אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האמן / קולם טויבין - סיפור על חייו של הנרי ג'יימס


התמונה של דן לחמן

האמן / קולם טויבין. הוצאת בבל.
האמן / קולם טויבין. הוצאת בבל.

האמן / קולם טויבין. הוצאת בבל.

הנרי ג'יימס נחשב לגדול הסופרים האמריקאים של המאה התשע עשרה. הוא נולד להורים איריים –סקוטיים בניו יורק. אביו היה תיאולוג, אחיו פילוסוף נחשב. הוא עצמו למד באירופה וחי בלונדון כעשרים שנה. רבים מספריו תורגמו לעברית עם השנים.הוליווד אהבה את סיפוריו והרבתה להסריט אותם. בנג'מין בריטן כתב את האופרה "בטבעת החנק" על פי סיפור שלו. סיפור שגם הוסרט כמה פעמים ואפילו ניסו להמציא לו הקדמה ומרלון ברנדו שיחק בסרט שאמור היה לספר סיפור מקדים לסיפורו של הנרי ג'יימס (סרט רע).כעת תורגם לעברית ספרו של קולם טויבין "האמן", סיפור על חייו של הנרי ג'יימס. שני ספרים קודמים של קולם טויבין. "סיפור לילה" ו- "מגדלור" תורגמו לעברית בעבר.קולם טויבין הוא סופר נחשב מאוד באנגליה והיה מועמד ליותר מפרס אחד לאורך השנים האחרונות. הוא נולד באירלנד ב1955 היה עיתונאי ועבר לספרות. יש איזו נימת כתיבה מעניינת ביותר אצל הסופרים האיריים החדשים.הספר מתחיל בינואר 1895 כמה ימים לפני בכורת מחזהו הראשון של הנרי ג'יימס. הוא נרגש. כולו עסוק במחשבות מסביב למחזה. מאחוריו כבר כמה הצלחות ספרותיות אך זה יהיה המחזה הראשון שלו שיועלה על הבמה. כבר מן ההתחלה ישנה איזו אוירה של חנק, היסטריה כבושה. הוא איננו הולך למסיבות ראש השנה. אך לעומת זאת מאוחר בלילה הוא מקבל מבקרת. רוזנת רוסיה אותה הכיר כשהיה בפריז וכעת היא חייבת לחזור לחיים המשמימים ברוסיה."היא ובעלה היו תמיד מושא לרמיזות, לשמועות והערות. כך זה היה, במידת מה, בימים ההם, במקום ההוא. כל מודעיו היו אפופים הילה של חיים אחרים, סודיים למחצה וגלויים למחצה, חיים שאפשר להתוודע אליהם במקצת, אך אין להזכירם. בשנים ההן בחנת את פניו של זולתך כדי לגלות אם יסגירו דבר מה בלי משים והאזנת בשום לב לנימות קול ורמזים... הגברים והנשים בטרקליני פריז הספרותית סבבו כמשתתפים במשחק של ידיעה ושל אי ידיעה, של העמדת פנים ושל התחזות" על איזו העמדת פנים ובסודות הוא מדבר. הרוזנת הרוסייה מעלה בפניו בשיחת הפרידה שלהם את שמו של פאול. שם שניסה לא להעלות במחשבתו עשרים שנה. הוא מרגיש שהיה צריך לכתוב את הסיפור שלהם, אך איננו מעז. קולם טויבין כותב במרומז. דבר איננו נגלה. רק מתיאור הרגשות המציפים את הנרי ג'יימס הקורא אמור להבין שהייתה שם, בפריז לפני עשרים שנה איזו פרשת אהבה שלא התממשה, כנראה.

