אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אל תכריחו אותי לאכול


התמונה של שושנה ויג

כתבה על הפרעות אכילה בעקבות ספרהשל זוהר אביב "אמת או חובה" מסדרת כוח הלב (9) בהוצאת מודן. כמעט כלאחת עשויה ל"סבול" מהפרעות אכילה במיוחד בתקופת ההתבגרות או בתקופה אחרתבעת התגבשות הדימוי העצמי של גופנו. כל אם עשויה להבחין במיוחד בימינובהפרעות אכילה של אחת מבנותיה. הבנות וגם הבנים בימינו מודעים למראההחיצוני באופן קיצוני ביקורתי. מודל היופי החל משנות השישים הוא מודל שלרזון בצורה מבהילה ולעתים קרובות המודל נדמה כמו אדם חולה. באחרונה ישנההתעוררות חיובית בקרב נותני הטון בתחום, מפיקי תצוגות אופנה מנסים להגבילאת הדוגמניות מירידה למשקל נמוך והם אכן מקבלים לתצוגות דוגמניות שיש להן"משקל נורמאלי". גם בארץ עדי ברקן, צייד הדוגמניות הנודע, נלחם בתופעה שלהאדרת המראה הרזה והחולני וגם הוא עבר מהפך בתפיסתו את מודל היופי.

בסביבה הקרובה ההורים יכוליםלהבחין שיש שינוי בהרגלי התזונה ויש תשומת לב מוגזמת לאכילה ואי אכילה.החלום של בנות היום כבר מגיל תשע הוא לעצב את גופן ולהראות חטובות ולפעמיםזה מתרחש בעידודן של האמהות החרדות לעתיד הבנות בעולם שבו היופי מוכֵר,בעולם שבו היופי הוא כרטיס ביקור. בתי הקטנה כתבה בשנה שעברה בהיותה בכיתה ג' על החלומות שלה בראשית השנההחדשה "אני רוצה להיות רזה השנה". הדבר הדליק לי נורה אדומה, וכמובןנכנסתי לחרדה מסוימת ועקבתי אחר התנהגותה. נרגעתי כשגיליתי שהיא עדייןאוהבת לאכול שניצל וצ'יפס וגם סלט וגם מרבה להתעמל. ילדה אחרת תפתחצמחונות או טבעונות תימנע מעצמה מאכלים מסוימים. כאמור לעניות דעתי,הפרעות אכילה הן תופעה נפוצה ואם אברר עם עצמי גם אני זוכרת את אמא שלימחזיקה את כף האוכל ומנסה להאכיל אותי עד הגיעי לגיל עשרים ואפילו יותר.הניסיון של האמהות שלנו להילחם בתופעות של הפרעות אכילה היה אינטואיטיביואילו אנו מנסות להילחם בהפרעות אכילה בצורה יותר מודרנית עם יועציםשמבינים עניין דיאטטיקנים ורופאים ופסיכולוגים. הספר האחרון של סופרת הילדים זוהר אביב עוסק בבעיה. הספר הכתוב לגילאי ביתהספר היסודי וחטיבת הביניים. "הספר מוקדש לחגית ואגם ג'רבי, ולדורית וירדןבר, בתודה על הרעיון. לדקלה בסון אשכנזי, דיאטנית קלינית, בתודה עלהייעוץ. " (שם בעמ' 7). זוהר כסופרת ילדים שומרת על קשר עם הקוראיםומעודדת קבלת רעיונות לכתיבה על החוויות אותם חווים הילדים. מכאן שהספרהוא ספר שעוסק בבעיות אמיתיות מחיי הילדים. פניתי לזוהר ושאלתי אותה מספר שאלות אודות התהליך שעברה כסופרת בכתיבת ספרשעוסק בבעיה כה רגישה . והרי הריאיון הקצר:שאלה- זוהר,ספרך האחרון מסדרת כוח הלב מוקדש לנושא האנורקסיה. אני רוצה שתסבירי ליכיצד עלה הרעיון לכתוב על הנושא, ומהו התהליך שעברת בעת הכתיבה.תשובה- ספרזה - כוח הלב 9 "אמת או חובה", הוא תשיעי בסדרה של כוח הלב שמדברת עלזוגיות, יחסים ביני לבין אחרים , וביני לבין עצמי, ענייני דמוי עצמי,ואהבה עצמית.בכל ספר אני מנסה להכניס נושא אחר הקשור בנושאים אלה, לפני שהתחלתי לכתובאת כוח הלב 9 שמעתי מחברות שלמדו איתי הנחיית קבוצות הורים, שיש להן קושיעם הבן או הבת בענייני תזונה, יום אחד ישבתי בבית קפה, וראיתי את אחתהחברות השקטות והנעימות יושבת עם משפחתה בשולחן סמוך, לפתע שמעתי את הבתצועקת- אל תכריחו אותי, אני לא אוכל, באתי הנה בתנאי שלא תכריחו אותילאכול נכון? החברה שלי הביטה בי במבוכה, ראיתי את חוסר האונים על פניה ולאחר מכן שמעתיממנה על בעיית האנורקסיה שבתה סובלת ממנה, היא אמרה שהבת שלה מקסימה אבלכשזה מגיע לענייני אוכל היא נעשית מוטרפת ואי אפשר לדבר איתה, התחלתילחקור בנושא, שמעתי וגיליתי עוד ועוד מקרים, אחת מהן בת תשע, שחלתה,ולמרבה השמחה בזכות ערנות אמה, היא אושפזה והצליחה לצאת מזה, ראיינתי גםבת 22 שהצליחה לצאת מזה, ולסיום דיברתי ארוכות עם דיאטנית קלינית בשם דקלהבסון שהסבירה לי על התופעה וסיפרה על בת דודתה שנפטרה מהמחלה. לי עצמי היו מעט בעיות אכילה בגיל ההתבגרות אבל לא בצורה קיצונית אוקריטית, אבל זה עזר לי להתחבר לתופעה. מהשיחות שעשיתי למדתי שהבנות (לרוב בנות, לא תמיד) שחולות במחלה, הן לאודווקא כאלה שרוצות להיראות דוגמניות כמו בטלביזיה ובסרטים אלא בנות שעברואיזה תהליך נפשי שלא עובד , כמו מריבות בין הורים, מות של אחד ההורים, אמאשמנה, ותופעות נוספות שגורמות להן לפגיעה כשלהי שמביאה אותן לבעיית האכילה.שאלה - מהןהתכונות שמצאת שיש לילדות שלוקות במחלה. ומהו תפקידו של ספרך בתהליךהזיהוי והריפוי.תשובה- בספרי אני מפרטת את הסימנים והרמזים של המחלה, אך עושה זאת בעדינותרבה, הנושא הוא מאד עדין ואסור שיכניס רעיונות לראש, הסימנים המופיעים אצלמיקה , ילדה עם אנורקסיה בספר- אכילה מאד איטית ומעטה, פרפקציוניזם, אומרתעל עצמה שהיא מליאה או שמנה בשעה שהיא מאד רזה ודקיקה, נשירת שיער,צמחוניות (הן מפסיקות לאכול בשר כי חושבות שהוא משמין) משתגעת וצורחת כאשרמדברים על אוכל, לא קולטת שהיא חולה, מרבה לבשל ולהתעסק באוכל אבל לאטועמת, חלשה, אני מדגישה את הסימנים כדי שילדים שרואים ילדים אחריםבסביבתם שיש להם סימנים כאלה, חשוב להתריע להגיד לדבר לפני שיעברו אתהנקודה הקריטית שבה כבר אי אפשר לטפל במחלה.שאלה - האםשמעת תגובות של ילדות שקראו את הספר ואשר חולות במחלה? תשובה- שמעתי כבר תגובות מקוראים שאומרים שיש להם בשכבה ילד או ילדהאנורקסים/יות, שמעתי תגובה מאמא של ילדה שהייתה חולה בזה שמאד התרשמהואמרה שהספר חשוב מעין כמוהו, כי הבת שלה הייתה לא כל כך מודעת לעניין,ואם הספר יביא למעט מודעות הרי זה משובח.מתוך הספר "אמת או חובה" ף "מההסימנים? אני לא ראיתי שום סימנים אצל מיקה.""לא ראית? אבל כרגע מנית כמעט את כל הסימנים!""אני לא מבין!""ובכן סימן ראשון: היא רזה מאוד ואומרת שהיא שמנה.""זה נכון, לפני כמה ימים היא הראתה לי את רגל העיפרון שלה ואמרה לי שהירךשלה עבה- חחח...ממש"."סימן שני ," המשיכה אמא, והניפה קצוות שיער בלונדינית מהשולחן, "השיערנושר לה"."מה? זה שלה?""כן, איתן, אצלנו אין בלונדינים במשפחה. חוץ מזה יש סימנים נוספים: יש להעיגולים שחורים סביב העיניים, היא נעשית היסטרית כשמציעים לה אוכל.""ממציאה כאבי בטן, אומרת שהיא צמחונית," הוסיף אבא."צמחונית?" פקחה אימא זוג עיניים."כן , גם זה סימן?" שאלתי."בהחלט, צמחונות לא תמיד מעידה על אנורקסיה, אבל חולי אנורקסיה נוטיםלהימנע מבשר, כי הם לא יודעים כמה קלוריות יש בו ופוחדים לאכול.""אפרופו משקל, מיקה סיפרה לי שהיא מאוד אוהבת להישקל, " אמרתי."זה גם אחד מהסימנים" אמרה אימא. " בקיצור, הילדה הזו חייבת טיפול. אתהמכיר את ההורים שלה? מה שם המשפחה שלה?" " (שם, עמ' 101-100) ספרה האחרון של זוהר אביב הוא ספר חשוב במסגרת החינוך המסייע והמטפל. הספריכול להיות כלי עזר לשירות מרפאות המטפלות בהפרעות אכילה. הפרעות שמתחילותבימים אלה מוקדם מאוד עם האצת תהליכי ההתבגרות של ילדינו. בתי הקטנה ענת קראה בספר והיא נהנית לקרוא בספריה של זוהר אביב. ענת היאהגרופית הפרטית של זוהר אצלי בבית. היא שדחפה אותי לגשת להביא את הספר "חםישר מן התנור", היא שקראה את הספר ראשונה בין שתינו, והיא אולי תספרלחברות שלה על נושא הפרעות האכילה בקצת יותר תובנה.יפה שסופרת הילדים זוהר אביב עוסקת בבעיות עכשוויות ומוציאה לאור ספריםשעוקבים אחר בעיות הילדים ובני הנוער, היא גם תורמת בכך לחברה וגם אנוכהורים מתעדכנים גם אם לפעמים נוח לנו להתעלם מן הבעיות במרוץ החיים.יישר כוח, זוהר!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג