אתיופיה והמזרח התיכון / חגי ארליך

הופיע ב”מקור ראשון”.

אתיופיה היא הארץ האפריקנית המקורבת אלינו ביותר מבחינה תרבותית. ולמרות זאת יש עליה רק מעט מאוד חומר בעברית. החוקר חגי ארליך יצא לתקן את המעוות בספר מקיף על ההיסטוריה של אתיופיה שהוא בה בעת גם סובייקטיבי עד להדהים בכך שהחוקר אינו נמנע להכניס את עצמו לתיאור האירועים והאישים.

אין בנמצא מדינה אפריקנית שהיא קרובה יותר לישראל מכל בחינה אפשרית, תרבותית, גזעית ורגשית מאשר אתיופיה. אמנם מצרים קרובה יותר מבחינה גיאוגרפית אבל תרבותה של אתיופיה מבוססת על אגדות עבריות על שלמה המלך ו-מלכת שבא, האתיופים מאמינים שאצלם מוחזק ארון הברית הקדום של עם ישראל בכנסייה בעיר אקסום, וחלק מאוכלוסייתה של אתיופיה, ה”ביתא ישראל”, חיים כיום בישראל הן כאזרחים בני העם היהודי אבל מצטיירים גם כשגרירים של התרבות האתיופית. התרבות וההיסטוריה האתיופית מזכירות במידה מסוימת את ישראל בעיקר שניתן לראות בשתיהן איים המוקפים באוקיאנוס של מוסלמים ונאבקים תמיד על עצם קיומם התרבותי באזור עוין. לפיכך אין זה פלא שהאתיופים גילו אהדה והזדהות עם התרבות היהודית–עברית, בזמן שאצלנו הישראלים קיימת נכונות ועניין רב ללמוד מניסיונם ההיסטורי של האתיופים. אבל מי שמבקש למצוא ספרות העוסקת בכך מגלה להפתעתו כי מעטים הם הספרים שפורסמו בעברית על יהודי אתיופיה, “ביתא ישראל”, ועל אודות מסעם לארץ וחייהם כאן. באופן יחסי פורסם חומר דל ביותר על ארץ מוצאם אתיופיה עצמה, ההיסטוריה שלה ותרבותה. בעברית הופיעו רק ספרים אחדים יוצאי דופן בנושא זה, בודדים מבחינת ההתמקדות באתיופיה עצמה ללא קשר ל”ביתא ישראל”, ובראשם הספר המעולה, “הקיסר : נפילתו של רודן” של העיתונאי הפולני ריכרד קפושינסקי העוסק בנפילתו של קיסר אתיופיה האחרון היילה סלסיה, זה שאנשי כת הראסטאס שבג’מאיקה שהתפרסמו הודות לזמר בוב מארלי, העריצו אותו כאלוהים בזמן שבני ארצו גוועו ברעב. סופו שנחנק בכרית בידי יורשו האכזרי מנגיסתו היילה מריאם. להתחרות עם קפושינסקי שבכמה מילים מצליח לתאר עבור הקורא תמונה חיה עד להדהים של אתיופיה, כלל וכלל אינו משימה קלה (אם כי יש שהטילו ספק באמינות תיאורו של קפושינסקי את הארץ ואת הקיסר ואף תמהו עד כמה הספר שכביכול מתאר את אתיופיה היה למעשה אליגוריה לפולין הקומוניסטית …). כעת הצטרף לחבורה המצומצמת של הכותבים האלה החוקר הבולט של אתיופיה בישראל, חגי ארליך, והוא מנסה להטליא חורים ולשפר את המצב בספר חדש ומקיף שלא היה כמוהו בעברית (להוציא אולי את ספריו הקודמים של ארליך בנושא), “אתיופיה והמזרח התיכון:תרבות מצור ואלפיים שנות” שכבר בכותרו נרמז על ההקבלה בין אתיופיה וישראל. זהו רמז שמתבלט עוד בעטיפה עצמה שבה מופיעים סמליה של אתיופיה גור אריה יהודה ומגן דוד, ובתווך צלב. בספרו החדש מתאר ארליך לראשונה את תולדותיה של אתיופיה מימי קדם הלוטים באגדות צבעוניות וציוריות, דרך תקופת המעבר שלה לחיק הנצרות והיווצרות התרבות הראשונה שלה המתבטאת באמצעות שושלת שמלכה בעיר אקסום. שושלת שחוסלה לבסוף בידי מלכה מסתורית בשם יהודית, שאולי הייתה ממוצא יהודי (כך לדעת האתיופים, הנוצרים והיהודים), ולאחר מכן נשלטה בידי יוצאי שושלת הזאגווה שמנהיגה הבולט ביותר לליבלה ניסה להקים העתק של ירושלים בהרי אתיופיה. הסקירה מסתיימת בעליית שושלת הסולומונים שייחסו עצמם לבית שלמה ושלטו באתיופיה במשך מאות שנים. תשומת לב מיוחדת מקדיש ארליך למאה ה-19 שבמהלכה הוכיחה אתיופיה עצמה כמדינה האפריקנית היחידה שגברה על כוח אימפריאלי אירופי, על איטליה. היה זה בהנהגת מנהיג בן איכרים ממחוז טיגרה, ראס אלולה. ארליך הוא כנראה הראשון שכתב ביוגרפיה על חייו של אדם זה (ביוגרפיה, שכפי שהוא מציין בספרו, יש לה השפעה גדולה על בני טיגרה המודרניים השולטים כיום באתיופיה). החוקר עומד כאן על תופעה חשובה ביותר בתולדות אתיופיה, יכולתם גם של בני איכרים עניים להגיע לדרגות הבכירות ביותר תוך שמירה על הכללים הקיימים. באמצעות הקפדה על תהליך זה נשמרה אחדותה של הארץ לאורך מאות שנים, היות ולאנשים מוכשרים הייתה אפשרות להתקדם בתוך המערכת ההירארכית . אולם ניצחונה של אתיופיה על האירופים במאה ה-19 גם הביא עמו לביטחון מופרז מצד האתיופים ביכולת כוחותיהם ואף החריף את חוסר ניסיונם ללמוד לקחיהם וליישמם על מנת להתקדם.

היה זה תהליך שהסתיים לבסוף בנפילתם. ארליך ממשיך ומספר כיצד חזר מוסוליני מנהיג איטליה לנקום את נקמת ארצו שהובסה באתיופיה וכבש אותה למשך שנים אחדות וכך, הארץ האפריקנית היחידה שיכלה לאימפריאליזם האירופי במאה ה-19, הייתה גם המדינה האחרונה שנכבשה בידי אימפריאליזם זה, גם אם מדובר היה במספר מצומצם ביותר של שנים. מלכה של המדינה האפריקנית, היילה סלאסי, נמלט אז לארץ ישראל המנדטורית ושהה בה בירושלים שנים אחדות. פרק זה נתפש כיום כחרחור הגסיסה האחרון של הקולוניאליזם האירופי ששוב לא יוכל לחזור ולהשתלט על מדינות באפריקה כמי שעושה שם בביתו. אולם גאוותם העצמית של האתיופים נפגעה מאוד מאחר שהם שוחררו לא בכוחות עצמם אלא בידי הבריטים שאחד ממפקדיהם הנערצים היה מוכר היטב מפלשתינה, אורד וינגייט.

הקיסר האל

לאחר ששוחררה אתיופיה מעול לחיצת המגף האיטלקי שלט בה היילה סלאסי במשך שנים רבות. מישטרו היה מושחת ומדכא. מכאן שתמוהה העובדה כי בו בזמן נחשב השליט בג’מאיקה הרחוקה בידי אנשי כת הרגאיי כאל ללא סיבה טובה, פרט לכך שראו בו סמל לעוצמה שחורה היילה סלאסי עצמו למרות שהיה נוצרי מאמין נמנע מלהכחיש את ממד אלוהותו גם כשביקר בג’מאיקה ונתקבל על-ידי אלפי נלהבים מעריצים שזעקו לאלוהות נשגבה זאת.

“עושה צרות מקצועי”

כידוע, כל זה השתנה ב-1974 עם בוא המהפכה של הקצינים הצעירים שבראשה עמד מנגיסתו, הקצין נמוך הקומה והאכזר (ארליך מביא ציטוט מישראלי שהכיר אותו בצעירותו כ”עושה צרות מקצועי”, ציטוט שאומר גם משהו על הדרך בה ארליך עצמו רואה אותו). מהפכה זו שמה קץ לשלטון היחיד של היילה סלאסי ועל פי השמועה (שמנגיסטו מכחיש) הוא זה שחנק במו ידיו את הקיסר, ומיד לאחר חיסולו הפך את אתיופיה לפרובינציה קומוניסטית ושלט בה ביד אכזרית במשך 17 שנה. כפי שאמר עליו שייח מוסלמי: “מי שהזיל דמעות תחת היילה סלאסי תחת מנגיסתו הגיר דם”.

אלא שכל האידיאולוגיה הקומוניסטית הריכוזית והרצחנות של מנגיסתו לא יכלו להתמודד עם הבצורת והרעב באתיופיה ולבסוף כנראה בעזרת המנהיג הסובייטי מיכאיל גורבצ’וב סולק מנגיסטו מאתיופיה בידי מנהיגה הנוכחי מילס זינאווי שעמד בראש מרד במחוז טיגרה, ובכך שיתף פעולה עם מורדים מאריתריאה שראו בעצמם מדינה נפרדת מאתיופיה.

מילס זינאוויי

זינאווי היעיל שולט באתיופיה מ-1991 (17 שנה בעת כתיבת שורות אלו הן פרק זמן מקביל במדויק לזמן שלטונו של מנגיסתו. אמנם נכון ליולי 2008 לא נראה סימן שהוא עומד לעזוב את השלטון בקרוב). זינאווי מתגלה גם כמנהיג מוכשר ויעיל יותר ממנגיסתו, אם כי קיימים חילוקי דעות עמוקים – עד כמה. היום זינאווי ובני טיגרה משליטים ומבססים באתיופיה משטר חדש שונה מזה של היילה סלאסי ומנגיסטו. זהו משטר השם דגש על ביזור ופלורליזם ולא על ריכוז כפי שהיה המקובל כאשר האמאהרים שלטו באתיופיה.

האתיופים והישראלים

ארליך מראה עד כמה נמצא לדעתו דמיון בין האתיופים והישראלים בכך שכלפיהם יש יחס אמביוולנטי מצד האסלאם שמחד זוכר את המסופר שמלך אתיופיה נתן למוחמד מקלט כשנרדף, ומצד שני רואה באתיופים את הגרועים באויבים שיכבשו בעתיד את הכאבה וינסו להשמידה (חשש המתבסס על ניסיון כיבוש אמיתי של מכה שהתרחש במאה השישית לספירה). אכן גם האסלאם שם דגש על כך שהקיסר האתיופי הוא יהודי למחצה (מאחר שהוא צאצא של שלמה המלך). יחס אמביוולנטי זה שמזכיר את היחס ליהודים שולט כהיום בעולם האסלאם כשאנשי אל קאידה כמובן רואים באתיופים את הגרועים באויביהם, מאחר והם ממלאים תפקיד מרכזי במאבק נגד האסלאם הקיצוני המאיים להשתלט על שכנתה של אתיופיה, סומאליה. במערב מצד שני מתעצם מיתוס אחר שפעם היה משמעותי לגבי אתיופיה. על-פי מיתוס זה של פרסטר, הסיפור העוסק בג’ון המלך הנוצרי האדיר אי-שם במזרח שהחל כבדיה הודבק לבסוף לאתיופים שנמצאו כמתאימים במידה מסוימת לסיפור. הללו אכן מתגלים היום כבעלי ברית נאמנים במאבק נגד הטרור האסלאמי.

חגי ארליך והאתיופים

“במאי 1991 השתלבה הדרמה הפנים אתיופית בזאת היהודית-הישראלית כוחות המורדים צרו על הבירה מכל עבר. מנגיסתו ניסה לעודד את חייליו והתפאר שהוא יוליכם לניצחון נוסח סטלינגרד. בתווך, בלב זירת הקרב הצפוי, המתינו חשופים אלפי ביתא ישראל. אורי לובראני וישראלים נוספים נשאו ונתנו עם אנשי מנגיסתו על הצלת היהודים. צה”ל והמוסד ושאר זרועותיה של ישראל התכוננו לאחד המבצעים הנועזים ביותר –חילוץ יהודי אתיופיה מלועו של הר הגעש המאיים הזה. בעקיפין ,שותפתי באווירת אי הוודאות. נקראתי אל מי שההחלטה בידיו הוא ניגש היישר אל שאלת המפתח: האם יתחולל קרב על אדיס אבבא? היילחם מנגיסתו? האם יברח” ניסיונותיי מלחמוק מתשובה לא הועילו . “בלשכתו של מנגיסתו ,ממול לשולחנו ” עניתי לבסוף” תלוי ציור של הקיסר תאודורוס היורה ברקתו כדי לא ליפול בשבי הבריטים. מנגיסתו שב ולעג להיילה סלאסה על כי ברח לאנגליה ולא נהרג בקרב מול צבא מוסוליני. הוא ילחם”. טעיתי למרבה המזל הרודן הנועז בחר לשמור על עורו נמלט ומצא מקלט בזימבבוה.” (אתיופיה והמזרח התיכון ע’250-251 )

מבחינות מסוימות ספר זה על הארץ האפריקנית האקזוטית הוא גם ספר אישי עד להדהים. קשה למצוא ספרים רבים שבהם מספר הכותב על ההשפעה שהייתה לספריו על לוחמי מחתרת ועל מפגשיו השונים עם מנהיגים אתיופיים כמו במקרה של ארליך. גם קשה להיזכר בספר אחר שבו חוקר מודה בפה מלא כיצד באחת התחזיות המונומנטאליות ביותר שהיה עליו לחזות בימי חייו, התמקד בשאלה האם מנגיסתו שליט אתיופיה ילחם עד הסוף במורדים שקמו עליו או שיעדיף להימלט על נפשו. ארליך האמין שמנגיסתו יעדיף לתקוע כדור בראשו ולא לברוח . אך הוא גילה כי לחלוטין טעה בתחזיתו. מנגיסתו נמלט וחי עד היום בזימבבווה של רודן אחר, מוגבה, שבה לפי השמועות הוא מייעץ לרודן וחי באושר ובעושר כשהוא חומק מנסיונות התנקשות פה ושם , למרות שבאתיופיה עצמה נגזר דינו למוות בידי בית המשפט.

איש הספר

מעניינות המחמאות המורעפות על השליט הנוכחי של אתיופיה מילס זינאווי שארליך מתלהב מרוחב ידיעותיו מאחר שהוא קורא הכל וניתן לתמוה עד כמה הוא כבש את ארליך באהדה המופגנת שהוא מראה ליצירותיו בהשוואה למנגיסתו שגירש את היועצים הישראליים שלו. וכך מתאר אותו ארליך:

“מלס הקשיב היטב. צעיר ממני בארבע עשרה שנה נדמה היה לרגע לאחד מתלמידי באוניברסיטה. ואולם משפתח בהרצאתו שלו התפוגגה באחת דמות התלמיד, לצד היותו לוחם גרילה נועז נודע כבר אז כאיש ספר. מלס קורא הכול ,סיפרו לי, וכך גם נוכחתי מאז…” ( ע’ 257).

ארליך ככל הנראה נכבש בידי אישיותו של זינאוי. וכך נשאלת השאלה עד’ כמה ההערכה שלו של אישיותו ושל תפקודו היא אובייקטיבית. אגב, אין זה ברור מהספר אם מנגיסתו נפגש אישית עם ארליך כפי שטרח זינאווי לעשות.

אולי אם גם היה הוא נפגש עם ארליך הייתה דעתו של ארליך עליו טובה יותר מאשר “עושה צרות מקצועי “? כך שאין לראות בספר זה יצירה אובייקטיבית לחלוטין אלא כזאת שהיוצר-חוקר אינו מהסס לשבץ עצמו בהיסטוריה שהוא מתאר ובמקרה נדיר למדי אף משפיע עליה בצורה כלשהי באמצעות מחקריו והיצירות שכתב ושהייתה להן השפעה על גיבוש רעיונותיהם של בני טיגרה המורדים, אלה שהשתלטו על אתיופיה ובראשם זינאווי.

אתיופיה היום היא מעין כפילה של ישראל בודדה בעולם מוסלמי עוין המקיף אותה. גם בגלל סיבה זו וגם ומאחר ובקרבנו חיה כיום קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה, יש הרבה מה ללמוד ממנה וספרו של ארליך משמש הקדמה טובה ומקיפה מאוד אף שהיא סובייקטיבית בראייתה את תולדות הארץ שידועה פחות מדי במקומותינו, אבל יש לה השפעה מסוימת שאין להגזים בחשיבותה הניכרת פה ושם באיזור כולו וגם אצלנו.

נספח : רשימת ספרים בעברית על אתיופיה .

להלן הרשימה מקיפה על יצירות ספרות יפה ועיון שהופיעו בעברית על אתיופיה .הרשימה כוללת גם ספרים שהופיעו על יהודי אתיופיה אך השתדלתי להכניס רק ספרים שעוסקים ביהודי אתיופיה באתיופיה עצמה ולא כאלה שעוסקים בהם לאחר עלייתם למדינת ישראל.

א.ספרי עיון על אתיופיה

פ. גוריליק ( סידר וערך ) חבש ומלחמה. תל אביב ; (יפו :דפוס האור-אל-נור),1935

אהרון זאב אשכולי חבש העם הארץ, התרבות, דברי-הימים, השלטון, הפוליטיקה. סקירה . ירושלים יסודות תרצ”ו (הסקירה הזאת היא משך של פיליטונים שנתפרסמו תחלה בעתון “דבר” …” -מתוך ההקדמה )

בן ציון פורמן חבש. הוצאת המחבר .תרצ”ו.אברהם עקביה עם וינגיט בחבש / דברי הקדמה – דוד הכהן תל אביב : עם עובד, תש”ד.

נתן שחם מסע לארץ כוש /סיפר נתן שחם ; ציר שמואל כץ,מסדה 1962. ספר מסע באתיופיה.

אלן מורהד הנילוס הכחול / מאנגלית: זיוי שורר.– תל-אביב :ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור,1963- תשכ”דמשה יחזקאל עמדת בריטניה בסכסוך איטליה-חבש והשלכותיה. דיסרטציה (מ.א.) – המחלקה להיסטוריה כללית אוניברסיטת בר-אילן, תשל”ה

תמר גולן שחור-לבן, לבן-שחור :ראשי פרקים באפריקה של ימינו תל-אביב :משרד הבטחון,תשמ”ו

יורם פרי חזיתות שחרור בקרן אפריקה: ה”אורומו” וה”תיגרה” – רקע, אידאולוגיה ואמצעים… דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת תל-אביב, 1987 גליה (צבר) פרידמן שאלת הלאומים, הגיבוש הלאומי והזהות האתיופית : אתיופיה שלאחר המהפיכה על רקע הנסיון ההסטורי-אימפריאלי / . עבודת גמר (מ.א.) — האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ”ח

גליה צבר פרידמן מדיניות הפיתוח באתיופיה שלאחר המהפיכה 1974-1988 : חזון מול מציאות.אונ’ תל אביב 1989רישרד קפושינסקי הקיסר : נפילתו של רודן מפולנית – יורם ברונובסקי. ,זמורה ביתן ,1989 . הספר הטוב בהיותר בעברית על אתיופיה. על ימיו האחרונים של היילה סלאסי.

צדוק מגל חצי קילומטר מגן-עדן :רשמי מסעות מוטיבים -דביר כצמן, , 1995. ( רשמי מסע באתיופיה )

חגי ארליך אתיופיה –קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה האוניברסיטה הפתוחה. 1998 . חגי ארליך, הגר סלמון, סטיב קפלן; אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשס”ג 2003.

חגי ארליך אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות הוצאת האוניברסיטה הפתוחה , 2008 .

ב. ספרות יפה על אתיופיה

הנרי ריידר הגרד טבעת מלכת שבא ; עברית: ג. אריוך הוצאת כתר ,1979. ,סיעפורה של משלחת המגלה במקום נידח באתיופיה גזע אבוד של יהודים אתיופיים.

אדגר רייס בוראוז ( .tarzan lord of the jungle (1928-יצא לאור בעברית בשני כרכים תחת השמות “טרזן והבדווים” (חלק א’ ) ,1950, ו”טרזן המציל” (חלק ב’) 1950, תרגום ועיבוד ג’ בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני. טרזן מגלה באתיופיה עמק אבוד שבו שוכנות שתי ערים של לוחמים צלבניים מימי ריצ’רד לב ארי הנלחמים בינם.

אדגר רייס בוראוז tarzan triumpant (1932 -תורגם תחת השם “טרזן המנצח ושודדי ההרים” , תרגם ועיבד בן אריה (אוריאל אופק) הוצאת “דעת” תש”א 1940.טרזן מגלה באתיופיה עיר אבודה של נוצרים קדומים.

אנונימי “טרזן וקיסר חבש ” חוברת בסדרת “עלילות טרזן” מספר 28 . הוצאת דפוס מל”ן 1960? סיפור מאת סופר ישראלי שבו טרזן פוגש את הקיסר היילה סלאסי .

אנונימי (זאב גלילי) דן טרזן ואוצרות המלך שלמה. שהופיע ב1960 – הסוכן הישראלי דן מוקד דן טרזן יוצא לבקר את השבט האבוד של הפלאשים (המתוארים כשבט אבוד הדומה לזה שבספרי טרזן) וממלכם נודע לו שהם שומרים על אוצרות שלמה עד ש”יקום בית המקדש השלישי”. דן משכנע את הפלשים שהגיע הזמן להעביר את האוצרות לישראל, מחסל סוכנים ירדניים שבאו לגנוב את האוצרות ומעבירם בחזרה לישראל.

“ברט ויטפורד” תיק סודי ביותר. ב”תרגום ” א. בן מרדכי. (כאן יש טעות בייחוס. הספר הוא למעשה של אריה קרישק ) 1978 הוצאת רמדור 1978 . ספר בסדרת “איש הקראטה פטריק קים” שבו מספר הסוכן החשאי מסוקס האצבעות בגוף ראשון על מסעו במדבר הדאנקיל באתיופיה.

ורה פורסברג גנט, הילדה מאתיופיה תמונות: חנה ריבקין-בריק. עברית: מירה מאיר ספריית הפועלים 1978

ספר לילדים . גנט חיה באתיופיה שבאפריקה. פירוש שמה הוא גן – עדן באמהרית, שפתה. כמו כולם באתיופיה, ובמיוחד הילדים הוא אוהבת לרכוב על סוסים.

ז’אן-קריסטוף רופן מלחמות אבודות / מצרפתית: שלומית הנדלסמן תל אביב :כנרת, 2002 הראשון משני ספריו של רופין על אתיופיה שתורגמו לעברית.

נגה מולקיה האל שהוליד תן / מאנגלית: אירית מילר .כינרת 2004 . …פולקלור אפריקני …על רקע המאבקים האתניים-מעמדיים באפריקה הטרום-קולוניאלית. פרק ראשון מהספר

נגה מוזלקיה רשימות מבטן הצבוע : זיכרונות מילדותי באתיופיה / נגה מזלקיה ; מאנגלית – חני ברקת. אור יהודה : כנרת, תשס”ד 2004. – ביקורת על “רשימות מבטן הצבוע”

רוזנבלום, רונן מים אסורים / תל-אביב :דבי אופקים,2004 רומן מסע בדרום מערב אתיופיה

ז’ן כריסטוף רופין החבשי סיפור מסעותיו המופלאים של ז’אן-באטיסט פונסה, שגרירו של קיסר חבש אצל הוד מלכותו לואי הארבעה-עשר מצרפתית: שלומית הנדלסמן ,כנרת 2005 מאמר ביקורת על הספר

מרינה גרוסלרנר חלומות ראווה תל-אביב :משכל,[תשס”ז] 2007 – ספר על נערים ישראליים שכולל סיפורים על המלכה האתיופית מימי הביניים יהודית.

ג. ספרות של אתיופים ושל יהודי אתיופיה .

מספורי חבש וסודאן : ספורים לבני הנעורים /עברית: אסתר זמירי, תל-אביב : עידית, תשיט .

בן-דור,שושנה עורך סיפורים מפי יהודי אתיופיה.ירושלים :משרד החינוך – מחלקה לחנוך מבוגרים,תשמ”ו.

סיפורי ביתא ישראל :ששים סיפורים וסיפור מפי יהודי אתיופיה /תרגם מאמהרית: מרדכי וורמברנד. עריכה מדעית: דב נוי לוד :מכון הברמן למחקרי ספרות,תש”ן, 1990

תרת תרת :סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה /עריכה: תמר אלכסנדר, עמלה עינת; יעוץ: רחמים אלעזר; [איסוף ותעוד: רחמים אלעז , תל-אביב :משכל,1996

מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה / בחירת הסיפורים ועיבודם: יעל זהבי, מירי ורון, ייעוץ וכתיבת הסיפורים באמהרית: ירגה ארטה תל-אביב :מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, היחידה להוראה מותאמת,תש”ס, 2000

ד. ספרים על תולדות יהודי אתיופיה באתיופיה

יעקב פיטלוביץ, מסע אל הפלשים / עברית: מ. וורמברנדתל-אביב :דביר,תשי”ט.

אהרן זאב אשכולי ספר הפלשים: יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם / ירושלים :בסיוע מוסד הרב קוק,תש”גספר ראשון בסדרה “כתות ושבטים: טכסטים ומחקרים לתולדות נדחי ישראל” מאת המחבר .

ראוובן קשאני,הפלשים : קורות, מסורות ומנהגים ירושלים :דפוס “הר-ציון”,תשל”ו

מנחם ולדמן אתיופיה :עדת “ביתא ישראל” ירושלים :ג’וינט ישראל,תשמ”ה 1985

מנחם ולדמן ולדמן, מנחם מעבר לנהרי כוש : יהודי אתיופיה והעם היהודי[תל אביב] :משרד הבטחון – ההוצאה לאור,תשמ”ט, 1989מנחם ולדמן מאתיופיה לירושלים :יהודי אתיופיה בעת החדשה : מבחר תעודות ומקורות ירושלים :משרד החינוך והתרבות – מינהל התרבות – האגף לתרבות תורנית,תשנ”ב

אתיופיה /עורכת: הגר סלמון ירושלים :משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח,תשס”ח,2008

ספרות יפה על יהודי אתיופיה

זליג שכנוביץ בן הפלשים :ספור /ז’ שכנוביץ ; עברית – א”מ דף [=מאיר צבי פרוש].– בני ברק :נצח,(תשכ”ד).שלמה הפלשי: סיפור שהופיע בגרמנית ב1923בשם “שלמה הפלשי” שתורגם לעברית בידי מ”צ פרוש בשם “בן הפלשים” ועוסק בנדודי צעיר פלשי המתלבט עולה לבסוף לארץ ישראל ונופל על הגנת הכותל.

דורית אורגד שבועת האדרה (איורים אבי כץ , הקיבוץ המאוחד, 1988)הספר הקלאסי בעברית על מסעם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל.

אומרי טגאמלק אברה אסתרי / ידיעות אחרונות 2007 . רומן אוטוביוגרפי על חיי משפחה יהודית באתיופיה עלייתה וחייה בישראל. – דניאלה ספיר על “אסתרי” אריק גלסנר על “אסתרי ” דורון קורן על “אסתרי” נורית על אסתרי

קומיקס בעברית על אתיופיה

דני פלנט “מאפריקה ועד שארם עד שייך” סיפור שפורסם בשבועון “הארץ שלנו” ב-1958. זהו סיפורו של יהודי מאתיופיה שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שב שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה שגיבורו הואבן אתיופיה .והוא מעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטי הג’ונגל

שמואל לביא בדרך אל היעד :ספור מתח בהמשכים /ציורים: דוד ביכמן בני-ברק :דבש,תשנ”ד, 1994

200 נערים יהודים באתיופיה מוחזקים בידי המיסיון המורמוני

אלי אשד כותב אלימלך אדגה מאייר המלכה יהודית הופיע בהמשכים בכתב העת “קו האופק” גליונות 27 ואילך עלילות מלכה יהודית באתיופיה בימי הביניים

אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות אתיופיה והמזרח התיכון דיון על התוכנית בפורום אתיופים ברשת פרטים על ארליך אתיופיה נצרות איסלאם ויהדות חגי ארליך על העלייה הראשונה של יהודי אתיופיה ארליך על מנוחתו האחרונה של ארי יהודה היילה סלאסי ספר של ארליך על המנהיג האתיופי ראס אלולה ארליך על המאבק על אריתריאה שליטי אתיופיה בעשורים האחרונים היילה סלאסי מנגיסתו מילס זינאוי האסיר מסיירה ליאון המלכה יהודית: סיפורה של מלכה אתיופית בימי הביניים יהודי אתיופיה ואנחנו שודדי ארון הברית העבדים של יהודי אתיופיה מאתיופיה ועד לכפר בתיההמסע המופלא אל הכוהן יוחנן : פרק בהיסטוריה (הדמיונית) של אתיופיה