ליל הבכורה מגיע. כדי להתמודד עם התרגשותו הוא מחליט ללכת לראות הצגה אחרת בעיר ולחזור רק למחיאות הכפיים בסוף. הוא בוחר במחזה "בעל אידיאלי" החדש של אוסקר ווילד. האם זה רמז מסוים לסוד של הנרי ג'יימס? יתכן שכן, אך הדרך בה הוא מנתח את ויילד מגלה בו יותר פנים של מבקר ספרות אמיתי. מה שאיננו אוהב אצל אוסקר וילד אין לו ולא כלום עם נטיותיו המיניות, אם בכלל כבר היו ידועות אז בציבור. אך הנרי ג'יימס חושב קודם לכן על החיים הדו פרצופיים וסודיים של האנשים.הוא מגיע לתאטרון לשמוע את השורות האחרונות של מחזהו, כשמתעורר רעש באולם, עם רדת המסך בתחילה נדמה לו שאלו מחיאות כפיים והוא עולה לבמה. אך לא, אלו קריאות בוז. מחזהו נכשל. בימים הבאים, כשהוא מדוכדך עולה בדעתו שורה ממחזהו של אוסקר וילד:"האם עצבותם של הלונדונים היא הסיבה לערפל, או שמא הערפל הוא סיבת עצבותם. הוא מרגיש עצוב ומעורפל."הוא מחליט לנסוע לאירלנד להתעודד, שם הוא מוזמן כמובן לטרקלינים של האנגלים "האימפריאליסטים", טרקלינים קרתניים מאלו שהיה רגיל אליהם בלונדון, גם שם איננו נהנה.

אלא שהטרקלינים הללו שימשו אותו, הוא עוקב ומציין לעצמו למען העתיד את תיאור המנהגים, מערכות יחסים סמויות, סודות קטנים או גדולים המתגלים דווקא בתנועה חטופה אחת או מבט עין. הוא אהב לעקוב אחרי האנשים, התנהגותם וההתרחשויות הסמויות. אך לא רק הנרי ג'יימס עוקב וכותב על התרחשויות כאלה. גם טויבין, כשהוא מתאר את חייו של ג'ימס נכנס אל מתחת לעורו או מוטב לומר, נכנס אל סגנונו של ג'ימס וגם הוא מתאר בדקדקנות התנהגויות ורפרופי עיניים בטרקלינים, מסביבו של הסופר.בטירה בה הוא מתגורר באירלנד העמידו לרשותו משרת אישי, חייל. שלפי כל הסימנים הנרי ג'יימס נמשך אליו וגם המשרת "מוכן לעשות בשבילו הכל, כדי שיהיה לו טוב" אך כמו במקרים אחרים, אין שום סימן ש-הנרי ג'יימס הגשים את משיכתו לגבר זה.למרות שיש בו רגישות גדולה למחוות קטנות ורמזים הוא לא מצליח לאבחן לעצמו אם סוד משיכתו למשרת, או לגברים בכלל הוא סוד הידוע למארחת ואם משפטים הנאמרים בתמימות לכאורה, מכילים בתוכם רמזים שסודו גלוי לה.כש-הנרי ג'יימס מתיישב לכתוב סיפור על ילדים, סיפור ששמע מהארכיבישוף וגרם לו להתעניין. סיפור שזכה לשם "בטבעת החנק" בעת תכנון הסיפור עולה בדעתו אחותו. אחות שהונצחה למעשה ביותר מספר אחד, בצורות שונות ובדמויות שונות. אחות שרוב ימיה הבוגרים עברו כאישה חולה שסבלה, מהתמוטטות עצבים קבועה. שבשנותיה האחרונות לא יצאה ממיטתה. אחות ש-הנרי ג'יימס אהב מאוד.

אוסקר

אוסקר ווילד

בלונדון מחזהו הורד מהבמה לטובת מחזה נוסף של אוסקר ווילד. בדרכו השקטה והאישית הוא מקנא, אך בד בבד מתחילות להגיע שמועות נוספות על אוסקר ווילד, כאלו הקשורות בהתנהגותו האישית. כעת כשהוא בשיא הפרסום וההצלחה אוסקר ווילד הפסיק להיזהר ויחסיו עם לורד קווינסברי הצעיר הפכו לנחלת הכלל.

ידידים מביאים להנרי את הסיפורים המסתובבים בעיר. את סיפור מסעם של דגלאס הצעיר ו-אוסקר ווילד לאלג'יר שם פגשו את ז'יד והתהוללו יחדיו. סופר לו אפילו על נערי ליווי שידוע על ביקורם בביתו של אוסקר ווילד. רשת נערים ש-אוסקר ווילד הסתבך אתם. ג'ורג' ברנרד שואו מייעץ ל-אוסקר ווילד לא להגיש תביעה נגד אביו של דגלאס, אך הצעיר שנראה כי הוא שולט ב-אוסקר ווילד לחלוטין לוחץ מסיבותיו הוא להגיש את התלונה. אוסקר ווילד עומד בראש שערורייה ציבורית המפחידה את כל ההומוסקסואלים בבירה. היחיד המוכן להגיד מלה בזכותו של אוסקר ווילד הוא ייטס המעריך את אוסקר ווילד על אומץ ליבו הציבורי . והנה, בכמה משפטים מרפרפים בעדינותם מצליח קולם טויבין לעשות איזו הצללה לדמותו של ייטס. הנרי אינו שמח כלל בגל ההתחסדות הציבורית העוברת בלונדון.הנרי העסוק עדיין במחשבותיו על מבנה הסיפור טבעת החנק אינו יכול שלא לחשוב על שני ילדיו של אוסקר ווילד שעברו לגור בשוויצריה ושמם שונה. ילדים קטנים שאינם מבינים מדוע נעקרו, מדוע שמם שונה, ילדים שאינם דוברים את שפת המקום החדש. הוא מחפש בעצמו את כל התחושות וההסברים שיביאו אתו להחלטה סופית על מבנה הסיפור.בתוך סבך התחושות המציפות אותו, הוא נזכר בלילה משמעותי אחד בחייו, כשנסע לבקר בני משפחה ומחוסר מקום הלינו אותו במיטה אחת עם גבר צעיר אחר, מנהג שהיה מקובל בזמנו. את התחושות הארוטיות שהתעוררו בו, את הפחד מלקיים את מה שהגוף והנפש כל כך רצו. אנשים מעברו המגיעים לאנגליה מעליו בו שטף של זיכרונות. התנהגויות בהן ייתכן ופגע שידידו וידידותיו, אך הוא מצדיק את עצמו שכישרונו הוא זה שדרש ממנו להיות חופשי ולא להתחייב. כמו סופרים רבים אחרים, הוא הולך ומסתגר יותר ויותר בעולמו. ידו הימנית, כואבת יותר ויותר, הוא מתקשה לכתוב ומתעורר בו הצורך להתאמץ בכתיבת ספריו ולא להתאמץ בכתיבת מכתבים. הוא יודע שכל שעה של כתיבה פרטית תבוא על חשבון יצירותיו, והן אלו החשובות לו יותר מכל. נכון ש-טויבין מרבה להזכיר גברים שג'ימס נמשך אליהם במרוצת חייו וככל הנראה לא קיים מעולם את משיכתו זו לגברים, אך זו טעות לחשוב שהספר הוא ספר הומוסקסואלי מוסווה. שדים רבים רודפים את הנרי ג'יימס וזה רק אחד מהם. כל זיכרון והכאבה שלו כל זכרון ודרכו להיהפך לחלק בספריו. אך מצד שני, לא מוזכרת אף אישה ש-הנרי ג'יימס נמשך אליה או מקיים אתה יחסים שהם יותר מידידות קרובה.

הנרי ג'יימס

ידיד מספר לו על תיאוריה חדשה שאדם הוא תוצר של חוויותיו המוקדמות, זיכרונותיו. הנרי ג'יימס דוחה את התיאוריה, אך בהמשך יתחיל להבין מניין נובעים סיפורי הרוחות שלו. מי הן הנשים בסיפוריו ומי הגברים. הזיכרונות והצורך להנציח אותם בעקיפין הם מורי הדרך לאישיותו וכתיבתו. אלא שאין הוכחות ברורות שג'ימס אכן חשב כך. טויבין מצליח בצורת כתיבתו, המזכירה את כתיבו של הנרי ג'יימס במרומז אך היא גם שקטה ומאופקת ומודרנית להסביר את דמותו של הנרי ג'יימס לפי הבנתו שלו. קולם טויבין מצליח להעמיד את הדברים בצורה הגיונית ביותר ונראית כאילו אכן הנרי ג'יימס עצמו כותב את זיכרונותיו ומסביר את אישיותו הספרותית.

הנרי ג'יימס גדל בבית עם שלושה אחים נוספים, נערים ככל הנערים. הוא מגלה בצעירותו את חיבתו לספרות, ובעיניו להסתגר עם בחדרו עם ספר הייתה דרך בילוי טובה. אמו מקבלת את דרך חייו, ולא רק מקבל, נראה לה שבנה השתקן והמסוגר הוא נער חולה, ומאז היא מתייחסת אליו כאל כזה וגורמת לכל בני הבית להתייחס אליו כאל חולה, היא מפנקת אותו ומטפלת בו, ומשאירה לו את כל זמנו לקריאה. אך כעת, כשמלחמת הצפון בדרום החלה והצעירים מתגייסים לא מספיקה יותר מחלתו הבלתי מוגדרת של הנרי. עכשיו צריך למצוא רופא שייתן לה שם והצדקה. כמובן שאיננו מתגייס לצבא, אך בתוכו הוא יודע שלא בגלל מחלה, ולא בגלל חכמת יתר לא התגייס אלא רק בגלל פחד. תחושה שתלווה אותו לשארית חייו. הוא מבין שעליו לשנות את דרך חייו, ומחליט ללמוד משפטים בהרווארד, כך יצליח לצאת מהבית ולהשתחרר כמעה מאמו השתלטנית.טוינבין עוקב אחרי עולמו הספרותי של הנרי ג'ימס, בודק איזה סופרים אהב החל מימי נעוריו והלאה ומנסה להבין למה דווקא אלה. איך מתקשרת אהבת הספרות של הנרי ג'ימס להתפתחות אישיותו הפרטית. כך מצליח קולם טויבין, דרך דעותיו של הנרי ג'יימס לתת חתך של דעות על הספרות בימי נערותו ובהמשך בגרותו של הנרי.

הספר מתאר לכאורה חמש שנים בחייו של הנרי ג'יימס. לכאורה כי דרך הזיכרונות הקורא מקבל תמונה של כל חייו. מימי ילדותו ועד לרגע בו מסתיים הספר.הספר איננו ספר ביוגרפיה, למרות שפרטים אמיתיים רבים מופיעים בו. \

אני מניח ש-הנרי ג'יימס הותיר מאחריו יומן שעליו בונה קולם טויבין, בכתיבתו המעודנת את הפרטים, בהם הוא נע ממאורעות ידועים לתהליכי נפש פנימיים של ג'ימס. כמו ספרים אחרים בהם סופרים כותבים על סופרים אחרים דמותו של ג'יימס מהווה קולב לתלות עליו מחשבות על כתיבה, ניסיון לחדור אל מרכז היצירה של האחר וניסיון להבין את השפעת המאורעות על בחירת הנושאים והכתיבה. למרות כל הרמזים האוטו-ארוטיים זה איננו ספר על הומוסקסואליות מודחקת. זה ספר על סופר ועל ספרות. על הדרך בה מתחשלים רעיונות ותהליכים. ספר לכל קורא שספרות היא חלק מחייו. גם לאחרים. ספר יפה מאוד, מאופק ומעניין מאוד.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן