אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דבי סער - תופרת מהאגדות


התמונה של מנחם מ. פאלק

דבי סער / תופרת מילים. הוצאת כרמל
דבי סער / תופרת מילים. הוצאת כרמל

 המשוררת דבי סער, שזכתה לאחרונה בפרס ראש הממשלה לוי אשכול לספרות לשנת תשס"ח, פרסמה שירים רבים בכתבי-עת שונים ובהם "הליקון", "מאזְנַיִם", "עִתּוֹן 77", "קשת החדשה", "שְׁבוֹ", "אפיריון", "עמדה", "פסיפס", "גג", "טיים אאוט תל-אביב", "מקור ראשון" ועוד. ספר שיריה "תופרת מילים" (הוצאת כרמל, ירושלים, 2006) יצא לאור בתמיכת "קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות" ו"קרן עמו"ס - לשכת הנשיא". בכתובים נמצא ספר שירה נוסף שעתיד לראות אור. זכייה בפרס היוקרתי וקבלתה לאגודת הסופרים הן סיבות טובות לפנות אליה במספר שאלות. ש. האם אמצע החיים, לא ימי הנעורים התוססים וההפכפכים ולא ימי הזקנה, האם הם חכמת אמצע החיים? האם זו תחושה של ידע, ישוב הדעת בכתיבה? ת. יש מדרש המספר שברחם, מלמדים המלאכים את התינוק את התורה כולה. בלידתו, סוטר מלאך על פיו, ומשכיח ממנו את הכל. איני יודעת אם אני באמצע חיי, בראשיתם או באחריתם. איני יודעת כמה נקצב לי.

אני יודעת, שככל שאני יודעת יותר - אני מבינה מה מעט אני יודעת. ש. את מרבה לעשות שימוש בקונקרטיזציה בשירים רבים, למשל, בשיר "קניות" ("תופרת מילים", עמ' 12). האם זה כיוון שאת מאמינה ששירה צריכה להיות חיבור בין הקונקרטי ללירי, או כי שירה מודרנית היא שירה קונקרטית, או שמא זה מסיבה אחרת שאין אנו יודעים אותה?קְנִיוֹת שְׁעַת צָהֳרַיִם לֵאָה מִזְדַּחֶלֶת אֶל הַמַּכֹּלֶת. עַל הַמַּדָּף אַחְמֶד נוֹטֵעַ שׁוּרַת מִצְרָכִים. בְּיַרְכְּתֵי זִכְרוֹנוֹ מַחְסוֹם מִתְעָרֵב בְּרֵיחַ פִּתָּה טְרִיָּה וְזַעְתָּר מְתֻבָּל אֲבַק דְּרָכִים. בְּחֵיק כִּסֵּא מַהְבִּיל אוֹלְגָה שֶׁהָאַקְלִים זָר לָהּ מַעֲלָה קִיטוֹר וְזִכְרוֹנוֹת. וְשָׁם אִמָּא זְקֵנָה, יַעֲרוֹת שֶׁלֶג עַד, אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה. כְּחֻלַּת דְּמָעוֹת עַל מְנַעַנְעֵי קֻפָּה פּוֹרֶטֶת חָלָב בָּצָל וְלֶחֶם פַּרְטִיטוּרָה שְׁלֵמָה לְמָעוֹת.בִּקְצֵה הַמַּסּוֹעַ טְעוּנִים לַחוּת רוֹתַחַת, זֶה לַזֶּה מְהֻדָּקִים ווֹדְקָה רוּסִית וְשֶׁמֶן זַיִת מִכְּפָר עַרְבִי, קִרְבַת מֶרְחָק, זֵעַת אַפַּיִם וְחֶשְׁבּוֹן – כָּל הַדֶּרֶךְ עַד פֶּתַח הַבַּיִת.כל הזכויות שמורות © לדבי סערת.

