אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זאב בר סלע: המשך פרשת הדון השקט


התמונה של אלי אשד

הבור הספרותי
הבור הספרותי

זאב בר סלע בלש ספרות.

זאב בר סלע חוקר הספרות הישראלי יצא להוכיח שהסופר הסובייטי המפורסם מכולם וחתן פרס נובל, מיכאיל שולוחוב אינו אלא גנב וזייפן. בימים אלה הוא פרסם ברוסיה את הספר "הבור הספרותי". החלק הראשון בפרויקט ענק שבו הוא מוכיח את טענותיו. ומיד נתקל בהתנגדות ארסית עד כדי ניסיונות לעצור את פרסום הספר ולהשמידו לפני שיופץ. כבר בשבוע של פרסום המאמר המקורי על בר סלע מאת כותב שורות אלו בעיתון "גלובס" מיהרו ברוסיה להגיב עליו. במאמר שפרסם אדם בשם גריבצוב עיתונאי ולשעבר מדריך בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית והיום סופר בנושא מלחמת העולם השנייה. בעיתון הרוסי "פרבדה" (לשעבר העיתון החשוב ביותר בברית המועצות ביטאון המפלגה הקומוניסטית) כתב שאיש שמסוגל לכתוב ששולוחוב לא כתב שום דבר הוא משוגע לגמרי ,"כלב בן כלבים", ו"זבל מנוול ישראלי בלתי ידוע", בתוספת קללות רוסיות עסיסיות נוספות במיטב המסורת הרוסית, במאמר שהוא כולו אנטישמיות צרופה. אבל זאת רק הייתה ההתחלה של מסע שנועד לעצור את פרסום ספרו של בר סלע לפני שפורסם ולהשמידו לאחר שפורסם.

זאב בר סלע מספר: יצאתי לרוסיה עם הספר על שולוחוב שעמד לצאת לאור כאשר מלאו מאה שנה להולדת שולוחוב. וצריך להבין שהפרסום הזה משתלב במאבק תרבותי אדיר שמתנהל היום ברוסיה על היחס לשולוחוב ולמורשתו, מאבק שיש לו משמעויות פוליטיות מובהקות בדרגים הגבוהים ביותר. על מנת להבין בדיוק מה בעצם קרה שם יש לחזור קצת אחורה כדי להבין את רק המאבק התרבותי המתנהל כרגע סביב שולוחוב. כבר ב-2000 החלו ההכנות לחגיגות ענקיות לכבודו.של שולוחוב ב-2002 החליטו להקים ועדת חגיגות רשמית שאותה אישר נשיא רוסיה פוטין. אבל משום מה הוועדה הזאת לא התכנסה. היו תלונות שמשרד החינוך לא רוצה לתת לה כסף וההחלטה של פוטין לא נכנסה לתוקף משום שלא פרסמו אותה בעיתון רשמי כפי שמקובל במקרים כאלה כדי לתת לה תוקף רשמי. ההחלטה הזאת לא פורסמה וכתוצאה לא נכנסה לתוקף זה התברר רק ב2004. מאז הייתה רק ירידה בדרגה לחגיגות שתכננו עבור שולוחוב. ואם קיוו לקבל מאות מיליוני רובלים לחגיגות מרשימות שיהיו בו זמנית במוסקווה ובערים גדולות אחרות ובכמה בירות כמו קייב ברוסטוב ובכפר מגוריו של שולוחוב הרי תקוות אלו התבדו. התברר שאין תמיכה ממשלתית ולא שום עניין רשמי בחגיגות. מה שהראה על ירידה בעניין מבחינת הממשלה בדמותו של שולוחוב בכלל. ב-2005 הוקרן סרט בערוץ הרשמי הראשון של הטלוויזיה הרוסית על היחסים בין שולוחוב וסטלין וחרושצ'וב בשם "סופר ומנהיג". למרבית ההפתעה התברר שהסרט הרשמי היה לא לגמרי חיובי כלפי דמותו של שולוחוב. בתור דוגמה הופרכה שם האגדה ששולוחוב שרף את כתב היד של הרומן האחרון שלו שהיה סוג של יצירת מופת. בסרט הובהר שזה היה ספר גרוע ובהחלט לא משהו ברמה של "הנפשות המתות" של גוגול ( יצירת מופת שנשרפה בידי מחברה במאה ה-19). בסרט שני הצדדים, תומכי שולוחוב ומתנגדיו קיבלו פתחון פה. והושמעו ספקות לגבי אישיותו של שולוחוב. נאמר שם במפורש מה שלא העיזו להגיד עד כה בברית המועצות וברוסיה ששולוחוב הוא לא גוגול. כתוצאה מכל זהנראה היה שכל המיתוס של שולוחוב עומד להתנפץ ושהממשל של פוטין לא יתנגד לניפוצו. ובאווירה הזאת האוניברסיטה הממלכתית למדעי הרוח במוסקבה מהאוניברסיטאות המובילות של מוסקבה וההוצאה לאור שלה קיבלו החלטה לפרסם את הספר שלי לפרסום מתוך הנחה שהספר לא יתקל בהתנגדות בחלונות הגבוהים של מוסקבה. וכדאי לדעת זאת הוצאה לאור גדולה שמוציאה לאור 200 כותרים בשנה רובם ספרי לימוד ועיון וספרות אבל במקביל הופצו כל הזמן רמזים שלא כולם מרוצים מהפרסום העתידי של הספר שמנתץ את תדמיתו של הסופר הסובייטי המפורסם. באפריל 2005 פורסם בכתב העת אוגוניוק מאמר בשם "הדון הפראי" על הדון השקט ששם נטען שהספר מייצג את הנפש הפראית של העם הרוסי ושם נרמז כבדרך אגב שבכלל לא בטוח שהספר המתוכנן של בר סלע על שולוחוב יצא לאור כמתוכנן. ואז במאי נראה היה כאילו פני הדברים לגבי שולוחוב מבחינת השלטון משתנים באופן דרסטי.

פוטין. הכריז שיש לחזק ולשמר את זכרו של שולוחוב הסופר הרוסי הדגול בכל דרך

ב-24 למאי הגיע יום הולדת ה-100 של שולוחוב. יומיים לאחר מכן החלו חגיגות בכפר הולדתו ובמסגרתן הגיע לשם פוטין בכבודו ובעצמו. הוא נפגש עם המשפחה של שולוחוב שתה עימם תה ועזב אחרי שעתיים . בהמשך הסיור הוא נפגש עם נציגי הקוזאקים החדשים שקמו בשנים האחרונות לתחייה לאחר שהושמדו בידי הסובייטים ושרואים ביצירתו של שולוחוב על קודמיהם "הדון השקט" יצירת מופת בסדר הגודל של התנ"ך. בכפרו של שולוחוב הכריז פוטין שיש לחזק ולשמר את זכרו של שולוחוב הסופר הרוסי הדגול בכל דרך. למי שרצה לשמוע מה שהוא רוצה זה הספיק. לדעת מאזינים רבים בנאום זה פוטין הכריז למעשה על קו פוליטי חדש כלפי שולוחוב שאסור לפגוע בו ולמעשה על המשכיות השלטון הנוכחי עם השלטון הסובייטי. אם נרצה אפשר לראות בהכרזה זאת כחזרה לאידיאולוגיה של השלטון הסובייטי והצדקתו משטר שמשטר פוטין מכריז על עצמו כעת כיורשו וממשיכו הישיר. רק כך אפשר להבין את מה שקרה לאחר מכן. (אגב כאשר חזר פוטין למוסקבה באותו יום הייתה שם הפסקת חשמל נוראית בה כחצי העיר נשארה בחושך והיו שראו בכך פעולת טרור.) להכרזתו של פוטין היו השלכות ישירות ודראסטיות על גורלו של "הבור הספרותי". ב7 ליוני הספר נשלח לדפוס. בתשיעי ליוני התכנסה ועדה של הרקטוראט באוניברסיטה. ושם קמו כמה מראשי האוניברסיטה וטענו שכתוצאה מהספר האוניברסיטה עלולה להסתכסך עם המדינה וקבעו שיש למנוע את הוצאתו לאור. המנכ"ל של הוצאת הספרים של האוניברסיטה אמר להם שזה כבר מאוחר מדי. הספר כבר בדפוס הכל שולם למחבר ולמפיצים והוא כבר יוצא לחנויות. הם אמרו "בסדר" ולכאורה עזבו את הנושא. יום לאחר מכן הם פיטרו את המנכ"ל והודיעו מיידית על סגירת ההוצאה לאור. בתוך ארבעה שבועות הם פיטרו את כל העובדים בהוצאה לאור והחליפו אותם באנשים חדשים.

עטיפת הספר "הבור הספרותי" מאת זאב בר סלע ,על מיכאיל שולוחוב. ספר שעד לימים אלה ממש עמד בסכנת גריסה והשמדה כתוצאה מנושאו השנוי במחלוקת.

המאבק על הבור הספרותי : בר סלע ברוסיה

כל הזמן הזה אני ישבתי בישראל ולא ידעתי מה קורה בזמן שזה קורה בחו"ל. בסוף יוני יצאתי לרוסיה למרות שהזהירו אותי שלא לעשות זאת ונשמעו כל מיני רמיזות שאני לא אהיה "בטוח" שם. באתי להוצאה לעורך הראשי ודיברתי עם המנהל של ההוצאה והתברר לי שמתכננים כעת להפוך את ההוצאה האוניברסיטאית המכובדת להוצאה לאור פרטית עם מנכלים אחרים. בכל אופן הם הודיעו לי שספרי הדוגמה יצאו לאור ואני בא לקחת אותם כדי לוודא שהספר קיים ובידי. גיליתי שאלף וחמש מאות עותקים הודפסו לבסוף אבל לא הגיעו לשום חנות כולל החנות של האוניברסיטה. הם לא ידעו מה לעשות אותם. הם חיכו לראות מה תהיה ההחלטה של השלטון בעניין האם יהיה המשך לביקורו של פוטין בכפר של שולוחוב ויושמעו החלטות חדשות על שולוחוב. היה ברור לי וקיבלתי רמזים ברורים מאוד על כך שעותקי הספר שלי עומדים בפני גריסה והשמדה, הם רק חיכו לרמז על כך מהממשל. אבל בינתיים שום דבר לא קרה. ואז. אחרי עשרה ימים הופיעו עותקים של ספרי בחנות האוניברסיטה אבל לא בשום מקום אחר. ואז... הופיע בעיתון החשוב איזוסטיה מאמר קצר על הספר שמחברו יכול היה להשיג אותו רק בחנות האוניברסיטה שכתב אותו עיתונאי ספרותי מפורסם בשם ניקולאי אלכסנדרוב שחוקר את יצירות פושקין. הוא כתב במאמר שזה חומר ענק וניתוח מאוד משכנע ואם מישהו עוד חושב ששולוחוב כתב את הדון השקט אפילו בו זה יכול לעורר ספקות. המאמר הזה שהופיע בעיתון רשמי חשוב שינה את מצבי מן הקצה. אחר כך הופיע עוד מאמר חיובי בעיתונות הרשמית הפעם הראשונה שהופיעו בעיתונות רשמית תגובות חיוביות על ספר נגד שולוחוב. הייתי בפרזנטציה של הספר ב-26 ביולי וקיבלתי מחמאות מהמו"ל של עיתון של מה שנשאר מהאופוזיציה ברוסיה וגם זה לא הפריע להם יותר. גם ברדיו דיברו על הספר ביום האחרון שבו הייתי. ואז בסוף ביולי ביום שבו כבר ארזתי מזוודות על מנת לחזור לישראל פתאום אני קיבלתי קריאה להוצאה לאור. זאת העורכת הראשית שאומרת לי "חבל שבאת כל כך מאוחר דיברתי עם המנכ"ל החדש שהוא היסטוריון במיקצועווהוא אמר ש"זה ספר מאוד מוזר אני קורא ותו והכל בתוכי מתנגד בו ואז אני קורא עוד פעם ואני רואה שהוא משכנע אותי". ואז הוא שואל מה עם ספר ההמשך וקיבל את התשובה שבר סלע לא אמור לפרסם את זה אצלם אלא אצל מו"ל אחר הוא הודיע לה שהוא רוצה את הספר ההמשך אצלם.

עכשיו אני עובד על ספר ההמשך שיוכיח בפרטי פרטים את ההונאה של שולוחוב. א.א.: איך אתה מסביר את כל זה את השינוי הדרסטי בעמדות הרשמיות כלפיך וכלפי הספר? בר סלע: למרות שפוטין נראה כאדם בעל עוצמה רבה, הרי לאמיתו של דבר השלטון ברוסיה הוא חלש מאוד. הגעתי למסקנה שבניגוד לימי הקומוניסטים השלטון כבר לא רוצה לנהל את כל העניינים כולל ענייני התרבות כבעבר. השלטון התעייף. והחברה חיה בתוך עצמה, החברה והשלטון חיים בעולמות מקבילים שאינם נפגשים למעשה.

נכון הציפיות הישנות נשארו. שלטונות האוניברסיטה רצו כל הזמן לקבל רמז מהשלטון מה עליהם לעשות עם הספר שלי כמו שהיה מקובל בימי השלטון הסובייטי רמז שכמוהו כפקודה ולא קיבלו. מהמאמרים שפורסמו בעיתונות הרשמית הם הבינו שהספר מצליח ולא נחשב כעוין לשלטון והחליטו שעדיף להיות בעלי ספר מצליח. וזה מראה על תמונה אחרת ממה שהתרגלנו וממה שציפיתי כשיקרה. ציפיתי שרוסיה תחזור 20 שנה אחורה, אבל זה לא קרה.

בשורה התחתונה ברוסיה יש רצון אמיתי לפחד מהשלטון אבל אין להם כל סיבה לפחד. זאב בר סלע זכה בכבוד בל יתואר כיום עבור סופרים בימינו ובזמננו. עצם העובדה שמישהו מצא את הספר שלו למפחיד ומאיים כל כך עד ששקל להשמיד אותו היא כבוד שסופרים רבים שאיש לא מתייחס לספרם לטוב או לרע היו נלחמים עליו.

מיכאיל שולוחוב

ביוגרפיה של שולוחוב באתר פרס נובל

נאום קבלת פרס נובל של שולוחוב

שולוחוב בבריטניקה

שולוחוב באנקרטה

אבי הספרות הסובייטית

הודעת הפטירה על שולוחוב

חגיגת ה-95 להולדת שולוחוב

חגיגות ה-100 של שולוחוב

תיאור חגיגות ה-100

גם על חגיגות ה-100 של שולוחוב

עוד על חגיגות 100 השנה

פסטיבל שולוחוב

בול לרגל 100 שנה לשולוחוב

הויכוח על שולוחוב

עוד על הויכוח

מוזיאון שולוחוב

"הדון השקט" באנגלית

מחקר אקדמאי על "הדון השקט"

סיפורים קצרים של שולוחוב באנגלית

"הדון השקט", הסרט של גרסימוב

"הדון השקט" ב-dvd

"הדון השקט", הסרט

הבמאי בונדרצ'וק

הסרט "גורלו של אדם" על פי שולוחוב

וגם

"הם לחמו עבור ארצם", הסרט

שיר בספרו של שולוחוב, מקור השראה לפזמון מפורסם

פט סיגר על הפזמון

קורינה שלונסקי ו"הדון השקט"

דיון על הספרות הסובייטית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד