כתבה על הפרעות אכילה בעקבות ספרה של זוהר אביב "אמת או חובה" מסדרת כוח הלב (9) בהוצאת מודן.
 כמעט כל אחת עשויה ל"סבול" מהפרעות אכילה במיוחד בתקופת ההתבגרות או בתקופה אחרת בעת התגבשות הדימוי העצמי של גופנו. כל אם עשויה להבחין במיוחד בימינו בהפרעות אכילה של אחת מבנותיה. הבנות וגם הבנים בימינו מודעים למראה החיצוני באופן קיצוני ביקורתי. מודל היופי החל משנות השישים הוא מודל של רזון בצורה מבהילה ולעתים קרובות המודל נדמה כמו אדם חולה. באחרונה ישנה התעוררות חיובית בקרב נותני הטון בתחום, מפיקי תצוגות אופנה מנסים להגביל את הדוגמניות מירידה למשקל נמוך והם אכן מקבלים לתצוגות דוגמניות שיש להן "משקל נורמאלי". גם בארץ עדי ברקן, צייד הדוגמניות הנודע, נלחם בתופעה של האדרת המראה הרזה והחולני וגם הוא עבר מהפך בתפיסתו את מודל היופי.
בסביבה הקרובה ההורים יכולים להבחין שיש שינוי בהרגלי התזונה ויש תשומת לב מוגזמת לאכילה ואי אכילה. החלום של בנות היום כבר מגיל תשע הוא לעצב את גופן ולהראות חטובות ולפעמים זה מתרחש בעידודן של האמהות החרדות לעתיד הבנות בעולם שבו היופי מוכֵר, בעולם שבו היופי הוא כרטיס ביקור.
בתי הקטנה כתבה בשנה שעברה בהיותה בכיתה ג' על החלומות שלה בראשית השנה החדשה "אני רוצה להיות רזה השנה". הדבר הדליק לי נורה אדומה, וכמובן נכנסתי לחרדה מסוימת ועקבתי אחר התנהגותה. נרגעתי כשגיליתי שהיא עדיין אוהבת לאכול שניצל וצ'יפס וגם סלט וגם מרבה להתעמל. ילדה אחרת תפתח צמחונות או טבעונות תימנע מעצמה מאכלים מסוימים. כאמור לעניות דעתי, הפרעות אכילה הן תופעה נפוצה ואם אברר עם עצמי גם אני זוכרת את אמא שלי מחזיקה את כף האוכל ומנסה להאכיל אותי עד הגיעי לגיל עשרים ואפילו יותר. הניסיון של האמהות שלנו להילחם בתופעות של הפרעות אכילה היה אינטואיטיבי ואילו אנו מנסות להילחם בהפרעות אכילה בצורה יותר מודרנית עם יועצים שמבינים עניין דיאטטיקנים ורופאים ופסיכולוגים.
הספר האחרון של סופרת הילדים זוהר אביב עוסק בבעיה. הספר הכתוב לגילאי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים. "הספר מוקדש לחגית ואגם ג'רבי, ולדורית וירדן בר, בתודה על הרעיון. לדקלה בסון אשכנזי, דיאטנית קלינית, בתודה על הייעוץ. " (שם בעמ' 7). זוהר כסופרת ילדים שומרת על קשר עם הקוראים ומעודדת קבלת רעיונות לכתיבה על החוויות אותם חווים הילדים. מכאן שהספר הוא ספר שעוסק בבעיות אמיתיות מחיי הילדים.
פניתי לזוהר ושאלתי אותה מספר שאלות אודות התהליך שעברה כסופרת בכתיבת ספר שעוסק בבעיה כה רגישה . והרי הריאיון הקצר:
שאלה- זוהר, ספרך האחרון מסדרת כוח הלב מוקדש לנושא האנורקסיה. אני רוצה שתסבירי לי כיצד עלה הרעיון לכתוב על הנושא, ומהו התהליך שעברת בעת הכתיבה.
תשובה- ספר זה - כוח הלב 9 "אמת או חובה", הוא תשיעי בסדרה של כוח הלב שמדברת על זוגיות, יחסים ביני לבין אחרים , וביני לבין עצמי, ענייני דמוי עצמי, ואהבה עצמית.
בכל ספר אני מנסה להכניס נושא אחר הקשור בנושאים אלה, לפני שהתחלתי לכתוב את כוח הלב 9 שמעתי מחברות שלמדו איתי הנחיית קבוצות הורים, שיש להן קושי עם הבן או הבת בענייני תזונה, יום אחד ישבתי בבית קפה, וראיתי את אחת החברות השקטות והנעימות יושבת עם משפחתה בשולחן סמוך, לפתע שמעתי את הבת צועקת- אל תכריחו אותי, אני לא אוכל, באתי הנה בתנאי שלא תכריחו אותי לאכול נכון?
החברה שלי הביטה בי במבוכה, ראיתי את חוסר האונים על פניה ולאחר מכן שמעתי ממנה על בעיית האנורקסיה שבתה סובלת ממנה, היא אמרה שהבת שלה מקסימה אבל כשזה מגיע לענייני אוכל היא נעשית מוטרפת ואי אפשר לדבר איתה, התחלתי לחקור בנושא, שמעתי וגיליתי עוד ועוד מקרים, אחת מהן בת תשע, שחלתה, ולמרבה השמחה בזכות ערנות אמה, היא אושפזה והצליחה לצאת מזה, ראיינתי גם בת 22 שהצליחה לצאת מזה, ולסיום דיברתי ארוכות עם דיאטנית קלינית בשם דקלה בסון שהסבירה לי על התופעה וסיפרה על בת דודתה שנפטרה מהמחלה.
לי עצמי היו מעט בעיות אכילה בגיל ההתבגרות אבל לא בצורה קיצונית או קריטית, אבל זה עזר לי להתחבר לתופעה.
מהשיחות שעשיתי למדתי שהבנות (לרוב בנות, לא תמיד) שחולות במחלה, הן לאו דווקא כאלה שרוצות להיראות דוגמניות כמו בטלביזיה ובסרטים אלא בנות שעברו איזה תהליך נפשי שלא עובד , כמו מריבות בין הורים, מות של אחד ההורים, אמא שמנה, ותופעות נוספות שגורמות להן לפגיעה כשלהי שמביאה אותן לבעיית האכילה.
שאלה - מהן התכונות שמצאת שיש לילדות שלוקות במחלה. ומהו תפקידו של ספרך בתהליך הזיהוי והריפוי.
תשובה- בספרי אני מפרטת את הסימנים והרמזים של המחלה, אך עושה זאת בעדינות רבה, הנושא הוא מאד עדין ואסור שיכניס רעיונות לראש, הסימנים המופיעים אצל מיקה , ילדה עם אנורקסיה בספר- אכילה מאד איטית ומעטה, פרפקציוניזם, אומרת על עצמה שהיא מליאה או שמנה בשעה שהיא מאד רזה ודקיקה, נשירת שיער, צמחוניות (הן מפסיקות לאכול בשר כי חושבות שהוא משמין) משתגעת וצורחת כאשר מדברים על אוכל, לא קולטת שהיא חולה, מרבה לבשל ולהתעסק באוכל אבל לא טועמת, חלשה, אני מדגישה את הסימנים כדי שילדים שרואים ילדים אחרים בסביבתם שיש להם סימנים כאלה, חשוב להתריע להגיד לדבר לפני שיעברו את הנקודה הקריטית שבה כבר אי אפשר לטפל במחלה.
שאלה - האם שמעת תגובות של ילדות שקראו את הספר ואשר חולות במחלה?
תשובה- שמעתי כבר תגובות מקוראים שאומרים שיש להם בשכבה ילד או ילדה אנורקסים/יות, שמעתי תגובה מאמא של ילדה שהייתה חולה בזה שמאד התרשמה ואמרה שהספר חשוב מעין כמוהו, כי הבת שלה הייתה לא כל כך מודעת לעניין, ואם הספר יביא למעט מודעות הרי זה משובח.
מתוך הספר "אמת או חובה" ף
"מה הסימנים? אני לא ראיתי שום סימנים אצל מיקה."
"לא ראית? אבל כרגע מנית כמעט את כל הסימנים!"
"אני לא מבין!"
"ובכן סימן ראשון: היא רזה מאוד ואומרת שהיא שמנה."
"זה נכון, לפני כמה ימים היא הראתה לי את רגל העיפרון שלה ואמרה לי שהירך שלה עבה- חחח...ממש".
"סימן שני ," המשיכה אמא, והניפה קצוות שיער בלונדינית מהשולחן, "השיער נושר לה".
"מה? זה שלה?"
"כן, איתן, אצלנו אין בלונדינים במשפחה. חוץ מזה יש סימנים נוספים: יש לה עיגולים שחורים סביב העיניים, היא נעשית היסטרית כשמציעים לה אוכל."
"ממציאה כאבי בטן, אומרת שהיא צמחונית," הוסיף אבא.
"צמחונית?" פקחה אימא זוג עיניים.
"כן , גם זה סימן?" שאלתי.
"בהחלט, צמחונות לא תמיד מעידה על אנורקסיה, אבל חולי אנורקסיה נוטים להימנע מבשר, כי הם לא יודעים כמה קלוריות יש בו ופוחדים לאכול."
"אפרופו משקל, מיקה סיפרה לי שהיא מאוד אוהבת להישקל, " אמרתי.
"זה גם אחד מהסימנים" אמרה אימא. " בקיצור, הילדה הזו חייבת טיפול. אתה מכיר את ההורים שלה? מה שם המשפחה שלה?" " (שם, עמ' 101-100)
ספרה האחרון של זוהר אביב הוא ספר חשוב במסגרת החינוך המסייע והמטפל. הספר יכול להיות כלי עזר לשירות מרפאות המטפלות בהפרעות אכילה. הפרעות שמתחילות בימים אלה מוקדם מאוד עם האצת תהליכי ההתבגרות של ילדינו.
בתי הקטנה ענת קראה בספר והיא נהנית לקרוא בספריה של זוהר אביב. ענת היא הגרופית הפרטית של זוהר אצלי בבית. היא שדחפה אותי לגשת להביא את הספר "חם ישר מן התנור", היא שקראה את הספר ראשונה בין שתינו, והיא אולי תספר לחברות שלה על נושא הפרעות האכילה בקצת יותר תובנה.
יפה שסופרת הילדים זוהר אביב עוסקת בבעיות עכשוויות ומוציאה לאור ספרים שעוקבים אחר בעיות הילדים ובני הנוער, היא גם תורמת בכך לחברה וגם אנו כהורים מתעדכנים גם אם לפעמים נוח לנו להתעלם מן הבעיות במרוץ החיים.
יישר כוח, זוהר!
|
|
|
אייל ( 2007-12-03 19:22:57 ) בתגובה לemago |
|
|
אם נערות, נתונות להשפעות חולפות ומתחלפות, בכזו קלות,
אז באמת מדובר בפוסטמות חסרות תקנה...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-03 23:39:18 ) בתגובה לאייל, ( 1 ) |
|
|
אייל, אני לא מבינה כיצד אתה מגיב כך לכתבה שיש בה התייחסות לבעייה
שקיימת בחברה שלנו. אני חושבת שהחברה היא האשמה ולא הבנות שלנו.
הופתעתי לקרוא את תגובתך אתה, כנראה, לא חי בעולם הזה.
משדרים לבנות וגם לבנים תמונות לחיקוי.התמונותהן דומינאנטיות
בחיינו , כן היום גם בנים מנסים לסגל מראה מסויים ונוטים לטפח את
המראה החיצוני שלהם אולי יותר מאשר בעבר. יש תשומת לב מוגזמת למראה
שלנו ופחות לתוכן. אלה הנורמות שהחברה מכתיבה. צריך אולי לשנות אותם?
חשבת על זה?
שושנה ויג
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-03 23:56:18 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 2 ) |
|
|
בזמן האחרון, קיימת בארץ תופעה, שבה, אנשים מוציאים מעצמם כל תחושת
אחריות כלפיי עצמם, ומאשימים את "החברה", בכל צרותיהם...
הרי המראה החיצוני, היה תמיד, השער להצלחה בחיים,
ומכל הבחינות.
ולכן, אותן בנות עושות את הדבר הנכון, מבחינת הישרדותן האבולוציונית
הרבייתית, ורווחתן הכלכלית לעתיד.
האם ראית פעם בחייך, בחורה יפה וסקסית, במצוקה כלכלית?
אני לא...
שימי לב, שתמיד, הבחורות והנשים שסובלות מרמת חיים נחותה, הן גם אלה
שממש לא מושכות מינית.
גאון הדור, מישל וולבק, יודע לתאר את המצב הזה, הכי טוב שאפשר,
ואומר, שהמיניות הנשית, היא הדרך לחלוקת משאבים כלכליים בין המינים.
בחורה שרוצה להבטיח לעצמה צאצאים חזקים, ולהבטיח להם את צרכיהם, חייבת
להיראות סקסית, כי ככה זה בבורסה של החיים, וביחסים בין המינים.
וכפי שגם בתנועת המכוניות שעל הכביש, אנשים נהרגים בתאונות,
כך גם קיימות אבידות בנפש, במלחמת הרבייה האנושית.
כל עוד, שקיים יצר מיני, בבני האדם,
וכל עוד שהזוגיות והרבייה, הם מטרת הקיום האנושית הראשית,
אז זה מה שיהיה.
צר לי שזה המצב,
אבל זה בדיוק המצב,
מאז ומתמיד, וכנראה גם לעתיד לבוא.
אל תכעסי עליי, שושנה, אני רק "המבשר"...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-04 09:34:32 ) בתגובה לאייל, ( 3 ) |
|
|
בחורה יפה שאינה במצוקה כלכלית? על מה אתה מדבר..מה קשור היופי להצלחה
בחברה?דווקא היום יש המון בנות יפות בתעשיות לא בדיוק מהוגנות ומכורות
לסמים מה זה קשור ליופי..זה החברה שסוחרת בגוף האישה..אמנם כל אחד אדון
לגופו והבחירה בידינו אבל פעמים רבות יש הטעייה במה שאנו נוטים לסגל
לעצמינו.
שושנה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילה ( 2007-12-04 00:12:58 ) בתגובה לemago |
|
|
לפי השיטה של אייל, כדאי לאסוף את כל המכוערים השמנים הטפשים ו...עוד
הרשימה ארוכה, ובשם האבולוציה , להטביע אותם בים.
אולי, זו תהייה תרומתנו לחברה הנאורה שסובלת מהאשמות לא צודקות כלפיה...
רק יורשה לי לציין, שה "חברה" מורכבת מיחידים שהם כל אחד מאיתנו
וכולנו, שותפים למציאות הנוצרת.
הורה, שילדו חולה או סובל , חייו גיהנום עלי אדמות, ואם, יש אפשרות לתת
לו עצה טובה עם סיכוי למצוא ריפוי, הרי שזו ברכה גדולה, בין אם זה
מתאים לתאוריות האבולוציוניות של אייל, או לא.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-04 00:36:48 ) בתגובה לאילה, ( 4 ) |
|
|
אבל אני משתייך דווקא ל"בלתי מבוקשים" אבולוציונית,
אף פעם בחורה לא רצתה ממני ילד, או שלהינשא לי,
כי אני טיפוס די רפוס, למען האמת...
המשקפיים העבות שלי, מגיל 7, והאוזניים הענקיות שלי, הכשילו אותי קשות,
אבל, כבר בהיותי נער, החלטתי שלא לקחת חלק בחוקי החיים העדריים,
ופיתחתי כישורים חליפיים, שאיפשרו לי לחוות את חלקי בעולם הסקס.
צר לי שכך הם החיים, הרבה מאוד אנשים סובלים, בכל רגע נתון,
ואני חושב, שאם תהיה מודעות לסיבות לכך, יוקל להם.
הנערות שאינן אוכלות, לא עושות זאת בגלל שהן רוצות להיראות סקסיות,
אלא שמדובר ביצר התאבדות, כפי שיש לאנשים בכל שכבות הגילאים.
את רוצה לומר לי, שיש לשנות את כל הסרטים בעולם, את כל עולם האופנה,
בכדי שכמה נערות תואלנה לאכול מלפפון ויוגורט ???
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-04 00:48:02 ) בתגובה לאילה, ( 4 ) |
|
|
"החברה", שמואשמת בהרבה דברים, בעצם אינה קיימת כ "חברה",
אלא מאנשים פרטיים, שכל אחד מהם עושה את שטוב לו,את שמתאים לאינטרסים
שלו...
האם היית רוצה, שבחורה סקסית, לא תעשה שימוש בנתון הזה, לצורך הצלחתה
בחיים, בכדי לא לגרום למישהי אנורקסיה ???
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילה ( 2007-12-04 09:47:50 ) בתגובה לאייל, ( 6 ) |
|
|
הדיון כאן, הוא לא על מה אני רוצה...
ובכל זאת, אענה לך - אני רוצה, שהמושג הזה " החברה " , שמורכבת מיחידים,
יצליח, להתקיים , על בסיס של אינטרס משותף שמאפשר לכל יחיד, לחוש נוח
עם עצמו ועם אלו שמסביבו. נדמה לי, שקוראים לזה - אוטופיה.
מעבר לזה, תופעת הפרעות האכילה היא תופעה מדאיגה ביותר, ולדעתי הצנועה,
מאפיין של חברה חולה, שבמקום לעודד את החיים בה לפריחה ויצירתיות שמחת
חיים ותקווה, מצרה את תוכן הרשיון לחוש בה נוח ושייך, למאפיינים
הדורשים מחיר אישי שגובל בהרס ושנאה עצמית.
ואני רוצה להוסיף, שטוב, שיש מי שכותב ספר על הנושא, שעבור הרבה אנשים
יכול לשמש קריאת כיוון לריפוי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לדעתי, הכל זה אופנה....
|
9 |
|
אייל ( 2007-12-04 14:34:02 ) בתגובה לאילה, ( 8 ) |
|
|
וגם, הרבה מחלות, הן מחלות אופנתיות.
קחי בחשבון, שישנם אנשים, שמחפשים משמעות לקיומם, בדרכים שונות,
ובין היתר גם ב "אימוץ" מחלות שונות...
שימי לב, שפתאום, כל משוררת וסופרת מתחילה, מספרת שעברה התעללות מינית,
שכל זמרת מתחילה חייבת לספק איזה סיפור חיים "מזעזע", בכדי להגיע אל
תודעת הקהל.
כשהדרך היחידה, להגיע למסך הטלוויזיה, היא באמצעות סיפורים "קשים
ומעניינים", אז אנשים יקפצו על המציאה הזו, ויאמצו להם "צרה"...
ראי נא, את מחקריה של הפרופ´ לפסיכולוגיה, אליזבט לופטוס, שמאירה את
עניין הזיכרון המדומה והשגוי, שמאומץ על ידי אנשים, מסיבות שונות,
ולדעתי, נודע גם בעניין אימוץ "מחלות" שונות.
בימינו, זה מאוד אופנתי להיות "קורבן" למשהו, זה משהו כמו: "אני קורבן -
משמע אני קיים"
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-04 17:24:21 ) בתגובה לאילה, ( 8 ) |
|
|
מדוע לא נשמעות טענות, על כל אותן פוסטמות, שמשקיעות הון עתק,
ושסובלות יסורי תופת, רק בכדי לעבור ניתוחים קוסמטיים שונים,
שיעלו את את מחירן בבורסת המין ???
זה כן בסדר ???
ומדוע לא נשמעות טענות כנגד אותם מנתחים פלסטיים?
אולי כי הם סבלריטיס? מן הבראנג´ה?
והגיע הזמן, שאנשים יבינו, שכל מה ש"איכפת" להם,
זה בעצם מה שהחליטו שיהיה איכפת להם, במשרדי היח"צנות השונים,
שמשפיעים על התודעה הקולקטיבית העדרית.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילה ( 2007-12-05 16:14:32 ) בתגובה לאייל, ( 10 ) |
|
|
אתה שואל:
"מדוע לא נשמעות טענות, על כל אותן פוסטמות, שמשקיעות הון עתק,
ושסובלות יסורי תופת, רק בכדי לעבור ניתוחים קוסמטיים שונים,
שיעלו את את מחירן בבורסת המין ???"
אני לא יודעת מדוע כן או לא ואם בכלל...
אבל, אם אתה מוצא לנכון לשאול את השאלות האלו, שאל...
ואינני בעניין של טענות.
נכתב כאן מאמר ממליץ וממצה על ידיי שושנה ויג על ספר העוסק בנושא
שבעיני הוא מטריד ובגדר תופעה מדאיגה.
כל מה שאמרתי ועדיין אומרת, שטוב לעורר את העניין בנושא.
ותודה לשושנה ויג על המאמר!
אילה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-05 17:04:16 ) בתגובה לאילה, ( 11 ) |
|
|
טוב שיש את הספר הזה,
וטוב ששושנה כתבה על כך.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יהודית מליק-שירן ( 2007-12-07 11:07:31 ) בתגובה לאייל, ( 12 ) |
|
|
ספרה של זוהר הגיע אלי, אחרי שפתחה את סדנת הכתיבה היוצרת שלי בבית-
שאן. שם הכרתי את זוהר האמיתית, הקשובה לילדים, המבקשת מהם לכתוב לה על
בעיותיהם. והם משתפים אותה בכל. ספריה של זוהר מתוך החיים של ילדים
וילדות שיכולים להיות הילדים שלי,שלך ושלכם. וטוב שילדים מוצאים את מי
לשתף במצוקתם.
הספרים של זוהר נוגעים בחיים של כולנו. הכתיבה העניינית נוגעת בדילמות
של בני הנעורים והיא מטופלת בנושא על ידי זוהר עצמה. לא אחת אני מגלה,
תגובה מבין המילים שהיא לא רק של זוהר, אלא של ברי סמכא ממנה והם
מובאים הנה כרקמה אחת אנושית.
במשאל ספריות ארצי, ספריה של זוהר אביב תופסים מקומות חשובים מאוד,
ההשאלה המרובה של ספריה מעידה על כך.
יישר כוח זוהר, על ההקשבה והאיכפתיות שלך לילדים ובני נוער.
חג שמח
יהודית
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ותקבלו איילים שכולם בני איוולת מוחלטת
|
15 |
|
קראו בעניין את אייל ( 2007-12-11 15:02:00 ) בתגובה לאייל, ( 12 ) |
|
|
האיש שמתאמץ בבורותו להפגין את התמחותו בכל תחום ותחום בשיטת התיחקור
הסוקראטית, אינו אלא חבוט-נפש שראוי לרחמים ולסיוע.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מה הקשר בין הפרעות אכילה לצמחונות??
|
14 |
|
דן סולו ( 2007-12-07 23:00:14 ) בתגובה לemago |
|
|
"ילדה אחרת תפתח צמחונות או טבעונות ..."
הקישור בין צימחונות וטבעונות לבין הפרעות מקומם אותי, אני לא רואה את
הקשר בין אותן הפרעות אכילה לבין בני/בנות עשרה העומדים על דעתם
ומחליטים לאמץ דרך מוסרית חדשה.
אני עצמי צימחוני מנערותי (כיום טבעוני) בעל כמה מכרים צימחוניים ולא
ניתקלתי אף פעם במיקרה של צימחונות על רקע של הפרעות אכילה.
מצער אותי, שצימחונות וטבעונות נתפסות לעיתים כאיזו סטייה סהרורית. שכן
בניגוד לשיח הציבורי הרגיל שמדבר על סבל בעלי החיים, אך ללא הפעולות
הדרושות להפסקתו, הצימחונים והטיבעונים לוקחים לידיהם את נושא קדושת
החיים והפסקת הניצול והסבל של בעלי החיים ופועלים במקום רק לדבר.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בל (15) ( 2008-12-23 23:07:08 ) בתגובה לemago |
|
|
אני אנורקסית לשעבר ואני רוצה להגיב לתגובה של אייל
לא קראתי את כל התגובה אבל הבנתי על מה היא מדברת
אייל,
אם אתה חושב שילדות שנכלאות לתוך המחלה האיומה הזאת הן פוסטמות אתה טועה
האנורקסיה לפי דעתי מתקיימת בקרב נערות בגיל ההתבגרות שקשה להן לקבל את
הגוף שלהן, הן אף פעם לא מסתפקות במועט
הן שונאות את עצמן.
הן קוראות לעצמן שמנות כאשר הן שוקלות 25 קילו.
אם אתה חושב שילדות כאלה הן פוסטמות אתה טועה
הן נכנסו למעגל ארוך ומסוכן שיכול להסתיים במוות, ובתופעות לוואי כפי
שכתוב בתקציר של הספר למעלה.
אני מתביישת בתגובה שלך מפני שיש המון חולות בישראל שסובלות מהמחלה
הזאת ואף יושבות עכשיו בכיסא גלגלים ומחברים להן צינור כדי שהן יוכלו
למלא את ביטנן לפחות ב100 קלוריות ליום כדי להשתקם ולשרוד.
דע לך כי זה מזל גדול לצאת מהמחלה הזאת, זה מזל גדול.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-12-23 23:17:15 ) בתגובה לבל (15), ( 16 ) |
|
|
אם האנורקסיה היתה נובעת ממחלה תורשתית, ממחלה שהתפתחה בביו-כימיה שאצל אותה
נערה/בחורה, אז כמובן שלא הייתי מכנה אותן "פוסטמות".
אני מכנה ככאלה, את אותן נערות, שמה שגרם להם לכל זאת, נבע מהשפעתם של פירסומאי אופנה...
אני למשל קירח וממושקף, ובעל אוזניים גדולות מאוד, אבל, אני לא הורס את עצמי, בכדי להיראות כמו
אלילי הנוער של היום, דן דנקר(?) למשל?
אני מכיר הרבה בחורות ובחורים שאינם שמחים להביט במראה על עצמם,
אבל, הם לא רוצחים את עצמם...
אז אם פרסומת בטלוויזיה גורמת לנערה להרעיב עצמה למוות,
אז כיצד אגדיר אותה?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
 |
| | | | | | | | | | | | | | | |