כתבתי ואני כותבת גם שירים וסיפורים שמקורם בפנטסיה, בסוריאליזם, באמנות, במיתולוגיות ועוד. ב"תופרת מילים" היה חשוב לי לשים את הדגש על הפן החברתי. השיר "קניות" נכתב בעקבות ביקור במינימרקט השכונתי, וגיבוריו הם הקופאית שעלתה מחבר העמים, והפועל הערבי. התבוננתי כיצד האנשים חולפים על פניהם מבלי להבחין בהם ולהתייחס אליהם, משל הם שְׁקוּפים. הדבר חרה לי, וכתבתי את השיר "קניות". בשורת הסיום של השיר, "וחשבון כל הדרך עד פתח הבית", כוונתי לחשבון הנפש שלי. ש. בשירים רבים בולט הקשר לארץ, לנופיה ואדמתה. מה מביא אותך לכתוב שירים כאלה? האם את יכולה להדגים זאת באמצעות השיר "מטולה" ("תופרת מילים", עמ' 30)?מְטוּלָה לזכר סבי וסבתי, אהרון ורחל כהןנִשְׁעֶנֶת עַל נוֹף הַקִּיר הַמִּתְפּוֹרֵרשֶׁל עֶרֶשׂ יַלְדוּתִיעִנְּבֵי הַמּוּסְקָט שֶׁל סַבָּא תָּסְסוּ זַעַםהַחְמָצָה וַחֲמִיצוּת נֶעֱנָדִים כְּטַבַּעַת עֲרָפֶלסְבִיב אֶצְבַּע הַגָּלִילפּוֹלִיטִיקָאִים שֶׁל מִלִּיםמַנְיֵרוֹת שֶׁל אֵגוֹ מְפֻחְלָץכִּתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְעֵטִיםוַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמִזְמוֹרִיםרַק אֲנִי לֹא שׁוֹרַרְתִּי לָךְאַרְצִי – אַתְּזָרָה לִי.סַבְתָּא צָנְחָה מִלַּטְבִיָה לְתוֹךְ הַצֶּנַע וְנִקְבְּרָהבְּאַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, נִרְקָבִים שִׁלְדֵי הַזְּמַןתַּחַת בֵּית קַנָדָה, נִזְרָעִיםמַטְּעֵי סַבָּא בְּפִגְרֵי קַטְיוּשׁוֹתוְהַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה לְמִשְׁתָּנָה צִבּוּרִית.מֵתָה לָהּ מְטוּלָה.רַק סַבָּא, שֶׁמֵּת, יִשָּׁאֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַדבַּמּוֹשָׁבָה.כל הזכויות שמורות © לדבי סערת. אני ילידת הארץ וחיה בה כל חיי. הערכים שספגתי גירסא דינקותא נטמעו בי, וּלְאוֹרם חינכתי את בִּתי. השיר "מטולה" הוא אחד מהשירים המבטאים את הקשר שלי לארץ, וכן את הכמיהה לילדוּת, לנוסטלגיה, את כברת הדרך שעשתה המדינה בכלל והמושבה בפרט, את המלחמות ("מטעי סבא נזרעים קטיושות"), ואת קיבוץ ומיזוג הגלויות. רחל, סבתי, היתה יתומה שעלתה לארץ מלטביה. באוניה הכירה את סבי, יליד הארץ והבן הבכור של המושבה מטולה. אמי עבדה כמורה, וחופשות רבות ביליתי במטולה. יש לי זכרונות רבים מהמקום, שהיה בראשיתו רחוב אחד, ותפח, עם השנים, למושבה משגשגת ורחבת ידיים. שורשיי נטועים בארץ, כאן בחרתי לגדל את בִּתי, ואת פירות כתיבתי אני מניבה כאן, בארץ ישראל, בשפה העברית. ש. נקרא את השיר "דרוש מציל" ("תופרת מילים", עמ' 45). כולנו כמשוררים כותבים שירה ארס-פואטית, וכך גם את. מה חשיבות השירה הארס-פואטית אצלך?דָּרוּשׁ מַצִּיל פָּתַחְתִּי דַּף חָלָק.צִיַּרְתִּי בַּשַּׁעַר דֶּגֶל אָדֹם וְשֶׁלֶט: מְעַרְבֹּלֶת הַחַיִּים – סַכָּנַת טְבִיעָה. אַךְ הָאוֹתִיּוֹת קוֹפְצוֹת לְתוֹךְ הַמַּחְבֶּרֶת כְּמוֹ לִבְרֵכָהשׂוֹחוֹת בְּעִנְיָנִים עֲמֻקִּיםוּמַתִּיזוֹת דְּיוֹ. דָּרוּשׁ מַצִּיל לְמַחֲשָׁבוֹת בְּסַכָּנַת הַבָּעָה. כל הזכויות שמורות © לדבי סערת. "דרוש מציל" עניינו ההכרח שלי בכתיבה. אני כותבת מהילדות. כתיבה היא הדרך שלי לחוות את העולם. היא ה"מציל" שלי. באמצעות הכתיבה נחלצות מתוכי המחשבות, מתבהרים ומוגדרים הדברים. בעבורי, מילים הן שימת גדר, גיבוש המופשט לְמוחשי. כתיבה על אודות כתיבה באה לידי ביטוי, אגב, בשירים נוספים: "כותונת", "משחק", "שלאפשטונדה" ועוד.ש. השיר "אלגיה אסטרולוגית" ("תופרת מילים", עמ' 60), הוא אחד השירים החזקים ביותר שקראתי שמתייחס למחלת הסרטן. מה מביא אותך לכתוב שיר כזה?אֵלֶגְיָה אַסְטְרוֹלוֹגִית אַתְּ קָמָה וְהַשְּׂעָרוֹת מְרַפְּדוֹת אֶת הַכָּרִיתהוֹלְכוֹת וּמִתְמַעֲטוֹת עַל רֹאשׁשֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע.הַגִּדּוּל שֶׁבָּךְ כְּמוֹ תִּינוֹק מְפֻנָּק דּוֹרֵשׁ בַּקְבּוּק אִינְפוּזְיָה וּתְשׂוּמֶת לֵבאֲבָל אַתְּ בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים נֶאֱחֶזֶת בִּרְשִׁימוֹת: מַיִם לַגֵּרָנִיּוּם, אֹכֶל לֶחָתוּל, לֶאֱרוֹז מַצַּב רוּחַ.תָּמִיד אָהַבְתְּ חַיּוֹת וּצְמָחִים. עַכְשָׁו אַתְּ מְגַדֶּלֶת זַן מַכְחִיד וּכְאֵבִים נוֹדְדִיםוְאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ יֵשׁ לָךְ זְמַן וְכֹחַ לְהִתְבַּדֵּחַ מִתַּחַת לִצְבָתוֹת הַמְנַתֵּחַ שֶׁהַחַיָּה שֶׁבְּתוֹכֵךְחָיָהוְאַתְּ עוֹד מְעַט...* רַק הָאַסְטְרוֹלוֹג נִתַּח אוֹתָךְ בַּזְּמַן:בַּת מַזַּל גְּדִי עִם אֹפֶק בְּסַרְטָן.כל הזכויות שמורות © לדבי סער

ת. המציאות. במהלך שירותי הצבאי, לקה בן משפחה קרוב בסרטן. הוא החלים, אך הפחד ממחלה זו נשאר תלוי כעננה מעל לראשי. מאז עלו בחיי, לדאבוני, הקשרים שונים לסרטן, ולפני שנים אחדות, הלכה לעולמה חברתי הטובה, רנה, מסרטן הריאה. מחוויות אלה נולד השיר "אלגיה אסטרולוגית".ש. בשיר "אלגיה אסטרולוגית" המצוטט קודם, מוזכר מזל סרטן במובן כפול: מחלת הסרטן והמזל האסטרולוגי סרטן. האירי את עינינו על הקשר שלך למיסטיקה, רפואה אלטרנטיבית, ולדברים לא קונוונציונליים אחרים התופסים מקום בחייך.ת. רפואה משלימה היא חלק מתפיסת העולם שלי. יש לי חיבה יתרה לטבע בכלל ולבני האדם בפרט. חרף העובדה שאני גרה בלב העיר הסואנת, אני חיה באורח חיים פשוט, קרוב לטבע: עובדת בגינה בחצר הבניין, מגדלת בעלי חיים, ישנה על מצעי כותנה לבנים ובביתי רהיטים מחמרים טבעיים. יש בי סקרנות בלתי נדלית. כשנקרה על דרכי דבר מה שאיני יכולה להסבירו, איני פוסלת אותו על הסף, כי אם רואה בו הזדמנות להעמיק ולחקור. לכן, לפני כמעט שני עשורים, התמחיתי בתחומים שונים של רפואה משלימה, ואני משתדלת לתרום מידיעותיי כשעולה הצורך. רבות נאמר על הַקֶּשר גוף-נפש, ועל כח הריפוי של האמונה. לרפואה המשלימה דרכים לטיפול בבעיות מסוימות ולשיפור איכות החיים. זהו שימוש מושכל במשאבים טבעיים לשם השגת איזון והרמוניה ולשמירה עליהם. אשר לאסטרולוגיה: אומרים שלכל אדם כוכב. לאמונתי, כל אדם הוא כוכב. ש. שירי משפחה אצל יוצרים רבים הם בגדר אמירה לגבי מקור הכתיבה – "מאין באו לי שירי". האם זה גם המצב אצלך? למשל בשיר "אמא" ("תופרת מילים", עמ' 31).אִמָּא לאִמי, מִמֵך ואֵלַיך שָׁקֵט בַּחֶדֶר, אִמָּא.שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לָךְ מִזְּמַן נוֹלַד לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה, הַלָּבָן, לְאוֹר הַמְּנוֹרָה. פַּס צַר מֵאִיר אֶת עֲלוּמַת פָּנַיִךְ, אֲסוּפָה בִּשְׂמִיכָה, אַתְּ מְטַיֶּלֶת בְּעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים. אֲנִי לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁנֵי צְעָדִים מִמִּטָּתֵךְשְׁתֵּי פְּסִיעוֹת וְהַמְתָּנָה מְמֻשֶּׁכֶת אַחַת. שֶׁתִּהְיִי כָּאןכָּל עוֹד אֲנִי שֶׁהָאִינְפוּזְיָה תְּטַפְטֵף. כָּל הָאֲהָבוֹת זוֹרְמוֹת אֵלַיִךְ, אִמָּא. אֲפִלּוּ הַקַּשִּׁית בַּכּוֹס הַחַד פְּעָמִית נוֹטָה לְכִוּוּנֵךְ. כל הזכויות שמורות © לדבי סערת. שיריי נובעים מתוך המציאות. השיר "אמא" נכתב ביום הולדתה של אמי, שבאותו יום היתה מאושפזת בבי"ח. ישבתי לצד מיטתה כל הלילה, ומטבע הדברים, התקשיתי להירדם. ניגשתי לתחנת האחיות, ביקשתי נייר, עט ומעטפה, ובבוקר הגשתי לה את השיר כמתנת יום הולדת. ש. רוב השירים בספר שלך הם קצרים, על גבול הקמצנות המילולית (וכוונתי להחמיא בכך), מדויקים. עושה רושם שהמילה מאוד חשובה לך. ת. העולם נברא במאמר. יש לי חרדת קודש למילה הכתובה. שיר הוא כמוסה מרוכזת, תמצית. הוא מביע את המירב במינימום מילים. זה כמו "כינוס איברים" במשוואה מתמטית.ש. יש לך אתר גדול ומפואר באינטרנט: www.debbiesaar.com. האם יש לראות בזה עוד אהבה, תחביב או שזה קשור ישירות לכתיבה היוצרת שלך כמשוררת?ת. אני עושה דברים רבים, וכולם נעשים מתוך אהבה. בין הַיֶּתר, הקמתי אתר זה, שקדמו לו אתרים אחרים. האתר "דבי סער - תופרת מילים", מתמקד בנושאי ספרות, ובו, בנוסף ליצירותיי שמתפרסמות בכתבי-העת, מידע רלוונטי עדכני לשוחרי הספרות, כגון: מידע על אודות אירועים, קישוריות לכתבי-עת ולחנויות ספרים, ועוד. אני מעדכנת את המידע באופן שוטף, ונהנית לעצב אותו. המרשתת (האינטרנט) היא "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שלי". לַמציאוּת פנים רבות, ויש אין-סוף אופנִים לשקף אותן. כתיבה היא רק אחת מהן. אכן, שימוש נאה במילים, תפירה איכותית של חרוזים לכדי בגד שלם, מדויק, שהנאה להתהלך איתו. ואין טוב מלסיים את הראיון עם ציטוט השיר "כותונת" מהספר "תופרת מילים", בעמ' 61.כֻּתֹּנֶת מַטְלִיאָה שְׁאֵרִיּוֹת חֲלוֹם לִכְתֹנֶת שְׁפִיּוּת. בַּחוּץ נוֹהֲרִים הַחַיִּים וְכָאן הַזְּמַן נִמְתָּח בֵּין הַתְּפָרִים.כָּל הָיּוֹם בֵּין חֲלוֹם לְחַלּוֹן מַכְלִיבָה שׁוּרוֹת פְּרוּמוֹת תּוֹפֶרֶת מִלִּים. כל הזכויות שמורות © לדבי סער

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מנחם מ. פאלק