אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שירה משחררת - ראיון עם יוסי שריד


התמונה של שושנה ויג

שיבה מאוחרת לכתיבת שירים

כל הדיוט מכיר את יוסי שריד כפוליטיקאי. עשרות שנים מתווה את חותמו על פני הביצה הפוליטית ולפתע אנו מגלים שלפנינו הברווזון המכוער בהתגלמותו. קהל הצובא סביב לביצה אמור לצעוק כעת למראה ההצטבעות החדשה של השר לשעבר, "ברבור, ברבור!". האם יוסי שריד ששב למקורותיו, יוסי שריד ששב לכתיבה ומעגן את שולחן הכתיבה במרכז עולמו, הוא יוסי שריד שנולד מחדש? האם הצהרתו של יוסי היא הצהרה שאינה נאמרת רק לעצמו אלא לכולנו. עזבו מפוליטיקה בואו נעסוק בספרות בואו נתבונן בשירה! החיים האמיתיים הם חיי הרוח ולא עסקנות פוליטית!?

יוסי שריד נמצא בתקופת יצירה! בריאיון הבא הוא מתוודה על חייו כמשורר החבור לכסא, לשולחן, לדף הנייר. הכותב ומפרסם במהלך התקופה האחרונה, ועוד ידו נטויה. בחודשים הקרובים עשויים להתפרסם עוד שני קבצי שירה.

האם ימות הגאולה?

ספר לי קצת על עצמך כיצד אדם חוזר לכתוב שירים לאחר הרבה שנים?(ספרו הראשון פגישה במקום אחר, ראה אור לפני שנים רבות בהוצאת "מחברות לספרות".)

במעין אנחה .

התפניתי קצת יותר, זה לא כל כך עניין של זמן. כמו מוחי התפנה. מבחינת הזמן אני חושב שאולי אני עסוק באותה מידה. אולם פיניתי את הראש. פינוי הראש נעשה בשני אמצעים האחד ניתוח בידי רופאים ואחד ניתוח בידי עצמי. בידי רופאים הוציאו לי גידול מהראש. התפנה מרחב. ובידי עצמי יותר עניין שהתפניתי. אני מתנזר עכשיו מהרבה עיסוקים, שבעל כורחי הייתי צריך לעסוק בהם הרבה מאוד שנים. כמו משימות מתוקף העסקנות המפלגתית שהייתה לי לזרה. ולאחר שני הניתוחים האלה אני יכול להתפנות ולהפנות את האנטנות שלי למקומות אחרים.

הספר עצמו נקרא כספר משפחתי.

לא חושב. אני לא חושב.

האם אינך נע בין המעגלים השונים: האישה, הילדים, הנכדים, האבא שלך...?

נכון. יש שם קטעים. בהחלט. בין השאר מן המשפחה אתה בא ואל המשפחה אתה שב. ובפני המשפחה אתה נותן דין וחשבון. גם בזה מכירים. לפעמים מאוחר אם כי לא מאוחר מדיי.

סוד הנישואין

שבועיים לאחר שהיכרנו – התחתנו.

אפשר בהחלט לומר שזאת הייתה אהבה ממבט ראשון.

ומבט שני מעולם לא העפנו כי לא ממש התעייפנו זה מזה.

כולם אמרו שאלה נישואים חטופים מדי,

קשה להאמין שיחזיקו מעמד, אולי שנה שנתיים

לכל היותר

ומאז אני לא מוותר

-אנחנו יחד ארבעים שנה, השנה-

ומוכיח לכל העולם עד כמה הוא יכול לטעות

ועד כמה אנחנו צודקים בתחזיות ההזויות שלנו.

זה סודנו.

במחשבה שנייה ולמרות הכל, אני מוכן לחזור על הכל מחדש.

נכון, עשיתי טעויות ולא את כולן תיקנתי.

החמצתי הזדמנויות ולא את כולן ניתן היה לשקם.

אבל, תודה לאל, בושות לא עשיתי,

שבגללן אני צריך לברוח מהארץ, ממך,

מעצמי.

