבל חולין של שלום שבו בעיקר "בכל קנה רובה פרח ינוע, ולצמא כד מים יוגש". האיור ברישום חזק ובוטח של החמור הנחמד הזה משלים את האופטימיות וגם את הנאיביות של תוכן השיר.

על הקרבה והדמיון בין נעמי לרותדמיון רב היה בין שתי היוצרות שעבודותיהן חברו בכתיבה ובאיור בספר זה: שתיהן ילידות הנוף הכפרי, הפתוח שבילו את חייהן בעיר הגדולה. ביצירה של שתיהן יש געגוע וכמיהה אל הילדות ואל ארץ ישראל הישנה, וגם הומור ופיכחון. אצל שתיהן נמצא רעננות ותום. שתיהן יצרו בסוגות מגוונות וחברו לאמנים שונים לשם יצירה משותפת לצידה של יצירה אמנותית מתמשכת ועצמאית. עם מותה של נעמי שמר, התבקשה רות צרפתי לעצב את מצבתה בבית הקברות של כנרת. כך מעגלים נסגרים ונפתחים. לסיכום, הסתכלות על המוצר:הספר "שבחי נעמי" אינו מיוצר "יש מאין". הוא תלויי המערכת שבתוכה הוא נוצר. להוצאה של "יד בן צבי" אג'נדה ברורה: ההוצאה היא אחד מזרועות הביצוע של יד בן-צבי , שהינו מוסד מחקר, תרבות וחינוך האמון, על פי המוצהר באתר הרשמי שלו, על שלושה נושאים מרכזיים: חקר תולדות ארץ ישראל, חקר ירושלים, וחקר קהילות ישראל במזרח. מוסד זה פועל על-פי חוק מיוחד של הכנסת משנת 1969, ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. מכיוון שהמוסד "יד בן צבי" הינו מערכת הפועלת בתוך הקשר כלכלי קפיטליסטי, על פרסומיו להוות מוצר שעובר את סף הסחירות, ושיש ביכולתו להוות מושא תשוקה. כמוצר שכזה עליו להיות אובייקט איווי אשר מציב את הצרכן מולו כסובייקט (פופובסקי, 2007). במובן הזה החיבור שבין הטקסטים, שהם ברובם קליטים ומוכרים, מרכך מאד ומקדם את הסחירות של המוצר הזה. הציורים של רות צרפתי נעשו ברובם בטכניקה של שימוש בצבעי מים, אלה מאפשרים רמות שקיפות שונות, החל מצבעים כמעט שקופים ועד אטימות מוחלטת. ציוריה כוללים דימויים בעלי אופי לירי ואקספרסיבי, זהו טקסט חזותי מוכר היטב מזה עשרות שנים לקהל הישראלי. שיריה של נעמי שמר אינם זקוקים להצגה, הם בליבת הקונצנזוס התרבותי. הרכיב השלישי – פסוקי התנ"ך ומדרשי אגדה. שלושתם ביחד יוצרים צירוף סינרגטי שמייצג "מורשת" באופן המסורתי, ולא מתווכח איתה או מאיר אותה באור חדשני או חתרני. להיפך – זהו תמהיל שכל כוונתו לבסס את "המורשת" ולהעצים את הצדקותיה.

פופובסקי מיכל, שדה העיצוב כשדה סמיוטי רב מערכתי, רוחות אפריל – גיליון מס' 4, היחידה להיסטוריה ותיאוריה בצלאל, 2007.

ד"ר רימונה כהן

מקורות ברשת בהקשר ל"מדרש נעמי":ראיון עם אברהם זיגמן, שטוערם. נט כתבה של מירון איזיקסון על "מדרש נעמי" בהארץ מתאריך 16.9.2009

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רימונה כהן

.