אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפקיד ההודי / דייוויד לוויט


התמונה של דן לחמן

הפקיד ההודי / דייוויד לוויט. הוצאת ידיעות אחרונות.

דייוויד לוויט פרץ אל עולם הספרות בסוף שנות השמונים כשפרסם את הספר "הלשון האבודה של העגורנים" ספר שזכה להצלחה גדולה באמריקה ואחר כך בעולם. המעניין בספר היה שלוויט היה אחד הסופרים הראשונים שהצליחו לשבור את מעגל הספרות ההומוסקסואלית שפנתה לכאורה רק אל הקהילה. ספרו הפך לרב מכר בשל יכולת הכתיבה המצוינת שלו גם בעולם הסטרייטי שלא שש לחבק ספרות הומוסקסואלית באותם ימים. הוא כתב כעשרים ספרים. חלקם תורגמו לעברית.אחד הספרים שכתב עסק בחייו של אלן טורינג. מתמטיקאי אנגלי, אבי תורת המחשב. זה שפיצח את מכונת ההצפנה הנאצית וגרם לתרגום מידי של סודות המלחמה. טורינג שהיה הומוסקסואל, דבר שהיה נגד החוק באותם ימים. סבל מהתנכלות המשטרה והביטחון. הובא למשפט בו הוכרח להתחיל לקבל טיפול הורמונאלי לשינוי נטיותיו. סופו של הגאון הזה שהתאבד ב1954. שנים אחר כך עוד קראו למחשבים הראשונים מכונת טורינג.אינני יודע מה מושך את לוויט למתמטיקאים אך כעת תורגם ספר נוסף שלו - הפקיד ההודי. ספר עב כרס בן 600 עמודים העוסק גם הוא בחייהם של מתמטיקאים. שני גאוני מתמטיקה אנגליים, או נכון יותר, אנגלי אחד והודי אחד. האנגלי הארדי וההודי רמנוג'ן. שניהם אנשים מעולם המציאות.הספר הוא על אנשים צעירים. באופן מפתיע רוב המתמטיקאים הגיען להישגים הגדולים שלהם לפני גיל שלושים ואחריו לא חידשו יותר דבר. חלקם אפילו נפטר בגיל צעיר מאוד. הספר מתרחש רובו באוניברסיטת קימברידג' וניכר שלוויט עשה תחקיר עומק ואנו פוגשים שם כמה מהשמות הגדולים של השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה.הספר נפתח כשהארדי מוזמן באוגוסט 1936 לקבל תואר כבוד למלאת שלוש מאות שנה לאוניברסיטה. בנאומו בפני הנאספים הוא אומר שעבודת חייו החשובה ביותר הייתה לגלות את רמנוג'ן. ובמשפט סתום הוא מדבר על הקשר הצמוד שלהם. מרגע זה קול המספר יהיה קולו של הרדי. הוא הרואה, שומע, מביע דעה ומספר לנו.הספור עמו מתחיל במכתב מוזר המגיע בינואר 1913 מהודו. פקיד צעיר כותב להרדי שלמרות שלא למד מתמטיקה הוא אוהב אותה. הוא טוען שגילה תגלית חשובה עליה הוא מרמז במכתב.צהריים אוכלים כל הפרופסורים יחד. הוא מחפש את ליטלווד שותפו למחקר. אך באותו יום התיישב ליד ברטרנד ראסל. הם מיודדים אך אינם סובלים אחד את השני. הרדי לא מבין איך האיש הזה עם הריח הרע מהפה מצליח למצור כל כך הרבה נשים אתן הוא מקיים יחסי מין תוך שהוא בוגד באשתו.שלושה מתמטיקאים גדולים יש באנגליה באותם ימים הארדי, ליטלווד ו הארדי- ליטלווד שעבדו יחד בשיתוף פעולה. ליטלווד שגר בבית הסמוך לזה של הרדי היה שולח ל מדי יום גלויות דואר. זו הייתה חלק מצורת ההתקשרות ביניהם כדי שלא יפריעו אחד לשני לחשוב. ליטלווד גר בבניין שבו גר בעבר ביירון. ביירון שגידל בדירתו דוב, מכיוון שתקנות האוניברסיטה אסרו על החזקת כלבים, אך דוב לא הוזכר בהן.כשהארדי חוזר למכתב ומתעמק בו הוא מבין שגילה גאון גולמי. מישהו חסר השכלה רשמית אך מתמטיקאי טבעי מופלא. ואגב. נכון שבספר ישנן נוסחאות אחדות, אך האמת שהן שם רק כדי להיות שם. אין שום צורך להבין מתמטיקה או נוסחאות כדי ליהנות מהקריאה.תוך כדי ההזכרות שלו מסביר הארדי את המאבק הארוך בין התגליות של לייבניץ לזו של ניוטון. בין המתמטיקה הטהורה שנחקרה באירופה לבין המתמטיקה היישומית שנבחנה באנגליה מזה עידנים. הוא מספר על אגודות הסתרים של האוניברסיטה. החלוקה למעמדות בתוך האגודות וטובות ההנאה הניתנות בהתאם לדרגת חבר האגודה. הטקסים הארכאיים שהתקיימו סביב הבחינות. בחינות בהן נאלצת להשתמש עדיין בשפתו של ניוטון ולא בזו המודרנית יותר.כפי שאפשר להיווכח די מהר הספר עוסק יותר במתמטיקאים מאשר במתמטיקה. אך לא רק. קימברידג' הייתה מעון גם לאנשים שהשתייכו לקבוצת בלומבסברי. הם אמנם אינם לוקחים חלק בעלילה אך כן באווירה, כל מי שמכיר את תולדות הקבוצה הזו שמרכזה ווירג'יניה וולף יודע מה הייתה חשיבותה הרוחנית והקדמה החברתית שהביא איתה. כולם שם מרחפים סביב כולם. המתמטיקאים הם גיבורי הספר והמתמטיקה היא הדבר המעניין אותם אך מה שמעניין את לוויט היא צורת חייהם. ההיסטוריה של המקום ומערכות היחסים הפנימית בין הסטודנטים והמרצים בינם לבין עצמם.במועדון התנהל וויכוח על אהבה. האם אהבת גברים נעלה יותר מאהבת נשים בתנאי שנשמרת ההבחנה הברורה בין "מעשה סדום תחתון" ל"מעשה סדום עליון". כמובן שיש גם וויכוחים על מספרים ראשוניים ודברים דומים מעולם המתמטיקה.מתמטיקה יישומית מעצם שמה פותרת שאלות ועוזרת לחיי בני האדם. מתמטיקה הטהורה איננה פותרת ואיננה עוזרת. אולי היא תעזור לגלות פעם אם יש אלוהים, שואלים את הארדי. את אלוהים היא לא תגלה. הארדי איננו מאמין בו. אך את האמת האחת הגדולה אולי, פעם.קבוצת חברי מועדון האחווה שלו כוללת שמות שישפיעו בעתיד על אנגליה. ברטרנד ראסל שאמנם עוסק בפילוסופיה אך יש לו גם שאיפות פוליטיות. קיינס החולם לחדש את הכלכלה הבריטית. ועוד כחמישה עשר גברים שבין הגילים תשע עשרה לחמישים. במפגש הערב הם מצפים לאורח אוסטרי שיצטרף לאחווה. אחד לודוויג ויטגנשטיין שאמרים עליו שהוא גאון מטפיסי . הארדי עסוק בתוכו במכתב של רמנוג'ן. מכתב שכבר ענה עליו והוא מחכה בקוצר רוח לתשובה מבהירה חלקים סתומים. שיחה אחת, לכאורה פרטית אך נשמעת בכל החדר היא השוואה שעושה אחד החברים בין זין עומד ברזיליאני לבולגרי. איש מהנוכחים איננו נדהם. הארדי מסתכל על כל חברי האגודה, אלו שהם הומוסקסואלים גלויים, אלו שהתנסו פה ושם עם גברים. הם מדברים בפגישות השבועיות שלהם בעיקר על סקס, קצת פילוסופיה ושוב סקס. והארדי יודע שבסופו של דבר כמעט כולם יתחתנו בסופו של דבר. כל אחד מסיבותיו הוא. ויטגנשטיין לא יחזור יותר לפגישות הללו.הארדי מעדיף שלא לעבוד עם גברים נשואים. הוא תופס אותם כסוכני מכירות של נישואים ותמיד יגיעו לשאלה למה הוא איננו נשוי. ליטלווד הסטרייט, שותפו לעודה מקיים רומן עם אישה נשואה ולכן הנושא אינו עולה ביניהם. כשליטלווד נשאל לעתים איך הוא יכול לעבוד עם מישהו מהזן של הארדי הוא עונה "כל בני האדם מיוחדים. אבל יש אנשים שהם מיוחדים מאחרים" נוח להם לעבוד יחד.כשמגיעה תשובה מרמונג'ן לשאלות של הארדי הוא כותב שכרגע יותר ממתמטיקה מעניין אותו אוכל, כי הוא מאוד רעב. אפילו בהודו הזולה איננו משתכר מספיק כפקיד כדי לאכול ולפרנס את מוחו באנרגיה. אך יחד עם זאת הוא מצרף כמה נוסחאות משלו המגלות את גאוניותו. הם מנסים להביא לאנגליה אך הוא כלברהמיני מאמין אסטר לחצות את האוקיאנוס. דבר שיטמא אותו. הארדי וליטלווד מחפשים דרך לשנות את דעתו.רמונג'ן איננו מייחס לעצמו תגליות. הוא מסביר שאחת האלות גורמת לו לחזיונות, והוא פוחד שאם ייסע לאנגליה האלה תסיר ממנו את חסותה האלוהית. אחרי תפילות רבות האלה מסירה ממנו את האיסור לחצות את האוקיאנוס. לרמנוג'ן מותר, והוא גם נוסע.רמונג'ן מגיע והם מתחילים לעבוד יחד. עד יום אחר פורצת מלחמת העולם הראשונה. שמלחמה שהיא כמו הוכחה מתמטית "בלתי נמנעת ובלתי צפויה" בעת ובעונה אחת.היחידי המבין את הסכנות עוד מימי רצח הארכי דוכס האוסטרי בסרייבו הוא ברטרנד ראסל המזהיר מפני המלחמה ותוצאותיה מבלי שמקשיבים לו. כל האחרים הביעו שמחה. להארדי קשה לחשוב על מלחמה נגד העיר הגרמנית גטינגן בה חי ועבד רימן. האוניברסיטה מתרוקנת מצעיריה. כולם במלחמה. וכמו שאומר הארדי - לוויט בכל מקום שהיה צריך להיות צעיר היה צלב, ואם בוכייה המקריבה ברצון עוד בנים לתפארת אנגליה. מי שסובל בעורף מהמלחמה הן דווקא בעלות הבית שהיו משכירות חדרים לסטודנטים. הצעירים אינם ולהן אין לחם.ב1916 התחילה פרשה חשובה יותר להארדי. ברטרנד ראסל כתב כרוז נגד התגייסות. הוא הועמד למשפט, נשלח לכלא ופוטר מהאוניברסיטה. למעשה רבים מהמרצים היו פציפיסטים, חלקם פעילים חלקם פחות.המעניין הוא שלמרות השנים שהארדי ורמונג'ן עבדו יחד, הארדי לא ממש הכיר אותו כאדם. לא התייחס לבעיותיו. לא התעניין באמונותיו ו בחייו הפרטיים. הוא ראה בו רק מתמטיקאי מזהיר שכל מה שקשור לחייו הפרטיים ואמונותיו לא חשובים כלל. המתמטיקה היא העומד בראש. למעשה הארדי לא רואה איש. כשהוא לא עסוק במתמטיקה הוא עסוק בעצמו. בניסיונות להסביר את חייו בדרך שבה יוכל לחיות אותם. גם אז הוא לא מבין את אטימותו. כשרמנוג'ן מתחיל לגלות סימני מחלה הארדי אינו רואה. כשהוא חולה ממש הארדי רואה בזה רק הפרעה בעבודתם. והמחלה מסתברת להיות שחפת שממנה גם ימות.בדיעבד ואחרי שנים הוא מסביר לעצמו שמתמטיקאים חיים בעולם המופשט. נפש, ורגשות הם מחוץ לטווח. הוא חשב תמיד שגם רמנוג'ן הוא כזה. ובזה טעה. הוא לא הבין ולא ניסה כלל להבין.על מה אם כך הספר הזה. כל כך הרבה דפים. מתמטיקה? מעט. בעיקר מתמטיקאים. תיאור חיי האוניברסיטה בשנים שלפני ובזמן מלחמת העולם הראשונה . חייהם של הסטודנטים. של המרצים. האווירה הבריטית של אז. וגם, ולא מעט למעשה על חיים הומוסקסואליים שהתקיימו באוניברסיטאות בצורות גלויות ומוסוות בימים הרחוקים. רמנוג'ן אגב לא היה הומוסקסואל, כנראה. אבל כמובן, אם ישנם פרופסורים יש להם בני משפחה, נשים, וסיפורי מישנה לא מעטים. באופן כללי הספר מאוד מאוד מעניין. מעלה ניחוחות של אווירה ורומנטיקה בריטית כמו שמכירים אותה מספרים וסרטים. ועניין. הרבה עניין. ולכן למרות העניין לפעמים הוא הופך להיות קצת ארוך מדי ואולי מיגע לרגע. אני יכול רק להניח שאם היה נכתב בידי סופר בריטי הכל היה מקבל צורה קצת יותר מעמיקה או מעניינת. "האנגליות" הייתה נעשית אמיתית יותר. אך כספר של אמריקאי הכותב על אנגליה שלפני מאה שנים הספר אמין בהחלט. זה איננו ספר המעמיק במתמטיקה, אך הוא גם איננו ספר שטחי. הוא ספר על האנשים העוסקים במדע האציל. למי שיש עניין במדע. לא בנוסחאות עצמן אלא בהיסטוריה של המדע, בחיפוש אחרי הדברים הנעלמים. ברוח האדם השואף למרומים. ייהנה מכל עמוד.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן