אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שי חגג - ראיון עם המשורר


התמונה של מנחם מ. פאלק

משורר ממקום אחר, משורר מזן אחרראיון עם המשורר שי חג'ג'על ספריו: "רגעים של נצח" ו"זמן, דרך מקום"

שי חג'ג' הוא משורר צעיר נולד בעכו ומתגורר בנצרת-עילית. אך אל תתנו לגילו לבלבל אתכם. הוא אחד החברים הצעירים באגודת הסופרים ומאחוריו ששה ספרים ובימים אלו מותקן לדפוס ספרו השביעי.

ואם לא די בכך, הוא גם עיתונאי מזה שמונה שנים ואיש חינוך, מכור לספורט ונשוי ואבא לשני ילדים. כיאה למשורר צעיר, הדם התוסס בעורקיו מניב רומנטיקה תמימה המשתקפת בשירים רבים.

לצד השירים הרומנטיים נמצא בשיריו גם את שירי הטבע הייחודיים ואף שירים חברתיים שונים. לאור גיוון זה בחייו ובכתיבתו, פניתי אל שי חג'ג' במספר שאלות.

שאלה: נצרת עילית הוא מקום רחוק מפעילות ספרותית ידועה. מהן האפשרויות לקשר עם מרכזי הספרות, למשל בתל-אביב או בירושלים לבין היצירה הנולדת בנצרת עילית? או שמא אין צורך בקשר ישיר, ולפריפריה אמירה משלה, עצמאית?

תשובה: אני מרבה יחסית להגיע למרכז, היות ויש לי חברים, מכרים ואף אני רוכש את השכלתי באוניברסיטה בתל אביב. אולם, באופן עקרוני לכותב מהצפון יותר קשה מאשר לכותב מהמרכז. אני, באופן אישי שולח לחמי על פני המים ומקווה שברבות הימים המרכז ימצא עניין גם ביוצרי הפריפריה.

שאלה: מה התרומה של עיר רב-תרבותית, רב-עדתית כזאת, עם תושבים יהודיים לצד נוצרים ומוסלמים על הכתיבה. היש פעילות מעורבת? האם יש התעניינות תרבותית רב-כיוונית?

תשובה: בנצרת עילית לא שפר גורלי להיות מעורב בפעילות תרבותית כלשהי. אולי לאחר הבחירות שהיו לאחרונה תתפתח פעילות תרבותית ענפה. בהחלט יש מקום לשתף פעולה עם יוצרים מכל העדות והדתות. אני בטוח שאנו מסוגלים להפרות אחד את השני, ולהעשיר בכך את חיי התרבות בצורה ייחודית. היש טוב מכך?

שאלה: מה חשיבות האדמה, החול, האבן בשירתך, הרי אפילו עטיפות הספרים האחרונים בצבע חול ואדמה. נביא לדוגמה את המוטו בספר "רגעים של נצח":

הַהֶבְדֵּל בֵּין אָדָם לְאֶבֶן הוּאיְכָלְתָּהּ לִכְאֹב אֶת הַחוֹל שֶׁמְּאַחֶה אֶת גַּרְגְּרָיוכְּמִלִּים הַחַיּוֹת בְּתוֹךְ שִׁיר. מַשֶּׁהוּ חוֹלִיאָדָם לוֹקֵחַ עִמּוֹ, מַשֶּׁהוּ כָּבֵד הוּא מַשְׁאִיר

תשובה: אני חש משיכה עזה לטבע. עבורי, אבן וחול הם לא פריטים דוממים, אלא חלק מהקיום שלנו בעולם. כל כריכות ספריי מציגות תפיסתי זו. לכן לא פלא ששירים רבים שכתבתי הם על האבן, החול והאדמה. מי שאוהב את הטבע, הטבע מחזיר לו אהבה.

שאלה: שירי האהבה שלך שונים משירי אהבה של משוררים אחרים שקראתי. זו אהבה אחרת או ביטוי אחר לאותה אהבה? למשל השיר "אתמול בערב" שיר חדש העומד להיכלל בספרי הבא.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב

בְּיַלְדוּתִי, מַמָּשׁ בַּשִּׁעוּרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלִּמְּדוּנִיבְּבֵית הַסֵּפֶר, אָמְרוּ שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.

עַד הַיּוֹם אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְלַדְּבַשׁ,לֶחָלָבוְלִפְעָמִיםאֶת הָאָרֶץ.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב חִפַּשְׂתִּי אַחַר אֱלֹהִים.

וְהָרַב אָמַר שֶׁאֱלֹהִים נִמְצָא בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּיםו'אַתָּה, שֶׁתָּמִיד מִתְמָרֵד'הוּא הוֹסִיף.

'לֹא תִּוָּכַח ,אֶלָּא אִם תְּשַׁנֶּה גִּישָׁתְךָ'.

מֵאָז, כָּל יוֹם שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה,כָּל יוֹם שֶׁאֲנִי אִתָּךְאֲנִי נוֹכַח

לָדַעַת שֶׁאָכֵן אֱלֹהִים נִמְצָא בַּפְּרָטִים,וּבִמְיֻחָד בָּעֵינַיִם שֶׁלָּךְ.

וְהָאָרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְכָךְ גַּם אַתְּ.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי בּוֹגֵר,אֲנִי נוֹכַח בְּכָךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

תשובה: באהבה, אמרתי לא פעם, אני טוטאלי. או שאני מקבל ונותן הכל או שאני זז. דוגמה לשיר אהבה כזה הוא השיר "אתמול בערב". כשאני כותב שיר אהבה שקשור בי או בזוגתי, אני כותב באופן שונה מעט ממה שמוכר, כי אני גם אוהב באופן אחר. אני מנסה להעביר את החוויה במלואה, בשירה. לרוב זה אפשרי.

שאלה: מה החומרים של השירה שלך? מאיין באו לך שיריך, ובעצם מתי התחלת לכתוב? למשל השיר "חלום בלילה גשום" עמ' 11, בספר "רגעים של נצח".

חֲלוֹם בְּלַיְלָה גָּשׁוּם

כִּמְעַטוְנִשְׁאַרְתִּי אִתָּךְ לְבַדבְּלֵיל מָטָר וְרַעַם.כִּמְעַטוְגוּפִי הִרְפָּה רָעַדכְּשֶׁחִבַּקְתִּי אוֹתָךְ כְּמוֹ פַּעַם.כִּמְעַטוְיָשַׁנּוּ לַיְלָה שָׁלֵםבְּלִי דִּמְעָה אַחַת שֶׁנָּשְׁרָה.כִּמְעַטוְהוֹתַרְתִּי אֶצְלֵךְ אֶת הַלֵּבשֶׁיָּגֵן עָלַיִךְ בָּעִתּוֹת צָרָה.כִּמְעַטוְיָדִי מִשְּׁשָׁה אֶת צְחוֹקֵךְשֶׁהֵאִיר אֶת לִבֵּךְ הַנּוּגֶה.כִּמְעַטוּמִלּוֹתַי בָּקְעוּ מִגְּרוֹנֵךְוְתַקְלִיט אַהֲבָתֵנוּ שָׁר.כִּמְעַט וְנִהְיֵיתִי מְאֻשָּׁר.אַךְ מַשֶּׁהוּ הֵאִיץ בִּי לָקוּם,מָשַׁךְ לִי בַּכַּר.

תשובה: התחלתי לכתוב שירה בגיל צעיר מאוד, כמדומני 14-15. התחומים של שִׁירַי באים לי בעיקר מהחיים עצמם, מחוויות אותן אני חווה, וכן מחוויות של הקרובים אלי נפשית או פיזית. למשל, את השיר "חלום בלילה גשום" כתבתי בלילה חורפי, בשעה שכולם ישנו ואני נותרתי ער וצופה על אשתי שישנה שנת ישרים. אז היינו חברים וכתבתי את מה שהרגשתי באותו הלילה. לא הוספתי ולא השמטתי דבר מתשוקתי עלייה, כתבתי הכל כפי שהרגשתי באותם הרגעים.

שאלה: אתה צעיר וכותב גם שירים על ילדות. למשל השיר "על ילדותי" בעמ' 35, בספר "רגעים של נצח". הַחְכֵּם אותנו במעט לגבי שירי הילדות שלך.

עַל יַלְדוּתִי

פַּעַם הָיִיתִי הוֹלֵךְ יָחֵף וְעֵירֹםבַּחוֹלוֹת, בַּשָּׂדוֹת, עַל שְׁבִילִים רְווּיֵי כֻּרְכָּר.לֹא הָיָה צֶמַח אוֹ עֵץ אוֹ עָלֶהשֶׁלֹּא הָיָה לִי מֻכָּר.הָיִיתִי פּוֹסֵעַ שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת,מְפַתֵּחַ שִׂיחָה עִם הַטֶּבַע,צוֹעֵק לַכְּלָבִים, לוֹחֵשׁ לַתַּנִּים,מַחְלִיף לַזִּקִּיּוֹת אֶת הַצֶּבַע.אִישׁ לֹא הָיָה מְיֻדָּד יוֹתֵר מִמֶּנִּי.הָיִיתִי צוֹעֵד, תָּר אַחַר בְּאֵרוֹתלְהַרְווֹת רֵיקָנוּתָן וְצִמְאוֹנָן לִשְׁתּוֹת.הֲכִי אֲנִי זוֹכֵר גּוּפַת חָתוּלשְׂרוּעָה בּוֹדֵדָה עַל הַכְּבִישׁ,וּפַרְוָתוֹ הַיָּפָה זָבָה דָּם וּצְמִיגִים.הָרַג אוֹתִי מַה הוּא הִרְגִּישׁ,וְאִם הוּא אָהַב אוֹ שָׂנֵא נֶהָגִים.עָיֵף וְזוֹעֵף חוֹזֵר אֶל הַבַּיִת, מְחַפֵּשׂ פִּנָּה חֲשׁוּכָה לִבְכּוֹתבְּמָקוֹם בּוֹ הַטֶּבַע הוּמַרבְּבִנְיָן אָרֹךְ עִם אַרְבַּע כְּנִיסוֹת.הָעֶצֶב נוֹתַר זוֹרֵם בֵּין חֲדָרִים לַמִּרְפָּסוֹת.וּכְמוֹ אָדָם וְחַוָּה, שֶׁעָטוּ עַל גּוּפָםעָלֶה תְּאֵנָה אַחֲרֵי שֶׁהַנָּחָשׁהֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת-לִבָּם(הֵם נֶעֶנְשׁוּ),גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי מֵחָתוּל שֶׁנִּרְצַחמַשֶּׁהוּ חָשׁוּב.

תשובה: הייתה לי ילדות לא קלה בכלל. אבל עליה אני מעדיף שלא להתעכב. כתבתי שירים על ילדות שביטאו בין היתר את האהבה שלי לחי, לבעלי החיים, לטבע, או לאדם. בית, זה גם סוג של חיים מבחינתי ולכן כתבתי לא מעט שירים על בית, על החיים בו. מי שעדיין אין לו אושר, לפחות שיחייה ראוי לאושר.

שאלה: מה הקשר שלך ליוצרים אחרים ובמיוחד לנתן יונתן.

תשובה: אני בקשר עם יוצרים רבים, משוררים וסופרים. אבל קשר אחד מהותי ביותר היה לי עם המשורר נתן יונתן ז"ל .הכרנו בהיותי בן 12 כשהוא הרצה בבית ספר יסודי בעכו, מקום בו למדתי. תשע שנים אחר-כך, כשהייתי בן 21, נפגשנו שוב בטקס הסרת הלוט לזכרו של החייל נחשון וקסמן, ז"ל, שנרצח כפות בידי מחבלים שפלים ברמאלה. ומאז לא נפרדו דרכנו עד מותו לפני כארבע שנים. במהלך תשע השנים שהיינו בקשר, הספקתי לקבל ממנו יותר ממאה מכתבים, עצות רבות, המלצות, ביקורי בית, ובעיקר ביקורת על כתיבתי והארות והערות. הקשר הזה היה מסוג הדברים שלא ניתן לשער שאפשריים כלל, היות ומפרידים בינינו בדיוק 51 שנים. ואכן, הקשר היה איתן, כי יונתן היה אציל נפש. אני יודע שמיותר לציין שהמשורר נתן יונתן היה אדם משכמו ומעלה, חכם, נאור, ובעיקר איש ספר וסוד. לעולם אזכור את הקשר הזה ואשתמש בכל העצות והטיפים שנתן לי.

שאלה: מה עמדתך על הקשר בין אהבה לכתיבה. מה אומר על כך השיר "רכילות" בספר "זמן, דרך, מקום" עמ' 43.

רְכִילוּת

אֲנָשִׁים סִפְרוּ עָלֶיךָשָׁרַק אִתָּהּ אַתָּה מְבַלֶּה בַּלֵּילוֹתלְאֹרֶךְ חוֹף הַשִּׁירִים.אָז אוֹ שֶׁאָזְנֵיהֶם כָּבְדוּ מִשְּׁמֹעַשֶׁהַחוֹף נוֹתַר בּוֹדֵד,אוֹ שֶׁאָכֵן הֵם סִפְרוּ אֱמֶת.מִכָּל מָקוֹם, רַק חִיּוּכָהּמֵנִיעַ אֶת הָעֵט.תשובה: כל מי שאני אוהב זכה, או יזכה לשיר ממני. יש כאלה שכתבתי בְּעֶטְיָם שירים, אבל הם לא יודעים. אצלי ישנה זיקה מאוד גדולה בין האהבה לשירה, שהרי הם פנים שונים למטבע אחד-ההגשמה העצמית.

שאלה: האם אתה כותב תוך כדי התרחשות סיטואציה מסוימת או מעבד את החומר בראש וכותב אחר-כך, כמו בשיר אסוציאציות? מתוך הספר "זמן, דרך, מקום" עמ' 19.

אָסוֹצְיַאצְיָה

תָּמִיד מֶרְחָק מְעוֹרֵר בִּי אָסוֹצְיַאצְיוֹת חַלּוֹןכְּמוֹ חַיָּל הַמַּפְרִיחַ בְּמֹחִי יוֹנָה.אַךְ חִיּוּכֵךְ בְּאַשְׁמֹרֶת הַיּוֹםמַבְהִיר הֱיוֹתֵךְ שׁוֹנָה.אֵין מִלָּה לְתָאֵר אֶת אָפְיֵךְ.תָּמִיד שְׁתִיקָה מְעוֹרֶרֶת בִּי אָסוֹצְיַאצְיוֹת אֶבֶןכְּמוֹ תְּמוּנָה בְּעֵינָיו שֶׁל עִוֵּר.גַּם לְחִישׁוֹתַיִךְ הַטֶּלֶפוֹנִיּוֹת שָׁעָה שֶׁאַתְּ שׁוֹכֶבֶתמְאִיצוֹת אֶת לִבִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.וְאֵין מִלָּה שֶׁתֶּאֱמֹד אֶת יָפְיֵךְ.תָּמִיד נְשִׁיקָה מְעוֹרֶרֶת בִּי אָסוֹצְיַאצְיוֹת חֲלוֹםכְּמוֹ יַעֲקֹב שֶׁנִּרְדַּם עַל אֶבֶן קָשָׁה.גַּם פָּנַיִךְ הַמְּאִירוֹת וְנוֹצְצוֹת מִיַּהֲלוֹםוְעֵינַיִךְ בּוֹרְקוֹת מִיַּיִן יָשָׁן.וְאֵיזוֹ מִלָּה תִּשְׁבֶּה אֶת לִבֵּךְ?

תשובה: רובם המוחלט של שִׁירַי נכתבים ומושפעים מהסיטואציות בהן אני נמצא, או בעקבות דבר שמישהו קרוב אלי חווה. השירים נכתבים בעת הסיטואציה עצמה ממש. לא אחת קרה, שבאמצע חתונה, או מן הצד השני של החיים, לוויה, אני פונה הצידה כדי לשרבב שורות אחדות. שורות אלו הופכות בעוד חמש או עשר דקות לשיר. בדרך כלל אני כותב בפעם אחת, ורק לעתים נדירות אני שב אל השיר ומתקן שורות בודדות, פה, או שם.

שאלה: השיר "בראשית", מתוך הספר "זמן, דרך, מקום" עמ' 31 מביא את הכאב בחיים, מה הוא לגביך, מקור כתיבה, טריגר?

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם,רַק אַחַר־כָּךְ הוּא יָצַר אֶת הָאֲנָשִׁים.לַעֲצוּבִים בָּרָא אֶת הַיָּםוְשֵׁפֶל הוּא נָתַן לַחַלָּשִׁים.בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַלֵּבוְדָאַג שֶׁהוּא יִהְיֶה גָּמִישׁ...רַק אַחַר־כָּךְ הוּא יָצַר אֶת הַכְּאֵבוְכָל־כָּךְ דָּאַג שֶׁנַּרְגִּישׁ!...בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַיָּםוְנָתַן לָנוּ חוֹפִים מְלוּחִים...וְקָבַע לְכָל אִישׁ מִתְחָם,לְאוֹהֲבִים הוּא זָרַע פְּרָחִים...בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אוֹתָךְוְדָאַג שֶׁאָנוּ נִפָּגֵשׁ,וּבֹקֶר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּחוְגַחַל אַהֲבָתֵנוּ שֶׁלּוֹחֵשׁ.בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַיֹּפִי,לָךְ הוּא נָתַן אֶת הָרֹב.וֶהֱנִיעַנִי לְהָצֵר צְעָדַיִךְ לְלֹא דֹּפִי,וּמֵאָז אֲנִי לֹא מַפְסִיק לֶאֱהֹב!!!תשובה: כתבתי את השיר לפני יותר מ 12 שנים, הייתי צעיר, בן 21 וראיתי את החיים כשחור-לבן. האהבה הייתה מבחינתי טוטאלית, הבריאה, היצירה, הכל היה שחור או לבן. שיר זה אולי מצטלצל יפה, אך הוא בוסרי מידי לטעמי, וזה יופיו ממרחק הזמן. עשר שנים אחרי כתיבתו אף הכנסתי אותו לספרי החדש אז, כאחד מעשרה שירים שבחרתי לפרסם תחת הכותרת 'מבחר מעשור'.

שאלה: ששה ספרים שלך ראו אור עד כה, בשירה. מה הלאה בכתיבה ובפעילות הספרות שכוללת מדור באתר האינטרנט של נצרת עילית.

תשובה: "אני רואה לנכון להמשיך בכתיבה, כל עוד יש לי לפחות קורא אחד... אבל נולדתי עם עקרונות מסוימים, ביניהם עקרון ההתמדה והעיקשות. אני אשאף לממש דברים שאני מאמין בהם, שאני נמשך אליהם, גם אם המחיר אישי לא קטן. זה אני, זוהי דרכי, לטוב או לרע. עבדתי שמונה וחצי שנים ככתב בעיתון, חמש מתוכן ככתב ראשי, ואני מרגיש שמיציתי את עצמי בתחום זה. כעת אני מתמקד בכתיבה יצירתית (ובכלל זה ספר שירים חדש שיראה אור בעתיד הקרוב), ובתיעוד סופרים ומשוררים, יצירתם ודרכיהם. אני עושה זאת בחדווה וכל עוד אני נהנה, אמשיך בכך.

אכן משורר מזן אחר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מנחם מ. פאלק