אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יידיש: משהו על ספרות ילדים


עדינה בר-אל's picture

בילדותי התייחסו רבים מן ה"צברים" ליידיש כאל שפה גלותית, שפה של זקנים. בנעוריי החלה התפייסות מה. ואני זוכרת לילות של שמירה בהיאחזות הנח"ל עם אחד מחברי הגרעין שלי, כשאנו מתרגלים... מילים וביטויים ביידיש. במשך כל השנים קיבלה היידיש מקום מכובד בעיקר בתחום ההומור, ועל בדיחות רבות היו אומרים, כידוע, ש"ביידיש זה נשמע יותר טוב".היום החזרה ליידיש וללדינו קיבלה לגיטימציה בשם מגמת ה"רב-תרבותיות" שהחליפה את מגמת "כור ההיתוך" במחוזותינו. יש פקולטות ליידיש באוניברסיטאות והמחקר פורח; יש חוגים למבוגרים שזוכרים בנוסטלגיה את הוריהם מדברים ביידיש, "כדי שהילדים לא יבינו"; ויש גם לימוד יידיש בבתי-ספר תיכון. אני מבקשת להפנות את הזרקור לספרות הילדים בשפה זו.

מסתבר שהספרות המודרנית לילדים ביידיש החלה לפרוח בראשית המאה העשרים. זאת במקביל לצמיחת מוסדות חינוך, אשר הונהגה בהם יידיש כשפת הוראה. במחצית ראשונה של מאה זו יצאו לאור במזרח אירופה ובאמריקה ספרי לימוד ביידיש, מקראות, וכן סדרות של ספרונים לילדים, שבהם נדפסו יצירות ספרות במקור ובתרגום. חלק ניכר מספרות הילדים ביידיש הופץ לראשונה באמצעות עיתוני ילדים, שנערכו על ידי מורים וסופרים. בספרים ובעיתונים אלו ניתן למצוא יצירות ספרות במגוון ז'אנרים, לגילים שונים. החל משירי משחק וספירה לפעוטות, דרך סיפורים על בעלי חיים, חברים והווי בית הספר לילדים ועד סיפורי עם ורשמי מסע לנוער.

חופשיים מן החדר - לג בעומר

ספרות הילדים ביידיש כללה יצירות מקור, עיבוד ותרגום. יצירות של מנדלי מוכר ספרים ושל שלום עליכם עובדו, קוצרו ונתפרסמו בספרונים לילדים. י.ל.פרץ כתב סיפורים ושירים רבים לילדים וכן עיבד אגדות. אלו נתפרסמו בחייו וגם לאחר מותו במשך שנים רבות.מבין הסופרים לילדים בברית המועצות יש לציין את לייב קוויטקוֹ (1890 - 1952). סופר, משורר ועורך יליד אוקראינה. הוא כתב הרבה מאוד לילדים. למעלה מ – 56 ספרים שלו נדפסו בברית-המועצות. יצירותיו ביידיש תורגמו לרוסית ולשפות אחרות ושיריו הולחנו. סופר ומשורר אחר יליד אוקראינה הוא איציק קיפּניס (1896 - 1974). הוא כתב ברוסית ובעברית, פרסם ספרים רבים, הן מקוריים שלו והן מעובדים ומתורגמים. איציק קיפניס היה דודו, אחי אביו, של לוין קיפניס, חלוץ ספרות הילדים לגיל הרך בארצנו. [על קרבה זו סיפרה לי ציונה קיפניס, כלתו של לוין].יוצרת פורייה לילדים בפולין היתה קדיה מולודובסקי (1894 - 1975),ילידת קארטוז-בְּרֶזֶה בפולין. קדיה היתה גננת ומורה בוורשה ובאודסה. בשנת 1935 הגרה לאמריקה. מספריה: מעשהלך" [סיפורים] (ורשה 1931); "שיכעלעך" [נעליים] (ורשה 1931); "דזשיקע גאס" [רחוב דְז'יקה] (ורשה 1933).ספרות הילדים ביידיש התעשרה בעיבודים ובתרגומים של יצירות משפות אחרות. ראוי לציין את העיבודים של אליעזר שינדלער (1892 – 1957) לאגדות של עמים שונים, שנדפסו בסדרה של 15 ספרונים בהוצאתו של העורך והמחנך שלמה באסטומסקי בווילנה. שירים של המשוררים צ'וקובסקי ומהרשק תורגמו מרוסית ליידיש ונדפסו בעיקר בעיתוני הילדים. הספרון "פייוול דער גרויסער און פייוול דער קליינער" [פייבל הגדול ופייבל הקטן], בעיבודו של מרדכי בן עמי, הוא ראשון התרגומים של אנדרסן ליידיש. הוא יצא לאור בשנת 1904 כתוספת לעיתון "דער פריינד" [החבר] הפרטסבורגי לקראת פורים. מהדורה נוספת יצאה בווילנה 1913, בסדרה "פאַר אונדזערע קינדער" [עבור ילדינו]. יוצרת נוספת שהעשירה את ספרות הילדים ביידיש, בעיקר בעיבוד ותרגום ספרי ילדים קלאסיים, היא הלנה חַצְקֶלֶס (1882 - 1973). מורה, סופרת, מתרגמת ועורכת עיתון לילדים בשם "קינדערבלאט" [עיתון ילדים] (קובנה 1931 – 1939). חצקלס תרגמה סיפורי מסע של סווין הדין הנוסע השבדי, וספרים קלאסיים לילדים, ביניהם: "די זילבערנע גליטשערס" [מחליקי הכסף] של מרי מייפס-דודג' האמריקאית וסדרת הספרים של ליוסי פרקינס על תאומים בארצות שונות. באמריקה כתבו ביידיש סופרים ומשוררים שהיגרו ממזרח אירופה. ביניהם: מאני לייב ( 1883 – 1953); אברהם רייזן (1876 – 1953); רבקה גאלין (1890 – 1835); איידה מאזה (1893 – 1962)¬. בארגנטינה פעלו בתחום זה שמואל צסלר (1904 – 1982), [ספר עם אוסף משיריו לילדים עומד לצאת לאור בעריכתי], שניאור וסרמן (1899 – 1982) ואחרים.יקצר המצע מלהזכיר את כל יוצרי ספרות הילדים ביידיש, את הז'אנרים שהשתמשו בהם ואת הנושאים עליהם כתבו. סקירות מפורטות מופיעות בספרי: בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918 – 1939, ירושלים 2006. להלן כמה דוגמאות, הלקוחות מספרי זה בצירוף תרגומים לעברית, מתוך ידיעה ברורה והתנצלות מראש שאכן ביידיש המקור יותר טוב.

שיר של י.ל. פרץ לגיל הרך בשם "קעלבעלע" [עגלה קטנה], מתחיל במילים: אַ קעלבעלע פאַרמאָג איך –/מע-מע-! מע-מע!/ ס'קעלבל אויף די אַקסל טראָג איך – מע-מע-מע!/ צום מאַרק דערמיט טו איך לויפן,/ כ'וויל דאָס קלעבעלע פאַרקויפן […] (196, 164). [יש לי עֶגלה קטנה - / מֶה-מֶה! מֶה-מֶה! / על כתפי אותה אֶשֹא / מֶה-מֶה! מֶה-מֶה! / אל השוק ארוץ איתה / אני רוצה למכור אותה]

שער-עיתון-ילדים---וילנה.

שיר נוסף לקטנים הוא "הינדעלע קוואָקע" [תרנגולונֶת מקרקרונונֶת ] של נחום וייסמן. בשיר העליז, עם מצלול עשיר, ניתן לקורא הצעיר מידע על התרנגולת, וזאת במקצב מהיר של אנפסט:הינדעלע קוואָקעגלעייגט האָט אַן אייאונטערן בעטלאין קוישל מיט היי…הינדעלע קוואָקע,דיין שנאָבל איז געל;כ'וועל פאַר דיר קויפןאַ זעקעלע מעל…הינדעלע קוואָקע,פעדערלעך ווייס;זע זיך ניט גליטשןאין דרויסן אויף אייז!הינדעלע, הינדעלע,אַ טענצעלע גיי –וועסטו אויך מאָרגןמיר לייגן אַן איי?תרנגולונת מקרקרונונתהטילה ביצהמתחת למיטהבתוך חציר, בסלסלה.תרנגולונת מקרקרונונתהמקור שלך צהבהבאקנה עבורך במיוחדשק קטן של קמח צח.תרנגולונת מקרקרונונתנוצות לבנבנות על כל הגוף היזהרי נא פן תחליקיעל הקרח שבחוץ.תרנגולונת מקרקרונתלכי לרקוד ריקוד קטן.האם גם מחר תטילי בשביליביצה בצבע לבנבן?

שער-עיתון-ילדים---ורשה.

בימינו יש מודעות רבה לנושא הביבליותרפיה, כלומר טיפול בבעיות באמצעות הספרות. בין הבעיות הנפוצות: חרדות של ילדים והתמודדות עם יצירי דמיון כגון מכשפות, מפלצות, ענקים. גם נושא זה ניתן למצוא בספרות הילדים ביידיש בתחילת המאה שעברה. הנה שיר של א. חַסין שנקרא "אויף קאַטאָוועס" [בצחוק] איינס, צווי, דריי פיר –כ'האָב אַ מעשֹהלע פאַר דיר;ס'איז אַ מעשֹהלע אַ שיינס,ניט קיין גרויס און ניט קיין קליינס.הער: – געגאַנגען איז אַמאָלאויף אַ באַרג און אין אַ טאָל,דורך אַ פעלד און דורך אַ וואַלד –ווער און וואָס? – וואַרט… אָט אָ באַלד…יאָ… געווען איז דאָס אַ ריז,שרעקלעך גרויס און זייער מיאוס:לאַנגע ציין און אַזאַ לאַנגע נאָז…און אַ מויל – ניטאָ קיין מאָס!שפּאַנט ער זיך אַזוי, דער ריזמיט די גרויסע-גרויסע פיס.קומט אים אָן אַנטקעגן… – ווער? – כאַ, כאַ, כאַ – איך ווייס ניט מער!..ניט געהערט און ניט געזען – דאָס איז בלויז אַ שפּאַס געווען…איינס, צוויי, דריי, פיר –כ'האָב זיך נאָר געשפּילט מיט דיר[אחת, שתיים, שלוש, ארבע,סיפורון לי בשבילך.מה יפה הסיפורון.לא גדול ולא קטון.שמע - פעם מישהו הלך...על גבעה, בתוך בקעהדרך שדות, דרך יערותמי ומה? חַכֶּה דקה.כן... זה היה ענק,מכוער וגדול עד אימהאפו ארוך, שיניו ארוכותופיו - ממש ללא מידה.הענק צעד לו כך,ורגליו גדולות גדולות.ומולו מגיח - מי?איני יודע, חי, חי, חי.לא נשמע ולא נראָהזוהי רק מהתלה...אחת, שתיים, שלוש, ארבע...רק שיחקתי קצת אתך...]שיר זה הוא אחד מן היצירות לילדים ביידיש שהיו ספרות במיטבה הן מבחינת התכנים והן מבחינת הצורות. הוא משלב יסודות סגנוניים ותוכניים שמתאימים לילדים: משחקי מילים, ספירה, חריזה, מצלול עשיר, פתיחה נוסחאית, מקצב עליז עם משקל טְרוֹכֵי ועוד. מבחינת הנושאים יש שילוב של דמיון, הומור וגם עזרה ביבליותרפית. יש אפשרות לקורא הצעיר לעבור תהליך של קתארזיס, באשר השיר מתאר ענק, שנראה איום, אך בסוף מסתבר ש"דאָס איז בלויז אַ שפּאַס געווען…" [זו היתה רק מהתלה.] באמצע התהליך יש הגברת המתח, על ידי ההפסקות והשאלות הרטוריות. גם הפנייה הישירה לילד תורמת לו ביטחון, באשר המספר המבוגר, כאילו שותף עמו לחוויה.בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיכו בגטאות בפולין ליצור ספרות ועיתונות ביידיש, ופרסמו אותן במחתרת. דוגמא בולטת בתחום ספרות הילדים ביידיש הוא המורה, הסופר והמשורר הדו-לשוני מלודז' יצחק קצנלסון (1885 – 1944), ששהה בזמן המלחמה בגטו ורשה. הוא המשיך לכתוב ביידיש ובעברית בגטו, ואף תרגם מיצירותיו העבריות לילדים ליידיש עבור ילדי הגטו.

בברית המועצות, לאחר סיפוח השטחים מפולין בשנת 1939, המשיכו להופיע פרסומים ביידיש. אך לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות בשנת 1941, נפסקה שם כמעט כליל המו"לות ביידיש.ביבשת אמריקה - הן בארצות הברית והן בארגנטינה - המשיכו לאחר מלחמת העולם השנייה לכתוב לילדים ולנוער ביידיש ולהוציא לאור עיתונים וספרים עבורם בשפה זו.

Comments

ספרות ילדים ביידיש ובפולנית ומערכת הגומלין ביניהן

שלום רב ד"ר עדינה בר אל, קראתי בשקיקה את " בין העצים הירקרקים" שכתבת. אני מעוניינת לדעת על ההשפעות של השפות יידיש ופולנית על ספרות הילדים.

סיפרות ילדים כתובה ביידיש

יופי מעניין .איפה ניתן להשיג את הספרים

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינה בר-אל