בספר השירים אתה מנהל דיאלוג עם עצמך, עם השכנים, עם העולם הסובב אותך.

ככה זה דרכו של כל משורר ושל כל הסופר: עם מי הוא מנהל דיאלוג. הוא מנהל דיאלוג עם עצמו. בלי דיאלוג עם עצמך אין יצירה.

השאלה עכשיו למה כל כך הרבה שנים לא בא הדיאלוג הזה לידי ביטוי?

זה קצת מוגזם! זה קצת מוגזם. במשך השנים כתבתי. לא פרסמתי כי אף פעם לא הגעתי לשלב הגימור. כל השנים אני כותב. אמנם לא שירה. כותב כל השנים דרך קבע. זה לא שהתנזרתי לחלוטין ופתאום אני שב. עכשיו יש לי יותר יכולות אינטלקטואליות ונפשיות כדי להתרכז, ולהביא את היצירה לכלל גמר.

לבתי

אין לך מושג כמה כעס יש בליבי עלייך.

אני מאוד כועס שאת כל כך דומה לי,

דווקא כאשר אני דומה פחות ופחות לעצמי.

מדוע חשוב לך "להתגנדר" בכובע של המשורר?

מי אמר לך שחשוב לי ? ומי אמר לך שאני מתגנדר?

אתה מנסה להבליט את הכובע הזה יותר מאשר קודם...

מי אמר לך? בסך הכול הוצאתי ספר. כמו שכל אדם שכותב שירים סופו שמוציא ספר. למה את חושבת שיש פה עניין של גנדור?

שנינו

עד שהגענו, אני ואיתמר, אל החוף-

רציתי להראות לו שקיעה בצבעים טבעיים-

השמש כבר לא הייתה שם, היא כבר צללה,

אבל השמים עדיין היו, והם פלטו מארובותיהם

תימרות עננים, והארץ עדיין הייתה שם,

והיא כיסתה את רגליה בשמיכה של צל;

עוד מעט, בגבור הקור,

היא תמשוך את השמיכה עד למעלה ראש

ותתחמם, מכורבלת, בהבל פיה.

אין דבר- אמרתי לאיתמר- הערב איחרנו,

נשוב שוב מחר ונראה את השמש תלויה

כמו צעצוע מעל לעריסה של אחותך החדשה

עד שניתק פתאום החוט והשמש נופלת

ישר אל תוך המים כמו לאמבטיה שלך-

אתה מתיז והיא לא מתיזה, היא שוקעת

בלי חדווה אבל גם בלי רוגז, היא כבר לא תינוק;

ובינתיים, עד מחר, אנחנו רואים את השמים

ואת הארץ וכל צבעם, ואנחנו מאוד

נהנים, שנינו.

הוצאת? את ספר השירים ויש לך רצון לפרסום ולחשיפה של הפאן הזה, שהיה נסתר מעין הציבור.

בסך הכול הספר הזה עובר פרצדורה כמו כל ספר אחר. בסך הכול הדעה הקדומה היא שלך .לא שיגרתי בעינייך שפוליטיקאי כותב . הדעה הקדומה היא אצלך! אני בסך הכול כתבתי ספר ופרסמתי ספר. הספר הזה עובר תהליך כמו כל ספר אחר.

האם ככותב שירים אתה רואה במשוררות אפיק ביטוי לאינטליגנציה הרגשית מעבר לקוגניטיבית? האם ביטוי האמוציות מובלט בכתיבת מעבר לביטוי השכלתני? האם שירה בעיניך היא ביטוי הרגש?

לא מבין מה הוא צריך. הוא צריך לכתוב מה שהוא מרגיש, ומה שהוא מסוגל. הוא צריך לכתוב כמיטב היכולת שלו בתקווה שאנשים יקראו בעניין. מתוך מידה כזאת או אחרת . המשורר צריך לכתוב כמיטב היכולת שלו בתקווה שאנשים יקראו בעניין. מתוך מידה של הזדהות, או של השתתפות, או של אהדה. וודאי יהיו גם כאלה שיקראו ולא יאהבו. וגם זה בסדר גמור. הוא לא צריך בכלל כלום.

כיצד הגיבה המשפחה הקרובה?

קודם כל המשפחה הקרובה זו הכללה. יש לי בנים, בנות, אישה, חברים. כל אחד מגיב על פי הדרך שהוא מוצא לנכון..

יש לך קשר עם משוררים בני תקופתנו?

יש לי הרבה מאוד חברים. הרבה מאוד שנים. לא מעכשיו, יש לי הרבה חברים שהם סופרים שהם משוררים שהם אמנים. יש לי לא מעט ידידים.

יכול להזכיר שמות?

לא, אם אני אזכיר שמות הרי אני אשכח מישהו אחר . מה זה מעניין? הידידות מעניינת אותי. הידידות לא מעלה את ערך היצירה או מוריד אותה. היא לא רלוונטית. הידידות לא מעלה ומורידה מבחינת הספר שיצא. הידידות האישית שלי רבת השנים לא מעניינת.

בחצי השנה האחרונה הוצאתי שני ספרים. האחד- ספר פרוזה: זה הניתוח שלי. השני ספר שירים שיצא לפני שבועיים, או שלושה. השלישי בדרך יראה אור יצא בעוד שלושה חדשים. ועוד אחד בעוד חצי שנה.

יש משוררים שאתה מושפע מהם?

כולם משפיעים עליי. כל מי שאני קורא משפיע עליי. אין מי שלא משפיע עליי, ומרוב השפעות, כנראה, אני מנסה לפחות לגבש איזה שהוא סגנון משלי. אם אני מצליח או לא זה עניין של שיפוט.

יש לי שאלה שלא קשורה לשירתך אלא קשורה לסקר האחרון שפורסם בסוף השבוע האחרון בעיתון של המדינה בקשר למשוררים. הכתירו עשרות משוררים האהובים על הציבור בישראל.

אהה

יש שם משהו שצרם לי אין אף משורר מיוצאי ספרד?הייתכן?

לא יודע. אני לא מחלק משוררים על פי מוצאם. אני מחלק משוררים על פי איכותם. זו הבחירה. יש דברים שאני מזדהה ויש פחות מזדהה. זו בחירה של אנשים על פי אהבתם. אני לא נותן ביוצרים סימנים על פי שייכותם העדתית.

זה שלא נוצר משורר ממוצא עדתי מזרחי?

לא אמרתי שלא נוצר. לא שמתי לב, אחרי הכול אני לא מתמצא ולא שמתי לב..

אני לא מתבונן בתוצאות שאחרי ככלות הכול הן דיי אקראיות. לא בדיקה מחושבת. התוצאות הן של מי שמצא לנכון לעלות לאתר אינטרנט ולומר תגובתו. בכלל זה יפה. כל זמן שעוסקים בספרות ויצירה זה עדיף.

ס?פ??ר איך אתה כותב שיר?

אני מתיישב לשולחן הכתיבה וכותב.

יש לך פינת כתיבה?

יש לי חדר עבודה שבו אני עובד ובכלל זה אני גם כותב.

יש לך מקומות אחרים לא דווקא בבית שלך ?

לא. אני בדרך כלל רגיל לכתוב שם. ולא יכול לומר שמעולם שלא כתבתי במקום אחר. אבל לא נוח לי לכתוב במקומות אחרים. זה חלק מן ההתניה, את יודעת. כל אדם מפתח התניה. אני ההתניה שלי זה החדר שלי, השולחן שלי, הנייר שלי וההתייחדות שלי.

חזרת לכתיבה בעקבות אירוע מכאיב? הניתוח הזה?

לא, לא היה דבר מכאיב.

לא נראה לך ככה, הניתוח הזה?

הייתה התנסות מעניינת, עוד חוויה שצברתי במהלך חיי. לא היה שום דבר מכאיב במיוחד.

אנשים אחרים עוברים דברים לעין שיעור יותר מכאיבים.

לא רואה בשירה איזה שהוא משהו מ?ר?פ??א?

אני רואה בשירה צורך לשחרר כל מיני תחושות אינטנסיביות. יכולת לשחרר תחושות של כאב, של אושר, של חרדה, של שחרור. כל דבר שמקים אותך ומוליך אותך לחדר הכתיבה. סימן שיש לך צורך לתת לו ביטוי. איזשהו כיווץ מבקש להשתחרר. הכתיבה משחררת.

האם ההתעסקות בפוליטיקה לא פוגמת בנפשו של המשורר?

את זה צריכים לשפוט הקוראים. הייתי רוצה שהספר לא יישפט כספרו של יוסי שריד הפוליטיקאי. שהקורא יניח את האהבות שלו אליי ואת השנאות שלי אליי.

יש איזה שיר בקובץ שזכור לך יותר מהאחרים?

לא.

בחינת כל השירים בני?

כן, אחרת לא הייתי מפרסם אותם, ברור שיש פחות טובים ויותר טובים. אבל אין שיר אחד שאני מאוהב בו.

אתה יודע אני חייבת לגלות לך. רציתי לבוא לאירוע בכנסת לכבוד שבוע הספר, והתבטל היות והייתה לך מחלוקת עם ח"כ דני יתום.

לא הייתה שום מחלוקת, הוזמנתי לא אני יזמתי. ביקשו ממני להופיע באותו מעמד. להציג את ספרי לדבר על שירה. ואני הסכמתי. לאחר מכן התוכנית השתנתה כתוצאה מלחץ של מישהו לתוכנית החדשה.

הופעת על ההזמנה, היה מוזר כל הסיפור הזה.

הוזמנתי זה הופיע בהזמנה. כמעט במקרה נודע לי שאני עומד להיקלע לחברה אחרת כל אחד רשאי לבחור את החברה שלו. ..אני מקווה.

רציתי לשאול אותך באופן כללי על מצב הספרות בארץ. יש לך מושג מה קורה כאן, יש פריחה או התעוררות?

לא אוהב את הקביעות. הקביעות כמו יש פריחה, יש פריצה, יש קמילה, יש נסיגה. בסך הכול הרי הן קביעות עיתונאיות. בסך הכול הרבה אנשים כותבים. כנראה, שיש להם ביקוש. אחרת לא היו יוצאים וכותבים. וזה נהדר הרבה ספרים שיוצאים לאור. ספרים מאוד ראויים, בעיניי. כנראה, שיש להם ביקוש שזה שעוד יותר נהדר. בסך הכול נדמה, שההספדים על הספרות העברית היו מוקדמים מדיי ובוודאי מופרזים מאוד.

יש לי שאלה כמורה, בסך הכול אני מורה במערכת , והרי אתה היית פעם שר חינוך. מה דעתך על וועדת דוברת?

כתבתי על כך מאמר... בדוברת יש הרבה דברים ראויים שהיה צריך לאמץ אותם. אין צורך בוועדה כדי לדעת שהם חשובים. אך יש הרבה דברים לא ראויים בהמלצות, שמן הראוי לדחותם. מצב כל כך משברי עם הנהגה כל כך לא מבינה כמו ההנהגה הנוכחית במשרד החינוך. קשה להאמין שיהיה שינוי משמעותי.

מה שבטוח שהמורים וגם התלמידים סבלו.

בכלל לא ראוי לפתוח רפורמה בפיטורים המוניים של מורים. צעד לא נכון. ברור, שמי שעושה את הצעד הזה הוא בדרך לא דרך.

אנו כעת בעידן אי וודאות.

גם אי וודאות אינו מתכון לרפורמה.

בוא נשוב למשוררות שלך, כיצד אתה רואה את העתיד שלך כמשורר?

לא מתכנן לעצמי את העתיד. כשיהיה לי רצון אני אכתוב. ידיי מלאות תוכניות עבודה וכתיבה. אמרתי לך בעוד שלושה חודשים יתפרסם ספר שירים, ובעוד שישה חודשים יתפרסם עוד ספר . בכל פעם כשאני ארצה אני אכתוב. אם זה יתגבש לעוד קובץ מן הסתם יתפרסם.

יש לך קשר טוב עם ההוצאה?

יש לי קשר טוב עם ההוצאה, אין מחסור בהוצאות.(בחיוך). ההוצאה שלי ידיעות אחרונות מאוד מיטיבה איתי. אין לי טענות.

אני חייבת לגלות לך היום קשה להוציא ספר שירה לאור. משוררים נעשקים כספית ונפשית. התהליך מאוד משפיל. אני בעצמי כסופרת לא עברתי מה שמשוררים עברו ועוברים על מנת לפרסם.

הוצאות ספרים צריכות להתקיים. להבחין בין ספרים שחייבים להתפרסם. לבין חובה של כל הוצאה לאור להוציא מוצרי איכות גם אם מפסידים עליהם. האיזון הזה לא קל.

מתייחסים לפרוזה בעין אחרת.

כי יש עוד דעה קדומה כאילו ספר שירים לא יכול להימכר היטיב. אני כופר בדעה הקדומה הזו, לפי שעה לא מתעניין. כך אומרים לי: הספר שלי גם נמכר היטיב.

יש מושג בכמה עותקים נמכר ?

אין לי בעיה. יחסיי עם המו"ל מתוקנים. מוקדם לדעת ולא התעניינתי. אני שולח את ספרי על פני המים וימצא מי שימצא.

קיבלת איזו תגובה מקורא מסוים?

קיבלתי המון תגובות.

יש בספר איזה שירים ששייכים לשר לאיכות הסביבה?

אין שם על פי ההגדרה שום שיר ששייך לשר. שום שיר ששייך לשר. יש שם שיר ששייך לחוויות כשר לאיכות הסביבה. שיר או שניים מחוויות שחוויתי בהיותי שר. כל השירים הם של יוסי שריד במצבי צבירה שונים.

בדו קרב בין המשורר לבין הפוליטיקאי נדמה שיד הפוליטיקאי יצאה על העליונה. באתי כמי שבאה למשורר, וקיבלתי התנסחויות של פוליטיקאי. האמת נמצאת בין דפי ספר השירים. השירים מדברים בעד עצמם ועל כן שם התשובות לשאלותיי. לכו קראו מי החברים של יוסי שריד, לפחות ירון לונדון מוזכר שם. לכו מצאו את שם משפחתו שוורץ בשיר על אביו. לכו קראו על האב יעקב מהעיירה רפלובקה בפולין. לכו מצאו אימא שלא תנוח לעולם.

לצד ההתבוננות במשפחה המורחבת שירים רבים מתבוננים בקיום האנושי בכלל, הזקנה תופסת מקום בקובץ בצורה בולטת. יש מעין תחושה שהספר בבחינת ירושה לדורות הבאים. משהו מעבר לאמירות אירוניות שאינן נעדרות בספר. בכל מקרה, מצאתי בספר שהוא ספר המגלה סודותיו בלא שתבקשנו, מצאתי ניסיונות להשיב עולם ערכי שהלך לאיבוד. כמו גילוי אהבה לבת הזוג בעולם שנדמה אבדו ערכי הזוגיות. הבנים והנכדים אף הם זוכים לשירים בדיאלוג שמונצח לעד.

התחברתי לשירים שיש להם אמירה אוניברסלית שאינם מגויסים לטובת המשפחה המלוכדת. לדוגמה :

מבנה אישיות

אברהם אבינו עקד

פעמיים: בתחילה את בנו

ישמעאל, שאותו גרש בחוסר כול

לתעות עם אמו בלי מים במדבר,

והאם נשאה את קולה בבכי

כי לא רצתה לראות במות הילד.

ואחר כך את בנו

יצחק, שאותו לקח בהשכמת הבוקר

בלי לשאול שאלות

אל הר המוריה לשחטו שם במאכלת.

לו זה קרה רק פעם אחת

הייתי אומר- חולשת דעת.

אבל פעמיים- זה כבר מבנה אישיות.

מה שמביא למסקנה, שהרבה יותר קל

להיות אב המון גויים

מלהיות אב לשני ילדים קטנים.

ועל כן לסיום הרשו לי לקבוע דיאגנוזה רפואית:

יוסי, בסך הכול הניתוח הצליח.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג