אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ילדי ההפקר / נתן אלתרמן - פירוש לשיר


קטגוריה: 

משטרת מחוז תלאביב: "הותר לפרסום כי ביום חמישי האחרון עצרו בלשי היחידה המרכזית שלמשטרת מחוז תל אביב קטין שטרם מלאו לו 18 שנה. על פי החשד הגיע החשודלביתה של עורכת הדין בשעות הערב, התדפק על דלת ביתה ומשפתחה - דרש ממנהבאיומי סכין את כספה. משסירבה לו - דקר אותה ונמלט מהמקום. במהלך מנוסתוהשליך את הכפפות והסכין בפח אשפה בקרבת מקום".

השיר "ילדיההפקר" נכתב בידי נתן אלתרמן והושר לראשונה בהצגת תיאטרון "המטאטא" ב1934. זוהי אחת ההצגות הראשונות בהן השתתף נתן אלתרמן כמחבר שירים. במאמרקודם במגזין אימגו "בית ישןויונים/נתן אלתרמן – פירוש לשיר" הסברתי כיצד לפני מספר חודשיםבאופן מקרי לחלוטין מצאתי רמיזות לפרשיות מעניינות בכתבי הקודש בתוך שיריושל נתן אלתרמן ומאז "התלבשתי על נתן". גם ב"ילדי ההפקר" ניתן למצוא מעברלסיפור הפשוט לכאורה המתואר בשיר (פשט), גם רמזים (רמז) לפרשיה בכתביהקודש (דרש) וכן רמזים עמומים יותר להבנת הפרשיה על פי המדרשים (סוד) –בקיצור "פרד"ס". הפרשיות העלומות בשיר נועדו ליחידים שהיו צריכים להיותבקיאים בכתבי הקודש ולעניות דעתי גם בשירי ביאליק שגם בהם ישנם תרגומיםביאליקאים למושגים בכל כתבי הקודש (עוד ארחיב על כך במאמר נוסף).

השיר מושךאליו מיד את תשומת הלב בהטיפו לכלוא ואףלהרוגחבורת ילדי רחוב קטנים! הילדים אמנם מאיימים שילמדו לתקוע סכינים כשיגדלו,אבל מכאן ועד לשלוח אותם כבר עכשיו לבית הקברות...

בין שלוש וביןארבע בוערים פנסים. אין מקום שנוכל בו את ראשינו לשים. בני בליעל הננו, אך למי זה איכפת? בעולם בשבילנו אין אף אמא אחת... חצי גרוש שרוכי נעליים ושלושה מיל עיתונים. היום, היום תקענו רק עיניים, מחר נלמד לתקוע סכינים! רוח לילה סוערת מצליפה בפנים. השעה מאוחרת ואתם עוד קטנים. ילדים שכאלה צריכים כבר להיות בין קירות בית הכלא או בבית הקברות. חצי גרוש...

מיני ערב ועדבוקר ישנים בני אדם הה, ביוקר ביוקר תעלה מנוחתם. מחננו עוד יירב, עוד יגיעו לילות אז נטרוף בהם טרף בסימטות אפלות.

חצי גרוש...

כבר בעיוןראשון בשיר שמתי לב שהוא רומז למסלול אותו עובר על פי התורה המשנה והתלמוד- "בן סורר ומורה". חיפשתי מיד רמזים של המשורר שאכן הוא התכוון לכך.לדעתי, המופנה כמובן לשיפוט הקוראים, מצאתי. הרמזים הבולטים הם המספריםהמפוזרים בשיר: שלוש, ארבע, חצי גרוש ושלושה מיל.

הנה ההלכהלגבי "בן סורר ומורה" בתמצית רבה:

נער על גבולהבגרות, בתחום גיל של 13 עד 13 ושלושהחודשים, שהתחבר לחבורתילדי הפקר ריקים ופוחזים (סריקי) בני בליעל,גנב מאביו ואמו כסף וקנה חצימנה בשר, וחצילוג יין איטלקי (זהו יין חזק שגורם למשיכה (התמכרות). התפכחות מיין איטלקידורשת הליכה ממושכת שלשלושה מיל.בן סורר ומורה מוזהר ולוקה (מצליפה)ואם חזר ועבר - נהרג (ביתהקברות) "על שם סופו" – הואיל והוא יגיע בעתיד (מחר נלמד) להתמכרות לשתית אלכוהול ואכילה, יכלה כספי הוריו ואחר כך יגזול מהבריותויגיע עד רצח (לתקועסכינים). כשמוציאים להורג בן סורר ומורה יש להכריז על כךבפומבי כדי שהעם יישמעו וייראו(ארבעהצריכין הכרזה).

בשיר שזוריםבערבוביה, על מנת לערפל, רמזים הן לעלילות בן סורר ומורה, הן להלכותהקשורות בו והן לסיבות העמוקות הקשורות בדין זה של התורה, שיש הסוברים שלאמומש לעולם וכל כולו – רק מוסר השכל. להלן פירוש השיר לפי מילותיו המרמזותלפרטי הפרשייה וסיבותיה, בזהותן או בקרבתן למילים הרלוונטיות במקרא,בתלמוד או במדרש:

בין שלוש וביןארבע (שלושה חודשי בן סורר ומורה, ארבעה צריכין להכריז)

המקור בתורה:

דברים פרק כא

כִּי יִהְיֶהלְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹלאִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: (יט) וְתָפְשׂוּ בוֹאָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַרמְקֹמוֹ: (כ) וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶהאֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: (כא) וּרְגָמֻהוּ כָּלאַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָליִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ: ס

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף סט עמוד א

אמר רביכרוספדאי: כל ימיו של בןסורר ומורה אינו אלאשלשה חדשיםבלבד!

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף פט עמוד א

תנו רבנן: ארבעהצריכין הכרזה, המסית,ובן סורר ומורה,וזקן ממרא, ועדים זוממין.

בוערים פנסים(ובערת הרע מקרבך)

(כא)וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵתוּבִעַרְתָּהָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ:

אין מקום שנוכלבו את ראשנו לשים (יפתח – ראש לחבורת אנשים ריקים ששמו אותו לראש להם)

יפתח וחבורתו– המודל התנ"כי לחבורת ילדי הפקר

ספר שופטיםפרק יא

(ג)וַיִּבְרַחיִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹבוַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּחאֲנָשִׁים רֵיקִיםוַיֵּצְאוּ עִמּוֹ:

(יא)וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶםלְרֹאשׁוּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי יְדֹוָדבַּמִּצְפָּה:

בני בליעל הננו(רמז לעיר הנידחת הדומה לבן סורר ומורה בהתייחסות לאפשרות קיומה)

ספר דברים פרקיג (עיר הנדחת)

(יד) יָצְאוּאֲנָשִׁים בְּנֵיבְלִיַּעַלמִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת ישְׁבֵי עִירָם לֵאמֹרנֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף עא/א

בן סורר ומורהלא היה ולא עתיד להיות. ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר.

עיר הנדחת לאהיתה ולא עתידה להיות. ולמה נכתבה? דרוש וקבל שכר.

ילדי ההפקר –בני בליעל הננו – חבורת פוחזים – כולם מתמכרים

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף ע עמוד ב

אמר רבי אבהו:בן סורר ומורה אינו חייב עד שיאכל בחבורה שכולה סריקין (ריקים, גנבים,סכינאים).

(קושיה) והלא שנינו: אכל בחבורת מצווה, אינו נעשה בן סורר ומורה!. טעמא –דמצווה, הא לאו מצווה – אף על גב דלאו כולה סריקין!

(תירוץ) משמיעים לנו: שאף על פי שכל בני החבורה סריקין, כיון דבמצוה הואעוסק – לא מימשיך (איננו מתמכר).

פירוש ברטנוראעל מסכת מכשירין פרק א משנה ו

הסריקין – ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים (שופטים יא) מתרגמי: גובריןסריקין, לשון אילן סרק שאינו עושה פירות. פירוש אחר, סריקין, גנבים, שכןבלשון ישמעאל קורין לגנבי סראקין. ויש גורסין סיקרין (סכינאים), לשון לאהיה סקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה בפרק הנזקין, פירוש, גזלנים ואנסין:

אין אף אמא אחת(שתיקח אותנו לבית דין! אחרי שנכשלה בחינוך שלנו!)

תלמוד ירושלמימסכת סנהדרין פרק ח דף כו טור א /מ"ב

היה אביו רוצהואמו אינה רוצה, אמו רוצה ואביו אינו רוצה, אינו נעשה בן סורר ומורה עדשיהיו שניהם רוצים.

חצי גרוש (בןסורר ומורה חייב רק אם שתה חצי לוג יין איטלקי (סוג יין שממכר ומושך לשתותעוד)

משנה מסכתסנהדרין פרק ח

מאימתי חייבמשיאכל טרטימר בשר וישתה חצילוג יין האיטלקי.

מדרש תנחומא(בובר) פרשת כי תצא סימן א

ותניא ר' יוסיאומר וכי מפני שאכל בן סורר ומורה חצי ליטרא בשר, ושתה חצי לוג יין, אמרהתורה יצא לבית הסקילה?

שרוכי נעליים(חינוך האב לבנו הצעיר הנצמד אליו ואינו מצליח להיות עצמאי)

משנה מסכת שבתפרק ו

(ט) הַבָּנִיםיוֹצְאִים בשבת לרשות הרבים בִּקְשָׁרִים (שרוך נעל ימינו של אביהם קשורעל זרועם השמאלית), וּבְנֵי מְלָכִים - בְּזוּגִין.

רמב"ם פירושהמשניות – מסכת שבת פרק ו משנה ט

(ט) הבניםיוצאין ב"קשרים" – הבן הקטן כשיש לו אהבה רבה באביו ולא יכול הנער לעזובאת אביו וישוב עליו להיזק, שהאבלוקח שרוך נעלו הימנית ויקשרנו לו בזרועו השמאלית ויועיל לובסגולה, ואלו הן "קשרים":

ושלושה מיל (ייןהאיטלקי משכר חזק, ההתפכחות ממנו דורשת מהלך רגלי של שלושה מיל)

סיפור שכדאילקראו כמעט בשלמותו, למרות שניתן לקצרו:

תלמוד בבלימסכת עירובין דף סד עמוד ב

אמר רמי בראבא: דרך מיל, ושינה כל שהוא - מפיגין את היין. אמר רב נחמן: לא שנו אלאששתה כדי רביעית, אבל שתה יותר מרביעית - כל שכן שדרך טורדתו ושינהמשכרתו. ודרך מיל מפיגה את היין? והלא למדנו: מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכבעל החמור, והיה מהלך מעכו לאכזיב, והיה רבי אילעאי מהלך אחריו...

... כיוןשהגיע לאכזיב בא אחד לבקשו שיתיר לו את נדרו. אמר רבן גמליאל לרבי אילעאי:האם שתינו רביעית יין האיטלקי? אמר לו: הן. - אם כן יטייל אחרינו עד שיפיגיינינו. וטייל אחריהן שלשהמיל, עד שהגיע לסולמה של צור. כיון שהגיע לסולמה של צור ירדרבן גמליאל מן החמור, ונתעטף וישב, והתיר לו נדרו.

והרבה דבריםלמדנו באותה שעה: למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר, ולמדנו: שיכור אל יורה,ולמדנו שדרך מפיגה את היין, ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלךולא עומד אלא יושב. בכל אופן למדנו - שלשה מיל! (ולא מיל אחד כמו שנאמרלמעלה) תשובה: שונה יין האיטלקי - שמשכר יותר מיין רגיל. והלא אמר רבנחמן: לא שנו אלא ששתה רביעית, אבל שתה יותר מרביעית - כל שכן דרך טורדתוושינה משכרתו! תשובה: רכוב על חמור – שונה ממי שהולך ברגל.

עתונים (סיעת הסריקי המפחידים אנשים)

ספר תהיליםפרק יח

(ה)אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי:

תרגום יונתןעל תהילים פרק יח פסוק ה

ונחלי בליעליבעתוני - וסיעת טלומיא בעתת יתי (סיעת חייבין יפחידו אותי-רד"ק):

היום, היום– (אבשלום – הבן סורר ומורה שבתנ"ך)

חמש פעמיםהמילה "היום" בשני פסוקים הקשורים באבשלום:

ספר שמואל בפרק יט

(ו) וַיָּבֹאיוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ הַבָּיִת וַיֹּאמֶר הֹבַשְׁתָּהַיּוֹםאֶת פְּנֵי כָל עֲבָדֶיךָ הַמְמַלְּטִים אֶת נַפְשְׁךָ הַיּוֹםוְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁפִּלַגְשֶׁיךָ:

(ז) לְאַהֲבָהאֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ כִּי הִגַּדְתָּהַיּוֹםכִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים, כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹםכִּי לוּ אַבְשָׁלוֹםחַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹםמֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ:

מדרש תנחומאכי תצא פרק א

כי תצא למלחמה...

...מהכתוב אחריו? – "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה". כל מי שנושא יפת תאר (נכריהשבויה) – יוצא ממנו בן סורר ומורה. שכן כתוב בדוד המלך, על שחמד את מעכהבת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה - יצא ממנו אבשלום,שבקש להרגו ושכב עם עשר פלגשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש ועל ידו נהרגומישראל כמה רבבות ועשה מחלוקת בישראל ונהרג שמעי בן גרא ושבע בן בכריואחיתופל ולמפיבשת ולאיש בשת הרג והשליט ציבא על כל בית שאול!!!

היום תקענו רקעיניים, מחר נלמד לתקוע סכינים (בן סורר ומורה – נהרג על שםסופו – התורה חזתה מה יקרה לו כשיתבגר)

מדרש תנחומאכי תצא פרק א

ולמדנו: ר' יוסי אומר וכי מפני שאכל בן סורר ומורה חצי ליטרא בשר ושתה חצילוג יין חי, אמרה תורה יצא לבית דין ויסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו שלבן סורר ומורה, שסופו לגמר נכסי אביו עם הסריקין שאכל ושתה עמהן ומבקשלמודו ואינו מוצא ויצא לפרשת דרכים והורג ומלסטם את הבריות. ואמרה תורה:ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם. בן סוררומורה כתיב אחריו כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, אם ניצל מזו - לא ניצלמזו. למדנו שעבירה גוררת עבירה

תקיעת עינייםותקיעת סכינים נלמדת מנבואת הנביא זכריה על הרועה המושחתופירוש רש"י עליו:

"חרב על זרועוועל עין ימינו" – והוא, הרועה, סכין של שחיטה נושא בידו לשחוט את השמינה ואת הבריאה.שנתן עין ימינובהם לדעת מי העשירים לבוז ולגמור נכסיהם:

רוח לילה סוערתמצליפה בפנים– (ויסרו אותו – בהתראה ראשונה של ההורים – רק מלקים את הבן)

משנה מסכתסנהדרין פרק ח

מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְקִלְקֵל -נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְאֵינוֹ נִסְקָל עַד שֶׁיְּהיוּ שָׁםשְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בְּנֵנוּ זֶה, זֶהוּ שֶׁלָּקָהבִּפְנֵיכֶם.

המילה הצלפה –פירושה מתן מלקות:

תלמוד בבלימסכת יומא דף טו/א

מאי כמצליף? -כמנגדנא.

רש"י יומא דףטו/א

כמנגדנא - כשליח בית דין המכה ברצועה זו למטה מזו, שאינו מכה במקום אחד,ומקור לשון מצליף לא נודע לי:

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף עא/ב

עונש מלקותבבן סורר ומורה היכן כתוב? כדרבי אבהו, דאמר רבי אבהו למדנו ויסרו מויסרו,ויסרו מבן ובן מבן והיה אם בן הכות הרשע:

ואתם עוד קטנים (מבחנושל בן סורר ומורה הוא במשך 3 החודשים של סוף היותו קטן [בן] ולפני בגרותוהמוחלטת [ראוי להיות אב])

תורה תמימההערות דברים פרק כא הערה קלה

כל ימיו של בןסורר ומורה אינם אלא שלושה חדשים, משוםדבשיעור הקטנותשבהם אינו נעשה סורר ומורה אלא הסמוך לבגרותו של איש. ולמדו חז"ל שהוא בן13 שנה ויום אחד שהביא שתי שערות בשער הערווה, ואחר שלושה חדשים מאותוהזמן - כבר ראוי להוליד ולהיקרא אב, כמבואר כאן בן ולאהראוי לקרותו אב:

אובבית הקברות(בן סורר ומורה נידון למוות על שם סופו – "ראיתיו וישבתי על קברו").

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף עב עמוד א

רבי יוסיהגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אמרהתורה יצא לבית דין ליסקל? אלא, הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה,שסופו מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטםאת הבריות. אמרה תורה: ימות זכאי ואל ימות חייב.

תלמוד בבלימסכת סנהדרין דף עא עמוד א

אמר רבישמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמומוציאין אותו לסקלו? אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבלשכר. אמר רבי יונתן: אני ראיתיו, וישבתי על קברו.

מני ערב עד בקרישנים בני אדם (רמז לבני אהרון – נדב ואביהו שכנראה היה פגם בחינוך שלהםולכן היו גאוותנים ולבסוף – חטאו ומתו)

ספר שמות פרקכז

(כא) בְּאֹהֶלמוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹאַהֲרֹן וּבָנָיומֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְדֹוָד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָםמֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאל.

נדב ואביהונכנסו למשכן ה' שתויייין ומתו מיד. אהרון לא מחה – וידם אהרון. בנוסף – ייתכן רמזבמדרש לפגם בחינוך על ידי אהרון:

מדרש תנחומאאחרי מות פרק ו

"ואל משה אמר:עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא". מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין תחלה, נדבואביהו מהלכין אחריהם וכל ישראל אחריהן. והיו (נדב ואביהוא) אומרים: מתיימותו שני זקנים (משה ואהרון) ואנו נוהגים בשררה על הצבור תחתיהם!. אמררבי ברכיה, אמר להם הקדוש ברוך הוא: "אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מהיולד יום" (משלי כז). הרבה סייחין מתו ועשו בעורותיהם שטיחין על גביאמותיהן!

אנחנו מגיעיםלרובד השלישי והעמוק של השיר:

הה,

ספר מלכים בפרק ג

(ט) וַיֵּלֶךְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְשִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁרבְּרַגְלֵיהֶם:

(י) וַיֹּאמֶרמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵלאֲהָהּכִּי קָרָא יְדֹוָד לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַדמוֹאָב:

ובהמשך אותהפרשיה:

ביוקר ביוקר תעלהמנוחתם (בבקר בעלות המנחה – מלך מואב מקריב את בנו לאלהיוכדי לזכות בישועה לעמו מיד בני ישראל יהודה ואדום הצרים עליהם)

ספר מלכים בפרק ג

(כ) וַיְהִיבַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְהִנֵּה מַיִם בָּאִיםמִדֶּרֶךְ אֱדוֹם וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם:

(כו) וַיַּרְאמֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַעמֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ:

(כז)וַיִּקַּח אֶתבְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַלהַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּמֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ:

רש"י מלכים בפרק ג פסוק כז

(כז) ויקח אתבנו הבכור - בפסיקתא דפרשת שקלים נדרש: ששאל מלך מואב את עבדיו: מה טיבהשל אומה זו שנעשה להם נסים כאלה? אמרו לו: אביהם אברהם בן יחיד היה לו, אמר לו הקב"ה הקריבהו לפני, ורצה להקריבולהקב"ה. אמר להם מלך מואב: אף אני בן בכור יש לי, אלך ואקריבנו לעבודה זרה."על החמה" - חסר וא"ו, שהיה עובד לחמה (לשמש). ויהי קצף גדול - שנזכרועונותיהם, שאף הם עובדין לעבודה זרה, ואינן ראויין לנס:

עוד יגיעו לילות(אבשלום רודף את אביו)

ספר שמואל בפרק יז

(א) וַיֹּאמֶראֲחִיתֹפֶל אֶלאַבְשָׁלֹםאֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָהאַחֲרֵי דָוִדהַלָּיְלָה:

(ב) וְאָבוֹאעָלָיו וְהוּא יָגֵעַוּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹוְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ:

(ג)וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּהמְבַקֵּשׁ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם:

(ד)וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵייִשְׂרָאֵל:

אז נטרף בהם טרף (רמזליוסף, שפונק על ידי יעקב אביו ולכן הביא את דיבת אחיו אל אביו)

ספר בראשיתפרק לז

(לג)וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּטָרֹף טֹרַף יוסף.

יעקב שכל בן -ולא מחה. במקביל – יעקב שגה בחינוך כאשר ביכר את יוסף בן רחל אהובתו עלפני כל יתר בניו:

ספר בראשיתפרק לז

(ב) אֵלֶּהתֹּלְדוֹת יַעֲקֹב. יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶתאֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּהנְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

(ג)וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹוְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:

(ד)וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּאֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:

ישנים בני אדם...

...בסמטות אפלות(רמז לשיר של ביאליק ומשם – לאשת יפת תאר שממנה נולד בן סורר ומורה שבתורה)

השיר: "לא ידעאיש מי היא"

"ותשבות צהלה מסמטותאפילות, ואבות ואמות ישנים בלילות"

סמטות אפלות –תרגום ביאליקאי לביטוי במשנה - "מבואות אפלים".

הרמז ל"אשתיפת תאר" שממנה נולד בן סורר ומורה. "כל אישה יודעת איש למשכב זכר הרוגו"אבל משאירים בחיים אשת יפת תאר – "מארץ נכרייה ממדינה רחוקה, היא באהכציפור עם גילה וצחוקה".

אלתרמן מכווןלאותו שיר ואותה אישה גם ב "עוד חוזר הניגון" – לחורשה ירוקה ואשה בצחוקה– שני הביטויים ב "לא ידע איש מי היא".

מה שלמדנוברובד העמוק של שיר זה הוא משמעותו של דין בן סורר ומורה – המקבילה לעקדתיצחק:

רבינו בחייבספרו "כד הקמח" על מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך":

אברהם - ...וכאשר באה לו המצווה שישחט את בנו יצחק והוא בעצמו ישחוט אותו בידיו, הנהבזה פינה גדולה בתורה ויתד שהכול תלוי עליו: לקבוע בלב האדם תוקף האהבההמחויבת בחוק השם יתברך, אשר כל אהבה ראויה שתדחה מפניה.כי כן עשה אברהם,גברה והתחזקה בו אהבת השם יתעלה על אהבת יצחק בנו.

וזאת כוונתהתורה בדין סורר ומורה, שסופו שיהיה מלסטם את הבריות ושיעבור על פי השםיתברך. ובאההמצווה על אביו ועל אמו, שהם בעצם אשר טפחוהו וריבוהו, שיביאוהו לבית הדיןלחייבו מיתה ולכלותו מן העולם! ושתתגבר עליהם אהבת השם יתברך על אהבת הבן!

וע"כ באה מצותהתורה והזהיר אותנו הכתוב על המצווה הזאת (דברים ו) ואמר: ואהבת את ה'אלהיך".

רבנו בחיי עלדברים פרק כא פסוק כא

אמרו חז"ל כידין זה של סורר ומורה לא אירע מעולם, והוא שתמצא בפרק בן סורר ומורה,תניא: בן סורר ומורה ועיר הנדחת לא היו ולא עתידין להיות, ולמה נכתבו,דרוש וקבל שכר.

ואם כן ישלשאול מפני מה הוצרכה תורה להודיע ולכתוב מה שלא היה ומה שאין ענינו נוהגבדרך העולם? אבל זה היה מחכמת התורה ללמד דעת את העם בגודל חיוב אהבת ה'יתברך, שהרי אין לך אהבה חזקה בעולם כאהבת האב והאם לבן, וכיון שהבן עוברעל מצוות ה' יתעלה, וזה דרכו כסל לו, חייבין הם שתגבר עליהם אהבת ה' יתברךעל אהבת הבן עד שיצטרכו להביא אותו הם בעצמן לבית דין לסקילה:

וכבר באהעניין הזה בחיוב גודל אהבה לה' יתברך מפורש בתורה בעניין העקידה, כיאברהם עם היות אהבתו של יצחק עזה וחזקה כבן שבא אליו אחר הזקנה והייאוש,אף על פי כן כשצווהו להקריבו עולה טרח בדבר מיד, והגביר אהבת ה' יתברך עלאהבתו של יצחק, ועל שלימות המעלה הזאת קראו אברהם אוהבי (ישעיה מא, ח),ואז נתפרסם לכל העולם גודל חיוב האהבה לשם יתעלה שהיא ראויה לעבור כל מיניאהבה, ומזה אמרו דרוש וקבל שכר. כך שמעתי מפי הרב ר' שלמה מורי שיחיה:

מדהימה ממשההקבלה בין עקידת יצחק ובן סורר ומורה.

דרוש וקבלשכר: ההורים צריכים להביא את הבן לצורך משפטו והמתתו במצוות ה' על מנתלהגן על הציבור מאנשים עם פוטנציאל פשיעה ורצח. הסיבה – הם צריכים לקייםאת המצווה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" בצורה מושלמת, לאהוב את ה' ולמלאציוויו גם אם מצווה להמית את הבן.

כמובן, כמובעקידת יצחק, בית הדין לא יצליח לעולם לגרום לבן להיות מורשע בדיןולהיסקל. התנאים קשים מדי – הורים בדיוק באותו גובה, הבשר בדיוק חצימבושל, וכו'. אבל הכוונה השלמה מצד ההורים צריכה להתקיים.

כרופא עיניים,אני נתקל רבות בבעיה של פציינטים שחייבים לוותר על רישיון הנהיגה הואילוחדות ראייתם או שדה הראיה שלהם נפגעו כתוצאה ממחלה. החוק מחייב אותילדווח עליהם למשרד הבריאות, זאת על מנת להגן על הציבור מפניהם. מעולם לאעמדתי בדרישה זו. לא יכולתי להתגבר על מחויבותי למטופלי אפילו על חשבוןפגיעה בציבור. רופאים אחרים מצליחים. אולי לפי פרשיית בן סורר ומורה, הםהצודקים ואני הטועה...

מסר נוסף בשיר:

המלך דוד התרשלבחינוך אבשלום

מדרש רבה שמותפרשה א פסקה א

כיוצא בו המלךדוד, בגלל שלא ייסר את אבשלום בנו ולא רידהו - יצא לתרבות רעה וביקש להרוגאת אביו ושכב עם פילגשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה ונפלו מישראל כמהאלפים וכמה רבבות וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף.

יעקב ואהרון –אולי גם הם לא נתנו חינוך מושלם לילדיהם??

אולי זהושנאמר פוקד עוון אבות על בנים, בני בנים ועלשילשיםועלריבעים.???

סיכום המסר:הורים, חנכו את ילדיכם ככל יכולתכם ומנעו מהם מלהידרדר לפשע. מבחן הבגרותשל ילדכם ייקרה בין גיל 13 ל 13 ו 3 חודשים. אין מצטיינים, מחפשים רק אתמי שנכשל. נכשל הוא זה שתוצאות המבחן שלו מראות שהוא יגדל להיות סכנהלציבור. אם בתקופה זו בנכם מתחבר לחבורת ילדי הפקר, אוכל ושותה מאכליםממכרים הזהירו אותו בפני 3 עדים שיפסיק, אחרת ילקה. אם הוא חוזר על מעשיו– הלקו אותו בבית דין. אם גם עכשיו הוא חוזר על מעשיו – סימן שמצבו ללאתקנה והוא יגדל רוצח. ה' דורש מכם לוותר עליו למרות אהבתכם אותו (שתגבראהבתכם את ה' על אהבתכם את בנכם) על מנת להציל את האמורים להירצח על ידו.הביאו אותו לבית דין כדי שיישפט וייסקל! במציאות – העונש רק יידרש אולם לאיוצא לפועל (בדיוק כמו עקידת יצחק) הואיל וההורים לא יוכלו להיות בדיוקבאותו גובה ולדבר בדיוק באותו קול. אבל הפוטנציאל קיים והוא שירתיע. לעולםההורים לא יידעו בוודאות שאין דיין כלשהו בבית הדין שמבין וישכנע את חבריושבמקרה מסוים יש לסקול בן סורר ומורה כי התנאים כמעט מתקיימים וכו'.

בכל מקרה –פוקד עוון אבות על בנים ועל שילשים ועל ריבעים – חינוך גרוע לבן יביאלחינוך גרוע לנכד שיביא לחינוך גרוע לנין שיביא לחינוך גרוע לבן הנין.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת