אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רשמים מאירוע רחל בחצר כינרת


התמונה של שושנה ויג

(חול המועד סוכות תשס"ח) (בשיתוף בלפור חקק) מסורת זו לנו מסורת, כבר שנה שנייה אנו חוגגים את יום הולדתה של רחל המשוררת. בשנה שעברה תשס"ז (20.9.2006)חגגנו בחצר סרגיי בירושלים ובשנה הנוכחית סוכות (1.10.07) תשס"ח חגגנו ביום עיון בחצר כינרת. האירועים לכבוד דמותה ויצירתה של המשוררת רחל נערכים תוך שיתוף פעולה בין המועצה לשימור אתריים בראשותו של המנכ"ל מר יוסי פלדמן לבין אגודת הסופרים בראשותו של היו"ר המשורר בלפור חקק.באירוע שהתקיים בחצר כנרת, זכינו לחגוג את פתיחת מפעל השימור והשיקום של חצר כנרת. החצר שנמצאת בתהליך של שחזור אירחה את באי יום העיון במבנה ששימש כאסם של חבורת המייסדים של חצר כנרת. הקברניט של האירוע הייתה גם זהבה חכם גבאי מנהלת האתר. אמנם נטלתי את שרביט ההנחיה אך היא הייתה אחראית ללוגיסטיקה של ארגון האירוע כ מפיקת האירועים והתכניות החינוכיות בחצר כנרת.אני חייבת לציין שיש עוד דמות משמעותית בשימור זכרה של רחל, ד"ר אורי מילשטיין. אורי מלווה אותנו לאורך כל הדרך, ובאירוע הקודם הרצה על מורשתה ובתו ליוותה אותו בשירים של רחל. מקומו נפקד מיום העיון הנוכחי , אך הוא חשוב להנצחת מורשת רחל.יום העיון היה מורכב מהרצאות של ד"ר חלי אברהם איתן וד"ר מוקי צור. ד"ר חלי איתן העניקה לאורחים, משוררים אוהבי ספרות וסתם שוחרי תרבות הרצאה על היבטים מקראיים בשירת רחל. ההתייחסות של ד"ר חלי אברהם איתן נגעה ביצירות שיש להן זיקה לתנ"ך. ד"ר מוקי צור היסטוריון מקיבוץ עין גב התייחס לרחל מן הפאן ההיסטורי. ההרצאות שתיהן היו מחדשות. ועל כך בהמשך . בתום ההרצאות נהנו המשתתפים מאירוח במבנה ששימש כחדר אוכל בימיה הראשונים של חצר כנרת בראשית המאה העשרים. מן החלונות של המבנה נשקף נוף האגם והדקלים שפלי הצמרת. האירוע הסתיים בסיור מודרך של המדריך ערן ברקוביץ בחצר. חתמה את האירוע הזמרת אירית דותן מעיין במופע על שירי רחל.מעט מן הנאומים:החלום להקים בית לרחל המשוררת עדיין מקנן בלב המארגנים של האירוע. יש מי שעדיין חולם להקים בית לרחל המשוררת במקומות שבהם כתבה ויש מי שרואה בחצר כנרת כבר את ביתה של רחל המשוררת. כמו נעשה תיקון היסטורי במחווה שאנו ערכנו למשוררת רחל בארגון האירוע לכבודה בחצר כנרת. גם יו"ר אגודת הסופרים הדגיש בדבריו את חשיבות היוזמה.נאום בלפור חקק:"כיושב ראש אגודת הסופרים העברים אני רואה ביוזמה להקים בית לרחל נחוצה בהוויה הישראלית. רחל אינה שייכת לשום כת ולשום מפלגה. רחל היא משוררת של כל העם, ועלינו לשמר את זיכרונה ואת מורשתה כמשוררת לאומית בשל הסגולות הספרותיות שלה ובשל תרומתה לתרבות העברית. אני שמח שאנו כאן היום בחצר המשוקמת של כינרת, שבה הוקדש חדר לרחל המשוררת. ועדיין לא נוותר על החלום להקים בית לרחל המשוררת, שבו ישמרו את מורשתה...בעבר אמר לי הזקן שגר בחדר רחל ברחוב הנביאים בירושלים שהוא ירקח מעץ האגס הנשקף מחלונה של רחל ריבה מיוחדת, ריבת רחל. וגם אנו נטעם היום ביום העיון מן הריבה של רחל."מנכ"ל המועצה לשימור אתרים מר יוסי פלדמן, שמעניק לנו חסות לאירועים ספרותיים בבתים שלו הציג עמדתו, כנאמן לרחל המשוררת. נאום יוסי פלדמן:"אנו נאמנים לזכרה של רחל המשוררת ולדעתנו יש לשמר את זכרה כאן בחצר כינרת. שמחתי על היוזמה של שושנה ועל התמיכה של אגודת הסופרים העברים. הם אכן היו אצלי וכך יצרנו את המסורת לחגוג מדי שנה את הולדתה של רחל באירוע שיוקדש למורשת שלה. כאן בחצר כינרת מגיעות קבוצות ואנו מקיימים כאן פעילות חינוכית סביב מורשת החלוצים שהקימו את חצר כינרת. רחל היא דמות משמעותית בחצר כינרת ושיריה מלווים את החלוציות כאן."לד"ר חלי אברהם איתן הייתה הרצאה סדורה והיא שיתפה את כולנו במחקר שערכה על דמויות תנ"כיות בשירת רחל. ד"ר מוקי צור הצליח להאיר את אופייה ואישיותה של המשוררת רחל, האם ידעתם שלרחל המשוררת היה חוש הומור מפותח שהקסים את כולם ? הסכיתו ללקט מדבריו של מוקי צור :"רחל האמינה שהשמש הישראלית מסירה את השחפת. לכן היא עלתה עם שתי אחיותיה שושנה ובת שבע. הם היו אז "שלישיית רחובות". האחיות עסקו במוסיקה ורחל הייתה מופקדת על ההומור. היה לה חוש הומור פראי, כך כולם זוכרים אותה. בארכיון דגניה יש דפים מכתב עת הומוריסטי שהיא ערכה: דגדגיתון. (כתב העת לא עסק בדגים). היה להן פסנתר, כי היה להן אבא עשיר...רחל למדה אז באולפן לעברית של בלה אלטשולר ועבדה בגן הילדים. כך היא הכירה את נקדימון אלטשולר...צריך לזכור שרחל כתבה בשגיאות כתיב תמיד... יש סיפור יפה איך ברל לוקח בסירה את רחל כצנלסון (לימים אשתו של שזר) ואת רחל המשוררת לכיוון עין גב, שם אני גר היום ורחל כצנלסון נדהמת איך כל הנסיעה בסירה רחל המשוררת מתלוצצת עם ברל, למרות שהוא איש חשוב..."בעקבות הדברים של מוקי פניתי ליצירת רחל וליקטתי כמה דוגמאות לרוח ההומוריסטית והשובבה של רחל המשוררת.

מועצת רחל עם יוסי פלדמן

חוש ההומור של רחל אני חושבת שהידיעה הזאת כי לרחל המשוררת היה אופי של אדם בעל חוש הומור פראי, מאפשרת לפענח את השירים באור חדש. בשיר "האתה הוא הקץ" מסתתרת האמרה "יש עוד דגים באוקיינוס". אמרה אשר נשים נוטות לאמץ בעקבות פרידה מחבר וידיד קרוב. השיר מעלה תפיסה אופטימית : העולם לא חרב אחרי פרידה, הוא אפילו עולם בו הטבע מאיר ופורח. יש לטבע כוח לרפא את תחלואי הנפש של האדם. "האתה הוא הקץ?" צריכה להיאמר בנעימה הומוריסטית , כמו "למה מי אתה? " בלשון הסלנג, אתה לא תשבור אותי, יש עולם אחריך. עולם יפה שמאיר פניו אל המשוררת. הַאַתָּה הוּא הַקֵץ הַאַתָּה הוּא הַקֵץ? עוֹד צָלוּל הַמֶרְחָב עַרְפִלֵי הַחַיִים עוֹד רוֹמְזִים מֵרָחוֹק,עוֹד הַשַּׁחַק תָּכֹל וְהַדֶּשֶׁא יָרֹק,טֶרֶם סְתָו. אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי, הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי, וּפְרָחִים חִיְכוּ בְּצִדֵּי נְתִיבִי בְּעָבְרִי. בשיר "עץ האגס" מתברר שהטבע יש לו חוש הומור, וגם כשהאדם נעצב ומתאבל על חייו, הטבע מפתיע אותו בחיוך ובפריחה, שמסירים מעליו את העצבות. עֵץ אַגָּס יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה... אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב. וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ. הֵן תָּבִין: לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר –אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹ חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ! יש בשיר "בבוא" השיר המון הומור, אם נקרא את השיר בטון ההומוריסטי שהיה אופייני לרחל המשוררת המתבדחת עם חבריה בקבוצה, בוודאי יש פה טון של גיחוך פראי על הסיטואציה שבה האדם מתעורר ועיניו כלות ומשתוקקות לאהוב. התפילה הזאת של האוהבים, נותר שהיא רק משהו חולף והשתהותו רגעית. " וזהו? ורק זה?" אפשר כמובן, לגלגל עיניים ממראה ההשתובבות. ריבוי השאלות הריטוריות בשירי רחל, יתכן שהוא גם חלק מהטון הפואטי בעל הרוח השובבנית שלה. בְּבוֹא וְזֶהוּ? רַק זֶה? וְאֶל זֶה לָשֵׂאת עֵינַיִם כָּלוֹת, וְאֶל זֶה שְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת לְשַׁרְבֵּב, וּבָזֶה לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב בְּצִנַּת לֵילוֹת? בְּשֶׁל זֶה לְנָאֵץ אֱלֹהִים, וְלִבְעֹט בְּעֻלּוֹ? זֶה... וְתוּ לֹא...  תּוּ לֹא? בשיר הבא "הֲלָךְ נֶפֶשׁ" ניתן גם למצוא קווים לאופייה של רחל. אופי הנוטה להשלים עם משברים קשים. אין בה כעס ותלונה כלפי הפוגעים בה. ואולי זה נאמר באירוניה? היא נמנעת להכפיש את שמם ברבים. היו לרחל תכונות של אומץ לב, תעצומות נפש שהצליחה לשרוד פרידות רבות ומעברים רבים. מקומות רבים עברה בחייה, ואנשים רבים הכירה. הייתה לה אישיות סוחפת ומרשימה. ואין פלא שהצליחה לשבור לבבות רבים. הֲלָךְ נֶפֶשׁלא. ד. גורדון הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ, דָּעַךְ הַיוֹם. זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים וְהָרֵי רוֹם. סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת מֶרְחָב אִלֵּם; הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד, שְׁבִילִי שׁוֹמֵם...אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל, גוֹרָל רוֹדֶה, אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל, עַל כֹּל אוֹדֶה! גם השיר טוֹרֵיאַדוֹר מִּדְּגַנְיָה מתאר סצינה מצחיקה בדגניה, מפגש מעורר צחוק בין החצרן לבין הפר שמרד. טוֹרֵיאַדוֹר מִּדְּגַנְיָה הַפָּר מָרַד נִתֵּק כְּבָלָיו וְהַחַצְרָן יָצָא לַקְּרָב. עָצוּם הַפָּר כְּמוֹ גָלְיַת אַךְ הַחַצְרָ ןעָשׂוּי בְּלִי חַת... נֻצַּח הַפָּר אֲשֶׁר מָרַד יְחִי חַצְרָן הֵידָד, הֵידָד! מקהלה: " טוֹרֵיאַדוֹר, חוּשָׁה לַקְּרָב!" ואולי סוד היחסים בין גבר לאישה טמון בנימה ההומוריסטית שבה חותמת רחל את שירה "עדנה". ואולי צריך לשאול את השיר עדנה למערכות היחסים בין המינים כדי לדעת לשמר יחסים בין גבר לאישה. האישה מסוגלת להתבונן בגבר גם כמאהב ולאחר מכן להפוך אותו לאח, ואף בן קטן. נקודת המבט של המשוררת היא אכן נקודת מבט מיוחדת היודעת להפוך את רגעי המצוקה למשהו טהור ולבן. אי יכולת לנטור ולשנוא במובן שאולי בני האדם בוחרים להתעלם ממנו. עֶדְנָה וּמוּזָר כָּל כָּךְ: הָרֹגֶז הַלָּז וְדִבְרֵי תּוֹכָחָה הַקָּשִׁים כְּמוֹ הִשִּׁיבוּ רוּח מֻפְלָא וָעָזבִּ שְׁבִיבֵי עֶדְנָה לוֹחֲשִׁים. וְלֹא עוֹד אִשָּׁה וְגֶבֶר בַּקְּרָב, זֶה הַקְּרָב הָעַתִּיק, קַטְלָן – כִּי הָיִיתָ לְאָח לִי, לְאָח נֶאֱהָב כִּי הָיִיתָ לִבְנִי הַקָּטָן!..לולא יום העיון בחצר כנרת, לא הייתי זוכה להתבונן בשירי רחל בראייה חדשה. וזה כוחה של רחל, היא משתבחת עם השנים, ותמיד ניתן למצוא בשירתה עוד ועוד פנים שלא זכינו ללכוד במבט הראשון. האתר של שושנה ויג

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג