אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לישון עם אבא ואמא / רבקה - תפארת


מנחם מ. פאלק's picture

לישון עם אבא ואמא / רבקה - תפארת, הוצאת צור-אות, 2007 (איורים: ליאן בר ניב)
לישון עם אבא ואמא / רבקה - תפארת, הוצאת צור-אות, 2007 (איורים: ליאן בר ניב)

"לישון עם אבא ואמא" / רבקה - תפארת ספר ילדים חדש, הוצאת צור-אות, 2007 (איורים: ליאן בר ניב)

רבקה - תפארת איננה מוכרת לרבים מהקוראים בתור יוצרת ספרותית. היא נחבאת אל הכלים, תחת כנפי אדרתו הרחבים של בעלה, בלפור חקק, משורר ויו"ר אגודת הסופרים. ומי שבכל זאת מעמיק חקור, מגלה שתפארת נדבקה אף היא בחיידק הכתיבה ומנסה את כוחה בסוגות שונות של ספרות. הספר הראשון שלה היה ספר שירים צנוע בשם "תמונות מן החיים", ספר הכולל שירים ליריים וכן מעט מהתייחסותה לשואה ולתהליך קליטתה בקיבוץ לאחר עלות המשפחה ארצה מפולין. ספר זה ראה אור בשנת 1998. הנה עוברות השנים ובשנת 2007 ראה אור ספר נוסף, מפרי עטה. זהו ספר ילדים, כתוב ברגישות רבה, בשפה עשירה, ומיועד לילדים רכים בשנים, בתקופת ההיגמלות מהשינה עם אבא ואמא במיטה.זה איננו רק ספר ילדים שבא לשמח אותם, לשמוע שוב את ההורים, האחים או הגננת קוראים את הדפים ונהנים מהאירועים הקרובים לליבם. זה איננו רק ספר הכולל סיפור שמלווה בציורים שווי עין של הציירת המוכשרת ליאן בר-ניב. זהו גם ספר מחנך, וספר הנותן דוגמה של פתרון להורים החסרים שעות שינה בעקבות האורח הקטן החודר למיטת-פרטיותם מידי לילה ומתכרבל ומתגפף בין ההורים. הפתרון הוא סוג אחד של פיתרון (ולא נגלה את הפואנטה) ובעקבות עצם הרעיון ניתן למצוא עוד רבים כדוגמתו. הפיתרון הוא מטפורה לפיתרונות אחרים.אם כך, זהו כלי יעיל הן חינוכית, והן בהגשת רעיון לפתרון בעיה כאובה. וכל אלו לבושים במחלצות ספרותיות נאות, המקרבות את הילד הרך לקריאה, לאהבת הספר המאוייר. 

פניתי לסופרת רבקה- תפארת חקק (זה שמה המלא) במספר שאלות הקשורות בספר זה.שאלה: כתבת בעבר ספר שירים. והנה יום אחד נודע לנו על ספר לילדים, או אולי נכון יותר לומר להורים ולילדים. מה גרם לך לכתוב ספר זה. הרי הילדים שלך כבר בוגרים, כמעט הורים בעצמם.תפארת: תמיד גיליתי גישה וקירבה לילדים. אהבתי לשבת איתם ולספר סיפורים. בתקופת שהותי בקיבוץ עוד בהיותי נערה וגם בשנת שירות שלישית בקיבוץ בערבה טיפלתי בילדים בגיל הרך. לא פעם מצאתי את עצמי בורחת עד לחדר שלי בקיבוץ מהילדים שרצו לשמוע עוד סיפורים. תמיד היה לי קליק עם ילדים קטנים. ואם אוכל עכשיו בכתיבתי להועיל לילדים, זה יהיה שכרי.שאלה: למה פנית לילדים בגיל הזה? האם בגלל שהפכת סבתא לנכדה, או פרץ השראה?תפארת: עכשיו אני באמת נינוחה יותר לאחר שהבנים גדלו. אני מחייכת, מאחר ומי שגרם לפרץ כתיבתי מחדש זו לא נכדתי אלא התבוננותי והקשבתי הרבה לאמהות הצעירות בלשכת שר המשפטים, שם אני עובדת מספר שנים. שם גם קלטתי את הבעיות הקטנות והגדולות שבהן נתקלות האמהות בגידול ילדיהן. חשבתי איך לעבד את הדברים לסיפור ולהוביל לפיתרון. אני עובדת עם אם לשלושה בנים בשם חני, והתברר לי שבנה רון רץ כל לילה למיטתם. החלטתי לכתוב על כך סיפור.לפתרון הבעיות – גם לא היה קשה להגיע. תמיד נחשבתי לתולעת ספרים. מעבר לכך, יצא לי לא מעט, לראות סרטים בענייני חינוך וגם להקשיב להורים בעלי ניסיון. בעיניי היה זה אתגר לכתוב את הדברים כסיפור. ומדי פעם ניסיתי את הסיפור על ילדים קטנים, וכך עשיתי מקצה שיפורים כל פעם לדברים שכתבתי.שאלה: בעלילת הספר הספציפי הזה מככבים שלושה אחים בנים. זה מקרי או שרצית לומר משהו על הבנים, אשר בגיל צעיר עוד קשורים להורים ובגיל מבוגר יותר שומרים על ריחוק פיזי, על בניית תדמית ה"גבר"?תפארת: כאן קיימת גישה מוטעית לחלוטין, לדעתי, להבנת הנושא. אין הבדל בין גידול בנים והקשר שלהם בעתיד בשמירת קשר עם הוריהם ובין בנות. וגם אין קשר להיותי אם לשלושה בנים. מתוך שיחות עם משפחות הבעיה הזאת של ריצה למיטת ההורים אינה נוגעת דווקא לבנים או לבנות. הספר שלי נוגע גם לבנות למרות שהספור מסופר על ילד הרץ למיטת הוריו. בסיפור שלי כיוון שמדובר בבן, כמובן שאחיו משחקים בתגובותיהם אליו על תדמית הגבר. כבר מילדות ילדים מודעים לתדמית זו.שאלה: איך עבר עלייך תהליך כתיבת הספר? היה זה פרץ בלתי נשלט כאשר היד העייפה עצרה רק בתום כתיבת כל הספר ואחר-כך באה העריכה? או שמא היה זה תכנון, ישיבה מידי פעם מול השולחן וכתיבה, עריכה, מחיקה, וחזרה שוב לדף?תפארת: מוזר לי קצת לספר על צורת כתיבתי. כל חומר, אם זה סיפור, אם זה שיר. הכתיבה שלי היא מהירה. ברגע שקיים הרעיון, אני מהרהרת בו ומגבשת בראשי את הדברים. אך מרגע שאני יודעת מה רצוני לכתוב, כל הספר נכתב בהינף קולמוס אחד. וכפי שציינת – זה פרץ בלתי נשלט, עד גמר הכתיבה במלואה ורק אחר כך באה העריכה. שאלה: איך מתקבל הספר? האם הגיעו אלייך תגובות? אם כן, מה היו תגובות ההורים ומה היו תגובות הילדים?

תפארת: התגובה הייתה מדהימה. ניסוי הספר נעשה על מספר ילדים, ביניהם גם ילד היפראקטיבי שנשאר עד סוף הסיפור מרותק ולא זז מכיסאו לתדהמת אימו.מאז יציאת הספר – סוף נובמבר 2007 כבר התקבלו 5 טלפונים מהורים שמסרו לי כי ילדם כבר אינו ישן במיטתם. לדבריהם,כעת הוא ישן עם הספר שלי (כנראה שאצטרך לכתוב עוד ספר: איך להיגמל מהספר שלי). מובן שאין כאן תרופת פלא. יש גם ילד שמבקש כל יום לקרוא לו את הספר, אך עדיין לא נגמל מהוריו. אני מחכה שיום אחד לא יבקש לקרוא לו את הספר, כי כבר יפנים את המסר, ואז גם לא ירוץ למיטת הוריו. זה אינדיבידואלי לכל ילד וילד. המטרה שלי הייתה לעורר את ההורים לטפל בנושא ולא לחוש רגשי אשמה.שאלה: את עצמך מאיירת ועוסקת באומנויות שונות. מה הייתה מידת המעורבות שלך בצד הגראפי, ואיך היה שיתוף הפעולה עם המאיירת ליאן בר-ניב? מה עשה שילוב הציורים להתקבלותו של הספר?תפארת: נכון, גם לי יש נגיעה בעולם האמנות, אם זה באיור, ובעוד תחומי אמנות שונים. בעבר הייתי גרפיקאית ועיצבתי מספר ספרי לימוד וכן לוחות לתערוכות בעיצוב קליגרפי. היום מפאת חוסר זמן, אינני עוסקת בזה יותר, אם כי מדי פעם אני מציירת רישומים וגם מעצבת מגזרות נייר. לאחר שכתבתי את הסיפור הקדשתי מאמצים לאתר צייר או ציירת לצורך איור ספרי.את ליאן בר-ניב גיליתי במקרה (זה סיפור ארוך) והקליק בין שתינו היה מיידי, למרות שעד צאת הספר, לא ראיתי אותה מימיי. היא ראתה את הספר באותו קו ראייה איתי. כאמור, המצחיק הוא שעד יציאת הספר מעולם לא ראינו זו את זו, ונפגשנו רק יומיים אחרי יציאת הספר. האיורים של ליאן בר-ניב תופסים מיידית את עין הקורא וכבר בציור העטיפה, קיים הרצון להציץ מה נמצא בתוכו. העיצוב הסופי של הספר נעשה בידי הגרפיקאית סווטלנה בהוצאת "צור אות", שגם היא הרשימה אותי בעבודתה ובעיניי גם היא אמנית בחסד.שאלה: איך התקבל הספר במשפחתך, בקרב ילדייך? האם יש כבר פניות לסבתא הצעירה לספרים נוספים?תפארת: במשפחתי הצנועה ידעו שקיים אצלי המגע לכתיבה וחיכו בכיליון עיניים איך יצא האפרוח. ילדיי התרגשו עם צאת הספר וחילקתי להם אותו במסיבת יום הולדתי, כי הספר יצא לאור יום קודם לכן.וכן, קיים ביקוש לחומר נוסף. כל המשפחה מחכה עכשיו לספריי הבאים, ואשתדל לא להכזיב. אני אוהבת לכתוב לילדים. שאלה: מה השלב הבא? עוד ספר ילדים או חזרה לליריקה?תפארת: השלב הבא, איך אומרים, במגירה שלי כבר קיימים עוד 3 ספרי ילדים הממתינים ליציאה לאור, ובצד גם פינה המתמלאת בשירים. יש לי נטייה היום לכתיבת מרובעים שכנראה זה הסגנון שבו אני מרגישה בנוח. יש לי עוד שני ספרי ילדים שכתבתי בז'אנר של הספר הזה וגם הם מתמודדים עם בעיות של הורים לילדים בגיל הרך. וכן כתבתי לאחרונה אגדת ילדים, שיש בה מוטיבים עממיים, אך גם היא נועדה לסייע לילדים. אני מעדיפה לא לחשוף את סיפוריי, עד שלא פורסמו, כי הברכה שורה בדברים הסמויים מן העין.-------לא נותר לי אלא לאחל הצלחה לרבקה-תפארת ולהמתין בקוצר רוח ליצירותיה הבאות.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מנחם מ. פאלק