אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ד


קטגוריה: 

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק א

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ב

המסה על אמנות התיאטרון / יהודה סומו - תרגום חלק ג

דיאלוג רביעי

המשתתפים: ורידיקו, סנטינו ומאסימיאנו. ורידיקו: מהר, מרקלטו [marcletto], ואילו אתה, שוטה שכמותך, הבא לכאן את אחד מן הסולמות הללו, והתחל להדליק את הפנסים. אנו נשב כאן, רבותיי.סנטינו: הייתי רוצה לשבת קצת יותר מאחור כדי לראות טוב יותר את האפקט המרהיב של הפרספקטיבה הזו.ורידיקו: בסדר, אלך לשם גם אני. מוכנים? הדלק את כל התבליטים הללו.מאסימיאנו: אין ספק, שכאשר נמצאת אמנות הציור הזו בידיים מיומנות, אין היא אלא דבר נפלא. בעמדי כאן, אינני יכול שלא לחוש מרומה לחלוטין בידי האשליה הבימתית. אף על פי שאני יודע, כמובן, שכל שנמצא למולי הוא בד שטוח, נוטה אני לראות בו רחוב אמיתי, הנמשך כחצי מייל. ורידיקו: עוצמה זו מוטלת גם על כתפיו של השחקן. אף על פי שאתה בהחלט מודע לכך, שלמולך נמצא בסך הכל שחקן, המגלם דמות, אם הוא ייטיב לשחק – אזיי לנגד עיניך תקרום עור ובשר סדרת אירועים ממשיים.מאסימיאנו: אכן כן.סנטינו: לבד מאמנות הציור, סבורני, שהעיצוב הארכיטקטוני, אשר בא לידי ביטוי בציור, הוא מעולה. לא זכור לי, שראיתי בתים כה יפים בנפולי [napoli], ברומא, בפירנצה או במילנו [milano].ורידיקו: לא הייתי רוצה להרחיב את היריעה בנוגע לאיכויות המיוחדות של התפאורה, הן מפני שמשלח ידי אינו קשור בארכיטקטורה או בציור והן מפני שקצרה ידי מלהניח את דעתך בעזרת דוגמאות הולמות. כשם שאופני וסגנונות הציירים משתנים לעיתים תכופות וכשם שהחומרים, המשמשים אותם בעבודתם, רבים לאין שיעור, כך גם התפאורות, שמתכננים הציירים – חזיתות בתים, כיכרות, אכסדרות, רחובות בעיטור קשתות ועמודים, פסלים ממינים שונים – הן רב גוניות ושואבות השראה ממודלים, אשר נלקחו מעיר זו או אחרת, עתיקה או מודרנית – בהתאם לדרישות המחזה הכתוב. מכל מקום, כשם שציינתי, כי תלבושות השחקנים תהיינה עשירות במראן, כך תהא התפאורה מבוססת דרך קבע על המודלים המשובחים ביותר שיש.

את שאר הפרטים בסוגיה זו אבכר להותיר לאנשי המקצועות האמורים. ברם, אציין את זאת: עם כל הכבוד לאנשי התיאטרון בני זמננו, נחשבות התפאורות של אנשי התיאטרון מימי קדם – אשר מהן שרדו תיאורים מפורטים - לבעלות המראה היפה מכל. באחד מן הפרולוגים שלו התייחס ארקולה בנטיווגליו לנושא זה ועשה זאת בחן ובבהירות : "מרקוס סקאורוס [marcus scaurus], אזרח רומא/ כה היטיב להקים היכל תיאטרון, והוסיף במה,/ המשלבת בהרמוניה בין זכוכית לבין שיש,/ ובה עמודים מגולפים ומהודרים, יפהפיים כולם,/ ופסלים, המעוצבים בידי פסלים מהוללים.// תיאטרון נוסף נבנה,/ בידי קאיוס אנטוניוס [caius antonius], חלום מנצנץ/ עשוי כסף: והשלישי עשוי זהב מבית מדרשו של פטריוס [[petreius / שנהב לבן/ משל קווינטוס קאטולוס [quintus catulus]. מופלאים ביותר/ היו שני התיאטראות של קוריו [curio],/ אשר גיבשו צורה נפלאה ובעת שפנו זה/ לעברו של זה, יצרו אמפיתיאטרון" וכן הלאה. לפיכך, יש מקום להניח, שהתפאורות המודרניות שלנו, יפות ככל שתהיינה, אינן אלא צל חיוור של התפאורות מן העת העתיקה, אשר נודעו לתהילה רבה. במהלך העת ההיא זכו המחזות להערכה עצומה והועלו, כפי שציינתי, כחלק ממנהג אזרחי קבוע. על כן הוקמו תיאטראות בתוך מבנים עירוניים חשובים, וכפי שכתב וירגיליוס [vergil] בספר הראשון של האניאס [aeneid] בנוגע להקמת קרתגו [carthage]: "ואז הונח הבסיס הנרחב והמבוצר/ לבמות הענק". מאסימיאנו: לפי דעתי, התפאורה, אשר נבנתה לרגל חגיגות נישואי הוד מעלתו, דוכס מנטובה, בחצר ארמונו, היתה נשגבת ומרשימה. אף על פי שהשתמשו בתפאורה רק לצורך התחרות, שנערכה באותו הערב, בכוחה היה לשמש תפאורה מצויינת לקומדיות ולטרגדיות כאחד. ורידיקו: קאוואליאר ליאונה [cavalier leone], הנחשב לארכיטקט מעולה, לא יכול היה ליצור דבר מה, שאיננו מושלם: ואני מסכים, שתפאורה זו היתה ללא רבב – מעוטרת בתבליטים כה רבים, מיופה בארכיטקטורה כה נערצת ועמוסת אמצאות נפלאות.סנטינו: לו התפאורה הזו היתה נוצרת מחומרים מוצקים ועמידים, ייתכן שניתן היה להשוותה לתפאורות מימי קדם, שעליהן דיברת זה עתה, ואולי אף להחשיבה מעל לתפאורות הללו. לרוע המזל, התפאורה הורכבה מעץ דק ומגבס בלבד. ורידיקו: בשל גדלות נפשו השליך הדוכס גוליילמו אלפי דוקאטים על התפאורה הנפלאה הזו, ולאחר שזו מילאה את מטרתה המיידית, הוא החריב אותה.

סנטינו: ייתכן, אך הבה נתעכב מעט על הנושא הזה. ארצה, שתאמר לי דבר אחד, ורידיקו: כאן, על הבמה שלך, מצויים פנסים מוארים רבים, אשר מעניקים תאורה במידה מספקת ואשר מעניקים להצגה צביון נאה. מהי, אם כן, תכלית הפנסים הרבים ההם, הדולקים על גגות הבתים שעל הבמה, ומהיכן הם נבעו? להערכתי, אין הם מסייעים לפרספקטיבה, ושנית, הרי יש בנמצא כמות מספקת של אבוקות לשם התכלית הרגילה של הארת הבמה.ורידיקו: חושבני, שאמרתי יותר מפעם אחת, שהצגות מועלות בכדי לספק בדרכי נועם מוסר השכל ובכדי לעורר עניין ולהסב הנאה. אמרתי ואומר שוב, שמה שנדרש מן השחקן יותר מכל הוא לדבר בבהירות ובאופן מהנה. כשם שהמחזאי מספק לנו עלילה מהנה ומלאת קסם וכשם שהשחקן מעניק לכך אינטרפרטציה רעננה ומלאת חיים, כך חשוב באותה המידה שהארכיטקט יציג אווירה עליזה ומאושרת על הבמה. זהו דבר שבשגרה, בימינו ובימי קדם כאחד, להדליק אבוקות ולפידים ברחובות, על גגות הבתים ועל המגדלים, כסימן לחדווה: ומכאן צמחה המוסכמה התיאטרונית, שאיננה אלא חיקוי לתאורה במאורעות חגיגיים. תאורת התיאטרון איננה מוצבת אלא במגמה לחקות, למן תמונת הפתיחה, אווירה עליזה זו.סנטינו: אני מניח, אם כך, שתאורה מסוג זה לא תופיע בטרגדיה.ורידיקו: ייתכן, שניתן למצוא שימוש לתאורה זו בטרגדיה. לבד מזאת, יש בנמצא טרגדיות, המסתיימות בסוף טוב, וכמו כן מצאנו, שכמעט כל הטרגדיות פותחות בנימה של אושר. עקב כך, לא יהא זה בלתי הולם לחשוף, ככל שנוכל, אווירה מאושרת זו, אף על פי שאסונות ומיתות צפויים מיד לאחר מכן. אני זוכר, שהעליתי בעבר טרגדיה מסוג זה. כאשר הקרינו האפיזודות נימה מאושרת, הארתי את הבמה בגוונים בהירים, אולם ברגע שהאירוע הטרגי הראשון הפציע – מותה הבלתי צפוי של מלכה – נשאה המקהלה קינה על השמש, אשר איננה יכולה לשאת רוע מסוג זה, ואנוכי דאגתי לכך שברגע אמור זה (בעזרת תכנון מוקדם, כמובן) מרבית אורות הבמה, אשר לא שימשו את הפרספקטיבה, הואפלו או כובו.

תאורה זו יצרה בקרב הקהל רושם עמוק של חרדה ואף זכתה לתהילה ולשבחים ברחבי העולם כולו.סנטינו: תאורה זו אכן ראויה לשבחים.מאסימיאנו: התואיל לומר לנו כעת, מדוע מרבית הפנסים שלך מכילים בחזיתם זכוכיות שקופות או צבעוניות?ורידיקו: דבר זה הומצא בידי אנשים אחדים, שנוכחו להכיר כלל, אשר לא זכה להערכה מספקת – אור בוהק, אשר הולם במישרין בעיני האנשים למשך כל פרק זמן שהוא, הופך למטרד עצום. לאור זאת, על הצופה להתבונן בבמה ולצפות בפעולות, אשר מתנהלות לעיתים בצד זה, לעיתים בצד האחר, כאשר צללי האורות תוכננו על מנת לצמצם את הטרדת הקהל.סנטינו: אני סמוך ובטוח, שאין בנמצא אפילו עשרה אנשים מתוך המאה, שצפו בצללי התאורה, ושהבינו את הסיבה לכך.ורידיקו: אולם האנשים הללו יאמרו, שהצללים נועדו ליצירת אפקט יפה יותר, ועל ידי כך הם אכן מתייחסים לאחת המגמות של תאורה זו. לא מתוך תיאוריה, שהגיתי, כמובן, אבל מתוך תרגול עשיר וניסיון רב התבוננתי בתאורה, וניסיתי לתור אחר מקורותיה. מצאתי, כי הקלאסיקנים הם בעלי זכות הראשונים. בעודנו דנים בנושא זה, אבקש לציין, שהמראות הקטנות, שמנהלי במה אחדים נוהגים להציב במקומות הולמים בתפאורה הפרספקטיבית ובצידי הבמה, הן אפקטיביות מאוד. הן מחזירות אור מתוך התאורה המוסתרת, אשר מוקמה בתבונה בידי הארכיטקטים מאחורי עמודים ובין האגפים אשר על הבמה, ועל כן נראית הבמה עליזה ובוהקת יותר. לבד מזאת שהשתקפות האור במראות איננה מטרידה את עיני הקהל, טומנת היא בחובה מעלה נוספת – היווצרות תאורה ללא עשן, וזוהי התחשבות עצומה בקהל. בהזדמנות זו אבקש להעיר, כי הבמאי, אשר לא ידאג לניקוב חורים אחדים מאחורי התפאורה, כדי שהעשן הנוצר עקב התאורה יוכל להתפוגג, ימצא עצמו נקלע לצרות צרורות, שכן העשן יגדל בהדרגה וייעשה סמיך. באופן זה יילך ויווצר מסך עשן, אשר יגרום לכך שעוד בטרם הועלתה המערכה השנייה, ייראו השחקנים כצלליות ולא כבני אנוש, ואילו הקהל יסבור, כי הוא מאבד את ראייתו ומתעוור, בלא שיבין את הסיבה האמיתית לכך. יש להתייחס לסוגיה זו בכובד ראש, וזאת אף על פי שבודדים בלבד עושים כן. למיטב ניסיוני, אין זה קשה להקדים תרופה למכה.מאסימיאנו: כעת, משהסבת נושאים אלה לתשומת לבי, נזכר אני, שבתום הצפייה בהצגות חשנו לעיתים תכופות במכאובים לא נעימים בעינינו, ובנוסף לכך לא עלה בידינו לראות את כלל ההתרחשויות על הבמה בשלהי ההצגה, זאת בניגוד למראות הברורים בתחילתה. אני מבין, שהתקלות הללו נבעו מן הסיבות, שציינת.ורידיקו: כדי להימנע מהיווצרות מסך העשן, מצאתי, כי הפתרון הטוב ביותר הינו פתיחת כמה שיותר חלונות מתחת לבמה, וזאת - כדי שהאוויר, הזורם מלמטה, יגרום לעשן כולו לחלחל דרך החורים, שנוקבו על גגות התפאורה, ועקב כך – להתפוגג כליל.מאסימיאנו: אני מאמין, שזה עשוי להיות רעיון מצוין.ורידיקו: אכן כן.סנטינו: כפי שאני מבין, ורידיקו, אזיי מעל הבמה שלך, מאחורי ולפני התפאורה כאחד, מוצבת תאורה. ברם, באולם זה התקנת תריסר עמדות בלבד, המיועדות לתאורה קבועה. אינני מבין את הסיבה לכך, שהרי ספרתי לעיתים מזומנות במסדרון הארוך כמאתיים וחמישים לפידים בוערים.ורידיקו: זהו חוק פיסיקלי – ואין ספק שאתה מודע לו – לפיו, אדם הניצב בצל, רואה באופן ברור יותר חפץ מואר, הנמצא הרחק ממנו: הסיבה נובעת, מכך שטווח הראייה מתנהל במישרין וללא כל הפרעה אל עבר האובייקט, שניצב למולנו, או – לפי התורה הפריפאטטית [[peripatetic theory, האובייקט עובר במישרין אל טווח הראייה של העין. לפיכך, אני מתקין תאורה מעטה באולם ובו בעת מאיר את הבמה ככל הניתן. יתירה מזאת, מיקמתי את אורות האולם המועטים מאחורי הקהל, כדי שהללו לא יסנוורו את עיניהם. מעל האורות, כפי שאתה רואה, יצרתי אשנבים זעירים, כדי שעשן האורות לא יגרום כל נזק.

סנטינו: לפיכך, בשל הצבת אורות מועטים באולם, הינך מסיר את מכשול העשן ומאפשר ראייה ברורה יותר.מאסימיאנו: אבל יש לכך יתרון נוסף: ורידיקו חסך לדוכס חמישים דוקאטים בשל הצבת מעט לפידים באולם, כמות מועטה מזו שאנו מורגלים לה.ורידיקו: אני מודה, שלא חשבתי על כך, ואף הוד מעלתו איננו זקוק לחישובים ביחס לחיסכון כלכלי, אך כלשון המימרה "סוף טוב, הכל טוב".סנטינו: לעניות דעתי, אמרת ביחס לתאורת הבמה, את כל מה שניתן להיאמר, ואילו באשר למתן פרטים נוספים על אודות התפאורה, אתה עצמך הצהרת, שאין אתה חפץ בהרחבת היריעה, וזאת מאחר שאינך ארכיטקט במקצועך. אולם האם לא תואיל לומר לנו כעת מילים אחדות בנוגע לתפאורת הפסטורלות? מאחר שהדעת נותנת, כי לסוגיה זו לא נדרשת מומחיותו של ארכיטקט.ורידיקו: לאור בקשתך אומר, איפוא, כך: אם ההצגה הפסטורלית אמורה להתרחש במסגרת התפאורה הרגילה של אזור כפרי בעונת הקיץ, תתכסה הבמה בעלים וכך יווצר בקרב הקהל הרושם של יופי מרהיב. הצורה הטובה ביותר להענקת רושם זה תתבצע על ידי הנחת עלים, פרחים ועל ידי הצבת עצי פרי, אשר ייצגו עונה קייצית, ובין הענפים תצייצנה ציפורים אחדות, אשר תעוררנה תחושת עליצות. כמו כן, ניתן לעיתים להביא חיות ממינים שונים, כמו שפנים וארנבות, כדי שישוטטו על הבמה. הדיוקן הבימתי, שיווצר מן העצים ומן הנוף כולו, ידמה לנוף בחיינו-אנו. ניתן לצייר תמונת נוף נעימה עם עצים אחדים, שתדמה ככל האפשר לנוף טבעי. בדומה לכך, ניתן להציב על הבמה מראות נוף של הרים, עמקים, בתי כפר קטנים, מעיינות, מערות וכיוצא באלה, כאוות נפשכם – מראות הנוף המרוחקים יתוכננו, כמובן, בהתאם לכללי הפרספקטיבה. מוטב, שקידמת הבמה תייצג שדה פרחים ושתשמש לצרכים הרגילים של המחזה. אם תכלול ההצגה סצינה לילית, יש להשתמש בצבע ויש לבדוק, כי האורות מוסתרים ככל הניתן. אינני יכול להוסיף פרטים על תפאורה מסוג זה. מעבר לפרטים, אשר ציינתי, יש לסמוך על שיפוטו של המחזאי ועל מידת מיומנותו של הבמאי, הנדרשים, גם כאשר מתעורר הצורך בסצינות ימיות.סנטינו: למה כוונתך בסצינות ימיות?ורידיקו: לפני שנים אחדות צפיתי בסצינה כדוגמת זו בפורטוגל [portugal]. התפאורה נזקקה לאנייה גדולה בנמל רודוס [rhodes]. באופן זה נוצרה הצגה נערצת וראויה לציון, וזאת משני טעמים: ראשית, בשל הצבת פסל ענק מימדים על הבמה, אשר אליבא דאנשי קדם, ניצב הוא בעבר מעל לנמל זה וכרך את רגליו סביב האוניות, שהפליגו אל הנמל או ממנו. שנית, בשל מספר הדמויות, אשר מופיעות במהלך ההצגה, פעם על החוף ופעם על האנייה.סנטינו: אין אני מטיל ספק בכך שהיתה זו הצגה נועזת ויפייפיה. כעת, התואיל בטובך לומר מילים אחדות על אודות מתודת העלאת התפאורה הפרספקטיבית או על אודות הסצינות הפתוחות, שכפי שאומרים, מוצגות דרך קבע בתיאטראות הספרדיים?ורידיקו: באמרך "סצינות פתוחות" מניח אני, כי כוונתך היא לסצינות, שבמהלכן נוהגים אנו להתבונן לתוך חדר ולראות את פלוני משחק שם?סנטינו: כן, לכך התכוונתי. מה דעתך על סצינות אלה?

ורידיקו: אף על פי שטמון יופי מסויים בהתבוננות בחדר פתוח ומרוהט כיאות, שנמצא על הבמה ושבו, למשל, יש לחושק ראיון אצל שדכנית, ואף על פי שמתקבל רושם עז של תמונה דמויית מציאות, הרי שתופעה זו מנוגדת בתכלית לכל כללי המציאות – זאת מאחר שהחדר נעדר קיר קדמי (זאת בניגוד לחדר ממשי), ועקב כך הנני חש מבוכה רבה. כמו כן, אין אני בטוח כלל וכלל, שהשחקן, המצוי בסצינה מן הסוג האמור, יכול להימצא על במת תיאטרון. ניתן, כמובן, להימנע מאי נוחות זו באמצעות מיקום הסצינה הפתוחה באכסדרה או בטראסה, שאליהן נוהגים להגיע אנשים אחדים ולשוחח, אולם כל עוד תלוי הדבר בי, לא אתיר לעזוב את קידמת הבמה ולהותירה ריקה. שיחות מסוג זה תיכללנה בעת הצורך בסופה או בתחילתה של מערכה כלשהי, כך שייתכן, כי ניתן יהיה לכנותן "אינטרמידיות". מאחר שכבר התייחסתי לאינטרמידיות, אחלוק איתכם אחדות ממחשבותיי בנושא זה. קודם כל, בנוגע לפרולוגים יוצאי הדופן, אבקש לציין, כי אלה, הנמנים על הסוג הפנטסטי, אינם משתלבים היטב עם מחזות, מכיוון שאחרי ככלות הכל אמורים המחזות לנסוב סביב סוגיות, הנראות טבעיות. אולם, כאשר מקיימים הפרולוגים הללו זיקה כלשהי עם עלילת המחזה או עם מאורע כלשהו מתוכו, עשויים הם להתקבל במידת-מה. סנטינו: התואיל בטובך להמחיש זאת?ורידיקו: ובכן, הדוגמא הבאה תספיק: אם, למשל, נציג דמות של אל במסגרת קומדיה, אשר מועלית לרגל חגיגות הכתרת נסיך חדש, ובעקבות הפלת גורל בין אחיו, זכה האל האמור במלכות השמיים וכן נשא נאום על אודות השלטון המדיני הנאות. בדומה לכך, אם ההצגה אמורה להיערך לרגל הולדתו של נסיך, נוכל, למשל, לכלול בהצגה את דמותה של לוצ'ינה [lucina], כדי שתנבא לרך הנולד תהילה נצחית. כמו כן, ניתן להציג במסגרת מסיבת נישואין את דמותו של היימן [hymen]. אכן, אין כל קושי במציאת רעיונות הולמים לכל סוגי המאורעות.סנטינו: ומה אם ההצגה איננה מיועדת לאירוע מיוחד אלא לאירוע קרנבלי בלבד, כפי שקורה פעמים רבות, כיצד ישלב המחזאי את הצגתו עם אירוע מסוג זה?ורידיקו: בקלות, וזאת כיוון שאין מחסור בנושאים, שיועלו בקרנבל ושיגלו זיקה לעלילת המחזה.סנטינו: למה כוונתך?ורידיקו: אתן לך כמה דוגמאות, הלקוחות מהצגות, שבהן צפינו בעיר זו [מנטובה] לפני שנים אחדות, ולאחר מכן תתבהר התמונה כולה לנגד עיניך. אין אתה זוכר את הצלחת הפרולוג של הטרגיקומדיה, שהועלתה בקרנבל האחרון, ושבפרולוג שלה הציג המחזאי ויכוח בין הקומדיה לבין הטרגדיה? כמו כן, אין אתה זוכר את הפרולוג של פורטונה [fortunata], קומדיה, שהועלתה לפני ארבע שנים, ושבפרולוג שלה השתתפו שתי דמויות – המזל והתהילה? סנטינו: וודאי, שאני זוכר. אבל אין ספק, כי לא ניתן למצוא הקבלה מלאה בין כל הפרולוגים לבין כל המחזות, הצמודים אליהם.ורידיקו: אני מסכים עם דבריך, אולם במקרים כגון אלה תמיד ניתן להוסיף לפרולוג נושאים, הקשורים בעיר או באתרים השונים, שבהם מועלים המחזות, וכך - לגוון את מאגר הנושאים אשר בפרולוג. ניתן להתייחס לנהרות, הזורמים בכפר מסויים, למייסדיה של עיר כלשהי, או לילידי העיר, אשר קצרו תהילה הודות לאומץ לבם. קולגה שלנו עשה זאת, כאשר כלל במחזה ממנטובה את דמותו של וירגיליוס: בהזדמנות אחרת הוא העלה על הבמה את דמות מינצ'יו [[mincio, ואילו במחזה אחר – את דמות מנטו, בת העיר תביי [theban manto]. ברם, איני רוצה להתעכב יתר על המידה על נושא זה, מאחר שברצוני לדבר על האינטרמידיות החזותיות. האחרונות אינן נוטות להלום את הקומדיות, מאחר

שחדשנותן תסיח כל כך את דעת הקהל, עד כי ברגע שהקהל ישוב לצפות בעלילת ההצגה – הוא יאבד בה כל עניין, וזאת כיוון שליבנו יבכר ללכת שבי (ובצדק) אחר מופע, המציג את קדמוס [[cadmus, אשר זורע באדמה את שיני הדרקון השחוט ואשר מרים את היבול, שהופך לסוללת גברים חמושים, או אחר מופע, המציג את פרסאוס [perseus], הרוכב על הפגסוס שלו כדי להגן על אנדרומדה [[andromeda. מיד לאחר מכן אמורים אנו לצפות בעבד פיקח, אשר מצליח לחמוק מן הסכנות, הצפויות לו, או לצפות בחושק, המתכנן פגישת פנים-אל-פנים עם אהובתו. על כן הנני מעריך, כי כאשר הצגה מכילה אינטרמידיות בעלות בדיות על טבעיות, ימצא עצמו הקהל מצפה לאינטרמידיות יותר מאשר לעלילת ההצגה, וכתוצאה מכך תנחל ההצגה תבוסה. עם זאת, לעיתים תכופות צופים אנו במראות מוזרים, אשר מסיבים לנו הנאה רבה, מבלי שיגזלו את העניין, שמצא הקהל בעלילת המחזה. ניתן, לדוגמא, להציג בין שתי מערכות של מחזה שמונה או עשרה אמנים, אשר ייכנסו אל הבמה מכיוונים שונים: הללו יכולים לשיר במסגרת מופע משלהם. בעת היכנסם יציין כל אחד מהם את משלח ידו, חלקם ינגנו בכלים, שהוצפנו קודם לכן בכלי עבודתם. באופן זה נוכל למצוא נבל קטן בתוך ארגזו של חרש ברזל, כינור בתוך מגף, ששייך לסנדלר, חליל, הצמוד לידית מטאטא, השייכת למנקה ארובות, צ'מבלו בתוך סלו של האופה וכיוצא באלה דוגמאות, אשר נראות חדשות לבקרים בערים השונות, אך אינן גוזלות את תשומת לבו של הקהל ואשר אינן גורעות ממידת העניין, שנכונים אנו לגלות ביחס לעלילת המחזה.סנטינו: על סוג זה נימנו האינטרמידיות, שהועלו בידי הקארדו [cardo] שלנו: הוא הציג ארבעה צליינים, אשר באמצעות קטעי שירה, המשובצים בפתגמים נאים, קיבצו נדבות-צדקה מהנשים. באינטמידיה נוספת ביכר הוא להציג ארבעה סבלים, שלאחר ויכוח קצר, אשר התנהל בשפתם של אנשי כפר ואשר נסוב על חלוקת כספים, הם נגררו לתיגרה, החלו להלום זה בזה ולהכות איש את רעהו, כאשר כל זאת בוצע במסגרת מחול מוריס [[morris. ורידיקו: אנו יכולים לסכם, איפוא, כי האינטרמידיות, אשר נוגעות לענייני דיומא ואשר משובצות גם בעלילת הקומדיות, ניתנות להעלאה בימתית. האינטרמידיות מן הסוג הראוותני, אשר נוגעות בסוגיות על טבעיות, אינן הולמות, לדעתי, את הקומדיות. במסגרת טרגדיות, המחולקות למערכות, וכן במסגרת פסטורלות, ניתן בהחלט להציג חזיונות יוצאי דופן, מפני שהמחזות גופא מכילים רוחות רפאים, אלות נקמה, אלים ודמויות משונות. אולם מוטב שהאינטרמידיות הללו תקיימנה זיקה עם עלילת הקומדיה, שאליה הן מוצמדות. כך, למשל, מחזה, המציג חורבן או מוות על הבמה, יכול לכלול באינטרמידיות את אלות הגורל. האחרונות יכולות לשיר, כאשר הן טוות בפלך את חוט החיים של המלך או של המלכה, עד שהחוט ניתק באכזריות בידי האלה קלוטו [clotho]. כמו כן, ניתן להציג את אלות הנקמה והזעם מן התופת, אשר פוצחות במחול מוריס בעודן אוחזות בידיהן לפידים בוערים וזורעות הרס וחורבן מסביב לארמונות מלכותיים. אינטרמידיות מן הסוג האמור יסבו הנאה, מבלי שיגזלו את כל תשומת הלב מנושאו של המחזה. מאסימיאנו: אני מאמין, שכל אדם, שניחן בכושר שיפוט, יבחין בנקל באינטרמידיות ראוותניות, הנימנות על הסוג, שציינת, שכן מרבית האגדות והאנקדוטות ההיסטוריות ניתנות להעלאה בימתית בסגנון החזיונות העל טבעיים. לפני שנים אחדות, למשל, צפיתי בעיר בולוניה [bologna], באינטרמידיה, אשר הציגה את דמותו של אמפיון [amphion]: לשמע צלילי המוסיקה שלו החלו האבנים להצטבר זו על גבי זו וכך יצרו את חומות תביי. באינטרמידיה השנייה הגיח נשר וחטף את גנימד [[ganymede. במהלך ההפסקה שבתום המערכה השלישית נכנסו אל הבמה דוקליון [deucalion] ופירה [pyrrha] והשליכו אבנים זה על כתפי זה ועקב כך התעוררו בהדרגה ילדים עירומים וזעירי מידות. האינטרמידיה הרביעית הציגה דמות של ענק, אשר הציב במרכז הבמה גלובוס עצום מידות: לאחר שהלם בו באלה, נבקע הגלובוס, ומתוכו הגיחו ארבעה סאטירים [satyrs], אשר פצחו במחול מוריס מהנה.

במסגרת טרגיקומדיה, אשר הועלתה כאן לאחרונה בעירנו, צפיתי בקרב, אשר התנהל בין שלושת ההוראטי [[horatii לבין שלושת הקוריאטי [curiatii], ואשר כלל שימוש בכלי נשק ממשיים, ועקב כך הפך המופע לחיזיון מרהיב. לסיכום אומר, כי אני סבור, שכל אדם יכול בנקל להמציא אינטרמידיות מן הסוג האמור, אף על פי שזיקתן לנושאי המחזה הינה רופפת מאוד לטעמי. משום כך הייתי רוצה לקבל כמה דוגמאות ספציפיות.ורידיקו: ברצוני לתת לך לקרוא פסטורלה בחמש מערכות. אתה תגלה, כי האינטרמידיות, הכלולות בפסטורלה, כל כך קשורות אליה, עד כי נוצר הרושם, שהן חלק אינטגרלי ממבנה הפסטורלה. בטוחני, שלא תצטער, על שקראת מחזה זה. בזמן שאני מחפש אחר המחזה, הנמצא בין ספריי, אנצל את ההזדמנות כדי לספר לך על המשתה, שנערך לאחר העלאת הפסטורלה: אדוננו המהולל הורה לבנות באולם רחב מימדים שתי אכסדרות אחידות במראן, ומעליהן – קשתות מקומרות. אף על פי שעונת החורף היתה באותה העת, כוסו האכסדרות בענפים ירוקים. באופן זה עוצבו שתי אכסדרות יפות וארוכות, שמכוסות בעלים ושמקושטות בזרי פרחים ובפירות, חלקם מלאכותיים (מאחר שהיו מחוץ לעונה), חלקם אמיתיים. בתוך האכסדרות הוצפנו נורות רבות, אשר הפיצו לכל עבר צללים, שנוצרו מזכוכיות צבעוניות, והללו האירו את האולם כולו בדרך מענגת. בנוסף לכך, מספר גלובוסים עצומים במימדם ומלאי מים הוצבו במרכז הקשתות המקומרות והיקנו למראה הכולל צביון של הוד והדר. מעל הגלובוסים הותקנו נורות בכמות כה גדולה, עד כי נדמה היה שהאכסדרות מוארות באור החמה המלהטת. האור, שנתקבל, אכן היה בוהק יותר מאשר אור השמש בשעת הצהריים. בתווך, בין שתי האכסדרות, נותר מרחב בן עשר אמות לערך. מאחורי מרחב זה, שגובהו עלה על גובהן של שתי האכסדרות, הוצבה תפאורה של שמיים כחולים, הזרועים בכוכבים, ואילו במרכזם ניצב ירח גדל מידות. צילו של הירח נשתקף בשולחן, אשר ניצב לכל אורכו של המרחב הפתוח, ואילו מעליו הוגשה ארוחת הערב, אשר כללה ערב רב של פירות מזנים שונים, בעיקר פירות מסוכרים מלאכותיים ומעט פירות ממשיים, שנשתמרו בסוכר.

ברגע שההצגה, שהועלתה באולם אחר ושקצרה שבחים עד לאין ספור, הגיעה אל קיצה – הגיחה דמותו של אורפיאוס orpheus]], אשר לוותה בידי ערב רב של רועים ונימפות. במהלך דקלום דברי שירה, אשר לוו באופן הרמוני בצלילי נבל, הזמין אורפיאוס את הקהל למחזה פסטורלי ולסעודה כפרית: ואילו בעקבות זאת יצאו הרועים ללוות את הקהל פנימה. כל אחד ואחד מן הרועים גילם בן לוויה של אחד הגברים מן הקהל. חלק מן הרועים עטו מסכות על פניהם, חלקם נותרו בפנים חשופות, בהתאם למידת הצורך. בד בבד, כל אחת ואחת מן הנימפות שימשה בת לוויה של אחת הגבירות מן הקהל. כך, זוגות זוגות, הובלו האורחים אל תוך האולם, אשר נבנה במיוחד למען תכלית זו, ונדהמו עד בלי די מן החיזיון המרהיב. מנהל האירוע, אשר עטה על פניו מסכת רועים ואשר לווה בידי רבים מאנשיו, הסיר את המסכה מעל פניו, וכך נהגו בעקבותיו כל אנשיו. לאחר מספר מחוות נעימות, נטלו הללו את ידיהם, התיישבו לצד השולחן באווירה חגיגית וזכו לאירוח כיד המלך בידי הרועים והנימפות, אשר ניהלוהו בביטחון ובסדר מופתי. מאסימיאנו: שימחת את לבי, רק על ידי כך שסיפרת שוב על האירוע התיאטרוני הזה. כעת תאר לעצמך, כיצד הייתי חש, אילו אכן נכחתי באירוע.ורידיקו: ומה היית עושה, אילו חזית בכל המטעמים, אשר הוגשו בדרך כה מקורית אל השולחן?מאסימיאנו: אם כן, נשיאת האוכל אל השולחן היתה אמנות לשמה.ורידיקו: אכן כן. היה זה חלקה הטוב ביותר של האירוע. כל מה שהובא אל השולחן, עדיין לא בושל או נאפה, אולם כל הרכיבים של כל מאכל ומאכל הוצגו בפני הקהל במצב נא או במצב לא אפוי, בתוספת עיטורים נהדרים.מאסימיאנו: הב לנו בבקשה דוגמא, כדי שיעלה בידינו לדמיין את השאר.ורידיקו: בחפץ לב. ראשונים הופיעו ארבעה נערים לבושים כנזירים: הם נשאו סלים עמוסים במגוון סלטים, בירכו לשלום את אחותו של האדון, אשר ישבה בראש השולחן, והגישו לה בשם אם המנזר את הסלטים כמנחת שי. לאחר מכן, כאשר התיישבה כל הלהקה ליד השולחן, פצחה היא בצוותא בשיר ברכה נאה, ובינתיים הוכנסו מנות הסלט המפוארות. מאחר שהיה זה משתה מפואר, הפציעו דייגים אחדים בטרם הגשת מנות הדגים, כאשר כל דייג לבוש היה בבגד מאיזור אחר, ואילו בזמן שהללו קדו בפני הקהל, הוכנסה תוצרתם – מיני דגים מחבלי מחוז שונים. כאשר הוכנסו מנות הבשר, הן הוגשו בידי רועה או איכר: האחרון הציג את תנובתו בפני הלורד ובפני האורחים ושיבץ בדבריו הערות שנונות, ובאופן זה כוסה השולחן במהירה במיני מאכלים מן הסוג האמור. בד בבד, בטרם הוגשו היונים הצלויות, הוכנסו יונים אמיתיות לאולם בידי רוכלים, אשר ניגנו, פצחו בזמר ולבסוף אילתרו דברי חרזנות. כמו כן, לפני שהוגש הבשר, נכנסה לצלילי קרן יער ולצד כלבי ציד שורה של ציידים, אשר הגישה לאחד מן האורחים ראש חזיר, לאורח אחר – ארנבת, לאורח נוסף – צבי, לזולתו – אייל וכך הלאה. ברם, מה שעורר צחוק יותר מכל, היו קטעים בימתיים מרושעים, תאוותניים או מושחתים, אשר הוצגו בידי שני אנשי שעשועים והיתולים (אין להתבלבל ולכנותם בופונים [buffoons]) – אדם מבוגר ונער צעיר, אשר הוזמנו במיוחד למען תכלית זו. כאשר הכניסו השניים אל האולם את חפציהם המגוונים, הם העלו צחוק רב הודות להערותיהם השנונות והרבות.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת