אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרידה מברלין / כריסטופר אישרווד


התמונה של דן לחמן

פרידה

פרידה מברלין / כריסטופר אישרווד. הוצאת מחברות לספרות.

אני מצלמה שהעדשה שלה פתוחה. אני רק מצלם את מה שמולי, לא שופט ולא מביע דעה. כך נפתח אחד הסיפורים בספר המרנין הזה, וכאילו באמת יכול צלם להיות חסר דעה ומצלמה אובייקטיבית ואינה תלויה בכיוון עינו של המצלם.כריסטופר אישרווד, סופר אנגלי שזכה לשם גדול ונחשב לסופר מבריק בזמנו נשכח קצת היום, לפחות במקומותינו. אך ספר הסיפורים הזה שנכתב בשנים העליזות של ברלין שלפני עליית הנאצים תזכיר אותו מיד לקוראים. לפני עידנים כבר תורגם הספר אך כעת תורדם ועודכן לשפה עדכנית. המפורסם בסיפורי הספר "סאלי בולס" הפך בשנות החמישים למחזה מצליח שזכה לשם "אני המצלמה" שחקניות רבות רצו לזכות בתפקיד הנערה הפרועה והעליזה. ג'ולי האריס שזכתה בו עשתה קריירה בימתית נאה, ותיזכר בעיקר בזכות תפקיד הנערה בסרט קדמת עדן עם ג'ימס דין, היא מופיעה עדיין בסרטים בתפקידי משנה. חנה מרון שיחקה אותה בארץ בהצלחה ענקית בתסכית רדיו אצל מיכאל אוהד. שנים אחר כך הפך המחזה למחזמר בשם "קברט" שעליו מבוסס גם הסרט שבא בעקבותיו, אך בשל שאלת זכויות עיבוד הסרט איננו נאמן למחזה אך לקו הכללי של הסיפור. כמו כל מי שנגע בסיפור גם ליזה מינלי עשתה בו את תפקיד חייה כסאלי בולס. המחזה שמר על חלק מהדמויות המופיעות בסיפורים. את תפקידה של גב' שרדר, בעלת הבית בו מתרחשת רוב העלילה שיחקה על הבמה לוטה לניה האגדית שזה היה תפקידה האחרון. בסרט נמחקה דמותה כליל.אני מצלמה, אומר אישרווד, או מר איסיבו כמו שגברת שרדר קוראת לו, אישרווד המשתמש בשמו בכל הסיפורים אך הסופר מבקש להבהיר שהפרטים בסיפורים אינם בהכרח ביוגראפיים. הוא הרי רק מצלמה. הימים ההם של ברלין בשנות העשרים הרשו לאנשים חיים "דקדנטיים" אך להודות בהומוסקסואליות לא היה כדאי, לא אז ולא עד מותו של אישרווד. עובדה שהייתה ידועה לפני תקופת היציאה הפומבית מהארון.גברת שרדר משכירה חדרים בביתה. פעם הייתה אמידה יותר ולא הצטרכה להתפרנס כך, כעת התרגלה והיא משרתת את דייריה. פעם הם היו מכובדים, פרופסור, סטודנט לרפואה, מכובדים. היום גרים צעירים לא לגמרי ברורים בהתאם לרוח הימים. גברת קוסט למשל. צעירה בעלת מקצוע. המקצוע. לשרדר אין שיפוט ערכי או טענה נגד קוסט אלא אם כן שכחה לרשום את שיחת הטלפון שלה ברשימה שאז היא הופכת מיד לזונה הזאת. בובי ברמן חלקלק ואופנתי בבר טרויקה. ומר אישרווד המכובד, אנגלי חסר תכונות שכולו עדשה מצלמת. מר איסיבו.בחדר אחר גרה פרויליין מאייר. זמרת יודל בהצגות וודביל. לא תמיד יש לה עבודה ובשעות הפנאי היא יושבת וקוראת עתידות בקלפים לעצמה ולשרדר. מאייר הבווארית היא נאצית נלהבת שאין דבר המהנה אותה יותר מלהקשיב למכות שמכה גבר את אשתו לעתיד, היא יהודיה מגליציה כמובן שאינה מעריכה כלל את היודל של מאייר. חיה. מאייר תעשה הכל להרוס את השידוך הזה של היהודיה.כריסטופר אישרווד הוא אכן עדשה רחבה המיטיבה לראות ואישרווד הסופר מיטיב לתאר את ברלין העממית, על חייה הסוערים. הוא מתפרנס משיעורי אנגלית, אם כי יש לו רק תלמידה אחת, נערה שמנמונת בשם היפי ברנשטיין החיה בשכונת יוקרה אותה מכנה אישרווד "שכונת עוני של מיליונרים".ואז מגיע תור הסיפור על סאלי בולס. גם היא נערה אנגליה בת תשע עשרה שבאה לחיות את החיים הסוערים בברלין, המרתקת בערי העולם באותם ימים. סאלי הקטנה, ציפורניה משוכות בלק ירוק בוהק, ידיה מלוכלכות כשל ילדה קטנה. פניה מרוחות איפור מוגזם. לא ממש זונה אך מצפה שגברים שיהפכו למאהביה ישלמו גם את חובותיה. היא לא ממש יודעת לשיר אך מופיעה בקברט ואפילו בהצלחה, גברים אוהבים את השובבות המינית שלה. סאלי טורפת הגברים, תערובת של ילדה אישה. מינית ותמימה למרות שהיא אנגליה היא כל מה שרוח ברלין הייתה באותם ימים. ענייה חיה מהיד אל הפה אך נהנתנית בדרכה פרועה מצחיקה חכמה עליזה וטיפשונת.

קברט

קברט / ליזה מינלי

הגברים במדינה הזאת איומים, היא אומרת לכריס במפגשם הראשון ומנסה להמם אותו בחופשיות שלה. לאף אחד אין כסף והם מצפים ממך שתסכימי להתפתות להם תמורת בונבוניירה זולה. כריס נדהם אך נקשר אל הילדה.סאלי, פאם פאטאל סמרטוטית, חייה חיים פרועים מאוד בתמימות של ילדה קטנה :"אילו רק יכולתי למצוא לי מאהב עשיר מאוד. אני לא צריכה יותר משלושת אלפים בשנה, ודירה, ומכונית טובה....אני כמובן אהיה נאמנה לגמרי לאיש שיחזיק אותי"

כריסטופר

כריסטופר אישרווד

ואז הם מוצאים את קלייב. אמריקאי עשיר. ושניהם הופכים להיות מוחזקים עד שהוא נעלם להם בגחמה של מיליונר חסר מנוחה ומשאיר את סאלי בהריון. בלילה לפני ההפלה היא אומרת לכריס "היה יכול להיות נפלא ללדת את הילד הזה....אחרי שאשכיב אותו לישון בלילות, אני אצא ואשכב עם כל מיני זקנים מלוכלכים כדי להרוויח כסף"

משפטים שכמובן לא הגיעו לא לסרט ולא למחזה. הסיפור הזה שהוא כמעט מצחיק אין לו דרך להיגמר בהפי אנד. הוא נמוג באיזו עגמומיות נוגעת ללב. אך העגמומיות היא כזאת כבאופרטה. הרי סאלי לא יכולה להשתנות. ואישה כמוה ישנה לרגע ונעלמת במשנהו.סיור אחר מתרחש כבר ב1931. קיץ, כפר נופש. ברקע מתקרבים הנאצים. כריס פוגש את פיטר ואוטו. פיטר צעיר אנגלי נאורוטי שהגיע לגרמניה לטיפול פסיכולוגי ואוטו נער צעיר עוד יותר. אף מלה מפורשת לא נאמרת בסיפור על מערכת היחסים ההומוסקסואלית אך כריס עוקב ומתאר את הימים בכפר הנופש. את הקנאה של פיטר העצבני באוטו הבריא. ופיטר יודע שהדבר היחידי המחזיק אותם יחד הוא הכסף שפיטר מבזבז על אוטו. פה ושם הערה גזענית של נאצי. החיים הפרטיים הטובים עם הדרמות הקטנות שלהם ממשיכים. באופן סרקסטי מצחיק, כשאוטו בורח סוף סוף חזרה לברלין הוא משאיר פתק פרידה על דף תלוש מהספר "מעבר לעקרון העונג" של זיגמונד פרויד.בהמשך כריסטופר צריך לעבור לדירה זולה יותר, כשהוא מתאר את חיי המשפחה הענייה אצלה הוא גר קשה להאמין שמול כל הנוצץ בעיר היה עוני כזה בברלין.ואי אפשר הרי שמול כל הגרמנים הללו מכל השכבות לא יכיר אישרווד גם יהודים, משפחה אחת עשירה מאוד ומורכבת מאוד. והיא לא סתם חלק מהתמונה, היא מהווה משקל נגד לרמיזות ולתיאורים על התגברות הנאציזם בימים שזו הייתה רק ההתחלה.וכן, אישרווד הוא מצלמה. האובייקטים שהוא מתאר, בלי לשפוט, הם החשובים והנותנים את הטעם המריר מתוק לסיפורים. האם זו ספרות גדולה, לא. אך כספרות שמטרתה לגרום הנאה בדרכה זו ספרות במיטבה. למרות שפה ושם ניכרת בוסריות מה בסגנון. ואולי זה התרגום. לך תדע.בהמשך חייו עזב כריסטופר אישרווד את אנגליה וחי באמריקה. אחד הדברים החשובים שעשה הוא תרגום המיתוס ההודי בהאגווד גיטה לאנגלית.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן