לב חקק / חסיד מול חוטאים

בן ציון יהושע, 05/03/2009

יוצרים עבריים במזרח הקדימו במאות שנים את מחדשי הלשון העברית

לב חקק – חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי, ההדיר והוסיף מבוא פרופ' לב חקק. ספריית 'הילל בן חיים', תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008. 106 + רכה עמ'.

לב חקק – חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי, ההדיר והוסיף מבוא פרופ' לב חקק. ספריית 'הילל בן חיים', תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2008. 106 + רכה עמ'. התמונה  בספר במהדורת לב חקק  (שמאל): 'על נהרות בבל....שירו לנו משירי ציון' (תהלים קלז, א, ג)

פרופ' שמואל מורה, מהאוניברסיטה העברית, מספר בהקדמה לספרו של פרופ' לב חקק כי בזמן לימודיו כסטודנט שאל את מוריו מדוע אין לומדים על יהדות ספרד והמזרח  במאה העשרים, תשובתם של מוריו הייתה שאין מקורות ואין יצירות וכי יהדות ספרד והמזרח ירדו כבר מבמת ההיסטוריה... מאז ועד היום הוא ופרופ' לב חקק שמו להם למטרה לחשוף את יצירותיהם של יהודי ספרד והמזרח בשפה העברית והערבית[1] מזמן לזמן אנו עדים לחשיפה של מקורות בקהילות ישראל במזרח המעידות על שליטה ועל שימוש בלשון העברית[2]. הטיעון של לב חקק הוא, שחקר ההיסטוריה של הספרות העברית לוקה בכך, שדילג על היצירה העברית בארצות המזרח, ויש להמשיך במחקר זה  ובעקבות זאת יש לכתוב מחדש את ההיסטוריה של הספרות העברית, אחרת אנו מפחיתים בגנזי הרוח של עמנו.

פרופ' לב חקק חי בתוך משולש נצחי – מחוז שורשיו בבבל; חייו מלאי התסכול בישראל ומעמדו האקדמי באוניברסיטת קליפורניה. הוא שלח ידו בכתיבת רומן, קובץ סיפורים וקובץ שירים, אך עיקר עשייתו היא במחקר הספרות העברית בישראל לצד מחקר מעמיק ביצירות העבריות של יהודי בבל שאותם הוא גואל מתהום הנשייה כמורשת לדורות הבאים. כל אלה בצד היותו פרקליט מצליח.

פרופ' לב חקק נולד בעיראק בשנת 1944. בשנת 1951, בהיותו בן שבע שנים, עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה מעיראק וכבני דורו חווה ילדות קשה במעברה. אותות התקופה הזאת על משבריה ועל תסכוליה מלווים אותו עד עצם היום הזה ומשפיעים על יצירותיו ועל מחקריו. בד בבד עם לימודי תואר שלישי בספרות עברית הוסמך כעורך דין בארץ וב-ULA בקליפורניה. לב חקק הוא פרופ' לספרות עברית במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בשנת 1987 נתמנה פרופ' מן המניין. היה העורך האחרון של 'הדואר'. הוא עורך 'הדור: השנתון העברי של אמריקה'.

ספריו האחרונים של פרופ' לב חקק עוסקים ביצירה העברית בבבל בדורות האחרונים: 'חסיד מול חוטאים - ספר 'תוכחות מוסר' לעזרא הבבלי',  'ניצני היצירה העברית בבבל', 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין'. מבין ספריו הקודמים: 'עם ארבעה משוררים: אברהם בן יצחק, אמיר גלבוע, נתן זך, שלמה זמיר', 'ירודים ונעלים: דמותם של יהודי המזרח בסיפור העברי הקצר', 'להוריש שיר עברי בלוס אנג'לס' (שירים), אם אשכחך (סיפורים) 'בית על גבעה' (רומן), Equivocal Dreams: Studies in Modern Hebrew Literature, Modern Hebrew Literature Made into Films[3]. פרופ' לב חקק הוכיח לנו פעם נוספת על קיומה של ספרות עברית חשובה בארצות המזרח שנשתכחה ונעלמה מעיני החוקרים.

בשלושת ספריו האחרונים  הצליח פרופ' לב חקק להוסיף נדבך נוסף בחקר אוצרות היצירה של יהודי בבל. ספריו של לב חקק מציגים את היצירה העברית בבבל ואת הקשר ההדוק בין רבני בבבל ומשכילי יהדות אירופה וארץ ישראל ותרומתם של משוררי יהדות בבל וסופריה לשימור הלשון העברית.

בספרו 'ניצני היצירה העברית החדשה בבבל' (מרכז מורשת יהדות בבל, 2003)  הציג פרופ' לב חקק לראשונה קשת רחבה של שירה, מאמרים, פרוזה ומחזה מבבל. בספרו 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין' (הקיבוץ המאוחד 2005) הוא כינס את איגרותיו של הרב חוצין שהתפרסמו בכל כתבי העת העבריים בדורו. ר' שלמה בכור חוצין היה יוצר רב גוני: פיוט, מאמרים תורניים, רשימות לכתבי העת על הקורה בקרב יהודי בבל, כורדיסטן ופרס וכן מאמרים כל תכליתם לחנך לשיפור המידות. פרופ' לב חקק חושף שלל איגרות שפורסמו בכתבי עת שונים: "הלבנון", שיצא לאור בירושלים, ולאחר מכן בפריס ובמיינץ, "המגיד" שיצא לאור בעיר פרוסית, "הצפירה" (ורשה) "החבצלת" (ירושלים), "המליץ" (פטרבורג),  "הפרח" ו"המבשר" (כלכתה). הרב חוצין ניסה למצוא מכנה משותף לזרמים שונים ביהדות, קיבל חלק מן הערכים המשכיליים אך האמין במרכזיותן של האמונה ושמירת הדת.

פרופ' לב חקק

פרופ' לב חקק

מיהו עזרא הבבלי?

במאה השמונה-עשרה חי ופעל בבגדאד הרב והמשורר ר' עזרא [בן יחזקאל] הבבלי, שפרסם שני ספרים: 'ספר תוכחות מוסר' (1735) ו'ספר נתיבות שלום' (1742).  בתוכחות שב'ספר תוכחות מוסר' ראה עזרא הבבלי שליחות. מתוך שבא לחשוף את הסובבים אותו ולתקן את דרכם חשף את אישיותו שלו – איש הדבק באמונתו, אדם צנוע ומיוסר. באומץ לב הוא מעלה שבע-עשרה תוכחות הבנויות במתכונת של שכר ועונש הכתובות בלשון שירית פיוטית. הוא שיגר את כתב היד של ספרו לקושטא, שבה פעל דפוס עברי, ושלא ככתבי יד אחרים שאבדו בנתיבי השיירות כתב היד הגיע ליעדו ואף יצא לאור[4]. בכלים מיוחדים במינם של לשון עשירה ובמיגוון של אמצעים שיריים הוא מפליא לעשות בלשון העברית  אותה הכיר לפניי ולפנים.  

ספר  תוכחות מוסר [מהדורת מקור]

למעלה: ספר  תוכחות מוסר [מהדורת מקור] חיברו במתק לשונו החכם השלם והכולל כמוהר"ר [כבוד מורנו ורבנו הרב רבי עזרא [בן יחזקאל] הבבלי נר"ו [נטריה רחמנא וברכיה=ישמרהו האל ויברכהו] כדי לזכות בו את הרבים תלוי בו כי"ר [כן יהי רצון] איתן מושבו במדינת קהל בבל יע"א [יגן עליה אלוהים]. נדפס בקושטאנדינא [קושטא=איסטנבול], אשר תחת ממשלת אדונינו המלך שולטן מחמוד ירום הודו אמן. בשנת לכ"ן אנש"י לב"ב [תצ"ה-1735] שמעו לי [איוב לד, י]. בדפוס המחוקק והמדפיס הר"ר [הרב רבי] יונה נר"ו בכמוהר"ר יעקב זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא].

'ספר תוכחות מוסר' הוא חלק מספרות התנהגות שרווחה בעיקר במאות ה-17-16. הוא מלמד מוסר ומדריך להתנהגות בחיי יומיום, לחיים של קיום מצוות ודינים ולפנים משורת הדין, הכול באמצעות שירי מוסר. אין הפרדה בין חיים דתיים לבין התנהגות מוסרית. בשבע-עשרה תוכחות הוא מטיף לתפילה, למניעת לשון הרע, קינאה, נבלות פה, גאווה, שכרות, התעלמות מהדל, סערת נפש, יצר רע, שמירת הלשון, זכירת יום המוות, החזרה בתשובה והתייסרות. לב חקק מוצא קרבת נפש בין שני יוצרים שחיו באותו זמן – ר' עזרא הבבלי ו'ספר תוכחות מוסר' ורמח"ל בעל 'מסילת ישרים' באיטליה. שניהם כתבו עברית ושניהם ינקו מאותם מקורות. שניהם ביקשו תיקון מידות והנחו את הקורא לדרך הישר, לפעול מתוך יראה ואהבה, להתרחק משררה ולנהוג בענווה. הוא משלב בספרו פתגמים ומשלים.

מתוך הקדמתו של עזרא הבבלי ל'ספר תוכחות מוסר' [תצ"ה-1735], עמ' כ'

ר' עזרא הבבלי נטל את שפת התורה והתפילות ובבקיאות מופלאה יצר יצירת מופת המושתתת על אדני הפיוט העברי מצד אחד ועל ספרות המוסר מצד שני. בזמנו של ר' עזרא הבבלי במאה ה-18 פרחה יהדות בבל תחת המשטר העות'מאני. יהודים נרדפים מפרס ומקהילות אחרות הגיעו לבגדאד. בגדאד ובצרה נעשות מרכזי סחר בינלאומיים בין הודו לאירופה. הודק הקשר בין קהילת חלב ליהודי בבל ובצד סוחרים מגיעים לבבל גם רבנים דגולים מחלב המשמשים בקודש בקהילות בבל. היו אלה ימי פריחה תרבותית בחיי היהודים בבבל . לצידו של ר' עזרא הבבלי פעלו הרב צדקה חוצין, הרב ששון מרדכי, הרב עבדאללה בן כצ'יר חנין, סלימאן דוד מעתוק (נפטר 1739), פיטן ותוכן בבבל, הרב צאלח מצליח, רבה של בגדאד (1785-1773), שכתב שירי חול, ובנו נסים מצליח, שירש את כס הרבנות מאביו. היו שכתבו עברית והיו שכתבו גם ערבית-יהודית במסורת שכללה אגדות, סיפורים, שירים ופתגמים. עלה על כולם ביכולתו השירית עזרא הבבלי בעל 'תוכחות מוסר'.|

עזרא הבבלי נתן דעתו על החרוז, דמיון הצלצול של האותיות ותנועות בסופי המילים האחרונות של הדלת והסוגר. בספרו הוא חרז כשלושה-עשר אלף פעמים, כולל חריזה דקדוקית. החריזה של הבבלי עשירה ונשענת על אוצר מילים גדול ועל רגישות רבה לצליל הערב לאוזן השומע. הוא מעדיף את החריזה המקראית על פני החריזה של משוררי ספרד.
פרופ' לב חקק מביע משאלה בסוף דבריו: "כל שנותר לקורא הוא להתענג על העברית המתגלגלת מקולמוסו של משורר גדול זה, להאזין לתוכחותיו שהן כאש בעצמותיו, לדמיין את נפש היהודי ההומייה בו, הרוצה להעמיד את כישרונותיו ורעיונותיו לתועלת הרבים כדי לשפר ולתקן, להאזין לקולו המרתיע, הבוקע מלב דואג הדורש טוב לעמו. זכות גדולה היא לגאול את יצירתו של עזרא הבבלי מן השכחה.

אולי ירצה הקורא דבר נוסף: לראות את שירתו של הבבלי מופיעה מעתה ואילך כחלק מהקנון של ההיסטוריה של ספרותנו, בתוך מכלול פרקים חדשים של כל ההיסטוריה של היצירה העברית בארצות המזרח בעת החדשה" (עמ' 105).

אנו סומכים ידינו ולבנו על דבריו של פרופ' לב חקק.
 
------------

 [1] המשורר הרצל חקק במאמרו  "איגרות הרב שלמה בכור חוצין" מיום 17/01/2007 מספר כי בלימודי ההיסטוריה בבית הספר התיכון בנושא העם היהודי בעת החדשה, רוב החומר עסק ביהדות אירופה ומיעוטו ביהודי המזרח. היטבנו להבין את תהליכי ההשכלה, החילון, האמנציפציה, את התפתחות היצירה החדשה שלא הייתה במסגרת היצירה הרבנית המקובלת ועקבנו גם אחר התפתחות כתבי העת והעיתונות העברית. העיסוק ביהדות המזרח התמקד בצד הפיזי של חייהם, בפרעות, בתנאי החיים הקשים ובזרמים השונים שהתעוררו בקרב הקהילה עד הקמת המדינה : ציונות, קומוניזם ועוד. לא למדנו מעולם על קשרים שהיו בין הקהילות במזרח לבין הקהילות במערב, וממילא לא ידענו שהיו קשרים, ויותר מכך: שהיו קשרים בין רבנים בבבל לבין קהילות באירופה ואפילו עם עורכי כתבי עת עבריים.
[2] ראה ספרו של פרופ' שלמה הרמתי, שלושה שקדמו לבן-יהודה, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים תשל"ח. בהקדמה לספרו כותב הרמתי: "ההנחה המקובלת בדבר היותו [של בן-יהודה] אבי 'שיטת עברית בעברית' מופרכת היא...שכבר קדם לו בכך נסים בכר...תחילה עמדתי על השפעתו של יוסף הלוי על בן יהודה...מהלוי נמשך החוט אל תלמידו מיטראני" (עמ' 5).
[3] ראה ערך 'לב חקק' לקסיקון הספרות העברית החדשה, בעריכת פרופ' יוסף גלרון-גולדשלגר http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00623.php ;  Shmuel Moreh: "The Literary Work of Lev Hakak" in Babylonian Jewry,No. 2, 1998, pp. 117-140, 41-46 (it refers to about 150 reviews of Hakak's work ). 
[4] על הדפוס העברי בארצות המזרח, ראה אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא (תולדות הדפוס העברי בקושטא מראשיתו עד פרוץ מלחמת העולם השניה ורשימת הספרים שנדפסו בה), ירושלים תשכ"ז. בספר נדפסו ציונים ביבליוגראפיים של 758 ספרים בעברית, בלאדינו, בערבית יהודית ובטורקית שיצאו לאור במשך440 שנה. יוצרים מארץ ישראל, מבבל, ממזרח אירופה וממרכז אירופה, ממצרים. פירושים לתורה, נביאים וכתובים, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי, מוסר, מדרשים, הלכה, הזוהר וספרי קבלה, מאגיה, דרשות, שו"ת, שירה ופיוט, דקדוק עברי והוראת עברית, הרמב"ם, הרמב"ן, אגדה, משלים סידורי תפילה רבניים וקראיים, מחזורים לחגים אסטרונומיה ותורת העיבור, פילוסופיה, תולדות עם ישראל (רוזאניס), ספר אלדד הדני  בלאדינו, תיאולוגיה וכתבי-עת, שיחון עברי-צרפתי, רומנסות וסיפורים, איגרות. אברהם יערי גם פירסם את ספריו על הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק א (ירושלים תרצ"ז) צפת, דמשק, ארם צובה (חלב), קהיר, אלכסנדריה, עדן; חלק ב (ירושלים ת"ש), כלכתה, במבי, פונה קוג'ין, מאדראס, בגדאד.
 

תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

 

תוכחות מוסר

1

ירון בן-נאה ( 2009-03-05 18:17:28 ) בתגובה לemago

תיתי לו לפרופ´ חקק על שעשה מעשה רב והוציא לאורה ספר מוסר חשוב זה,
שלא זכה למקום הראוי לו בין המקורות ההיסטוריים של התקופה העות´מאנית.
זהו אחד הפירות הספרותיים הבודדים של יהדות בבל בתקופה שידיעותינו עליה
מועטות מדי.
ר´ עזרא הבבלי מוכיח את בני זמנו, ומכלל דבריו ניתן ללמוד הרבה. בשעתו
נזקקתי לספר כדי לומר דברים על אורחות חייה של החברה היהודית במרכזים
העירוניים החשובים של האימפריה - במקרה זה בגדאד, מציאות המשקפת ככל
הנראה את מה שהתרחש בערים אחרות, דוגמת קהיר, דמשק, חלב, וכמובן אזמיר,
איסתנבול, אדירנה וסלוניקי.
הגב להודעה זו

 

פרופ´ לב חקק

2

שושנה ויג ( 2009-03-05 20:30:23 ) בתגובה לירון בן-נאה, ( 1 )

בן ציון היקר,

המאמר שלך מחדיר לתודעה את מחקריו של פרופ´ לב חקק. סיפור חייו של לב חקק
הוא בבחינת רומן בפני עצמו. באחד מריאיונותיי ניתן לקרוא מעט על נקודות
נוספות בחייו של החוקר הספרותי.
http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=1902&CategoryId=

תודה לך
שושנה
הגב להודעה זו

 

לשם סקרנות

3

אהרון תמוז ( 2009-03-06 15:16:58 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 2 )

האם יש קשר משפחתי בין לב חקק לבלפור והרצל חקק
הגב להודעה זו

 

האם ללב חקק קשר משפחתי לבלפור והרצל חקק

4

אהרון תמוז ( 2009-03-06 15:20:35 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 2 )

קשר משפחתי
הגב להודעה זו

 

כל ישראל ערבים זה בזה (שבועות לט)

5

בן-ציון יהושע ( 2009-03-06 18:26:50 ) בתגובה לאהרון תמוז, ( 4 )

בלפור והרצל, כמו פרופ´ לב חקק, נושאים אותו שם משפחה. בעברית כמו
בערבית משמעות ´חקק´ היא חרת באבן או בחומר אחר. נראה שאלה גם הוא אבות
אבותיהם היו חקקים, כדברי הנביא יחזקאל (ד א): "קח לך לבנה...וחקותה
עליה עיר". עד כמה שידוע לי אין קרבת משפחה ביניהם ומי יודע אולי עוד
יתגלה קשר כזה באחרית הימים.
הגב להודעה זו

 

למר בן ציון יהושע

7

יוסף דורי ( 2009-03-07 15:58:26 ) בתגובה לבן-ציון יהושע, ( 5 )

לא צריך לחכות לאחרית הימים עד שיתגלה קשר משפחתי בין האחים חקק. הנה
הוא לפניך.
....וזה מה שהעליתי בחכתי מתוך גוגל:
" בדרך כלל מקובל בתקשורת לראיין את התאומים הרצל ובלפור חקק כאיש
אחד, עקב התאומיות שלהם, התאומיות אינה טעם לפגם אלא כוח מלכד ומאחד.
אף על פי שטובים השניים מן האחד, יש מקום להאיר את פני האחד בלא להצמיד
לו את תאומו. מסתבר שהוא לא חצי מתופעה ולא שני אנשים, יש לו גם זהות
נפרדת. מי שמעוניין ללמוד על הקשר התאומי בין השניים ועל יצירת השניים
מוזמן לשוטט באתר האינטרנט על יצירתם, האתר פותח ותוכנן ע"י נריעד חקק
(הבן של בלפור חקק)".

הגב להודעה זו

 

"גדולים חקקי לב" (שופטים ה טו)

8

בן-ציון יהושע ( 2009-03-07 19:27:19 ) בתגובה ליוסף דורי, ( 7 )

יוסף דורי היקר,
חברותי העמוקה עם האחים התאומים בלפור והרצל חקק היא בת למעלה מ35
שנים. עם כל הצניעות אני כתבתי את המאמרים הראשונים על יצירתם.במאמרי
הצעתי להם להוציא את יצירותיהם בנפרד.

השאלה הייתה: האם יש קשר משפחתי בין פרופ´ לב חקק לבין האחים בלפור
והרצל חקק ולא בין האחים התאומים בינם לבין עצמם. הקשר בין האחים
התאומים לבית חקק אינו צריך פירוש.
הגב להודעה זו

 

למר בן-ציון יהושע

10

יוסף דורי ( 2009-03-07 22:35:24 ) בתגובה לבן-ציון יהושע, ( 8 )

אני מודה לכב´ על ההבהרה.
אודה ולא אבוש: טעיתי בהבנת השאלה.
לא ידוע לי על קשר משפחתי בין פרופ´ לב חקק לבין האחים הרצל ובלפור חקק.
הגב להודעה זו

 

הדיכוטומיה בין חביבה לחביבה

14

אהרון תמוז ( 2009-03-12 12:57:24 ) בתגובה לאהרון תמוז, ( 4 )

חביבה שׁוֹחֵט נולדה ב1958 .חביבה לבית פתָיּה נולדה ב1965. חביבה שוחט שינתה את שמה ל
ELLA SHOHAT
ומסיבות מובנות נאלצה חביבה פדיה לותר על שם משפחתה המקורי משום שבארצנו דוברת העברית
השם מזמין הצקות וטורדנות.

חביבה פדיה לא שינתה את שמה הפרטי ועושה חייל בחיזוק האישי והתרבותי של ילידי עיראק
וצאצאיהם.חביבה עושה ימים ולילות בהחיאת מורשת המפוארת של יוצאי עיראק שהשאירו לנו חכם יוסף
חיים,חכם עבדאללה סומך,חכם יהודה פתיה ועוד רבים אחרים.יחד עם פורום יהודי עירק בתפוז,יחד עם
המרכז למורשת יהודי בבל, יחד עם לב חקק,בלפור והרצל חקק,סמי מיכאל, שמואל מורה וסמי סמוכה
העצמות שלא היו מעולם יבשות של האני והתרבותי של יוצאי עיראק הולכות ומתפתחות לכלה שנכנסת
לחופתה.

אלה שוחט עזבה את ישראל לפני למעלה מ 20 שנה ופנתה לרעות בשדות זרים של אדוארד סעיד,פוסט
מודרניזם ופוסט קולניאליזם והביאו לנו בשורה שאנחנו יוצאי עיראק הקהילה הגאה הפכנו לקורבנות
הציונות והקולוניאליזם.
ללא הקולוניאליסטים ששהו בחבאניה וללא הקולוניאליסטים שעברו דרך עבר הירדן במלחמה האנגלו
עיראקית יכלו גרובה,המופתי ,וריבוע הזהב לחגוג את ניצחונם בהשמדת הקהילה הבבלית כולה .
גם שליחים מארץ ישראל יעקב סיקא אהרוני ויעקב תרזי שהזעיקו את הבריטים מחבאניה לבגדאד וגרמו
להכרעה ולמיזעור האסון של הפרהוד.
נכון שהיה קצין בריטי ערל לב שסירב להכניס את כוחותיו לבגדאד מיד עם תחילת הפרהוד אבל ללא
הבריטים יכלה הקהילה כולה לשלם בחייה.

בין הפן הפוליטי של אלה שוחט שהתיאוריה שלה אינה עומדת במבחן המציאות לבין האישי והתרבותי
שמובילה אותו חביבה פדיה עולה השאלה.

האם אלה שוחט ויהודה שנהב הם משלנו ?
הגב להודעה זו

 

מפעל חשוב

6

ד"ר חלי אברהם-איתן ( 2009-03-06 19:16:49 ) בתגובה לירון בן-נאה, ( 1 )

משמח לראות עבודת קודש של חוקרים כפרופ´ לב חקק, פרופ´ שמואל מורה,
פרופ´ חביבה פדיה, פרופ´ ששון סומך ואחרים להשלים את הפער החסר ולפרוש
את תרבות המזרח בפני מי שלא מכיר אותה במלואה. נחשפתי למחקריו הראשונים
של לב חקק, כמו לספרו "ירודים ונעלים" במהלך עבודת המסטר (1997) וכתיבת
ספר המחקר שלי "כאב השורשים הכפולים" (עקד, 2008) המתבסס על עבודה זו.
המאמר היפה של בנציון יהושע תורם תרומה נכבדת לפרסום הספר החשוב של
פרופ´ לב חקק ולהארת נקודות התייחסות חשובות המעלות על נס את תרבותה
העשירה של קהילת יהודי בבל.

הגב להודעה זו

 

הבבלי המופלא

9

ד"ר אביב עקרוני ( 2009-03-07 21:21:53 ) בתגובה לד"ר חלי אברהם-איתן, ( 6 )

בזכות מאמרו המאלף של בן-ציון יהושע יכול הקורא להכיר טפח מעולם רחב
יריעה של סופרים ומשוררים,שלא זכו עד עתה להיות חלק מן הקנון הספרותי
של עמנו.ולב חקק עצמו תרם ותורם רבות ליצירת לגיטימציה ליוצרים אלה
כדוגמת עזרא הבבלי.חבל רק שהוא יושב בגולת "המלאכים",ואינו יושב בקרבנו
וזוכה למעמד הראוי לו.
הגב להודעה זו

 

הבעת ספק בערך המחלט של דברי פרופ´ חקק.

11

פרופ´ לנדאו דב ( 2009-03-09 10:39:29 ) בתגובה לד"ר אביב עקרוני, ( 9 )



לדעתי יש להביע ספק בערך המחלט של דברי פרופ´ חקק. הוא לא התערה בארץ
אף לא בין אנשי החבורה הסמי-אנישמיים הדומים לו בעמדותיהם כלפי ארץ
ישראל והיהודים היושבים בה. בזמן שסמי מיכאל, בלפור והרצל חקק,
שלמה זמיר, אלי עמיר ואף הקיצוני מכולם, הלא הוא א"ב יהושע תפסו
מקום נכבד בעשיה הספרותית בארץ, נשאר לב חקק מאחור משתי סיבות. האחת
היא פסיחתו על שתי הסעיפים בין ארץ ישראל לגולת ארצות הברית. הוא היה
חסר סבלנות ולא היה מוכן לחכות עד שיבוא זמנו, ונהה אחרי ההצלחה הקלה
כמרצה לספרות עברית באמריקה. רבים וטובים הפסידו את עולמם בישראל
בגלל שלא ידעו לדבוק בה ולאחוז בסנסיניה בנסותם לעלות בתמר.

הסיבה השניה שהיה בעוכריו (ובעוכרי רבים אחרים)היתה הצטמצמותו בנושא
הסקטוריאלי של יהדות ספרד, בעיקר מבחינת הטרוניות על קיפוח (מכוון
וזדוני כביכול), ודבר זה הפך את כתיבתו לחד צדדי ולמגמתי, תכונות
שאינן הולמות לא את הכתיבה הביקורתית וודאי לא את השירה הלירית. בגין
גישה זו ובגלל שלא למד או לא הפנים את התפיסות התיאורטיות והעיוניות של
הספרות, הוא נשאר נעול על היסודות התמתיים של היצירה, ולא הקדיש
תשומת לב מספיקה לאספקטים האסטטיים, ואף לא השכיל להרחיב את יסודותיו
הלוקאליים, להקפים אוניוורסליים מזה ולהקפים רוחניים מדה.

ועם זה לאור הסגיו החמריים נראה לי שאין לו מה להתלונן. ואם בכל זאת
הוא חש עצמו מקופח, אין לו להלין אלא על עצמו ועל הדרך שבחר לעצמו
ביצירתו. לדעתי יש להצטער על שבזבז את כשרונותיו.

הגב להודעה זו

 

תיקון טעויות של המבקר

12

פרופ´ לנדאו דב לעורכי הפורום ( 2009-03-09 10:58:16 ) בתגובה לפרופ´ לנדאו דב, ( 11 )


פעמים שנופלות טעויות כתיב דקדוק וכו´ בדבריו של המבקר המבקש לתקן.
אחר שהטקסט נשלח שוב אין אפשרות לתקן את המעוות. מה בכל זאת אפשר לעשות
בענין דה?
הגב להודעה זו

 

מה עניין שמיטה להר סיני?

13

ד"ר יחזקאל רבינוביץ ( 2009-03-09 21:30:19 ) בתגובה לפרופ´ לנדאו דב לעורכי הפורום, ( 12 )

תגובתו של פרופ´ דב לנדאו אינה עניינית ואינה נובעת מהכרת הנושא עליו
הוא כותב. הכותב טוען שלדעתו "יש להביע ספק בערך המחלט של דברי פרופ´
חקק", אך במקום לציין על מה הוא מדבר ומהו הספק הוא פוצח בעניינים לא
ריליבנטיים לטענה שלו.

ההצלחה של להיות פרופ´ מן המניין באחת מהאוניברסיטאות הידועות ביותר
בארה"ב אינה "הצלחה קלה".

הטענה שפרופ´ חקק הצטמצם "בנושא הסקטוראלי של יהדות ספרד" אינה נכונה,
וממילא הטענה על טרוניות וכו´. לפרופ´ חקק פרסומים חשובים על דוד פוגל,
נתן זך, אברהם בן יצחק, נתן אלתרמן, יורם קניוק, יצחק בן נר, עגנון
ועוד. הטענה מעידה על הטוען ולא על מי שנטען כלפיו.

מניין לכותב מהם הישגיו החומריים של לב חקק? כיצד הם השתרבבו לטענות
הכותב? למה הוא מתכוון ב"אין לו מה להתלונן"? כיצד הוא גורר לשיח
את "הסגיו החמריים" של פרופ´ לב חקק? האין בטענה זו כדי להעיד על מה
שבאמת מטריד ומניע את פרופ´ לנדאו? האין בתגובה זו כדי ללמד על יחס
מתנשא, חסר בסיס, לא ענייני, צר עיין? התגובה אינה התייחסות עניינית
אלא ניסיון גס וחסר בסיס להתנשא. דברי הכותב מעידים עליו יותר משמעידים
על כל עניין אחר.
הגב להודעה זו

 

ועדיין לא השתכנעתי

15

לנדאו דב ( 2009-04-23 21:54:31 ) בתגובה לד"ר יחזקאל רבינוביץ, ( 13 )


יש שני סוגי הצלחות בתחום (הספרות העברית) של פרופ´ חקק. יש שהישיגו
השיגיהם בארץ תחילה (שלפי התנאים הנתונים קשה להשיגם כקריאת ים סוף),
ויש אחרים שכאן לא הצליחו ועל כן עזבו והשיגו שם מה שהישיגו. שם (בכל
העולם ואפילו באמריקה) הדבר קל הרבה יותר מסיבות אחדות. גודל המדינה,
רמת הידע של של הסביבה, שאפילו במקרים המוצלחים (ויש גם כאלה כמו
הולץ או אורי אלתר וכד´) אינה רמה של שפת אם. חברים רבים שלי שלא
עמדה להם סבלנותם לעבר את כל המסלול בארץ, נאלצו להסתפק בהרבה פחות.
בניגוד למורי ורבי יהודה רצבי, ובניגוד לידידי אפרים חזן, משה בר-אשר
והאחים התאומים חקק ואחרים שעשו את המסלול הקשה כאן בארץ ויכלו לו
בכבוד, הפרופ´ לב חקק עזב את הארץ והשיג מה שהשיג במרחקים והיום פיו
מלא טרוניות.
אני אישית סבור שאין הבדל ממשי בין ספרדי לאשכנזי ואין כ סיבה שיהיה
הבדל כזה. מי שמכיר את יהדות גליציה וקרפטו רוס יודע שגם שם היו
יהודים עשירים, משכילים, למדנים וגם עמי ארצות. מי שיצר את הרושם
המסולף שהספרדים הם ירודים, הם אנשים כמו הפרופ´ חקק ודוחקי הקץ של
לוחמי מורשת עדות המזרח. הם וכמה אשכנזים מתנשאים. שלולי התמיכה
בדעות אלו מצד הספרדים לא היו מוצאים פתחון פה כלל, והרי דוקא בארץ
היתה תקופה ארוכה שידם של הספרדים היתה על העליונה, הם היו בעלי
הזכויות, והם היו משכילי הארץ ושועיה. אם השתבש משהו בחיי הארץ, לא
הספרות יכלה לתקנו. התקון היה צריך לבוא מם החיים, והוא אכן בא כפי
שעינינו רואות היום.
הטענה שחקק לימד בחו"ל באוניברסיטה "יוקרית" שאין מגלים את שמו, וכן
ההכחשה של הסקטוריאליות אינם אלא זרית חול בעיניים. ספרו של הפרופ´
חקק "ירודים ונעלים" על תכנו ועל סגנונו הבכיני מדברים בעד עצמם
כמאה עדים. האם יש למישהו ספק למי הכוונה בירודים ולמי בנעלים? לטעמי
אין מקום למילים אלו בדיון בכלל, ואם הם מצויות בו, מותר לנו להסיק
מסקנות בהתאם.

הגב להודעה זו

 

לנדאו דב ומסכותיו

16

ד"ר יעקב לוי ( 2009-05-12 01:13:23 ) בתגובה ללנדאו דב, ( 15 )

אדוני,

לתומי ציפיתי שמי שמציין שהוא פרופ´, הוא אדם בעל כישורי כתיבה
מינימאליים, ויש לו כבוד ללשוננו ולקוראיה. אתה, לנדאו דב, "פרופ´"
(איזה?) חשוך שכותב על "הסגים"; על "קריאת ים סוף";
על "אוניברסיטה ,יוקרית´...שאין מגלים את שמו"; "כתיבתו...חד צדדי
ומגמתי". די בכך כדי לדעת מה אתה. אלו אינן טעויות בהדפסה.

אתה עני מהישגים אך נפוח, מתקשט באהבת הארץ והעם, אך כולך משטמה. שאלתי
והתברר לי ש"עמיתיך" - גם כאלה שאתה מזכיר - רואים בך אדם מוגבל ונלעג
שלא התבגר. בעקיפין אתה שר שיר הלל ל"מסלולך" בארץ, אך מה עשית בו?
הר "המסלול" שלך הוליד עכ-בר-מינן.

מדוע אתה מתיימר להגיב על "ספר תוכחות מוסר" שיצא לאור לפני כשנה, אבל
במקום זה אתה כותב בקנאה על "הסגיו החמריים" של לב חקק, ועל
ספרו "ירודים ונעלים", שיצא לפני כשלושים שנה? אתה סלפן, חסר יכולת
לכתוב בצורה שיטתית, אינך קורא, אינך מתעדכן, אתה מתקשט בכותרים של
ספרים שלא ראית, ובוודאי לא קראת. מה מכרסם אותך, אדון רברבן? כואב
שאיש ב"תחומך" לא שמע עליך?

נאחזת דווקא בפרופ´ ממוצא מזרחי, שאומרים לי שהוא איש נבון, נחמד,
חרוץ, בעל יכולות מופלאות, כולו אהבת העם והארץ והלשון שלנו. אתה כותב
על "כמה אשכנזים מתנשאים" ואינך מסוגל להבין שכתיבתך הפלצנית היא נפיחה
שמכריחה את המאזינים להימלט מפניך?

אין לך התבונה שתאפשר לך להבין את הבגרות, החכמה, העמל, התושייה,
הכשרונות, אהבת העם והארץ של מאות אלפי יהודי המזרח (ולא רק הם),
שנדדו בשלוש ארצות וידעו להקים חיים למופת. "מסלולך" הוא כאיין כנגד
מסלולם. תתפלא ללמוד עד כמה הם אוהבים את הארץ ומה הם עושים למענה.

המונח "נעלים" לא כוון אליך, לא יעלה על דעת איש שאתה "נעלה". בחיפוש
קצר גיליתי את הפרק העוסק בספרו של פרופ´ חקק "ירודים ונעלים" בספרו
של דרור משעני, שכתב לפני כשנתיים, בהיותו עורך מדור הספרים של "הארץ"
( "בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד"). הלוואי והיית מגיע לקרסולי
משעני.

הפעמונים מצלצלים, היגיע הזמן שרשעים מטופשים כמוך ירדו אל המים
האפלים. כל התמיכה בך לא עזרה: היית פרי רקוב. ירגז יום אחד הסער
ותיפול ארצה. לא היה טעם לחייך. עכשיו כבר מאוחר לשנות.

קראתי את "חסיד מול חוטאים: ספר התוכחות של עזרא הבבלי". תגלית נפלאה.
הינה כמה שורות של עזרא הבבלי שמתאימות לך: "בשווא ובשקר תתאזר//
ובגאון לבבך תתאכזר". "רוש דבריך שווא ותפל/ וכקורא בהרים תהיה
נופל". "איך לשונו הרע ידריכנו כתער הספר/ ופתאום ימות ויפול כחלל בתוך
הספר." "פיך יפצה הבל וסרחון/ וכל רעיך מנגדך יברחון." "פיך שווא ותפל
יפרוש/ ולשונך כנחש צפעוני יפרוש". "בלשונך הרע תשפוך דמים/ ולילה
ויומם לא תדמים". "עיניך לרע משוטטים/ ושנותיך הולכים
ומתמוטטים." "קולך כאוב יצפצף/ ובמרצפת אבנים תתרצף".
הגב להודעה זו