אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

להיות מנחם פרי


התמונה של אלי אשד

[המחבר מבקש לציין שהכתבה מתבססת על ראיון שנוי במחלוקת בין המרואיין בין העיתונאית . המרואיין טוען שדבריו סולפו והוצאו מהקשרם והעיתונאית מודיעה בתגובה שהיא ציטטה את המרואיין במדוייק ומוכנה ללכת על זה לבית משפט]

ראיון סיכום גדול במגזין "סוף שבוע " עם מנחם פרי שכונה בעבר "האריק שרון של הספרות הישראלית " עורר אותי להרהורים על מקומו של מנחם פרי בתולדות הספרות העברית החדשה.מאמר מעניין ב"סוף שבוע" על פרופסור מנחם פרי מאת שרי מקובר –בליקוב. המאמר נקרא "אני מגלומן" והוא נכתב לכבוד עזיבתו של האיש החזק בעולם הספרות הישראלי מנחם פרי את משרתו מזה כ40 שנה כראש המחלקה לספרות באוניברסיטת תל אביב. המאמר כל כולו מלא בדברי רהב של מנחם פרי על עצמו ובעיקר בעוסק בסיפורי הנשים והכיבושים הנשיים שלו ומאלו אפשר להתעלם . הם חסרי עניין. אני נזכר בהערה של משוררת ומבקרת ספרותית ידועה שהושוותה פעם באוזני את מנחם פרי עם גבריאל מוקד יריבו וטענה שההבדל הגדול בין השניים הוא שמנחם פרי הוא בסך הכל אחד מהחברה "אדם פשוט ורגיל שיודע איך לדבר עם אנשים ואיך להשיג תקציבים" לעומת מוקד שעושה רושם שהוא בא מכוכב לכת אחר עם כל החיובי והשלילי שבכך. מהכתבה פרי אכן עושה רושם של אדם פשוט ורגיל למדי.

מעניינת יותר טענתו של פרי שהוא "ביאליק של התרבות" ו"עורך העל היחיד בשנות המדינה".המאמר הזכיר וכנראה בהשראתו של פרי עצמו שמפעלו הגדול היה "סימן קריאה" כתב עת והוצאה. פרי "הוא זה שגילה וטיפח את יונה וולך ומאיר ויזלטיר ואת חנוך לוין".נשאלת השאלה מי עומד מאחורי ההצהרה הזאת הכתבת שרי מקובר –בליקוב? או מנחם פרי עצמו שאמר לה זאת? אני מנחש שמנחם פרי. כך או כך זאת הצהרה שכפי שהיא כתובה שאם הכתבת כתבה אותה אז היא שגויה ואם פרי עומד מאחוריה אז היא שקרית.אינני קורא מחשבות אבל אני תמה האם הוא דאג שהצהרה זאת תתפרסם רק במטרה לעורר פרובוקציה וויכוח מסוג זה שמתפרסם כאן. אם כך הוא הצליח. עוד הוכחה להבנתו התקשורתית. וודאי שלא מנחם פרי גילה את יונה וולך שהתגלתה לראשונה בידימקסים גילן, עוד בראשית שנות השישים הוא וגבריאל מוקד הם שהכירו לראשונה בכישרונה. יהיה נכון לאמר שפרי "טיפח אותה". כמו שגם הם טיפחו אותה. וודאי שזה אינו נכון לגבימאיר ויזלטיר שהתפרסם לראשונה ב"משא" וכבר מעל דפי "עכשיו" של גבריאל מוקד וייסד ביחד עם פרי את "סימן קריאה". לכל היותר יהיה נכון לאמר שפרי "טיפח" אותו. זה אולי נכון לגבי חנוך לוין ואין ספק שפרי תרם רבות לפרסומו בעולם הספרות אבל נראה לי שלתיאטרון הייתה בתחום זה השפעה גדולה בהרבה. אם כבר לוין התגלה לראשונה בתיאטרון לפני שהופיע במגזין הספרותי של מנחם פרי. עד כאן לא אמת. מנחם פרי למרבית הצער גם אינו "ביאליק של התרבות" מאחר שביאליק לא היה רק עורך ולא רק מבקר הוא היה בראש ובראשונה משורר ויוצר גדול ולא ידוע לי שמנחם פרי פרסם בימי חייו יצירה של ספרות יפה כל שהיא. לפחות לא תחת שמו. ואם כבר גם לא ספר חשוב אחד ויחיד של ספרות עיונית. הוא פרסם רק ספר אחד בלבד שידוע לי על המבנה הסמנטי בשירת ביאליק.ספר שמעולם לא זכה לתשומת לב מחקרית רבה ואני נתקלתי רק במעט ספרים ומאמרים שמצטטים אותו. כמה כתבות בולטות ומעניינות בעיתונות הוא פרסם זה נכון. מהסיבה הזאת גם אי אפשר להשמיע את שמו בנשימה אחת עם עורכים גדולים של הספרות העברית כמו ביאליק ו-שלונסקי ,ו-דוד פרישמן עורך "מגזין התקופה" ואשר ברש, כולם עורכים גדולים וגם יוצרים גדולים. דהיינו הם גם יצרו יצירות ספרות ועיון משלהם בנוסף לכך שערכו יצירות של אחרים. אבל מנחם פרי? למרבית הצער תרומתו כעורך מטבע הדברים יכולה להיות ידועה רק לאנשים שעבורם ואיתם ערך ספרים ובמאמרי יחצנות בעיתונים שמדברים על תרומתו הגדולה, כמו גם על עסקי הנשים שלו שתמיד תופסים מקום חשוב יותר בכתבות אלו מתרומתו לעולם הספרות, וכעת מסתבר בברכתו של פרי עצמו. וכן המאמרים שהוא כותב על הכריכות האחוריות של הספרים הבא והם באמת יפים ונזכור גם אותם. הם ככל הנראה תרומתו הספרותית והביקורתיות הבולטת והמוכרת ביותר. אבל משום מה הוא מעולם לא פרסם יצירת ספרות ולא טרח מעולם לכנס את מאמריו המחקריים בספר (כאילו הוא לא מחשיב אותם מספיק עבור זה), לא פרסם מעולם הצגה של הספרות לקהל הרחב. הוא אדם קלאסי של "מאחורי הקלעים של עולם הספרות" שחש עצמו בטוח מספיק על מנת לערוך יצירות של אחרים, אבל כנראה לא מספיק בטוח על מנת לפרסם יצירות משל עצמו.

אפשר להשוות אותו לעורכים ידועים כמו מקסוול פרקינס שערך ושכתב את יצירתו של שרווד אנדרסון והפך אותו לסופר מופת. אבל מעולם לא היה מסוגל ליצור יצירה חשובה משל עצמו.לשם השוואה עורכים חשובים אחרים גבריאל מוקד שעורך את "עכשיו" ואהרון אמיר שעורך את "קשת" שניהם פרסמו יצירות משלהם במקביל לעבודת העריכה שעשו, שירה ופרוזה ועיון במקרה של אמיר וספרי עיון ופילוסופיה וקטעי פרוזה במקרה של מוקד זאת בתוספת לעבודת העריכה שהחשובה שביצעו בכתבי העת שלהם שבמהלכה גילו ועודדו יוצרים רבים שהיום הם דמויות חשובות. ומשום כך אין מה לעשות בהערכה לטווח הארוך כדמויות בעולם הספרות הם תמיד יהיו בולטים יותר וחשובים יותר ומעניינים יותר ממנחם פרי שלא פרסם שום דבר חשוב משל עצמו. וזה מביא אותי להערכת חשיבותו של "סימן קריאה" המגזין הידוע של פרי משנות השבעים. "סימן קריאה" היה מגזין חשוב ללא ספק אבל אין להשוות אותו ואת חשיבותו ל"עכשיו" של מוקד בתחום השירה ול"קשת" של אהרון אמיר בתחום הפרוזה, שגילו את הרוב המוחלט של הסופרים שהופיעו על דפי "סימן קריאה" בשנות השבעים.ניתן לאמר ש"סימן קריאה" הביא אותם לידיעת קהל חדש וטיפח אותם אך לא יותר וגם לא פחות. דהיינו "סימן קריאה" תרם לפופולאריזציה של זרמים ויוצרים שונים שכבר החלו להתקיים לפניו והוא הביא אותם לידיעת קהלים רחבים וחיזק אותם. אבל הוא לא יצר ולא גילה שום דבר בולט באמת. עובדה שני המגזינים האלו ממשיכים להתקיים ולהשפיע עד עצם היום הזה או בגלגול חדש כמו "קשת החדשה "או דרך יוצרים שרואים את עצמם כיורשים ישירים של מסורת "עכשיו", אם גם אפשר להתווכח (ובהחלט מתווכחים בעולם הספרות) על המשמעות והחשיבות של ההשפעה הזאת. אין אף אחד בכל אופן שמתווכח על ההשפעה של כתב העת "סימן קריאה" משנות השבעים כי זה לא מעניין את אף אחד.

"סימן קריאה" כמו נעלם ללא עקבות בולטים להוציא את הסדרה בשם זה של מנחם פרי אבל קשה לראות בה ממשיכה ישירה של כתב העת.בספרים שיכתבו לעתיד על הספרות העברית בדור הזה אם יהיו כאלה אני מעריך שהוא יוזכר בחטף אם בכלל כי באמת אין הרבה דברים מעניינים לאמר על תרומתו לטווח הארוך להוציא כמובן על תרומתו לתקשורת שלה ועל כך באמת יש הרבה מה להגיד.אז אוקי יש פרובוקציה ויש דיון על מנחם פרי.הוא יכול עכשיו להשתרע על כורסתו בהנאה ולחכך כפיים עם היחצנית. הוא קיבל את מה שהוא רצה. הוא יכול להיות מרוצה. הצרה היא. שאם הדברים הללו אכן יצאו ממנו והוא אינו דובר אמת, לגבי מה עוד הוא אינו דובר אמת? לא מובן לי מדוע היה חשוב כל כך למר פרי לעורר פרובוקציות לגבי דברים שאינם אמת. האם זה בגלל הרגשה שאם הוא עצמו לא יחולל פרובוקציות ואם הוא בעצמו לא ידון ויעלה על נס את תרומתו הגדולה לספרות העברית לא יישאר אף אחד אחר שיתעניין מספיק על מנת שיטרח לדון ולעסוק בתרומתו הגדולה של מנחם פרי? מנחם פרי בלקסיקון הספרות העברית אני אנווט אני אקבע: מנחם פרי על עולם הספרות מנחם פרי מחרים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד