אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לב חקק / איגרות הרב שלמה בכור חוצין


התמונה של הרצל חקק

לב חקק מחפש את הסיפור האמיתי ואת המכנה המשותף, דרכו של הרב הבבלי שלמה בכור חוצין לכתבי העת העבריים במערב, והכיוון החדשני שלו: להבין את המשכילים היהודיים, לקרב בין רחוקים. על ספרו של לב חקק, איגרות הרב שלמה בכור חוצין, ספריית הלל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005

לב

לב חקק, איגרות הרב שלמה בכור חוצין, ספריית הלל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005

כשלמדנו היסטוריה בבית הספר התיכון בנושא העם היהודי בעת החדשה, רוב החומר עסק ביהדות אירופה ומיעוטו ביהודי המזרח. היטבנו להבין את תהליכי ההשכלה, החילון, האמנציפציה, את התפתחות היצירה החדשה שלא היתה במסגרת היצירה הרבנית המקובלת ועקבנו גם אחר התפתחות כתבי העת והעיתונות העברית.העיסוק ביהדות המזרח התמקד בצד הפיזי של חייהם, בפרעות, בתנאי החיים הקשים ובזרמים השונים שהתעוררו בקרב הקהילה עד הקמת המדינה : ציונות, קומוניזם ועוד. לא למדנו מעולם על קשרים שהיו בין הקהילות במזרח לבין הקהילות במערב, וממילא לא ידענו שהיו קשרים, ויותר מכך: שהיו קשרים בין רבנים בבבל לבין קהילות באירופה ואפילו עם עורכי כתבי עת עבריים.הרב שלמה בכור חוצין חי בין השנים 1892- 1843 והיה אחד מתלמידיו של הרב עבדאללה סומך מגדולי התורה של בבל, מורו הרוחני של רבי יוסף חיים. עבדאללה סומך הקים בית מדרש לרבנים, ותלמידיו הקימו ישיבות והטביעו חותמם על חיי הרוח של קהילות יהודי בבל.קדם לספר זה ספרו של פרופ' לב חקק, "ניצני היצירה העברית החדשה בבבל", מרכז מורשת יהודי בבל, 2003, 400 עמודים. מדובר במחקר ייחודי ורב היקף שבו הציג חקק לראשונה את ניצני הספרות העברית החדשה בבבל בשלוש מאות השנים שקדמו לעלייתם לארץ - שירי חול, מחזה, כתבי-עת, מחקרים ספרותיים ועוד. שני ספרים אלה הם חלק ממה שיהיה סדרה בהצגת התרבות העברית העלומה של יהודי עיראק במאות אלו, שעד כה טענו שלא הייתה קיימת והסבירו את הסיבות ל"העדרה". הטיעון של חקק הוא, שחקר ההיסטוריה של הספרות העברית לוקה בכך, שדילג על היצירה העברית בארצות המזרח, ויש להמשיך במחקר זה ובעקבות זאת יש לכתוב מחדש את ההיסטוריה של הספרות העברית, אחרת אנו מפחיתים בגנזי הרוח של עמנו.ספרו החדש של פרופסור לב חקק ממשיך באותו קו עקבי. הספר עוסק באחד מתלמידיו של הרב סומך, ברב שלמה בכור חוצין, שבית גידולו היה ב"מדרש בית זילכה". לב חקק חושף פעילות ייחודית ורב גונית של רב איש אשכולות , שידע לבטא את אישיותו הרוחנית לא רק כפוסק הלכות וכמחנך קהילה, אלא גם כמי ששומר על קשר עם כתבי עת עבריים באירופה, כי ראה בכך שליחות רוחנית וציבורית. ר' שלמה בכור חוצין היה יוצר רב גוני: פיוט, מאמרים תורניים, רשימות לכתבי העת על הקורה בקרב יהודי בבל, כורדיסטאן ופרס וכן מאמרים שכל תכליתם לחנך לשיפור המידות.פרופ' לב חקק חושף שלל איגרות שפורסמו בכתבי עת שונים: "הלבנון", שיצא לאור בירושלים, ולאחר מכן בפאריס ובמיינץ, "המגיד" שיצא לאור בעיר פרוסית, "הצפירה" (וארשה), "החבצלת" (ירושלים), "המליץ" (פטרבורג), "הדובר" (בגדאד), "הפרח" ו"המבשר" (כלכותה). הרב חוצין ניסה למצוא מכנה משותף לזרמים שונים ביהדות, קיבל חלק מן הערכים המשכיליים אך האמין במרכזיותן של האמונה ושמירת הדת.בהיותו בן 20 פרסם חוצין קריאה בעיתון "המגיד" ובו בקשה למשה מונטיפיורי לסייע בהקמת בית דפוס בבגדאד להדפסת ספרים עבריים. בבית הדפוס שלו אכן הודפסו ספרים עבריים, ולא רק ספרי תפילה ודת או ספרי דינים אלא גם ספרי מעשיות, שנתפסו בעיניו כאמצעי לתיקון מידות.הרב חוצין ניסה לקרב בין קהילתו לקהילות באירופה, וניסה להבין את רעיונות ההשכלה כאחת הדרכים של אותם יהודים לחזור לשורש היהדות שלהם. היה חשוב לו למנוע קרע, להתקרב אליהם ולתת להם ביטוי גם בקרב קהילתו- וכל זאת בלי לראות בכך רעידת אדמה.דרכו לעשות זאת היתה באימוץ רעיונות של ההשכלה העברית האירופית ובעיקר הדגש שלו היה בנושא הכבוד ללשון העברית, הדחף לחכמה ודעת ובהדגשת רעיונות אהבת האדם והכבוד לזולת בקרב זרמי ההשכלה.פרופסור לב חקק חושף דמות של רב בעל שאר רוח, אישיות רבנית ועם זאת משכיל יהודי המבין את הדרכים להשתלבות יהודים בחברה ובה בעת מחזק את הכיוון האמוני, את ההטפה לתיקון מידות, להתנהגות ראויה בקשר שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. מבחינתו, טפטוף ערכי ההשכלה נראה כדרך לבער מנהגים זרים שנראו לו מנהגים שכל כולם "צללי בערות וכסלות" שמנוגדים לשכל הישר והיה חשוב לו ללמוד מן הכיוון חיובי של ההשכלה : הקניית כישורים ופרנסות שאינם קשורים לחיי הדת ומאמץ להשתלב בחיי החברה העיראקית בכלל. היה חשוב לו ללמד את בני הקהילה ללמוד, להשכיל, לרכוש שפות הנחוצות לשירות ציבורי ולהחזיק בפרנסה יצרנית, שכן כמו המשכילים האמין שאין לבנות חברה על פרנסות "אוויר".ספרו של לב חקק הוא צוהר למידע שפרש הרב חוצין בפני הקהילות באירופה, סיפורים על המתרחש בקהילה, סיפור הפוגרום בעת קבורת הרב סומך, סיפור על הקשר עם השד"רים שהגיעו לקהילה, את תוצאות הבצורת והמגפה שהיו בזמנו וכו'.מחקרו של פרופ' לב חקק חושף קשרים מיוחדים עם כתבי העת, סיפורים היסטוריים ייחודיים מחיי הקהילה, דיון מעניין בסגנונו של הרב וברבדי העברית שלו – ובעיקר באישיותו הרב גונית שהיה בה שילוב של רב גדול וידען גדול מצד אחד ואיש המקורב לתהליכים ולשינויים שעברו על הקהילות באירופה.כך, למשל, נחשפות איגרות לגבי יחסו לתנועת כל ישראל חברים ונחשפים חיי הקהילה, היחסים בין יהודים לגויים וכיו"ב. חשוב לקרוא ולעיין בספר זה כדי לגלות עולם אינטלקטואלי עשיר של אישיות תורנית מן השורה הראשונה, מנהיג בקרב יהדות בבל בתקופה של שבר בעם היהודי באירופה. הרב חוצין מתגלה באיגרותיו לכתבי העת באירופה לא רק כשופר לקהילתו, אלא גם כאיש קשר עם התפוצות, כמדווח מהימן על חיי קהילתו, וכמנהיג אמיתי המנסה לבנות גשר בין הזרמים השונים בין היהודים, כדי למנוע קרע. דרך האיגרות אנו מגלים רב בעל אישיות סגולית- ורבות ניתן ללמוד ממנו את קריאת הכיוון האצילית והברוכה: הדגשת המכנה המשותף, ההכרח לקרב בין רחוקים. אלומת האור המיוחדת שמצאנו בספרי המחקר של פרופסור לב חקק היא התחלה, כך נקווה, לאלומות אור נוספות ולגילוי פניה האמיתיים של היצירה הספרותית בקרב קהילות יהודי המזרח.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל חקק