אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ירון גולן: כולם היו ילדיו


התמונה של אלי אשד

ירון גולן המוציא לאור השנוי במחלוקת ביותר של מדינת ישראל, האיש שהיה מוכן להוציא לאור את כולם, וזאת לא למטרת רווח כספי אלא מתוך אידיאולוגיה נפטר באופן פתאומי. בשמיני לינואר 2008 ב-11 וחצי בבוקר יש בביתו בשיכון ל ''ברחוב בורלא 24 בתל אביב. למפגש חברים לזכרו. כל מי שמרגיש קרוב ומעוניין לבוא מוזמן לקחת חלק במפגש. הנה כתבה לזכרו.

כשגרשון שקד הפרופסור שלי ימות סופית בין בזמנו בין בפריחה מועדת לא ילווהו כמאגדה מזופתת ומערבון ישן ילדות זקנות מרצינות מהרצאה אחרת כשיסתיימו מסעותיו של השולף המהיר, המריר בשדות החנופה לא תשמע תרועת ההמונים לרגל מסיבת סתרים אירונית יעדרו פרסים ואף אחד לא ישתגע לשאול בקול סנטימנטלי וכשיר ילדים מתחנחן בחמדה ישתתפו המילים בחגיגה חשובה החוכמס, ההתחמקויות הישירות הרווח שבין מצבי הרוח וההרזיות יעלו על השולחן ויאמרו בנאלית כמעט ראש ממשלה, במאי, שחקן, בנקאי צמרת הבאמת "כחול ים המים יפה ירושלים?" אבל אני ...אני אהיה שם כתמיד כפואנטה אבודה תוהה על החיים ועל האהבה. (הסטודנט הצעיר לספרות ותלמידו של אותו גרשון שקד ירון גולן ב"פי האתון" עיתון הסטודנטים של ירושלים גליון 11 27.6.1979 ע' 8 מנבא את העתיד לבוא עליו ועל מורו 27 שנים מאוחר יותר). המוציא לאור השנוי ביותר במחלוקת של מדינת ישראל ירון גולן נפטר בגיל צעיר יחסית יום ה-23.1 2007 בארבע בבוקר. הוא הלך לילה אחד לישון ולא קם יותר וכנראה מת מדום לב. הוא היה במותו בן 58. הוא השאיר מאחוריו משפחה, וקהילה ספרותית המומה מצער על האבדן של אדם שיותר ויותר מתברר שאין לו כל תחליף או מקביל. הוא נפטר כחודש בלבד לאחר שנפטר מורו פרופסור גרשון שקד. ב28 בדצמבר 2006) שגולן היה תלמידו המזהיר וגם הבעייתי ביותר. גולן היה התלמיד היחיד ששיתף אי פעם פעולה עם המורה הגדול ביצירת ספר משותף, אנתולוגיה של ספרות ישראלית. אלא שהתלמיד המזהיר והשקדן אכזב את שקד ברמות שהיום ניתן רק לשער. במקום להפוך לחוקר אקדמאי יבש, היסטוריון של הספרות העברית ושל כל הזרמים המרכזיים ושל האישים החשובים שפעלו בה , וממשיכו ולעתיד יורשו של שקד האיש שיום יבוא ויהפך ל"אורים ותומים" שיקבע מי הוא איש ספרות חשוב כפי שציפה ממנו, הוא הפך למוציא לאור של כל אנשי השוליים באשר הם. אלו שהרגישו שההיסטוריה זנחה אותם בצד האביר הדון הקישוטי של המקופחים והשכוחים שזכו רק להתעלמות ובוז מהממסד שאותו ייצג שקד. ובכל זאת בדרכו שלו המוזרה ירון גולן היה מעמודי התווך של עולם הספרות לא פחות, ואולי הרבה יותר, מפרופסור גרשון שקד. הוא הוציא קרוב לאלף מאה ספרים בעשרים שנות פעילותו כמוציא לאור. רבים מהם חשובים ומרתקים. אולי יש משהו סמלי בזה שהמורה איש הממסד הספרותי האולטימטיבי והתלמיד איש השוליים האולטימטיבי נפטרו בפרק זמן קצר כל כך זה מזה. הכרתי את ירון במשך שנים רבות ולעיתים קרובות היינו יושבים ודנים על האפשרות שאני אכין ביבליוגרפיה של הספרים שהוציא בהוצאתו.בפעם האחרונה דנו באפשרות זאת בפגישה מקרית ברחוב .הוא נראה מלא חיים ורעיונות כתמיד.ביום שלאחר מכן הוא היה בן המתים. ומן הסתם הייתי אחד האנשים האחרונים שראו אותו בחייו.

אז הנה מאמר זכרון לזכרו של האיש שדאג לזכור ולהזכיר כל כך הרבה אנשים נשכחים. גאון או מוקיון? ירון גולן היה דמות מעורפלת גם עבור מקורביו שמעולם לא יכלו להחליט האם מדובר בגאון מגלומאני תימהוני או מוקיון ספרותי השם ללעג את עולם הספרות. וככל הנראה היו בו משני הדברים.הוא מצידו מעולם לא התרגש מהסקנדלים שאותם עורר בלהיטות בכל פינה ובכל אירוע ספרותי אפשרי והמשיך לתרום סכומי עתק מכיסו הפרטי בפרויקט הפילנתרופי האדיר החסר תקדים ששמו היה הוצאת ירון גולן. בהוצאה זאת פרסם ספרים מאת כל מי שרק אפשר היה מבלי להפעיל סלקציה מיותרת ובחלק מהמקרים גם בלי לקרוא את הספרים שהוציא עד הסוף. אבל מי היה האיש עצמו? מאין בא? ומדוע פעל כפי שפעל? ירון גולן נולד באפריל 1949 למשפחה ידועה מאוד בתל אביב. משפחת גולן הייתה מראשונות המשפחות בתל אביב הקטנה סבו מצד אביו עו"ד פנחס גולדברג היה מראשוני המשפטנים בארץ. סבו מצד אימו היה עורך דין ידוע גם הוא בן ציון ברקאי מותיקי מפא"י ולשעבר מזכיר מועצת פועלי תל אביב. ובין השאר יש עליו ערך ב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" של דוד תדהר. (גם לגולדברג ניתנה הזכות הזאת להופיע באנציקלופדיה של תדהר אלא שזה סירב לשלם את הסכום הסביר וההגיוני שדרש תדהר של חמש לירות וכתוצאה הוא נמחק מההיסטוריה והמשיך להתקיים רק בזכרונו של הנכד). אביו אליעזר גולן מהנדס היה בעל חברת ההסקה "תרמויל," והחזיק בכמה נכסים מניבים היטב שמימנו את ההוצאה מהם נתן לבן המוזר תקציב שנתי שמן שפרנס אותו. אימו רבקה גולן היא פרופסורית ומדענית העוסקת במיקרוביולוגיה, והשניים האלו הם שניהלו לעתיד את ההוצאה ביחד עם אשתו בתיה.אחיו עודד גולן הוא דמות מדהימה בפני עצמה ובעולם שלו העולם של הארכיאולוגיה וסחר העתיקות הוא מקביל כמעט מדויק לירון גולן בעולם הספרים ואני מקווה בעתיד לפרסם כאן כתבה גם עליו (ולא ניתן אלא להצטער על כך שמעולם לא פרסם ספר בהוצאה של אחיו על עיסוקיו ותחומי עניינו). ירון גולן עצמו היה בוגר גימנסיה הרצלייה, את שרותו הצבאי עשה במקום המתאים לו ביותר בארכיון צה"ל.באוניברסיטה סיים גולם בהצטיינות יתרה את לימודי האמ-איי בספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם חיבר את עבודת האם אי הגדולה ביותר בתולדות המחלקה לספרות והאוניברסיטה העברית ואולי האקדמיה הישראלית בכללותה, עבודת ענק בגודל של עבודת דוקטוראט, 770 עמודים (!) על הסיפורים של ניסים אלוני ועליה קיבל ציון "100 בהצטיינות יתרה". ומכאן הוא התכוון להמשיך לדוקטוראט בעידודו ואף בלחצו של גרשון שקד שהרגיש שכאן יש כישרון גדול מעין כמוהו. שקד חזה עבורו גדולות ונצורות בתחום הקריירה האקדמאית. השניים עבדו ביחד על האנתולוגיה לספרות הישראלית המודרנית של בני דור הפלמ"ח - "חיים על קו הקץ: אנתולוגיה לספרות ישראלית" ( 1982) שגולן ביצע עבורה את רוב העבודה ושקד כתב עבורה רק את הקדמה. אנקדוטה: טקס נישואיו של גולן התקיים כמה שעות לפני אירוע ספרותי על "חיים על קו הקץ" .גולן ובת זוגו השלימו בחופזה את טקס הנישואין ומיהרו והם עדיין בבגדי הנישואין לאירוע החשוב כמעט באותה המידה של היום , האירוע לכבוד האנתולוגיה המשותפת עם הפרופסור שקד. כעת נותר לו רק להשלים את עבודת הדוקטוראט שלו על לא אחר מאשר מחבר ספרי "חסמבה" יגאל מוסינזו. אם היה מבצע עבודת דוקטוראט זאת הייתה בידינו כעת עבודת מחקר על יגאל מוסינזון ויצירתו שאולי הייתה מגמדת (בכמות לפחות) כל מה שנכתב על כל סופר ישראלי אחר. אבל לצערי הרב כחובב של יצירות יגאל מוסינזון הוא לא השלים אותה. וככל הנראה וגם לא החל אותה. מצד שני ספק אם היה משלים עבודת דוקטוראט בגודל כזה שמן הסתם הייתה יוצאת בגודל כפול או אף משולש מזה של עבודת התזה שלו. יהיה אשר יהיה ירון גולן מעולם לא השלים את הדוקטוראט והוא עזב את האקדמיה. אני מנחש שירון גולן היה סטודנט מבריק אבל הוא לא התאים לאקדמיה שאינה אוהבת אנשים כמוהו חסרי סדר קופצניים אסוציאטיבים ומעדיפה אנשים מסודרים יותר אם גם מבריקים פחות.וכך התלמיד המבריק ביותר אי פעם של פרופסור גרשון שקד נבעט החוצה מן האקדמיה אל הקור. פרופסור גרשון שקד רחץ ממנו את ידיו בסלידה. לא לזה הוא ציפה מהתלמיד המבריק.הוא לא נטש כמובן את עולם הספרות. במשך שנים פרסם את הטור "ספרים הרבה" במוסף "הארץ" ואת הטור הספרותי במקומון הירושלמי "כל העיר". ונודע בביקורתו העוקצניות והארסיות על כל מי שרק אפשר. בשלב מסויים הוא חשב להיהפך לביוגרף וחשב לכתוב ביוגרפיה של ניסים אלוני. למרבית הצער זה לא הסתייע. אבל הוא עסק בכתיבת ספרים מוזמנים על של כמה מפעלים: כור טלרד ומרכבים. באיזה שהוא שלב אלמנתו של תעשיין הזמינה אצלו ביוגרפיה שתהלל את פועלו של בעלה הנערץ. גולן חקר וביסודיות וחשף את כל הפילגשים המרובות של הבעל. נפגש איתן בבית מלון ושקל לעשות מזה רומן ספרותי. ביוגרפיה ברצון האישה בכל אופן לא יצאה מזה. וגולן החליט שעתידו אינו טמון בכתיבת ביוגרפיות.המו"ל

המשוררת סמדר שרת זוכרת את ירון גולן ירון גולן היה המוציא לאור שלי. הוא היה אדם נפלא ובלתי אפשרי כאחד. הכרתי אותו כמעט 30 שנה והוא זה שב-90 הציע לי להוציא אצלו את ספרי הראשון-"אור על פני תהום". לא ידעתי אז שזה יהיה פתח לשנים ארוכות של קשר חזק ולעוד 3 ספרים. ניסיתי להיגמל ממנו, לעבור להוצאה יותר "מכובדת אבל תמיד חזרתי אליו.היה לנו קשר מיוחד, קשר שבו הרעיף עלי מחמאות כפי שעשה בדרך כלל עם אחרים. היה לא פשוט איתו. הוא היה פזור דעת ובלתי ממוקד. לעולם לא אשכח את היום בו הכרתי אותו. ישבתי בספריה של החוג לתיאטרון בגבעת רם בירושלים וקראתי מחזה. ירון שלא הכיר אותי פנה אלי ואמר שבקפיטריה יותר מעניין מאשר לקרוא את המחזה שאת שמו אינני זוכרת. כשהגעתי לקפיטריה ירון היה מוקף אנשים ולא זכר כלל שהזמין אותי לקפיטריה. כזה היה ירון בעל לב רחב ונדיב יותר ממה שניתן היה להכיל. הוא היה ידיד נאמן מעבר להוצאת הספרים. אזכור אותו כפי שהיה טוב ומיטיב. כל כך הרבה אנשים חייבים לו את האפשרות לזכות בהכרה כלשהי. הוא הוציא ספרים הרבה ולא נתן לשיקולים כלכליים לבלבל אותו.ירון שהיה מסמר בכל חבורה שהגיע אליה יחסר לכולנו מאד.

לדבריו של ירון גולן כבר בגיל 6 ידע שייעודו הוא להוציא לאור ספרים. ההוצאה לאור שלו בכל אופן הייתה תוצאה ישירה של עיסוקו כאספן ענק של ספרים. גולן היה אספן כפייתי של ספרים ושל מסמכים שונים ומשונים. הוא היה ידוע כמי שמסוגל לחטט בפחי אשפה אחרי ספרים ישנים ספרייתו המדהימה בעושרה סיכמה למעשה את תולדות הספרות העברית מאז קום המדינה ולפניה. אני פגשתי אותו לראשונה בספרייה שאליה בא במסע ציד אחרי ספרים נדירים מאוד. הוא גם היה בעל אוסף האוטוביוגרפים (חתימות) הגדול בארץ.

חוץ מזה היה ידוע כשדכן בלתי נלאה (וגם ניסה לשדך אותי כמה וכמה פעמים שידוכים שמעולם לא עלו יפה למרבית הצער, הבחורות שאותן בחר עבורי התגלו כבלתי מתאימות באופן מוחלט, אבל מעולם לא נטרתי לו על כך.) על פי סיפוריו את ההוצאה התחיל גולן עם ספר של שלמה כרמל שאליו הגיע ירון כאספן ספרים שבא לקנות את אוספו ונדלק על ספריו שבהם סיפר כרמל על סיפור אהבתו כקשיש בן 73 בעוזרת הבית שלו סיפור אהבה שכתוצאה ממנו מצא את עצמו כרמל מאושפז בטיפול פסיכיאטרי בידי ילדיו. גולן התעשת הוציא את ספריו של כרמל לאור. הוא לא הסתפק בזה. גולן שהפך למעין נכד מאומץ לכרמל עשה לו כבוד רב בשנות חייו האחרונות פרסם שלושה ספרים שלו דאג שילחינו כמה משיריו ואף העניק לו את הכבוד האולטימטיבי את פרס היינה לתרגום מטעם הוצאת ירון גולן.ומכאן קצרה הייתה הדרך להוצאת ספרים המשפחתית הפעילה ביותר שאותה ידעה מדינת ישראל. הוצאה שנוסדה ב1986 ופעילה למעשה עד היום. למרות שהשם שיצא לו כאדם שאינו מן הישוב גולן הצליח להשיג כמה הישגים מדהימים בכל קנה מידה. במהלך שנות פעילותו גולן פרסם כאלף וחמישים ספרים זאת לא כל צוות ללא מזכירה ומביתו כפרויקט שבו שיתפו פעולה כל בני משפחתו שעליו ניצח הוא עצמו. פרויקט שבו שיתפו פעולה אשתו והוריו שאמנם ספקו כפיים בגלל שגעונותיו של הבן המוזר שבזבז כסף לכל רוח (אבל לפרוייקטים תרבותיים בלבד) אבל תמכו בו לאורך כל הדרך. ואי אפשר לקבוע אלא שהמדובר באנשי תרבות אמיתיים. בזמן שירון גולן עצמו היה עסוק בציד סופרים וספרים ההורים והאישה עסקו בהנהלת החשבונות ובהפצה ספרי ההוצאה והחזיקו אותה איך שהוא מעל המים הסוערים.

בניגוד למולים רבים אחרים גולן מעולם לא דרש סכומים גבוהים מהסופר עבור הוצאת ספרו ולא עניינו אותו יחצנות, קשרים אישיים, חנויות, גימיקים של מכירות וכיוצא באלה בעיות מסורתיות לא רלבנטיות. אותו עניין האדם הסופר והסיפור האנושי שמאחוריו. איך שהוא ההוצאה שרדה לאורך 21 שנה ה מ-1986 .למרות שההוצאה הייתה עיקר חייו הרי ספק רב אם היא פרנסה אותו באיזו שהיא צורה, שהרי הספרים הנידחים והמוזרים שפורסמו בה נראו כמנותקים לחלוטין מכל מה שיוצא בעולם הזרם המרכזי של הספרות והתקשורת הישראלית, הם לא זכו כמעט לכל פרסום תקשורתי ולא הביאו רווח רב. לגולן זה לא היה איכפת.

"כל דבר אותנטי ראוי להתפרסם" פסק גולן בשיחה "ורק הקורא הוא הצנזורה". הוא היה איש הספרות היחיד שעסק בהוצאה לאור ולאורך זמן וראה את עצמו בכך ממשיך של אנשי ספרות אמיתיים כמו פרישמן וביאליק שעסקו גם בהוצאה לאור כפרנסה, מסורת שלא ממשיכה להתקיים עד היום פרט לו.הוא ראה בכך סוג של שליחות. שכן ירון גולן אהב כל סוג של טקסט באשר הוא וחשב שהכל ראוי וצריך להישמר, וכי זכותם גם השכוחים אלו שמחוץ לזרם המרכזי או הצדדי של התקשורת להשמיע את קולם ויש לעשות הכל כדי שזכרם ישמר למען הדורות הבאים. את גולן קוממה העובדה שאדם נתבע לשלם מכיסו עבור הדפסת ספרו והוא הזדעזע מהתופעה של מסירת ספרים לגריסה. לו לתלמיד שכשל של ממליך המלכים של הספרות העברית והאיש שקבע מיהו חשוב ומרכזי הייתה אובססיה ממש לתת פתחון פה לכל מי שלא במרכז אלא בשוליים לכל המקופחים והאאוטסיידרים שהוא ירון גולן חש חלק בלתי נפרד מהם (אולי בגלל חוסר הצלחתו באקדמיה?) ותחושת 'קיפוח זאת הייתה מוזרה במקצת שהרי הוא בא ממשפחה שהייתה מאצולת הישוב.אם היה יכול אין ספק שהיה פועל להעלות את כל הטקסטים שבהוצאתו גם בצורה דיגיטאלית כדי שתישמר במחשבים למען הדורות הבאים. הוא הוציא ספרים לא בגלל שיקולים של רווח אלא בגלל שזה נראה לו חשוב, הוא הוציא לאור ספרי שירה, זיכרונות, רומנים, הגות וספרי עיון, ספרי ילדים ונוער וכן תרגומים לעברית מן הקלאסיקה של ספרות העולם והספרות העברית. הוא כל הנראה המו"ל העברי שהוציא את הכמות הגדולה ביותר של ספרי שירה מכולם אם כי הרוב המוחלט של המשוררים היו שמות שעליהם מן הסתם לא שמעתם מעולם. אבל היו בהם כמה ידועים יותר למשל ידידו הטוב דוד אבידן, מנחם בן דפנה שחורי, משה בן הראש, מתי שמואלוף, סמדר שרת וגם אחרים.הוא הוציא למעלה מ200 ספרים שונים שעסקו בשואה על כל היבטיה, ובעיקר ספרי זיכרונות של שורדים דבר שעניין אותו מאוד.

בין השאר הוא היה חובב ענק ומומחה שהיה רק אדם אחד שהשתווה לו לרומנים היסטוריים ועמל רבות כדי להוציא כמה שיותר מהספרים בז'אנר נשכח זה שהיה אהוב עליו כל כך. מצד שני הוא הוציא גם כמה וכמה רומנים מקוריים של מדע בדיוני. ובהם היו אחד או שניים שבהחלט היו ראויים להיקרא. לצד השמות הלא ידועים שעליהם היו גאוותו פורסמו בהוצאתו גם כמה שמות ידועים באופן יחסי כמו ידידיו המשוררים דוד אבידן ומנחם בן והסופר והעורך אהרון אמיר שפירסם אצלו קבצי מאמרים ההיסטוריון אורי מילשטיין שפרסם אצלו ספרי היסטוריה צבאית וגם רומן היסטורי שכתב (תככים בבאזל) ולא מצא מוציאים לאור אחרים ודמויות ידועות כמו המחנך והסופר משה גרנות שפרסם אצלו ספרים שבהם הוא תוקף (בסדר יורד של חשיבות) את התנ"ך, את ש"י עגנון, את ישעיהו ליבוביץ ואת סמי שלום שטרית. החוקרת רפאלה בילסקי בן חור שפירסמה אצלו ספר בלשי (לדעתי אחד הטובים בשפה העברית). הוא פרסם ספר מחקר של דורית זילברמן על שירת יונה וולך ומערכונים של החידונאי (קפד ראשו), שמוליק רוזן (אביו של עמנואל רוזן). הוא גם נודע כמי שמפרסם את קרובי משפחתם הלא ידועים של מפורסמים, את אהרון ירושלמי דודו של ליאון יוריס, את אחיו של חנוך לוין, קרובה של משה שרת, אחות של המשוררת אנדה אמיר, הבת של מבקר האמנות חיים גמזו (ואחות של המשורר יוסי גמזו) את הבן דוד של שדרן הטלוויזיה עמנואל הלפרין. אשתו של המנצח רוני ריקליס וגם את גיסו של המרצה הנערץ גרשון שקד. (אבל גרשון שקד עצמו מעולם לא פרסם משום מה שום דבר בהוצאת ירון גולן). הוא היה מוציא ספר שיר וספר פרוזה בכל שבוע ורומן היסטורי אחת לשלושה חודשים. וסך הכל כ120 ספרים בשנה קצב שלא יאמן ממש. גולן מעולם לא הוציא אף רב מכר וספק אם חיפש אותם. הוא חיפש את הנשכחים את הבלתי ידועים את האזוטריים והאקזוטיים. את אלו שאיש לא יגע בהם בקצה של מקל חוץ מירון גולן. איך גולן שרד כלכלית עם ההוצאה הלא רווחית היא תעלומה שהעסיקה רבים. ככל הנראה הוא שרד הודות להכנסה קבועה מעסק המשפחתי המשגשג שניהל אביו וגולן היה שותף לא פעיל בו.

ובכל אופן יש לזכור שלמרות הופעתו המוזרה והשלומפרית המדובר היה באדם שבדרכו שלו היה יעיל והחלטי ומהיר פעולה בצורה מדהימה. בין השאר גולן יצר וחילק שורה של פרסים עבור סופרי הוצאתו אלו כללו את פרס עליזה ברקאי לספרי ילדים, פרס היינה לתרגום, פרס גרשום ופמן לסיפורים קצרים ופרס רחל לשירה. הפרסים לא היו בכסף הם היו רק בתעודות, ובאיזכורים על כך שהסופר זכה בפרס וזה בכל פעם שהופיע ספר נוסף שלו או פרסום נדיר על הספר. בכך סיפק גולן את האגו של סופריו. מי זה המשוגע הזה?גולן היה דמות נערצת על המוני סופרים ואינטלקטואלים בלתי ידועים לקהל הרחב שהיו נפגשים ליד שולחנו בבית קפה ביום שישי ובערבים ספרותיים שונים שארגן בביתו ובבית הסופר והוא היה מנהיגם והרוח החיה בחייהם. אבל הוא היה ידוע לשמצה בחוגים שונים. אם כי הוציא ספרים חשובים לא מעטים (לצד ספרים לא חשובים רבים) הרי שהוא סבל משם רע בחוגי הספרות וההוצאה לאור בראש ובראשונה מסיבות צורניות. הספרים שפרסם היו יוצאים ברישול סובלים מטעויות קשות בהגדה ובעריכה (אם בכלל הייתה כזאת ולעיתים קרובות לא הייתה כזאת) ומהופעה מרושלת באופן כללי. אני מבין היטב למה: עבורו התוכן היה חשוב הרבה יותר מהצורה, חשוב מאוד היה שהתוכן יופיע מהר ככל האפשר עבור הכותב ועבור הדורות הבאים. ולא היו זוכים לכל הד תקשורתי אבל הם קיימים בספריות והכניסו את יוצריהם לתודעה ולכך יש חשיבות מיוחדת.

בתיה גולן אשתו של ירון גולן מעירה:לפני כ 15 שנה, ירון החל לשתף את בני המשפחה בהוצאה לאור, ומאז חלו שינויים בדרך ההתנהלות ותהליך ההפקה הפך להיות מוקפד ביותר בנוגע לעיצוב הגראפי, לעריכה, להגהות ולכל יתר התחומים. יתרה מזאת, היו ספרים שזכו בפרסים חיצוניים כגון: "ציפורנוגרפיה" של עודד בארי שזכה בפרס על עיצובו, פרס שחולק על ידי שר המסחר והתעשיה. הספר "חדר משפחה" של דני ציפר קיבל פרס ראשון של ויצו במסגרת 90 שנה לויצו, כמו כן הספר "בתמורות העיתים" של אסתר פיין היה בין המועמדים לפרס מפעל הפיס – פרס ספיר.

הוא נודע לשמצה גם מסיבות אחרות. הוא היה מפורסם בנטייתו להופיע באירועים ספרותיים שונים ולעורר בהם סקנדלים בצעקות ובהערות מעליבות שונות כלפי המנחים כאשר אלו נראו לו כשחצניים מידי. ובכך פעל כליצן החצר המגחיך במכוון אירועים פומפוזיים מידי כפי שעשה במודע עבור עולם הספרות כולו. אני עצמי עברתי זאת על בשרי כאשר החל לעורר מהומות בערב שארגנתי על ההצגה "הדיבוק" בבית ליוויק והחל לתקוף אותי אישית בשאלות והערות מרגיזות, דודה נדהמת שלי שישבה לידו, שאלה אותי בדאגה לאחר האירוע "מי זה המשוגע הזה ?" אני תמה: האם זאת הייתה דרך להשיג תשומת לב בדומה לכל המגיבים הכפייתיים בטוקבקים? הספר השנוי ביותר במחלוקת בהוצאת ירון גולן

בהוצאה לאור לא היו לו כל קוים אדומים. הוא אף הסכים להוציא לאור את "המיין קמפף" של היטלר אם כי זה לא יצא לבסוף לפועל. לצערו לא היו לו יותר מידי ספרים שנויים במחלוקת באמת או לפחות כאלו שעוררו את תשומת לב בתקשורת.להוציא אחד... וזהו בדיעבד אחד הספרים השנויים במחלוקת ביותר בתולדות המדינה: תיק רבין:איך טפח המיתוס של אורי מילשטיין ששימש כאחד ממקורות ההשראה ליגאל אמיר בביצוע רצח ראש הממשלה יצחק רבין.אם נצטרך לבחור את הספר החשוב ביותר שיצא בהוצאת ירון גולן הרי זהו הספר אם כי לא מסיבות שגולן היה רוצה להיזכר בגללם.אבל הוא הוציא ספרים מעניינים רבים ועבורי אישית כל ביקור בדוכני שבוע הספר לא יכול היה להיות מושלם בלי ביקור בדוכנו של ירון גולן ומציאה של איזו פנינה מדהימה בחיטוט בספרים השונים שהוציא, אגב עוד שיחה ביזארית עם בעל ההוצאה.ספרים נבחרים בהוצאת ירון גולן

עבורי המילים "הוצאת ירון גולן" היו תמיד ערובה לאיכות מסוג מסויים. בין אלף וחמישים הספרים שהוציא ירון גולן בימי חלדו יש ספרים רבים שככל הנראה רק ירון גולן היה מעלה על דעתו להוציא אותם לאור. מצד שני יש בינם פנינים רבות מספור בעלות איכויות שונות ל"מבינים".

ובהן ספרי דני מחונני של דוד אבידן על ילד גאון, את ספריו של המשורר מנחם בן מנחם בן פרסם בהוצאה ספרים מפרי עטו: "שירים חדשים", "תיק שירה", "אין שירה בלתי מובנת" (קבצי ביקורת שירה מעניינים), וכן ספר ילדים: "חגית בסירת הירח". ספר שמתאר כיצד מצויירת ישראל בקריקטורות של מדינות ערב. וכרך של כתבי משה בילינסון פובליציסט ואיש רב פעלים מתנועת העבודה שנעלם לתהום הנשייה עד שהוציא אותו ממנה ירון גולן.

בין ספרי הזכרונות המרובים שלו נזכיר את הספר "וידויו של מנתח פלאסטי: אוטוביוגרפיה" מאת נחום בן חור (1994).

את "כוח להשחית" (מהדורה שנייה ומורחבת, 1991) של יאיר קוטלר תיאור וניתוח ביקורתי חסר רחמים של עולם העיתונות כפי שהיה מוכר היטב למחבר עיתונאי סקנדליסט. ואת הספר "גבר מוכה אישה מכה" (1994) של אבי בן דוד (בר) זכרונותיו של גבר שהוכה בידי אישתו.תרגומים מבין התרגומים בהוצאה מתנשאים כמו קולוסוס ספרי סדרת התרגומים המונומנטלית של יוסף האובן (נבו) שתרגם מהשפה הגרמנית את יצירותיו היווניות הקלאסיות של הומרוס "האיליאדה והאודיסאה" ואת הארגונאוטיקה של אפולוניוס מרודוס וגם כן מגרמנית את היצירות הלטיניות של וירגיליוס ואובידיוס ואת המשורר האיטלקי המופתי מתקופת הרנסנס טסו ואת יצירתו "ירושלים המשוחררת" על כיבוש ירושלים בידי הצלבנים (גם כן מתרגום גרמני) וגם מהמקור הגרמני את שירת הניבלונגים ומשוררים ופילוסופים גרמניים ידועים כמו לסינג, גתה, שילר, הרדר ו-שופנאהואר לנאו וגריפלצר ועוד ועוד שמות שלא ידועים כלל לקורא הישראלי הממוצע. אלו ספרים שרק ירון גולן היה מוכן להוציא אותם באופן קבוע בעבור המשכילים המועטים שהיו מוכנים לקרוא את הספרים ולא להידחות מיד בידי אין סוף הערות השוליים שהמתרגם המלומד מסיבות הידועות רק לו החליט לדחוף אותם לגוף הטקסט שהפך כתוצאה לבלתי ניתן לקריאה ולהנאה.הוא פרסם גם את תרגומיו של אריה חורשי לסטיריקון של פטרוניוס ו"חמור הזהב של אפוליוס" אלו זכו לגלי גידופים בביקורת אבל הם בידינו וזה העיקר. בין הספרים המצליחים יותר (אם כי לא בקנה מידה של כל הוצאה האחרת) היה ארוחת ערב עם אנדרי דיאלוג בין מפיק ובמאי שתרגמה רונית גינת.

רומנים היסטוריים מבין הרומנים ההיסטוריים הרבים שפרסם גולן (וזה כנראה היה הז'אנר החביב עליו ביותר נזכיר את ספרו אמנון בקר. סיפורי בעל ואהליבה סיפורים על תקופות שונות בתולדות עמק יזרעאל כולל כמה סיפורים על הפרהיסטוריה של עמק יזרעאל. שני רומאנים היסטוריים נוספים שמן הראו להזכיר, שהופיעו בהוצאה, נכתבו על ידי הסופר איש הציבור רב הפעלים וממייסדי ומנהלי חברת הספנות "צים", צבי הרמן, הספר "זכרונות חניבעל" שהופיע לראשונה בהוצאת זמורה ביתן, אזל והתפרסם במהדורה חדשה ב 1998 בהוצאת ירון גולן. וכן הספר "רוח לא כבולה" שהופיע לראשונה בהוצאת כתר והתפרסם שנית במהדורה חדשה בהוצאת ירון גולן בשנת 1997, רומאן היסטורי על חיי ג'ורדנו ברונו. מבין ספרי המדע הבדיוני שפרסם נזכיר את:

הראשידה "אגדה מודרנית" (1992) של שלמה לאופר שבו יפהפייה סקסית מתמנה למנהיגת ישראל ומשיגה שלום עם הערבים, גם על ידי סקס עם מנהיגיהם. "ימי אטלנטיס האחרונים" של אלישע גלזר על גילוי ארכיאולוגי של תרבות אטלנטיס הקדומה שאינה אלא העיר קרתגו. מלחמות היהודים 2 של רפאל רופין (1994) אחד הספרים המקוריים הבודדים בשפה עברית בז'אנר "ההיסטוריה החלופית" שהוא בו בזמן מחזיק בשיא עולמי של הרומן הארוך ביותר בז'אנר זה בכלל : 2 כרכים וכ800 עמודים! תיאור מפורט ביותר של מציאות חלופית שבה היהודים ניצחו במרד הגדול כנגד הרומאים בשנת 70 לספירה כתוצאה משימוש בשיטות לוחמה מתוחכמות ואמצעים טכניים חדשים. לאחר הניצחון הגדול במרד מקימים היהודים מדינה עצמאית אך זאת מתחילה לשקוע לתוך סיכסוכים פנימיים בין דת ומדינה מהסוג המוכר לנו היטב בישראל המודרנית. ואת ספר המד"ב הטוב ביותר שפרסם:

ים השמשות (1996) של המיסטיקן אילן עמית אחד מרומני המד"ב המקוריים היותר מעניינים שפורסמו על חורבן הדינוזאורים והמין האנושי בידי אינטליגנציה עלינה שמחליפה אותנו בדולפינים. סיפור המתואר משלוש נקודות מבט שונות בשלוש תקופות שונות. תקופה אחת היא בעתיד הרחוק כאשר הדולפינים הם המין הדומיננטי בכדור הארץ ואחד מהם מוצא עדויות לקיומה של אינטליגנציה קודמת ובלתי ידועה היא המין האנושי שנחרב באסון מיסתורי. הסיפור השני מתרחש בימינו כאשר ארכיאולוג מוצא עדויות לכך שהדינוזאורים הושמדו באסון מיסתורי ומכוון וכי אסון מאותו הסוג מאיים מיידית על המין האנושי... ונקודת המבט השלישית היא של אינטליגנציה "אלוהית" המכוונת את התפתחות החיים והאינטליגנציה בכדור הארץ לאורך ההיסטוריה לפי ראות עיניה.

תיקון: מסע מיסטי אל סוד הקיום מאת - גיל אילטוביץ. (הוצאת ירון גולן , 1994). סיפורו של חייזר שלאחר מחקר בלשי ארוך מגלה כוכב אחר שבו בוצע בעבר הרחוק בידי בני גזעו ניסוי ארוך טווח ביצירת עם חדש ודת חדשה כחלק ממחקר סוציולוגי. העם הוא עם ישראל והדת היא היהדות. ספר שהוא אחד המוצלחים מהספרים המרובים בעברית שמנסים לתאר את התנ"ך כסיפורם של חייזרים המתערבים בתולדות המין האנושי. נזכיר גם את הרומן האפוקליפטי "גוג" של משה בן אפרים על חורבן ישראל בידי הערבים ( המחבר התפרסם הודות לסדרת התסכיתים שכתב משפחת שמחון לרדיו באמצע שנות השישים,בדיעבד חבל שגולן לא שיכנע את בן אפרים לכתוב ספר המשך כלשהו על חיי המשפחה הרדיופונית בהווה הישראלי בדומה למה שעשו בטלוויזיה ל"קרובים קרובים").את סקס גורלי של המליונר שמואל פלטו שרון שבו כל חולי האיידס מוכנסים למחנות ריכוז. את רצח בדרך לצמרת של רפאלה בילסקי רומן בלשי על רציחות בפוליטיקה שמבחינה שרבות היה נבואי לגבי ההשחתה בפוליטיקה. רומן המתח צוואתו של מרק מתנאל של מתי מגד, רומן מעניין מאוד על ראשית המדינה שאחד מגיבוריו הוא שרגא גפני (לא הסופר אבל השם אינו מקרי). ספרי ריגול מנוס דיאמנט המשימה אייכמן: סיפור מחתרת חברות ונקמה (2004) סיפור לכידתו של אייכמן מנקודת מבטו של אחד הלוכדים ששמו נשמט עד כה משום מה מהספרים הקודמים שהוקדשו לפרשה. גילה גת-טילמן עיסקי לחימה מוסלמית: כולל הפצצה הגרעינית האיסלאמית: סיפורה של דוקטורנטית בלונדון 2002. סיפורה האמיתי של דוקטורנטית שיצאה ללונדון ומצאה עצמה מעורגת ביצירת הפצצה הגרעינית המוסלמית.ולמרות כל מאמציה איש לא האמין לה בארץ והכל חשבו אותה למשוגעת .כולם חוץ מירון גולן שנתן לה לפרסם את סיפורה .

מחזה "הגטו החדש " היצירה הציונית הראשונה של הרצל .שירה בין משוררים ידועים שהחלו אצלו אפשר להזכיר את משה בן הראש שגולן פירסם את ספריו "קינת המהגר " והספר הבא". ואת מתי שמואלוף, ספרים וחוברות שהופיעו בסדרות שזכו להערכה מיוחדת. כוללים את סדרת "הנה" –קונטרסים לשירה בעריכתו ובחירתו של נתן זך כאשר בפתח כל חוברת מופיעה הקדמה מאירת עיניים של עורך הסידרה. בעיצוב הגראפי: של אלעזר גלעד. בין המשוררים הנבחרים נמנו אדמיאל קוסמן, עוזר רבין, ישראל בר כוכב ועוד, וכן הופיע במסגרת הסדרה מבחר ראשון בעברית משירי ו.ה. אודן בתרגומו של נתן זך, מבחר שיריו של פבלו נרודה בתרגומה של טל ניצן-קרן, משירי ת.ס. אליוט בתרגומה של מאיה בז''רנו .כמו כן נתפרסמו ספרים בסדרה בעריכתו וביוזמתו של מנחם בן במסגרת ההוצאה, עליה נמנו ספרי השירה: "הזוהר ההוא" של אסתר מור בילר, "מסע אופניים" מאת משה יונגר, וספר "השירים" של לה לוקה.עיוןמבין ספרי העיון שפרסם נזכיר את מאגיה מיסטיקה וחסידות של פרופסור גדליהו נגאל ע. ואת בכור שטן :יהונתן אייבשיץ מסית ומדיח מאת משה אנטלמן (1992) נדבך ביצירתו של הרב אנטלמן הרואה בשבתאים ובפרנקיסטים את אבות הציונות האמיתיים והמקור לכל מזימה וקונספירציה שאי פעם התנהלה על פני כוכב הלכת הזה. כן נזכיר את רספוטין והיהודים: זכרונות מזכירו האישי של רספוטיון מאת אהרון סימנוביץ (ספר שבין השאר תורגם בהמשכים בעיתון נאצי בפקודת גבלס כהוכחה לשלטון הכל יכול של היהודים בעולם).ואת הספר ל.ס.ד. הילד הבעייתי שלי מאת דר' הופמן מגלה ה- ל.ס.ד. עוד נזכיר את המפתח לכתב העת הספרותי החשוב "קשת " בעריכת אהרן אמיר שערכה חנה דוד ,וגיליון של הכתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד. וגם את "צור וירושלים" של דינה צחר תסריט קולנועי המבוסס על המחזה "צור וירושלים" של מתתיהו שהם.

כן פרסם גולן אסופת פתגמים מעניינת של משה חכם "אלף ואחד פתגמים בגדדיים" ובהמשך "עוד אלף ואחד פתגמים בגדדיים": פתגמים שהיו שגורים בפי יהודי עירק, אסופה הכוללת את הפתגם בכתב ערבי, תעתיק מדוייק בעברית, ותרגום הפתגם. לרוב הפתגמים נוספו פירוש, מקבילות וסיפורי עם. אותו משה חכם תרגם ואסף גם סיפורים פלסטיניים בספר "סיפורים פלסטיניים", וכן ערך עם פרץ בנאי, את ספר השירה של המשורר הערבי ישראלי מכפר אל אסד, "במעגלות האהבה" מאת אלאסדי סעוד.

---------------------------------וחוץ מכל אלו ירון גולן ביצע פעולת הצלה חשובה מאוד בעבור הקהילה הספרותית הוא הוציא לאור שני קבצי היומנים של המבקרת הספרותית הנשכחת יונה בחור שיצאו לאור תחת השמות ארבע מחברות יומן ( 1993) " וייסורי יונה בחור: ספר היומנים 1961-1991 " (

1996 בעריכת דורון קורן ) שהם ללא ספק יצירתה החשובה ביותר שבהן היציבה מצבה מדהימה לעצמה ולמיליה הספרותית שבה חיה כאשר נתנה תיאור ריאליסטי ומדוייק ומדהים ממש שלה ושל הקהילה ספרותית זאת שבה חיה כדמות שוליים עלובה שאיש לא שם אליה כמעט לב.

איש לא חוץ מירון גולן. (ירון גולן הוציא לאור גם כרך של סיפוריה וכרך מאמרי הביקורת שלה , אולם לא עבורם היא תיזכר.) .ק על פרוייקט הצלה זה מן הראוי היה לתת לירון גולן פרס ספרותי .שהוא כמובן מעולם לא קיבל. יש לקוות שהעבודה המבריקה שלו באמת על ניסים אלוני ואולי גם קובץ מאמרים ביקורת ספרותית שלו יצאו לאור בידי המשפחה שמתכוונת להמשיך בצורה כלשהיא את פעילות ההוצאה לזכרו .וכך יזכר ירון גולן לא רק כמוציא לאור אלא גם כפי שהיה חוקר ספרות ומבקר ספרות שיכול היה להגיע להשגים רבים אילולא בחר בתחום ספרות שנראה לו חשוב יותר. אז איפה שאתה נמצא עכשיו ירון גולן איפה שאתה יושב עכשיו בשיחה עם פרופסור גרשון שקד המנוח ועם אישים אחרים שתמיד רצית להידמות להם כמו דוד פרישמן ,תודתי לך בשם הקהילה הספרותית של ישראל על קבצי היומנים של יונה בחור שהיצלת בשבילנו למרות שידעת שלאף אחד לא איכפת באמת וגם על כל הספרים האחרים המעניינים והנוראים. ואלו שהם גם אלו וגם אלו אנחנו נמשיך לזכור אותך ודרכך כמה מהאנשים והספרים שהילת מתהום הנשייה כמי שהטיל אור על פינות אפלות שונות בזיכרון הישראלי .אתר ההוצאה אתר ההוצאה לאה טרן על ירון גולן מירב יודילביץ על ירון גולן דפנה ארד על ירון גולן שירי לב ארי על ירון גולן מנחם בן על ירון גולן דוד שליט על ירון גולן יוצרים שונים כותבים על ירון גולן בשחרזדה צילומים של ירון גולן שיר של פלושה על ירון גולן ואבידן ספרי ירון גולן בסטימצקי הודעה על פטירת ירון גולן

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד