אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לב חקק / חסיד מול חוטאים


התמונה של בן ציון יהושע

יוצרים עבריים במזרח הקדימו במאות שנים את מחדשי הלשון העברית

לב חקק – חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי, ההדיר והוסיף מבוא פרופ' לב חקק. ספריית 'הילל בן חיים', תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008. 106 + רכה עמ'.

לב חקק – חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי, ההדיר והוסיף מבוא פרופ' לב חקק. ספריית 'הילל בן חיים', תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008. 106 + רכה עמ'. התמונה בספר במהדורת לב חקק (שמאל): 'על נהרות בבל....שירו לנו משירי ציון' (תהלים קלז, א, ג)

פרופ' שמואל מורה, מהאוניברסיטה העברית, מספר בהקדמה לספרו של פרופ' לב חקק כי בזמן לימודיו כסטודנט שאל את מוריו מדוע אין לומדים על יהדות ספרד והמזרח במאה העשרים, תשובתם של מוריו הייתה שאין מקורות ואין יצירות וכי יהדות ספרד והמזרח ירדו כבר מבמת ההיסטוריה... מאז ועד היום הוא ופרופ' לב חקק שמו להם למטרה לחשוף את יצירותיהם של יהודי ספרד והמזרח בשפה העברית והערבית[1] מזמן לזמן אנו עדים לחשיפה של מקורות בקהילות ישראל במזרח המעידות על שליטה ועל שימוש בלשון העברית[2]. הטיעון של לב חקק הוא, שחקר ההיסטוריה של הספרות העברית לוקה בכך, שדילג על היצירה העברית בארצות המזרח, ויש להמשיך במחקר זה ובעקבות זאת יש לכתוב מחדש את ההיסטוריה של הספרות העברית, אחרת אנו מפחיתים בגנזי הרוח של עמנו.פרופ' לב חקק חי בתוך משולש נצחי – מחוז שורשיו בבבל; חייו מלאי התסכול בישראל ומעמדו האקדמי באוניברסיטת קליפורניה. הוא שלח ידו בכתיבת רומן, קובץ סיפורים וקובץ שירים, אך עיקר עשייתו היא במחקר הספרות העברית בישראל לצד מחקר מעמיק ביצירות העבריות של יהודי בבל שאותם הוא גואל מתהום הנשייה כמורשת לדורות הבאים. כל אלה בצד היותו פרקליט מצליח. פרופ' לב חקק נולד בעיראק בשנת 1944. בשנת 1951, בהיותו בן שבע שנים, עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה מעיראק וכבני דורו חווה ילדות קשה במעברה. אותות התקופה הזאת על משבריה ועל תסכוליה מלווים אותו עד עצם היום הזה ומשפיעים על יצירותיו ועל מחקריו. בד בבד עם לימודי תואר שלישי בספרות עברית הוסמך כעורך דין בארץ וב-ula בקליפורניה. לב חקק הוא פרופ' לספרות עברית במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בשנת 1987 נתמנה פרופ' מן המניין. היה העורך האחרון של 'הדואר'. הוא עורך 'הדור: השנתון העברי של אמריקה'. ספריו האחרונים של פרופ' לב חקק עוסקים ביצירה העברית בבבל בדורות האחרונים: 'חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי', 'ניצני היצירה העברית בבבל', 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין'. מבין ספריו הקודמים: 'עם ארבעה משוררים: אברהם בן יצחק, אמיר גלבוע, נתן זך, שלמה זמיר', 'ירודים ונעלים: דמותם של יהודי המזרח בסיפור העברי הקצר', 'להוריש שיר עברי בלוס אנג'לס' (שירים), אם אשכחך (סיפורים) 'בית על גבעה' (רומן), equivocal dreams: studies in modern hebrew literature, modern hebrew literature made into films[3]. פרופ' לב חקק הוכיח לנו פעם נוספת על קיומה של ספרות עברית חשובה בארצות המזרח שנשתכחה ונעלמה מעיני החוקרים.בשלושת ספריו האחרונים הצליח פרופ' לב חקק להוסיף נדבך נוסף בחקר אוצרות היצירה של יהודי בבל. ספריו של לב חקק מציגים את היצירה העברית בבבל ואת הקשר ההדוק בין רבני בבבל ומשכילי יהדות אירופה וארץ ישראל ותרומתם של משוררי יהדות בבל וסופריה לשימור הלשון העברית.בספרו 'ניצני היצירה העברית החדשה בבבל' (מרכז מורשת יהדות בבל, 2003) הציג פרופ' לב חקק לראשונה קשת רחבה של שירה, מאמרים, פרוזה ומחזה מבבל. בספרו 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין' (הקיבוץ המאוחד 2005) הוא כינס את איגרותיו של הרב חוצין שהתפרסמו בכל כתבי העת העבריים בדורו. ר' שלמה בכור חוצין היה יוצר רב גוני: פיוט, מאמרים תורניים, רשימות לכתבי העת על הקורה בקרב יהודי בבל, כורדיסטן ופרס וכן מאמרים כל תכליתם לחנך לשיפור המידות. פרופ' לב חקק חושף שלל איגרות שפורסמו בכתבי עת שונים: "הלבנון", שיצא לאור בירושלים, ולאחר מכן בפריס ובמיינץ, "המגיד" שיצא לאור בעיר פרוסית, "הצפירה" (ורשה) "החבצלת" (ירושלים), "המליץ" (פטרבורג), "הפרח" ו"המבשר" (כלכתה). הרב חוצין ניסה למצוא מכנה משותף לזרמים שונים ביהדות, קיבל חלק מן הערכים המשכיליים אך האמין במרכזיותן של האמונה ושמירת הדת.

מיהו עזרא הבבלי?

במאה השמונה-עשרה חי ופעל בבגדאד הרב והמשורר ר' עזרא [בן יחזקאל] הבבלי, שפרסם שני ספרים: 'ספר תוכחות מוסר' (1735) ו'ספר נתיבות שלום' (1742). בתוכחות שב'ספר תוכחות מוסר' ראה עזרא הבבלי שליחות. מתוך שבא לחשוף את הסובבים אותו ולתקן את דרכם חשף את אישיותו שלו – איש הדבק באמונתו, אדם צנוע ומיוסר. באומץ לב הוא מעלה שבע-עשרה תוכחות הבנויות במתכונת של שכר ועונש הכתובות בלשון שירית פיוטית. הוא שיגר את כתב היד של ספרו לקושטא, שבה פעל דפוס עברי, ושלא ככתבי יד אחרים שאבדו בנתיבי השיירות כתב היד הגיע ליעדו ואף יצא לאור[4]. בכלים מיוחדים במינם של לשון עשירה ובמיגוון של אמצעים שיריים הוא מפליא לעשות בלשון העברית אותה הכיר לפניי ולפנים.

למעלה: ספר תוכחות מוסר [מהדורת מקור] חיברו במתק לשונו החכם השלם והכולל כמוהר"ר [כבוד מורנו ורבנו הרב רבי עזרא [בן יחזקאל] הבבלי נר"ו [נטריה רחמנא וברכיה=ישמרהו האל ויברכהו] כדי לזכות בו את הרבים תלוי בו כי"ר [כן יהי רצון] איתן מושבו במדינת קהל בבל יע"א [יגן עליה אלוהים]. נדפס בקושטאנדינא [קושטא=איסטנבול], אשר תחת ממשלת אדונינו המלך שולטן מחמוד ירום הודו אמן. בשנת לכ"ן אנש"י לב"ב [תצ"ה-1735] שמעו לי [איוב לד, י]. בדפוס המחוקק והמדפיס הר"ר [הרב רבי] יונה נר"ו בכמוהר"ר יעקב זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא].

'ספר תוכחות מוסר' הוא חלק מספרות התנהגות שרווחה בעיקר במאות ה-17-16. הוא מלמד מוסר ומדריך להתנהגות בחיי יומיום, לחיים של קיום מצוות ודינים ולפנים משורת הדין, הכול באמצעות שירי מוסר. אין הפרדה בין חיים דתיים לבין התנהגות מוסרית. בשבע-עשרה תוכחות הוא מטיף לתפילה, למניעת לשון הרע, קינאה, נבלות פה, גאווה, שכרות, התעלמות מהדל, סערת נפש, יצר רע, שמירת הלשון, זכירת יום המוות, החזרה בתשובה והתייסרות.לב חקק מוצא קרבת נפש בין שני יוצרים שחיו באותו זמן – ר' עזרא הבבלי ו'ספר תוכחות מוסר' ורמח"ל בעל 'מסילת ישרים' באיטליה. שניהם כתבו עברית ושניהם ינקו מאותם מקורות. שניהם ביקשו תיקון מידות והנחו את הקורא לדרך הישר, לפעול מתוך יראה ואהבה, להתרחק משררה ולנהוג בענווה. הוא משלב בספרו פתגמים ומשלים.

מתוך הקדמתו של עזרא הבבלי ל'ספר תוכחות מוסר' [תצ"ה-1735], עמ' כ'

ר' עזרא הבבלי נטל את שפת התורה והתפילות ובבקיאות מופלאה יצר יצירת מופת המושתתת על אדני הפיוט העברי מצד אחד ועל ספרות המוסר מצד שני. בזמנו של ר' עזרא הבבלי במאה ה-18 פרחה יהדות בבל תחת המשטר העות'מאני. יהודים נרדפים מפרס ומקהילות אחרות הגיעו לבגדאד. בגדאד ובצרה נעשות מרכזי סחר בינלאומיים בין הודו לאירופה. הודק הקשר בין קהילת חלב ליהודי בבל ובצד סוחרים מגיעים לבבל גם רבנים דגולים מחלב המשמשים בקודש בקהילות בבל. היו אלה ימי פריחה תרבותית בחיי היהודים בבבל . לצידו של ר' עזרא הבבלי פעלו הרב צדקה חוצין, הרב ששון מרדכי, הרב עבדאללה בן כצ'יר חנין, סלימאן דוד מעתוק (נפטר 1739), פיטן ותוכן בבבל, הרב צאלח מצליח, רבה של בגדאד (1785-1773), שכתב שירי חול, ובנו נסים מצליח, שירש את כס הרבנות מאביו. היו שכתבו עברית והיו שכתבו גם ערבית-יהודית במסורת שכללה אגדות, סיפורים, שירים ופתגמים. עלה על כולם ביכולתו השירית עזרא הבבלי בעל 'תוכחות מוסר'.עזרא הבבלי נתן דעתו על החרוז, דמיון הצלצול של האותיות ותנועות בסופי המילים האחרונות של הדלת והסוגר. בספרו הוא חרז כשלושה-עשר אלף פעמים, כולל חריזה דקדוקית. החריזה של הבבלי עשירה ונשענת על אוצר מילים גדול ועל רגישות רבה לצליל הערב לאוזן השומע. הוא מעדיף את החריזה המקראית על פני החריזה של משוררי ספרד. פרופ' לב חקק מביע משאלה בסוף דבריו: "כל שנותר לקורא הוא להתענג על העברית המתגלגלת מקולמוסו של משורר גדול זה, להאזין לתוכחותיו שהן כאש בעצמותיו, לדמיין את נפש היהודי ההומייה בו, הרוצה להעמיד את כישרונותיו ורעיונותיו לתועלת הרבים כדי לשפר ולתקן, להאזין לקולו המרתיע, הבוקע מלב דואג הדורש טוב לעמו. זכות גדולה היא לגאול את יצירתו של עזרא הבבלי מן השכחה. אולי ירצה הקורא דבר נוסף: לראות את שירתו של הבבלי מופיעה מעתה ואילך כחלק מהקנון של ההיסטוריה של ספרותנו, בתוך מכלול פרקים חדשים של כל ההיסטוריה של היצירה העברית בארצות המזרח בעת החדשה" (עמ' 105).אנו סומכים ידינו ולבנו על דבריו של פרופ' לב חקק.------------[1] המשורר הרצל חקק במאמרו "איגרות הרב שלמה בכור חוצין" מיום 17/01/2007 מספר כי בלימודי ההיסטוריה בבית הספר התיכון בנושא העם היהודי בעת החדשה, רוב החומר עסק ביהדות אירופה ומיעוטו ביהודי המזרח. היטבנו להבין את תהליכי ההשכלה, החילון, האמנציפציה, את התפתחות היצירה החדשה שלא הייתה במסגרת היצירה הרבנית המקובלת ועקבנו גם אחר התפתחות כתבי העת והעיתונות העברית. העיסוק ביהדות המזרח התמקד בצד הפיזי של חייהם, בפרעות, בתנאי החיים הקשים ובזרמים השונים שהתעוררו בקרב הקהילה עד הקמת המדינה : ציונות, קומוניזם ועוד. לא למדנו מעולם על קשרים שהיו בין הקהילות במזרח לבין הקהילות במערב, וממילא לא ידענו שהיו קשרים, ויותר מכך: שהיו קשרים בין רבנים בבבל לבין קהילות באירופה ואפילו עם עורכי כתבי עת עבריים. [2] ראה ספרו של פרופ' שלמה הרמתי, שלושה שקדמו לבן-יהודה, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים תשל"ח. בהקדמה לספרו כותב הרמתי: "ההנחה המקובלת בדבר היותו [של בן-יהודה] אבי 'שיטת עברית בעברית' מופרכת היא...שכבר קדם לו בכך נסים בכר...תחילה עמדתי על השפעתו של יוסף הלוי על בן יהודה...מהלוי נמשך החוט אל תלמידו מיטראני" (עמ' 5). [3] ראה ערך 'לב חקק' לקסיקון הספרות העברית החדשה, בעריכת פרופ' יוסף גלרון-גולדשלגר library.osu.edu/sites/users/galron.1/00623.php ; shmuel moreh: "the literary work of lev hakak" in babylonian jewry,no. 2, 1998, pp. 117-140, 41-46 (it refers to about 150 reviews of hakak's work ).[4] על הדפוס העברי בארצות המזרח, ראה אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא (תולדות הדפוס העברי בקושטא מראשיתו עד פרוץ מלחמת העולם השניה ורשימת הספרים שנדפסו בה), ירושלים תשכ"ז. בספר נדפסו ציונים ביבליוגראפיים של 758 ספרים בעברית, בלאדינו, בערבית יהודית ובטורקית שיצאו לאור במשך440 שנה. יוצרים מארץ ישראל, מבבל, ממזרח אירופה וממרכז אירופה, ממצרים. פירושים לתורה, נביאים וכתובים, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי, מוסר, מדרשים, הלכה, הזוהר וספרי קבלה, מאגיה, דרשות, שו"ת, שירה ופיוט, דקדוק עברי והוראת עברית, הרמב"ם, הרמב"ן, אגדה, משלים סידורי תפילה רבניים וקראיים, מחזורים לחגים אסטרונומיה ותורת העיבור, פילוסופיה, תולדות עם ישראל (רוזאניס), ספר אלדד הדני בלאדינו, תיאולוגיה וכתבי-עת, שיחון עברי-צרפתי, רומנסות וסיפורים, איגרות. אברהם יערי גם פירסם את ספריו על הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק א (ירושלים תרצ"ז) צפת, דמשק, ארם צובה (חלב), קהיר, אלכסנדריה, עדן; חלק ב (ירושלים ת"ש), כלכתה, במבי, פונה קוג'ין, מאדראס, בגדאד.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת בן ציון יהושע