אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תותים / מרינה לוויצקה


התמונה של דן לחמן

תותים

תותים / מרינה לוויצקה. הוצאת עברית, מאנגלית: דפנה ברעם, 296 עמודים.

על מה הייתם מצפים שתכתוב סופרת רוסיה מודרנית? ואולי אשאל אחרת. מי לדעתכם צריך לכתוב ספר על עובדים זמניים, עונתיים, באנגליה. המעניין הוא שלוויצקה הרוסייה כותבת על עובדים זרים באנגליה. מרינה לוויצקה היא אמנם ילידת אוקראינה אך חיה באנגליה וכותבת אנגלית. אני מניח שלא הייתה מזהה את שם הספר "תותים" כשם ספרה שבאנגלית נקרא שני קרוונים.בדרך כתיבה הנראית קלילה, קצת אירונית היא מציגה אוסף של עובדים זרים באנגליה. אנגליה שאיננה רומנטית וכבר מזמן איננה נראית או נשמעת כמו זו שיצאה מהרומנים של ג'ין אוסטין. הכלכלה המודרנית, הרדיפה אחרי הפני, עבדים המגיעים לרגע ואין סיבה להתייחס אליהם כבני אדם. אנגליה אחרת לחלוטין. זרה לכל מי ששביב רומנטי עוד מהבהב בו.מחוז קנט באנגליה. כמעט גן עדן. לכל מלוא העין משתרע שדה. שדה תותים, ובתוכו שני קרוונים לעובדים. קרוון ולנשים וקרוון לגברים.יולה הפולנייה רואה את החדשה, מרגרינה בשני זלוטי. כזאת שתשחרר את הזאב בלול התרנגולות. היו צריכים להביא גבר שגם ידע לקטוף וגם יביא הרמוניה מינית לקרוונים. החדשה היא אירינה. נערה שיצאה מקייב, וישבה ארבעים ושתיים שעות כדי להגיע לשדות קנט. אירינה התמימה שמיד מסתבר שוולק גנגסטר קטן הסוחר בנשים מנסה לחטוף אותה.כך נלך ונפגוש את כל העובדים ואת מעבידם. ונלמד להכיר גם את ההתייחסות בין בני הארצות השונות, בעיקר אלו שהו תחת המשטר הקומוניסטי. ליולה האחראית יש דרגש שינה משלה. למרתה, אחייניתה, גם לה דרגש פרטי, עליו תלויה תמונה של בקהאם ותמונה של המדונה השחורה מקרקוב. במיטה המתקפלת מתחלקות שתי סיניות. כעת גם אירינה מקייב תצטרך להידחס פנימה. קולו של המספר החיצוני מתרכז בעיקר באירינה ודרכה מסופר רוב הסיפור אלא שכמעט כל אחד מהגיבורים מספר את חלקו בגוף ראשון מנקודת הראות שלו. או לפחות המספר מקדיש גם לאחרים את חלקם.אירינה מגלה מיד שהיא עומדת לשלם עבור כל פרור אוכל שהיא אוכלת, עבור מגורים בקרוון הקטן ועבור נסיעות. כל זה יורד ממשכורתה. החיים הטובים נראים כבר פחות טובים. עדיין טובים כי בקייב הייתה מרוויחה פחות, אך לא טובים כמו בחלום שלה.אירינה מגיעה לחווה, הבעלים שהוא גם המעביד שלה איננו דומה לשום אנגלי שעליו קראה בספרים. הוא שמן וגס רוח. עוד לא הגיעה וכבר הוא צובט בישבנה ומודיע לה שכבר אחרי הצהרים תצא לעבודה בקטיף. ובכל זאת זו אנגליה.קרוואן הגברים צפוף יותר. הוא מחולק לשני חדרים, אך תומש הפקיד הפולני בו הארבעים וחמש שחלם להיות בוב דילן ורגליו מסריחות וריחן מצחין את כל הקרוון. רצה להיות משורר. הוא למד בדרכו ההיפית שהאובדן הוא מרכיב חיוני של המצב האנושי. ועל זה אפשר לכתוב שירים. שירים שעוד לא כתב. ישנן שתי הסיניות. הסינית סינית והסינית מלזית, הן נתפסות כאחת וישנות באותה מיטה מתקפלת.אנדריי האוקראיני ישן על כורסה מתקפלת ועמנואל בן ה17 ממלאווי תלה לעצמו ערסל. כי אין מקום בנחיר אחד לשתי אצבעות. לכן אינו יכול לחלק מיטה עם אנדריי וממילא הומוסקסואליות אסורה בארץ ממנה בא. ולא שאנדריי הומוסקסואל. ויטאלי הוא ממולדאביה. כל אלו צרכים להסתדר להם יחד בעבודה ובמגורים. עמנואל הקטן עשה את כל הדרך ממלאווי עד אנגליה כדי למצוא את אחותו, שאיננה נמצאת בכתובת שהייתה לו. כך הגיע לעבוד בקטיף התותים. הוא כותב לה מכתבים ומספר לה על חייו. מכתבים שכנראה לעולם לא יגיעו אליה.הקולות המספרים בספר מתחלקים בין הגיבורים כשמעליהם מספר העל הרואה הכל. וברגע אחד מתווסף עוד מונולוג של גיבור חדש. כלב. כלב רעב במנוסה.

אירינה המעודנת באה לאנגליה בעיקר ללמוד אנגלית ולא לדבר עם פולנים ואוקראינים בשפתם.אנדריי האוקראיני היה בצד השני של המהפכה בזמנו. היא הייתה עם הכתומים והוא עם הכחולים לבנים. אבל היום באנגליה בשדה התות זה כבר לא חשוב. היא מתגעגעת למשפטים שלמדה בבית ספר. משפטים מהסוג של "האם חיזרו אחרייך חזור וחזר?", "היא באה עם התקווה לפגוש אנשים תרבותיים ומקימים כמו אצל שייקספיר ו-צ'וסר, אך בעיקר איזה ג'נטלמן במגבעת מסעיר ורומנטי כמו מר בראון, זה מספר הלימוד" בואו נדבר אנגלית" בינתיים פגשה רק את האיכר ליפיש, מעבידה. והיא מקווה שהוא לא אנגלי טיפוסי. אבל היא צעירה וכל מה שנראה פוגע ועלוב יום קודם נשכח עם בוקר כשהיא מוכנה להתחיל יום חדש. אנדריי לעומת זאת מתגעגע לגברת בראון, מאותו ספר לימוד אנגלית של אירינה, כי הרי שניהם למדו באוקראינה.אירינה מסווגת את כולם לפי מה שנראה לה כרמתם התרבותית. והם כולם מדורגים מיד בדרוג משלה. על עצמה היא אומרת "הכל בקשר אלי מתרחש בלשון עתיד... מאוהבת באופן רומנטי, לעתיד.... התחלתי לחשוב על ספר שאכתוב כשאחזור הביתה. אבל צריך נושא מעניין לכתוב עליו. משהו יותר מעניין מחבורת קוטפי תותים" .כך דרך משפטים שכאלה מגלה לוויצקה את החוש האירוני של כתיבתה והסתכלותה באנשים. יולה הייתה אוספת צוות בפולניה ומביאה אותם בקיץ לעבודה. אבל עכשיו שפולין הצטרפה לאיחוד האירופי למה להם לעבוד בזול כשהם יכולים לעבוד באופן חוקי. כך נאלץ מר ליפיש, האיכר המכונה קציצה למצוא עובדים דרך סוכנויות ממין מפוקפק.ליפיש עושק את העובדים שלו. גובה מהם מחירים מופרזים עבור המגורים והוא סופר להם כל פרוסת לחם שהם אוכלים אך עדיין הם מרוויחים יותר מאשר בארצם.אחרי כמה ימים הכל נכנס לשגרה, בערב אחד חוגגים לעמנואל הקטן יום הולדת ובתוך כל המהומה שמתעוררת שמשתתפים בה גם ליפיש ואשתו המביאים איתם אלימות חוזר וולק וחוטף את אירינה. כעת השבעה יוצאים בעקבות האחת. מחפשים ובורחים. שבעה במרדף, מלבד הכלב. הגיבור הנוסף המצטרף לעלילה. עכשיו אחרי שהכרנו את הדמויות מתחיל הסיפור הממשי.הם מתחילים במסע כשכל אחד רוצה דבר אחר, כמובן. הנשים צריכות לעמוד בפיתוי של סוחרי נשים המחפשים את התמימות שבאו מהיבשת אינן מדברות מספיק טוב אנגלית וקל לתמרן אותן.כשהן שוכרות חדר במלון הן מגלות שהוא משמש בית למהגרי עבודה. ארבע חמד נשים בחדר, אמבטיה משותפת לקומה ומים מפסיקים לזרום בתשע בערב. יותר מדי זרים חושבת לעצמה יולה. מה גם שהצ'כיות לובשות חוטיני דבר המזעזע את נשמתה הפוריטנית.החבורה נפרדת. תומש מגיע לחוות גידול עופות שם הוא מגלה את נפלאות האיחוד האירופי. פועלים ברזילאיים מתחפשים לפורטוגזים, כי הפורטוגזים הם חלק מהאיחוד. אך הבעלים לא רוצה להסתכן עם אני שאיחוד כי אז הוא צריך לשלם שכר מינימום ולהסתבך עם ארגוני עובדים. הברזילאים המחופשים לא דורשים יותר מדי. הפורטוגזים מתחפשים לברזילאים, כדי שייקחו אותם לעבוד כי הרי בתור חברי האיחוד אף מעביד לא ירצה להסתבך אתם בגלל אותן סיבות שהברזילאים מתחפשים לפורטוגזים. נפלאות השוק המאוחד. בחוות העופות מתאחדים מחדש חלק מגיבורינו ומשם ימשיכו לגלות את נפלאות אנגליה. את כל מי שיבקש לנצל אותם ולרמות אותם.החבורה כולה מייצגת איזה סוג של תמימות שכמעט עברה מהעולם. עמנואל לא מבין בכלל את העולם הלבן. הפועלים האוקראינים והפולנים לא מסתדרים על העולם הקפיטליסטי. אלו שלמדו להסתדר הפכו לסוחרי נשים וסרסורים. ובכל הספר הזה כמעט שאין למעשה אנגלים, מלבד המעבידים וכמה מפגשים מקריים שחלקם פרודיה על העולם המתקדם והפתוח מינית ורעיונית.הסרסורים למדו מ-קרל מרקס הזקן שאיש לא יתעשר מעבודתו שלו בלבד. רצוי שיהיו לו כמה שיותר עובדים תחתיו. העולם החדש הזה מלא המצאות עבודה. שיעבוד כזה או אחר. קבלני כוח אדם, חוזי העסקה מפוקפקים בלי ציון שעות ובלי שכר מינימום, סעיפי איסור שביתה, שעות נוספות חובה, ובחינם. סוחרי הנשים הבינו את השיטה וכולם עטים על הנשים שרק הגיעו ועוד א למדו את העולם סביבן.כמובן שהסוף טוב. הרגשות הרומנטיים והמיניים מתכוננים לכיוון הנכון. אירינה ואנדריי שנפרדו מהחבורה מזמן עושים את דרכם הלאה לקראת שקיעה ענוגה על כרי דשא אנגליים.הספר כתוב כספר הרפתקאות בנימה הומוריסטית, כמו שאנגלים היו כותבים פעם. כמו שלושה בסירה אחת, אולי פחות מצחיק אך בכל זאת קליל. סוג של אירוניה. אך האמיתויות שלו על העובדים העונתיים הזרים איננו מצחיק כלל. גם אנגליה כבר מזמן איננה אותה ארץ רומנטית הזכורה מרומנים של המאה התשע עשרה. הקדמה הרסה כל חלקה טובה. השוק המאוחד האיחוד האירופי. כל מש שנשמע טוב הופך להיות מלכודת לעניי החלק האחר של העולם.כמו שאומר אחד מהם בספר, עכשיו אוקראיני כבר לא חופשי אפילו ברוסיה. עוד מעט אוקראינה תהייה אפריקה החדשה. אפריקה של אירופה. ואולי זה לב העניין האנושי המתקיים מעבר לכלכלה ולפוליטיקה.כמה אמירות שהיו יכולות להיות עמוקות יותר כתובות במה שנראה כמו יד קלה בכתיבה. לוויצקה מפתה את הקורא בסיפור פשוט לכאורה אך מגלה כמה מתחלואי העולם הממשי. אין ספק שאפשר להפיק עניין והנאה מהספר הזה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר