אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סופרת הילדים זוהר אביב ואור הדרקון


התמונה של שושנה ויג

איני קוראת ספרי ילדים. לרוב אין זמן לזה בפעילויות היום יומיות שלנו. רוב ההיתקלויות שלי בספרי ילדים נובעות מהיותי אם לילדים קטנים. אני עדיין צריכה לכוון אותם לקריאה. אני בוחרת ספרים עבור עידן, שלא אוהב לקרוא בשל קשיים אובייקטיביים, ותומכת ומעודדת את ענת. "תולעת ספרים" לכל הדעות. כן, התאומים שלי בני תשע, ילדים כמו כל הילדים ועדיין זקוקים להנחיה כדי לשפר איכות קריאתם וכדי להעשיר את עולמם. באחת הספריות בנתניה נתקלתי בספר לילדים מסדרת יד הפלא. ופשוט נשביתי בקסמיו של הספר. לקחתי את הספר לביתי ואני וילדיי קוראים את הספר יחד, זהו הספר החמישי בסדרת יד הפלא. לכבוד המפגש עם יצירתה של זוהר אביב פניתי לסופרת לריאיון קצר, גם להתרשמות אישית וגם כדי לכתוב מעט בשבחה של כתיבה לילדים. כתיבה שיש בה שימת דגש על ערכים אמיתיים כמו היחס לחלש בחברה. כתיבה על היחס לחריגים בחברה. צריך לברך על ספרות לילדים שמוצאת ביטוי לבעיות ולמצוקות של ילדינו. זוהר אביב בחרה במכוון בגיבורים שיש להם צדדים מאוד אנושיים של פגיעות ורגישות לזולת. הקריאה בספר מעוררת הזדהות לא רק לילדים אלא גם למבוגרים. מתאהבים בפשטות בסיפורי ילדים התוהים ותועים בנבכי תלאות ילדותם.

זוהר אביב ביססה לעצמה מעמד כסופרת ילדים ובחרה להתמקד בעולמם של הילדים כסופרי ילדים גדולים וקודמים לפניה, לי היא מזכירה יותר את אנייד בלייטון הבריטית מחברת הסדרות השביעייה הסודית וחבורת הבלשים והכלב ס. חיי הילדים מתוארים על ידי הסופרת מנקודת הזדהות עם החלש, כאשר זוהר אביב בוחרת לעצב את גיבורי הספר כגיבורים שאינם בעלי מעמד חברתי מרכזי, כמו הילד השמן רן מספר הסיפור בסדרת יד הפלא, היא מנהלת מאבק חברתי סמוי באמצעות כתיבה שכזאת. זוהר אביב נוטלת את הסטיגמות החברתיות הקיימות בהן ילד עיוור לא מסוגל לשחק במשחקי ילדים והוא הופך למנהיג ילדים במסגרת פעילות א"ש לילה. נקודת המבט אינה נקודת מבט מתקתקה שכה אופיינית לחברת השפע. ההיפך הוא הנכון הסטת זווית הראייה לדמויות שאין אנו רוצים לתת את הדעת אליהן, גם כמבוגרים וגם כילדים הופכת את סדרת יד הפלא לסדרה שמטפלת בבעיות אנושיות.יש לברך את זוהר אביב, סופרת הילדים שלא כסופרת הילדים המצליחה גי' קיי רולינג מעדיפה לכתוב על כאן עכשיו מתוך בעיות מציאותיות של הילדים ולא בוראת לילדים עולם מיתי מרוחק ופנטסטי מעולמם. העולם של זוהר אביב הוא עולם ילדי שיש בו בעיות אנושיות אמיתיות ולא בעיות שמצטיירות כבריחה מן המציאות.-זוהר היקרה, ספרי לי מדוע בחרת לכתוב לילדים, האם את מאמינה שסופר ילדים צריך להיות בעל תכונות מסוימות שאין לסופר למבוגרים? אני לא בחרתי לכתוב לילדים, פשוט...אחרי שנולד בני הבכור חשתי צער על הפרידה מהילדות חשתי שיש בתוכי ילד שעדיין לא מיצה את ילדותו (כי בתור ילדה הייתי ביישנית וצופה מהצד) והחלטתי לחזור לילדות. התחפשתי לילד בכתה ו' שיש לו חבורה הנלחמת באלימות, הכתיבה עשתה לי טוב, התגלגלה לעיתונים ולהוצאה לאור וכך בכלל בלי כוונה הפכתי לסופרת ילדים. כיום אני מקבלת מכתבים מילדים עם קשיים ואני משתדלת לעשות להם טוב דרך הספרים. מי שרוצה להיות סופר ילדים חייב שיהיה בו הילד הזה...עם כל הרגשות המאווים ההתלהבות נקודת המבט של ילד והרצון להישאר ילד בנשמה.-כיצד את מגיעה לידי גיבוש העלילות בסדרות שלך? האם את יודעת מראש, כפי שמספרת המחברת של הארי פוטר ג'י. קי רולינג, כיצד תראה כל הסדרה שלך?בהחלט לא. אין לי מושג כמה ספרים יהיו בסדרה...אין לי מושג כיצד ספר יסתיים ומי יהיה הפושע..(בחבורת כוח המוח ) ולא יודעת איזה עוד קסמים תעשה היד של רן (ביד הפלא) .אני נכנסת לגיבור הראשי לראש והולכת יחד איתו, הוא כותב לי את הספר ומוביל אותי לסיום. אני מופתעת בוכה צוחקת יחד איתו ....-בסדרה החדשה יד הפלא את בוחרת בגיבור בעל תכונות של אנטי גיבור- שמן בעל רגשי נחיתות. דימוי הרחוק מדמויות הגיבורים שלהם סוגדים לרוב בתעשייה הפופולארית, למשל ברבי והערצת הרזון שהפכו לנגע בחברת השפע, מהי השקפת עולמך כסופרת ילדים ובמיוחד בסדרה הזאת יד הפלא?שאלה מעניינת- אם היית רואה מה קורה בסוף כל מפגש בבתי ספר היית מבינה הכל. אני מספרת על רן השמנמן המבודד, שחש לא מקובל ולא מקבל את עצמו... מספרת על עצמי בילדות כמה חשתי לא מקובלת ולא חייתי את החיים, ואחרי המפגש נגשים אלי הילדים אחד אחד ובזוגות וכל אחד מספר לי מה הקושי שלו, החל ממחלות אמיתיות ועד...סתם הרגשה של חוסר מקובלות. המורות נאלמות דום לנוכח הפתיחות של הילדים... הספרים של יד הפלא פשוט גורמים להם להבין שיש לקבל את השונה ובעצם כל אחד מאיתנו שונה , הם מרגישים שאני מקבלת אותם כפי שהם, שנאי רואה אותם מבפנים, ונפתחים.לפעמים גם אלה שנראים ברבי , סובלים מבפנים...לצערי חברת השפע מקשה ...אני לא פוסלת רדיפה אחרי מראה מטופח ויפה ולדעתי כל אחד צריך להשתדל להיראות טוב, לא להזניח לאכול בריא לעשות ספורט...אבל אני שונאת קיצוניות. חשוב לעשות כל דבר במידה ולטפח עצמך גם מבפנים.

ספרי לי ככותבת על חדר העבודה שלך, יש לך מקום מסוים בו את כותבת? האם יש לך משמעת כתיבה? האם יש תקופות פוריות ותקופות פחות פוריות?חדר העבודה שלי מאד צבעוני, מלא בובות וצעצועים , ספרייה עם אנציקלופדיות לעזרה...תעודות הוקרה על קירות, מקום נעים אמנם , חדר משלי, אבל לפעמים אני קצה בבדידות, לוקחת לפ טופ והולכת לכתוב באר קפה...תקופות של חוסר מוזה יש...במיוחד כשהשמש בחוץ זורחת וקוראת לי אליה.האם את מתכוונת לפרוץ לעולם המבוגרים? האם שבעת מכתיבה לילדים ואת מאמינה שיש מקום להתחיל לכתוב למבוגרים?משאלתי מילדות הייתה לשנות את העולם, אני חשה שהכתיבה לילדים מביאה שינוי בתפיסת עולמם. ילדים כותבים לי שהם פחות אלימים בעקבות קריאת כוח המוח, שהם לומדים לקבל את השונה בעקבות יד הפלא, שהם לומדים לאהוב בעקבות כוח הלב, ואני מרגישה קוסמת...המכתבים הללו נותנים לי מוטיבציה להמשיך לכתוב לילדים כי הספרים אל רק גורמים להם הנאה אלא גם משנים אותם. אני חשה שזו השליחות שלי, לגדל פה חברה טובה יותר. אין לי שום מחשבה לכתוב למבוגרים... בשביל מה? אבל מי יודע, אולי הילד שבתוכי פתאום יגדל ולא אוכל יותר להתחבר אל הילדים... אז אולי בלי ברירה, אפנה לכתיבה למבוגרים. יש לך קטע שתרצי לשלב בכתבה? אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך וארצה לשלב במאמר כמה קטעים מכתיבתך במיוחד מיד הפלא האחרון. אם תוכלי לבחור קטעים לבד אשמח... מאד קשה לי לבחור שורות מסוימות זה כמעט כמו להגיד להורה לבחור את אחד הילדים שלו... אם לא תצליחי אנסה בעצמי. ..." הלכתי הצידה, שמתי לב שכולם מרוכזים בעודד ומחכים לשריקת הפתיחה. אף אחד לא שם לב אלי, אז הרשיתי לעצמי לפרוץ בבכי. רצתי משם, חצי עיור מהדמעות, ראיתי סלעים מרחוק ורצתי לכיוונם. אף אחד לא רץ אחריי; לפי הקולות שלהם הבנתי שהם התחילו במשחק. הגעתי לסלעים והתחלתי לשבור אותם, סלע אחר סלע, פוררתי אותם עם יד הפלא שלי לאבנים קטנטנות. עבדתי במרץ כמו בולדוזר, החרבתי את הסלעים הענקיים, אבל אז, כשהכל היה מפורר, ראיתי שלא נשאר שום סלע שמאחוריו אוכל להסתתר.." (יד הפלא, אור הדרקון, עמ' 50-51)האם החוויות שאת מעבירה את הילדים בספרך הן חוויות שילדים חווים היום, או אלה חוויות שאת הכרת כילדה? כמו למשל, א"ש לילה?החוויות משולבות. א"ש לילה במושב, באמת דמיינתי את המסלול הקבוע מהחורשה לגבעה, במושב בו גדלתי- מושב אודים...(בגלל זה נדב הסתדר שם היטב כי הוא משחק במסלול הזה כבר שנים. היתי בנוער העובד והלומד.

יחד עם זאת אני מתכתבת כל הזמן עם קוראיי ומתעניינת במשחקים של היום ומגלה שהרבה משחקים הם משחקים של פעם רק שינו להם את השם. למשל עמודו...ועוד...בספר הזה באמת, התמקדת בילדים החלשים בחברה ופתחת את סגור ליבם בפני הקוראים, כמי שאינה מכירה את הסדרות שלך, האם הדבר מאפיין רק את הסדרה יד הפלא?-גם בספרים של חבורת כוח המוח הרבה פעמים מסתבר שהפושעים הם חלשים שמחפשים על חולשתם באיום וכוח,וגם ראש החבורה איל מגלה שהוא לא מושלם ויש לו הרבה חולשות...אני מדגישה בכל ספריי שאין מושלם ואין סופרמן, אלא שבספרי יד הפלא, בגלל נושא קבלת השונה זה קצת יותר מודגש.בסיום הספר את מצמידה כמה הפתעות לקוראיך הצעירים, ציור של גל כהן, מכתב שקיבלת ממעיין גלבוע, מי זה גל כהן? לפני כתיבת יד הפלא 5 נפגשתי עם כל עיוור וכבד ראייה ששמעתי עליו...כששמעתי על גל הלכתי לבקרו ונגע לליבי הדרך בה צייר, הוא מניח ראש על השולחן כדי לצייר נדהמתי מהפרדוכס, מצד אחד ילד כל כך מוכשר בציור ומצד שני הראיה נלקחת ממנו והוא בקושי רואה את ציוריו. נגעו לליבי ההתמדה העיקשות, הביטחון האמונה בעצמו, והחלטתי לתת לו מזכרת לכל החיים בצורת ציורים בספר. אימו סיפרה לי לפני כמה ימים שהוא מסתובב גאה בסטימצקי, ואני שמחה שיכולתי לתרום לו טיפת אושר. נדהמתי מהפרדוכס, מצד אחד ילד כל כך מוכשר בציור ומצד שני הראיה נלקחת ממנו והוא בקושי רואה את ציוריו..."התקופה הזו שפכה אור על החיים שלי ושינתה אותם. פעם ריחמתי על עצמי, חשבתי שאני מסכן, נכה מוגבל, אבל השבוע גיליתי שלהיות עיוור זה קושי מגביל אמנם, אבל אפשר למצוא גם בקושי הזה גם יתרונות. למשל, אני לא פוחד מחושך, אני עצמאי בחושך, חוץ מזה בחושך אני מדמיין, ואני מדמיין לי עולם יפה, נקי ומצוחצח. גם את האנשים אני מצליח לראות 'מבפנים' בלי שהחיצוניות שלהם תבלבל אותי."( שם, עמ' 127)***פניתי לגל כהן, 13, נער כבד ראייה שציוריו מאיירים את הספר. בספר כותבת זוהר אביב על ילדים שיש להם כוחות פלאיים, הם מצליחים לפעמים להיחלץ מבעיות בעזרת יד פלא או דרקון פלא, היית רוצה כזה קסם שיהיה לך? הייתי רוצה שיהיה לי קסם כזה שאוכל להניח את כפות הידיים על העיניים, לספור עד שלוש.ולראות הכול. בעיקר בלילה שבו אני לא רואה כלום. החוויות המרכזיות בספרה של זוהר אביב הן של ילד עיוור, האם אתה מרגיש כנער כבד ראייה שיש חוויות שאתה יכול לעבור אותן וילד רגיל שרואה לא יבין אותך? כן יש חוויות כאלה למשל אני יכול לשמוע טוב יותר קולות שילד רואה אינו שומע. אני יכול לנגן על הפסנתר מבלי להסתכל על הקלידים.אבל יש גם חוויות לא נעימות כמו שקשה לי לנוע בחושך וילד רגיל לעיתים לא יכול להבין זאת. אני ארצה להשתמש בציור שלך של אור הדרקון לאיור הכתבה שלי, אילו תחביבים נוספים יש לך ? ספר קצת עליהם.אני מאד אוהב מוזיקה ולומד לנגן על פסנתר, אני שר ומופיע בלהקת זמר "צעירי השרון". אוהב מאד לצייר ובעיקר להכיר אנשים חדשים וחברים מעניינים.

נותר לברך את סופרת הילדים זוהר אביב ללידת ספרה החדש שמצטרף למדף ספריי הילדים. מיותר לציין שזוהר אביב רכשה את ליבות כולנו גם הילדים וגם המבוגרים. הראייה היא בביתי שלי, אני וילדיי השכלנו יחד בהכרות עם הדמויות: רן השמן בעל יד הפלא, נדב העיוור, שמשתדל להתנהג כמו כל ילד רגיל, שלומי הנצלן ועוד. הדמויות יכולות לדבר לכל אחד מאיתנו. דמויות המספרות על מצוקות,על מכאובים ועל הצלחות קטנות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג