אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אני טיטובה, מכשפה שחורה / מאריז קונדה


התמונה של דן לחמן

את סיפורו של משפט המכשפות מסאלם העלה למודעות העולם המחזאי ארתור מילר שכתב את המחזה "ציד המכשפות" בתחילת שנות החמישים וזכה להצלחה עולמית. סארטר עיבד אותו לבמה הצרפתית. איב מונטאן ו-סימון סניורה שיחקו על הבמה ובסרט שנעשה בעקבות המחזה. המכשפות הללו התפרסמו בעולם למרות שהיו רק חלק קטן מהרדיפה הפוריטנית של אותם ימים. אך מילר היה צריך סמל, והן הפכו לסמל רדיפת חפים מפשע בעקבות היסטריה ציבורית.

אינני זוכר יותר מי שיחק בגרסה המקורית בארץ. אך אינני יכול לשכוח את ההפקה של תיאטרון חיפה שבה מיכל בת אדם נכנסה למצב של טרנס היסטרי והתחילה לטפס על קירות בית המשפט. זו הייתה אחת מההופעות ההיסטריות האמינות והמצמררות ביותר שנראו בארץ. (למה לא חזרה לתיאטרון אינני יודע) מילר השתמש בסיפור המכשפות כסמל לרדיפות של מקקארתי באותם ימים.טיטובה גיבורת הספר היא דמות אמיתית אלא שבשל צבעה לא נכנסה לספרי ההיסטוריה ולא למחזה של מילר. הספר הזה בה להחיות את זכרה. כעת יצא לאור ספר העוסק בסיפור מנקודת ראות אחרת. אצל מילר כל המכשפות היו לבנות. הספר "אני טיטובה" עוסק במכשפה שחורה שהייתה מעורבת בדברים. את הספר כתבה סופרת צרפתייה שחורה - מאריז קונדה. היא חוזרת לימי סחר העבדים והעבדות. בספר הזה היא מחפשת כאישה שחורה מודרנית את עקבות גזעה האבוד. היא מחפשת לא רק את זהותה אלא גם את פשר "השחורות" כעת היא מלמדת בארה"ב ספרות אנטילית. "אבנה אמי – מלח אנגלי אנס אותה על סיפונה של כרייסט דה קינג באחד מימי אלף שש מאות ומשהו, שעה שספינה זו שטה לעבר ברבדוס. מתקיפה זו נולדתי אני. ממעשה של שנאה ובוז"אל ומשפטי הפתיחה, שלא קשה לפיהם לנחש לאן תנסה טיטובה – קונדה לקחת את הקורא שלה. אבנה נמכרת לבעל מטעים כדי שתהיה מטפלת לאשתו הצעירה. הוא מאמין שאם תשיר תרקוד ותעשה להטוטים כושיים מצב רוחה של אשתו ישתפר. אך כשהריונה של אבנה מתחיל להראות הוא נותן אותה לאחד העבדים שבחווה.בזמן הנכון נולדת טיטובה. שהיא קצת מקולקלת כי צבע עורה בהיר מדי. כבר בילדותה תגלה שאמה אינה אוהבת אותה כי היא מזכירה לה את רגע ההשפלה הנורא שלה. אך אביה מנסה לפצות באהבה גדולה.כשבעל החווה מנסה גם הוא לאנוס אותה לעיני טיטובה הקטנה, היא פוצעת אותו. תלו אותה. טיטובה הפכה ליתומה. העבד שאבנה ניתנה לו נמכר לחווה אחרת.טיטובה בת השבע מאומצת על ידי מאן יאיא. זקנה המכירה את כל סודות הצמחים והטבע. סודות אותם היא מעבירה לטיטובה. תסבלי מאוד בחייך, קוראת יאיא את עתידה של טיטובה. תסבלי אך תשרדי. וכשמאן יאיא מתה, טיטובה נשארת לבדה בבקתה עד שיום אחד בחור עובר שם והיא מתאהבת בו.

המתים באים להזהיר אותה. מאן יאיא אומרת לה שגברים לא אוהבים, הם משעבדים. לוקחים בעלות. אימא מנבאת לה שייקחו אותה לצד השני של המים הגדולים ומצרה שנשים לא יכולות להתנזר מגברים. אך טיטובה הולכת לפגוש את העבד החצי להן. שם בקרנבל היא שומעת לראשונה את המלה מכשפה ככינוי גנאי.ג'ון אינדיין הלבן בחלקו רוצה שתבוא לגור אתו. שתעזוב את "כלוב השפנים" שהיא גרה בו. הוא ילמד אותה על בריאת העולם על הכנסייה בימי ראשון. תפילות אחרות. אמונה אחרת. גורלה נחרץ.איש לבן אנס את אימא, בגלל איש לבן נתלתה אימא, בגלל איש לבן התאבד אביה המאמץ, וכעת רוצה חצי לבן להוציא אותה מהיער ולהביא אותה לעולם הלבנים.את תקרצפי, תכבסי, תגהצי. במזון לא תתעסקי. אני לא סובלת שהידיים שלכם נוגעות במזון שלי, אומרת האדונית של ג'ון. המפגש הראשון עם גזענות. הוא לעומת זאת מתבדח ומעמיד פני ליצן כדי להוציא מהאדונית שני ימי חופשה כדי להתחתן עם טיטובה. ג'ון שרואה את כעסה מסביר לה. חובתו הראשונה של העבד היא לשרוד.

את אותות השעבוד היא לומד מהר. מדברים עליה בפניה כאילו איננה שם. מתייחסים אליה בצורה מזלזלת והיא שחייתה כחופשייה חייבת לשתוק. היא מתחילה להבין מהי עבדות ומהי גזענות. החיים מלמדים אותה לשחק את תפקיד הכושית כמו שהאדונים הלבנים מדמיינים אותו.מסיבות שונות נמכרים הזוג ג'ון אינדיין וטיטובה לכומר סמיואל פריס, שלוקח אותם אל מעבר למים הגדולים לבוסטון שבאמריקה. אם היה נדמה לטיטובה שכבר פגשה והבינה את הגזענות הלבנה העתיד הקרוב מפגיש אותה עם גזענות חדשה. זו של האיש הלבן האמריקאי. כך עברה תלמידתה של מאן יאיא מעולם הרפואה והקללה אל מתחת כנפיו של השד, כומר פוריטאני קנאי דתי וחשוך להחריד, קשוח מרושע וגזעני. עולמה משתנה. על הספינה היא פוגשת את אביגיל ויליאמס. דודניו של הכומר. ילדה קטנה שבעתיד תיקח חלק כה גדול במאורעות חייה של טיטובה.הספר שכתוב בגוף ראשון מביא לא רק את הפרטים הביוגראפיים של טיטובה אלא גם את תחושותיה הפנימיות. מאירז קונדה עשתה תחקיר ועקבה אחרי כל הפרטים הממשיים בחייה של טיטובה. את הפרשנות הפנימית לביוגרפיה היא מוסיפה באופן ספרותי.בהתאם לראיית העולם המודרנית שלה. אינני יודע אם יש עדויות לרגשות המרי של העבדים הראשונים. ייתכן שעצמת והמפגש עם עולם לבן מתנשא ואלים גרם לדור הראשון הלם מוחלט. הם נחטפו מארצם הגיעו לעולם זר ומוזר שהיו צריכים ללמוד אותו ולהתרגל אליו. ימי ברבדוס תמו. טיטובה מתחילה את חייה האמריקאיים שיכניסו אותה שלא בטובתה להיסטוריה מכוערת של הימים ההם. היא לומדת את העיר. היא רואה אישה נתלית בכיכר העיר באשמת כישוף. הפחד מהשטן, הפחד מהאינדיאנים.אחרי חורף קשה בו סבלו רעב וקור הכומר מקבל סוף סוף קהילה משלו בכפר סאלם... כפר קטן שאיש לא היה זוכר, כפר קטן שייכנס להיסטוריה בשל רדיפה ומשפט.

השטן והשדים הם נוכחים נפקדים בביתו של הכומר סמיואל פריס, כל תנועה שלא במצוותו הוא מאיים על בתו אחייניתו אשתו ושפחתו שאלו באו מהשטן. הפחד מפני השטן פועל בכוח היפנוטי על שלושת הנשים הלבנות. טיטובה לא הכירה אותו קודם. כעת היא מתחילה להבין את שוט השטן שפריס מחזיק בלשונו.הילדות מתבגרות בצל קריעה בין שני פחדים. הפחד הנוראי מהשטן והפחד מפני מכשפות שטיטובה תחילה לסמל למענן. העובדה שטיטובה כושית מקשרת אותה מידית אל השטן. אך מצד שני קושר אליה את הנערות בסקרנות בוערת. רק אצלה הן יכולות להשתחרר מעולה המעיק של חרדת השטן. הלבנים היו מבקשים בסתר עזרה בנקמה באחרים או מיני בקשות הקשורות במה שקשור למה שהאמינו שהם יכולת כשפים שחורים.הבנות מתחילות לגלות עניין בחכמת הנסתר ולהשתמש בקלפי טארוט. יום אחד הן מקבלות לראשונה התקף היסטרי לא מוסבר. צורחות מיללות ומפרכסות. הכומר פריס מאשים את טיטובה בכשפים. ההיסטריה מתפשטת עד שהיא אוחזת בכל הבנות הצעירות בכפר. היסטריה שהיא העמדת פנים וצורך בתשומת לב, ככל הנראה. אין הסבר לתופעה באותו רגע מלבד כשפיה של טיטובה.

קונדה מביאה חלקים מעדותה של טיטובה במשפט. הזויים ככל שיהיו היא מודה בכשפים וכוחות רשע, רק כדי למלא את רצונם של הלבנים וכדי להציל את נפשה, כי החוק אומר שלא הורגים אישה שהודתה שהיא מכשפה.מגפת המכשפות מתפשטת בכפר, עכשיו כבר לא רק הצעירות אלא גם נשים מבוגרות מואשמות בכישוף. דתיים מאוד ופוריטאניים מאוד, הם בני אדם קטנוניים רוחשי איבה. כל מי שיש לו חשבון לסגור עם מישהי בכפר מאשים אותה בכישוף. הטירוף גדל כל כך עד שגם ילדה בת ארבע נחשדת בכישוף. והמגפה מתפשטת לכפרים בסביבה.

היכן מסתתר השטן? האם לא מתחת לגלימותיהם של הכמרים והשופטים שהפחידו אזור שלם והוציאו להורג נשים חסרות ישע. טיטובה ישבה בכלא שנתיים ואז הגיע צו מלונדון לבטל את המשפטים ולחון את אלו שעדיין נשארו בחיים. טיטובה נמכרת לסוחר יהודי עשיר.כמובן שכניסתו של יהודי לסיפור מאפשר לקונדה לעשות השוואה בין רדיפת יהודים ורדיפת כושים. וכמובן לדבר על האנטישמיות המתעוררת גם בסאלם. אינני יודי כמה מזה נכון, וכמה מזה תולדת דמיונה של הסופרת המשתמשת בסיפורים ובהשוואות לצרכיה.יש להניח שמרגע שהשתחררה מהכלא נעלמה טיטובה מהרשומות ההיסטוריות ומכאן ואיל קונדה ממציאה לך חיים חדשים בהם היא יכולה להשתמש לצרכיה הספרותיים והפוליטיים ורדיפתה אחרי עושי עוולות מסוגים שונים.כל מה שכתבה קונדה על טיטובה ויסודו בהיסטוריה ידועה נראה אמין. גם כשהא מנסה להוסיף לה מני מחשבות והצדקות שהן ספרותיות לחלוטין וכולן מעטה של קונדה. אך כשהיא מפליגה לשיחות דמיוניות מתחילה איזו אי אמינות לשלוט בדברים. היא מצטט איזו שיחה שבה אחת הנשים מסבירה לטיטובה מהו פמיניזם. למיטב ידיעתי המונח לא היה מוכר בשנות 1690. אינני יודע אם נשים לבנות, פוריטניות ומאמינות אמיתיות הגישו שהן מדוכאות בכל צורה שהיא. הן קיבלו על עצמן את דרך החיים המקובלת.משפט כמו "אני מאחלת לדורות הבאים לחיות בעידן שבו המדינה תהייה מדינת רווחה ותדאג לרווחת אזרחיה" גורם לקורא להתנתק מהסיפור. דעותיה של מאריז קונדה מפותחות ומתקדמות ככל שתהיינה אינן מתאימות כלל לזמנם בהם מתרחש הסיפור. לא לנשים שברמה של היום היו נחשבות כפרימיטיביות מדי, אנאלפביתיות וחסרות מודעות כלשהי מכדי לחשוב מחשבות כאלה.כל זה לא אומר שהספר איננו מעניין, אם כי לעתים קרובו פחות אמין. בכל מקרה הוא קריא ובעל שליחות חברתית שגם אם ארתור מילר השתמש בסיפור פעם לצרכיו זה איננו אומר שלקונדה אסור להשתמש בו לצרכיה. חבל רק שהיא סופרת פחות טובה ממילר, לכן השליחות שלה נכשלת מול חוסר האמון.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן