אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מקסים גילן: מיתולוגיה פרטית


התמונה של אלי אשד

..וסיפורים אחרים / מקסים גילן. הוצאת מטען

שוק קולטורה החדש שב-בית ביאליק לספרות וכתבי עת אלטרנטיביים לא ממסדיים מוקדש לזכרו של הסופר והפעיל הפוליטי, המשורר, ההרפתקן, המהפכן הלוחם, העיתונאי, המורה, הבדאי, "הבוגד", הפילוסוף, ההוגה הפוליטי ואיש השוליים האולטימטיבי המנוח: מקסים גילן. לאחרונה יצא גם קובץ סיפורים של מקסים גילן בשם "..וסיפורים אחרים". בהוצאת מטען שהוקמה על ידיו וכיום מתקיימת על ידי ידידו ושומר זכרו יוסי גרנובסקי שעורך כיום את המגזין הפוליטי –תרבותי שמאלני קיצוני,מטען שאותו ייסד מקסים גילן ושמחולק חינם לכל דורש. יוסי גרנובסקי מצא עצמו בפני משימה קשה במיוחד בפירסום קובץ זה שכן חלק מהסיפורים כלל אף לא היו כתובים, הם הוקלטו בידי המחבר מקסים גילן, ו-יוסי גרנובסקי נאלץ לשבת ולהעתיק אותם מהשמיעה לאחר מותו של מקסים גילן. מקסים גילן תכנן לחבר עוד כמה סיפורים נוספים שישלימו את הקובץ אך הם אף לא הועלו על הרשמקול ואם כי הוא סיפר עליהם ל-גרנובסקי הם נאבדו לנצח. אבל גם ממה שיש מהתוכנית הכללית זהו קובץ סיפורים מעניין ביותר. כמה מהסיפורים הם מפתיעים למי שאינו מכיר את מגוון תחומי התעניינותו של מקסים גילן שכלל היסטוריה, ספרות מדע בדיוני (הוא הכיר אישית והתכתב עם סופרי מדע בדיוני ידועים כמו הרלאן אליסון), אחרים לעומת זאת עוסקים בנושאים צפויים בהחלט מאדם כמו מקסים גילן, כאלה שעוסקים במהפכנים מסוגים שונים בתנועות פוליטיות מהפכניות אזוטריות שונות. בין הסיפורים המעניינים בקובץ ניתן למנות את ג'נטלמן מטימישוארה, על סיפור חייו של בן טרנסילבניה מהמאה ה-19 שהחמיץ את גורלולמות בקרב בגיל צעיר ולהיהפך לסמל מאבקו של המיעוט הלאומי הרומני שם ולהביא להפרדת טרנסילבניה מ-הונגריה וחיבורה ל-רומניה (כפי שהיא היום) ובמקום זאת נגזר עליו למות בשיבה טובה במיטתו. ההקבלות בין גורלו של גיבור סיפור זה ובין גורלו של מקסים גילן, מהפכן בתי קפה מוחמץ, הן ברורות למדי. עוד סיפורי מהפכנים מעניינים בספר כוללים את שבחי פומרול החתול הוירטואלי, עלילותיו של אסיר פוליטי במדינה אפריקנית נידחת המראה את העניין הרב שהיה ל-גילן במדינות העולם השלישי. את ארבעת הפסים, סיפורו של קמע המשמש סמל למאבק החרות של עם הקטלאניים בספרדים לאורך הדורות.

סיפורים מעניינים אחרים בספר הם מהזן הפנטסטי וכוללים את: אמינה חייזרית, סיפורו של אדםבשם "אבידן" (כשמו של ידידו המשורר חובב המדע הבדיוני של מקסים גילן) שמוליד ילדת מבחנה, תוצר של ניסוי מדעי של מדען מטורף למחצה, גזע על שמשתלט על המין האנושי.האיש שחלם ערים, אדם שכל לילה חולם על עולם אחר שבו הוא מבקר אך מתברר לו חלום אחרי חלום שהוא נרדף בידי ישות מיסתורית כלשהי, ישות שרודפת אחריו גם בעולם המציאות. זהו סיפור המזכיר את סיפורי הפנטזיה של ה. פ. לאבקראפט ו-קלארק אשטון סמית ש-גילן חובב הפנטזיה והמד"ב הכיר היטב. חבל רק שהסוף המצמרר אינו ברור מספיק על מנת להוסיף לאימה שהיא ערטילאית מדי על מנת להיות חזקה באמת. הסיפור המרשים ביותר בקובץ הוא לעניות דעתי הינו מי המציא את החד קרן. זהו סיפור היסטורי כביכול, אבל למעשה פנטזיה אנכרוניסטית מוחלטת המתרחשת במאה ה-4 לספירה, אבל לא המאה הרביעית האותנטית של פלישות ברברים לאימפריה הרומאית, אלא המאה הרביעית כפי שדמיינו אותה בימי הבינייםשל עולם נוצרי. זהו סיפורו של נזיר שיצר מכוח דמיונו את החד-קרן אותו יצור דמוי סוס בעל קרן שיש לו משיכה מיוחדת לבתולות, יצור שלא היה קיים לפני שדמיין אותו הנזיר והלה בכוח דמיונו החזק הפך אותו לבעל חיים אמיתי. מתאים מאוד ש-מקסים גילן המהפכן הספרותי שתמיד שאף לשנות את המציאות סביבו גם אם תמיד נכשל סיים את הקריירה שלו דווקא בסיפור אופטימי זה שהוא אחד משירי ההלל המרשימים ביותר שאני מכיר לכוח דמיונו של היוצר לעצב את המציאות סביבו. וקובץ זה הוא סיבה טובה מספיק כדי להיזכר ב-מקסים גילן האיש.

המהפכן הנצחי

קרא לי בריון .נולדתי בהרי יהודה ..לרגלי שקעה השמש ,אדומה הייתי קטן כשאבי גווע בלב ההמולה! אמי זנתה עם זר. אחי ברח אל קרת סמוכה . דודי –שועל אטם אוזניו שחט-אך לא רצח.לחיות לא קל .הכול כלה . גדלתי אני כאן ידי מגוידות .השלח .פת. אשתי –סופת הקרב .הבלגן בן ברית ודת (מקסים גילן. הפתיח לקובץ השירים "מיפוי " השיר הוא מ-1957)

מקסים גילן נפטר בגיל 74 שבע הרפתקאות ומאבקים. פגשתי אותו בפעם האחרונה ביום מותובקפה ג'ו, שם נפגשתי עם מקסים גילן כמעט מדי שבוע בשבוע מזה שנים. לשנינו כחובבי ספרות שוליים הן במדע בדיוני והן בקומיקס ושל תנועות שוליים בתרבות והפוליטיקה היה תמיד הרבה על מה לשוחח.

מקסים גילן היה אספן מדע בדיוני וקומיקס צרפתי נלהב ובילינו שעות בשיחות גם על נושאים אלה. הוא סיפר לי שהוא נפגש עם כמה וכמה סופרי מד"ב ידועים כמו הרלן אליסון והיה אחד מחובבי המד"ב הראשונים של ישראל יחד עם עמיתיו עמוס גפן ו-גבריאל מוקד. מכאן התפתחו השיחות לנושאים אחרים הקשורים בחייו המסובכים באופן קיצוני.

"מקסים, קראת את המאמר שלאדם ברוך עליך בספרו החדש - מה נשמע בבית?" שאלתי. המאמר הנ"ל נקרא כסיכום וכהספד על מקסים גילן בעודו חי. הוא משך בכתפיו ואמר בקול אדיש שהוא לא קרא. הבנתי שהוא מעדיף שלא לקרוא הספדים עליו בחייו.

מכאן התמשכה השיחה לכיוונים שונים ומגוונים כמו תמיד כאשר מקסים גילן היה בסביבה. דנו במותו של האפיפיור וחיוויתי את דעתי שעדיף לה לכנסייה לבחור לה אפיפיור מהעולם השלישי המקום שבו נמצאים כיום מרבית מאמיניה ולא מאירופה ומאיטליה השוקעת. אמרתי שאני משוכנע שזאת תהיה הבחירה הרציונאלית של הבישופים.

מקסים גילן העיר: אני נמצא בקשר הדוק עם הכנסייה הקתולית וחוקר אותה מזה שנים רבות מאוד ואני יכול להגיד לך שאפילו אחרי כל השנים האלו עדיין לא ירדתי לסוף דעתם של הבישופים ולסבך השיקולים שמניע אותם. אפילו אני שלמדתי טוב טוב את מנהיגי הכנסייה לא יכול לקבוע מה תהיה החלטתם ואתה חושב שאתה יכול?

הוא צדק כמובן.

המשכנו לדבר על הגיליון הבא של כתב העת מיטען ש-מקסים רצה לפרסם בומזה זמן רב גרסה פוליטית במיוחד של סיפורי הקומיקס על הדמויות שלהגולם ולילית. הסכמתי וקבענו לחפש אמן מתאים.לפני שנפרדנו דיברנו על יונה וולך המשוררת ש-מקסים גילן גילה בשנות השישים שנחשבת כיום למשוררת הישראלית החשובה ביותר של שנות השישים והשבעים.

באותה השיחה האחרונה התבדחנו על כך שהוא איש שולי השוליים של הספרות והתרבות הישראלית שבאותו זמן עסק תחת שם בדוי בהחדרת ספרות האירוטיקה לשפה העברית עם כותרים כמו פאני היל, תרם בו זמנית תרומה חשובה כל כך לקאנון הספרותי הישראלי וכישרון שעליו כותבים חוקרי ספרות שונים מחקרים בעברית ובשפות אחרות.

הוא סיפר: הכרתי בכישרונה מהרגע הראשון אבל היו בינינו יחסים מסובכים מאוד.

יונה וולך הקדישה לי את ספר שיריה הראשון ואחר כך בעקבות מריבה בין שנינו הורידה את ההקדשה מהמהדורה הבאה ושוב החזירה אותה במהדורה שלאחר מכן.

הוא הוסיף (בעצב?) "לא שכבתי איתה, היא הייתה צעירה מדי". (מקסים היה ידוע כמובן כמאהב וכאיש נשים גדול שנשים נמשכו אליו כמו פרפרים בגלל גינוניו הג'נטלמניים אם כי חזותו החיצונית לא הייתה (לדעתי) מושכת במיוחד. אחר כך נפרדנו. כמה שעות לאחר מכן באותו הלילה הוא נפטר.

השתתפתי בהלווייתו, הלוויה חילונית לחלוטין כפי שהוא ביקש ורצה, שבמהלכה הושמעו הספדים והוקראו שירים שונים של מכרים וידידים וותיקים כמו נתן זך ו-גבריאל מוקד ש-מקסים גילן היה חלק בלתי נפרד מחייהם במשך מחצית המאה וגם של אנשים צעירים יותר כמו המשורר אריק א. ו-איתמר בן כנען. בהלוויה ושמע גם מכתב הספד שכתב נשיא הרשות הפלסטינאית אבו מאזן שדיבר על תרומתו למאבק הפלסטינאי, תרומה שנויה ביותר במחלוקת, אמנם אבל אין ספק ש-גילן תמיד פעל למען מדינה פלסטינאית כמיטב יכולתו אם זאת הוא נראה תמיד כאאוטסיידר מוזר בן בעיני הפלסטינאים שנהגו בו לפי מצוות "כבדהו וחשדהו" והן בעיני הישראלים שראו בו סוג של בוגד אבל סירבו לרדוף אותו.

מהפכן נצחי

הוא הגיע לישראל מספרד שאליה הגיע מצרפת ועברית לא הייתה שפת אימו. אך למרות העובדה שהיה רב לשוני ורב תרבותי תמיד הרגיש את עצמו נוח ביותר בתרבות "הישראלית", אם גם לא הרגיש נוח כלל וכלל במדינה הישראלית.

הוא החל את הקריירה שלו כמהפכן כחבר במחתרת לח"י שפעלה כנגד הבריטים ומאוחר יותר לאחר קום המדינה המשיך כמהפכן כנגד בן גוריון. בראשית שנות המדינה, להערכתו, הוא הקים לפחות שלוש מחתרות שונות שזממו כנגד המשטר והיו להן תוכניות לרצוח את בן גוריון. הוא ישב לבסוף בבית סוהר 14 חודשים באשמת החזקת מסמכים סודיים וב"קונספירציה לטובת ארגנטינה".

מאוחר יותר נחשד במעורבות ב-רצח קסטנר שבו היה מעורב אחד ממכריו, מעורבות שתמיד הכחיש וישב על כך בבית הכלא 59 יום. הוא תמיד טען שמעצרו בנושא היה פברוק של השלטונות.

מיתולוג פרטי

במקביל למהפכנותו הפוליטית השולית הוא החל לעסוק בספרות ובשירה וגם שם התבלט בפעילותו בקבוצות ספרותיות מהפכניות. נראה שבכל מקום ובכל דבר שבו עסק מקסים גילן הוא נחשב תמיד לאיש שולי השולים וזה לא השתנה עד סוף חייו. אבל כבר אז זכה בביקורת לכינוי "ניהיליסט". בכל אופן היה לו חלק מרכזי בחיי הבוהמה בתל אביב ושום מסיבה ושום התרחשות ספרותית או אמנותית לא יכלה להתרחש בלי ש-מקסים גילן יטול בה חלק.

השיר הראשון של מקסים גילן הופיע בעברית ב-1952 בקובץ קטן של ארבע שירים של ארבעה משוררים צעירים ובלתי ידועים אז- נתן זך, משה דור, אריה סיוון ו-מקסים גילן. שירו של מקסים גילן היה תרגום מאנגלית, השפה שבה נכתב השיר ובוצע בידי משה דור. מאז למד מקסים גילן לכתוב היטב בעברית שלא הייתה שפת אימו כלל וכלל והוא סיפר שאת יכולתו לכתוב בה היטב רכש בעיקר בתקופה שבה שהה בבית הסוהר. במהלך פעילות שירית זאת הוא היה עסק תמיד בגילוי כישרונות חדשים גילה כאמור את יונה וולך שהוא היה הראשון שקרא את שיריה וזיהה אותו כבעלת עוצמה נדירה. הוא גילה גם משוררים אחרים אבל אף לא אחד מהם היה משהו שהשתווה לעוצמתה של יונה וולך. יונה וולך נחשבת היום לחלק מהקאנון השירי של ישראל - בניגוד מוחלט לאיש שגילה אותה. הוא עצמו נחשב תמיד למשורר שולי בהשוואה לידידים כמו נתן זך. נראה לי שזה הטריד אותו מאוד כי יותר מכל דבר אחר רצה להיות ידוע ולהיזכר כ"משורר".

אני רוצה לכתוב לך על חיות נהדרות מאגדות, ממה שלא נכתב עדין על יצירי פרווה עור -פלא ונוצות המדליקות את שירתי כמו כוס –יין.אלה חיות קטנות שמסתתרות מזמן עתיק בסבך בג'ונגל דמיוני משם ברהב משובח הן מגיחות בצללים זזות, בשחור ירוק כמו-יערי. (הפתיחה ל"חיות נהדרות " בתוך "בבית קורס " מאת מקסים גילן)

אבל גם מקסים גילן יצר כמה שירים יפים מאוד. בכמה משיריו הטובים ביותר כמו שירי המחזור שעל שמו נקרא הקובץ מיפוי יש מאפיין מיוחד של מה שקרא "מיתולוגיה אישית", דהיינו הנוכחות הנמשכת והמתפתחת במגוון שירים של אלמנטים פנטסטיים חוזרים על עצמם כמו בעלי חיים מיתיים שונים כמו קנטאורים ואלמנטים פנטסטיים אחרים שהם תוצר של דמיונו וגם של שיחות עם העמית גבריאל מוקד שהם כה מורכבים עד שהוא מצא לנכון להוסיף שורה של הערות מסייעות בסוף הפואמה. מיפוי שבו הסביר את האלמנטים האלה עבור הקוראים המבולבלים. זוהי תופעה נדירה אצל משוררים מבני דורו להוציא כמובן אצל דוד אבידן ו-יונה וולך, היא מראה אולי על רוחב הדמיון של מקסים גילן שהעדיף לא להתמקד באני כפי שעשה הידיד נתן זך אלא לצאת החוצה לעולמות וזמנים רחוקים. כיום מבקרים צעירים כמו עמוס אדלהייט רואים בו את אחד המשוררים החשובים ביותר של שנות השישים וכמי שבניגוד לעמיתיו כמו נתן זך מעולם לא הפסיק להתפתח בשירתו.

הוא עצמו ראה את עצמו כחלק מהאוונגרד מתקדם ביותר של הספרות והעברית והראה זאת במגזין נדיר ביותר כיום בשם "קילטרטן" שהיה מגזין אוונגרדי סוריאליסטי בתכניו ובצורתו שממנו יצא רק גיליון אחד. היום גיליון זה הוא יקר המציאות וציון דרך בתולדות האוונגרד הישראלי.

ספרי השירה של מקסים גילן:

גדר פרוצה: 14 שירים. 1957. חומות יריחו: שירים. מקדה, 1959. שהד. הוצאת עכשיו 1962. מטח. הוצאת קילטראטן. 1963. קילטרטן. מגזין סוריאליסטי בעריכת גילן ב-1963. מיפוי . הוצאת תג, 1994. אוסף כל שיריו הנבחרים מהקבצים הקודמים ושירים שעוד לא פורסמו שאותו הגדיר כ"עיזבון שירי". ובו מופיעים על העטיפה שני קטעים ממפות הערים האהובות עליו: פריז ותל אביב. בבית קורס. הוצאת מיטען 2002. אוסף שירים פוליטיים שאותו הוציא לאור בעצמו כדי לא לתת "להוצאות הגדולות למצוץ את דמו".

הוא כחיה פוליטית ספרותית הרבה לערוך מגזינים לאורך שנות פעילותו הרבות אלה כללו את:

קילטרטן , 1963. מידע, שבועון כושל שיצא אולי רק פעם או פעמיים ב 1965. אחרת 1968. מערך עם גבריאל מוקדisrael and palastine במרחב: עיתון לשלום 1978-1983.ומגזינו האחרון מטען: כתב עת ישראלי לחשיבה ולפעולה לישראל ופלסטין ממנו יצאו 8 גליונות.

כן עסק בתרגומים מצרפתית לעברית ומעברית לצרפתית ובין השאר הוא עיבד את המחזה של סמי גרונימן בתרגומו לעברית של נתן אלתרמן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" עבור תיאטרון בצרפת. במקביל באותה תקופה התבלט מקסים גילן ביחד עם גבריאל מוקד ו-עמוס גפן כאחד מחובבי הספרות המדע הבדיוני הראשונים של ישראל.

באמצע שנות השישים, בזמן שכתב שירים והוציא לאור מגזינים ספרותיים חדשניים, תקף מקסים גילן את הספרות הממוסדת גם מכיוון שונה לחלוטין. הוא עסק בתרגום ספרים אירוטיים לעברית עבור הוצאה בשם "ארוס" שמומנה בידי אלי קידר יוצר הסטלגים תחת השם "מיק באדן". תרגומים אלה היו ממיטב ספרות האירוטיקה העולמית שעליהם תמיד חתם בשם "ג. קסים" והוסיף להם הקדמות ארוכות ואינפורמטיביות על מחבריהם ועל נושאיהם. מקסים גילן היה ככל הנראה מומחה לתולדות האירוטיקה בספרות. רובם ככולם יצאו לאור במהדורה שניה ב-1968. הראשון והמצליח בכולם היה תרגום של ספרו של ג'ון קלילנד פאני היל: זכרונות של אשת תענוגות. הסיבה לבחירתו של הספר היה שבאותה השנה החל בעולם בארה"ב ובאנגליה מאבק גדול נגד הצנזורה על הוצאת פאני היל, מאבק שהסתיים לבסוף בהצלחה כתוצאה מהחלטת בית המשפט העליון האמריקני שאישר להוציא לאור ספר זה במלואו.

התרגום היה כה מצליח עד ששנת 1964 הייתה בישראל לא פחות ולא יותר מהשנה של פאני היל ו-ג'ון קליולנד אותו סופר נשכח מהמאה ה-18. בעברית ראו אור בו זמנית לא פחות מחמישה מתרגומים שונים של פאני היל בחמש הוצאות שונות ומתחרות!

התרגומים האלה היו רק קצה הקרחון. באותה השנה יצאו לאור עוד גרסאות ישראליות מקוריות של סיפורי קליולנד המשכים של עלילותיה של אשת התענוגות פרי יצירת סופרים ישראליים כמו מירון אוריאל ואחרים, אלה כללו את:

המשך סיפורה של פאני היל , בהוצאת גרט ארט, חדר המיטות של פאני ו-בתה של פאני היל בהוצאת אולימפיה (כנראה מאת מירון אוריאל), בית התענוגות של פאני היל ו-פאני היל חוזרת בהוצאת ארוס. כולם סיפורים מקוריים שנכתבו בידי ישראלים שחיקו את סגנונו של קליולנד ואופי הסיפור במכתבים ארוטיים בצורה מגושמת למדיאם כי לפעמים עם הרבה הומור. כל "המשך" כזה הופיע עם ההזהרה "הזהרו מחיקויים!!!!" הם מופיעים באותו השם אך בעטיפה שונה ומבלבלת!

גם בהוצאה שבה פרסם מקסים גילן הופיע המשך כזה בשם המשך זכרונותיה של אשת התענוגות: פאני היל חלק ב' אך לטענתו לא הוא כתב אותו. יכול להיות ויכול להיות שהוא אחרי הכל הכותב, קשה מאוד לדעת עם מקסים גילן. שנים רבות לאחר התרגום השגתי עבור מקסים גילן את התרגום שלו של פאני היל שבו רצה לקרוא מחדש 40 שנה אחרי ביצועו.

להלן רשימה (חלקית ככל הנראה) של ספרי האירוטיקה שאותם תירגם ועיבד מקסים גילן לעברית:

1. "פאני היל: זכרונות של אשת תענוגות .2. הגן המבושם : הוא מדריך לאהבות ולתענוגות ולמידות טובות של עומר אבן מחמוד אל נפזאוי לתרגום של תרגומו של ריצ'רד ברטון, ארוס 1964. 3. לילות ערב: סיפורי ההרמון קובץ נבחר מסיפורי אלף לילה ולילה לקוח מתרגומו של ריצ'רד ברטון . ארוס 1964. יצא בשני מהדורות שונות .4. עינוגי התורכי: סיפורים מן ההרמון. הוצאת ארוס 1964? 5. תאוות הכושית או גורלו המר של הרוזן דה קוואן.

וייתכן מאוד שהיו גם נוספים. כמו ג'וזפין מוצנבאכר של פליקס סלטן. הספר הופיע בעברית עם הקדמה של אינפורמטיבית מאוד של "ד"ר פאול ג.גילה". מקסים גילן בכל אופן הכחיש כל קשר.האם כתב גם ספרים אירוטיים מקוריים מסוג זה שמתחזים למתורגמים? לדעתי כן אבל מקסים גילן הכחיש זאת בשיחות שהיו בינינו אם כי רמז תמיד שיש הרבה יותר ממה שהוא אומר. העניין נשאר פתוח עבור חוקרי העתיד.תרגום נוסף שלו שהופיע בעברית היה של ספרו של אליה קאזאן ההסדר. זה גם היה התרגום האחרון שלו שהופיע כספר בעברית. הוא החל להתפרסם בתחומים שונים לחלוטין.

מקסים גילן נגד המוסדיותר מכל התפרסם מקסים גילן כתוצאה מפרשת "בן ברקה". הפרשה התרחשה כאשר היה עורך המגזין בול, עיתון שערורייתי ארוטי במכוון שהתחרה ב-עולם הזה שבו עבד מקסים גילן קודם לכן כעורך משנה. המגזין הוצא לאור בידי שמואל מור ושם דגש חזק על ארוטיקה וידיעות סנסציוניות במיוחד, רובן ככולן מומצאות. ב-1966 כתוצאה מפרסום ידיעה שקישרה בין סוכנים ישראליים ורציחתו של המנהיג המרוקני י בן ברקה, מה שהיה נכון אך נשמר עד אז בסוד כמוס. מקסים גילן מצא את עצמו לראשונה בתולדות המדינה בבית הסוהר במשך ארבעה וחצי חודשים תוצאה של פעילותו כעיתונאי. ומכיוון שהמאסר אמור היה להיות סודי הוא נדרש לערוך את המגזין בול מבית הסוהר וזאת עשה בשיתוף פעולה עם עמיתו עמוס גפן שהמשיך לנהל את המגזין. כמובן שכל הבוהמה התל אביבית וכל פקיד בכיר בהסתדרות ידע על המאסר. עמוס גפן הדליף לבסוף על המאסר והפרשה לעיתונות הבינלאומית ל-ניו יורק טיימס וקול הצעקה שזאת הרימה הביאה לבסוף ל"חשיפתה" בישראל ולבסוף לשחרורו של מקסים גילן כגיבור עולם התקשורת הישראלי והזר. אין ספק שהפרשה המוזרה שידרגה את מעמדו של מקסים גילן מעיתונאי ומתרגם ספרות זולה ללוחם חופש במשטר. אך על פרשה זאת סיפר גרסאות שונות וסותרות. בשיחות בינינו סיפר לי במשך השנים שתי גרסאות סותרות לחלוטין על הפרשה.

הגרסה הראשונה הייתה שכל הידיעה הייתה המצאה מוחלטת שנועדה למלא את דפי המגזין הסיבה שעורכי בול' לא פנו בעניין לצנזורה לפני הפרסום הייתה מאחר שהם המציאו עתה ידיעה, על מנת למלא עוד גיליון, כפי שעשו עם אייטמים רבים אחרים. כאשר נודע להם שהסיפור פרי דמיונם היה אמיתי, לא היה קץ לתדהמתם. ולא היה לו כל מושג שהמדובר באמת עד שבאו סוכנים לעצור אותו.

הגרסה השנייה והמדויקת יותר ככל הנראה שהוא פרסם מאמר מתורגם מצרפתית שבו נרמזה האמת. ולאמיתו של דבר המדובר היה במידע ידוע היטב לכל מערכות העיתונים שקיבלו אותו מראש המוסד לשעבר איסר הראל אך נאסר על כולם בידי הצנזורה לפרסמו ורק מקסים גילן העז לפרסמו כנגד הוראות הצנזורה. מבחינה אסתטית אגב אני מעדיף את הגרסה הראשונה.

הגולה

17 ועוד 5 שנים ועודני חולםבלב הר הגעש, 21 שנה של קור וחרקירי ועודני בולם.מעבר לאגם התיכון, מופנם בפני ובפנים אני צופה מוקסם, קוסם בעל כרחו קורס תחת עול הר הגעש רק רעש יפורר את החומות , ימיט ברכה על הסלעים ( מתוך חוני)

הוא נהפך למסוכסך במיוחד עם המדינה לאחר מלחמת ששת הימים ונהפך ללוחם נמרץ למען זכויות העם הפלסטינאי. הוא נסע "לגולה" לפריז ולא חזר משם במשך לא פחות מ-24 שנים מ-1960-1993 שם ערך כתב את באנגלית בשםישראל ופלסטין.

מקסים גילן כתב גם ספר מעורר מחלוקת על ישראל באנגלית בשם איך ישראל איבדה את נשמתה (1974). ספר שמצאתי בו הבחנות נכונות רבות לגבי מצבה התרבותי והמוסרי של ישראל לצד דיונים כיתתיים מוזרים על השמאל הישראלי. בזמן שהוא היה מסוגל לדון בפרטי פרטים בקבוצות שוליות כמו אלו שלמצפן ו-אורי אבנרי הוא הזכיר רק בקושי אישים בולטים כמו בובר ואחרים.זכור לי שיחה שבה דיבר במשך שעה ארוכה על הפילוגים השונים והמוזרים שתקפו את תנועת השמאל הקיצוני הזעירה מצפן. הייה לו עניין אובססיבי כמעט בפרטי הפרטים הקטנים ביותר של פילוגים אלה, עניין שניכר היטב בספרו האנגלי. דוגמה מוזרה של צרות ראיה כיתתית קיצונית של מי שמרוב עצים אינו מסוגל לראות את היער.הוא סיפר שבעת שהותו בפאריס העיראקים שהוציאו "חוזה" על כל מי שטיפח קשרים בין ישראל ואש"ף ניסו פעמיים לחסלו וכי הוא התהלך ברחובות פאריז חמוש באקדח כתוצאה והחליף מידי פעם את כתובתו. אמת או בדיה?

הוא כמובן היה חובב קונספירציות והאמין שיש בכל מקום קונספירציה וזאת אולי אחת הסיבות שעסק בחקר הקונספירטורים הגדולים מכולם בעיניו - הכנסייה הקתולית. כן יצר קשרים מוזרים עם הארגון של לינדון לה רוש, אירגון פשיסטי אנטישמי שמאמין שמלכת בריטניה היא העומדת באחורי כל הצרות בעולם ועם מי יודע עוד כמה ארגונים מוזרים מסוג זה.

הוא טען במשך שנים שהמוסד מונע ממנו לחזור לארץ בגלל קשריו עם ארגוני טרור פלסטינאים וכי נאמר לו בידי גורמי ביטחון שיעצר מיד ברדתו מהמטוס אם יחזור. לבסוף ב-1993 הסדירו ידידיו הטובים ובראשם המשורר נתן זך "את שיחרורו" מאפשרות מעצר בידי גורמי הביטחון והסדירו בכך את חזרתו לארץ.אך אדם ברוך שבדק את הנושא אומר שראשי השירותים החשאיים שדיבר עימם הכחישו בתוקף ש-מקסים גילן היה אי פעם על הכוונת שלהם וטענו כי זאת הייתה המצאה של מקסים גילן.

דעתי היא כי מקסים גילן אכן היה נחקר אם היה חוזר לארץ ולבסוף היה משוחרר. אך לבית סוהר הוא לא היה מגיע בניגוד להיתקלויות קודמות עם שירותי הביטחון. עורך דין טוב כמו ידידו אמנון זיכרוני יכול היה לשחרר אותו בקלות. ובסופו של דבר איזה האשמות יכלו אנשי שירותי הביטחון להעמיד כנגדו? על מפגשים עם נציגי ארגוני אויב? הוא יכול היה להראות בקלות שלא הייתה בכך פגיעה בביטחון המדינה . וככלות הכל החוק נגד מפגשים עם נציגי אש"ף עוד לא היה קיים אז. נראה שהגלות הייתה יותר פרי רצונו של גילן יותר מאשר סיבה אובייקטיבית כל שהיא.

מסופקני אם בעיני הממסד הביטחוני הוא היה אי פעם יותר מקוריוז שוליים ובוודאי לא איום אמיתי כל שהוא. עובדה היא שבשנה האחרונה של חייו זכה הוא המורד האנטי ממסדי האולטימטיביבפרס ראש הממשלה ועוד מטעמו של אריאל שרון שנוא נפשו.

בכל אופן "בגלות" הוא הכיר את מנהיגי הפלסטינאים מקרוב ושנים מאוחר יותר בשיחות שהיו לנו בבית הקפה הרבה לתאר אותם אחד לאחד, לרוב לא בצורה חיובית ואני משער שהדעה הזאת הייתה הדדית. וחוני במערתו במעגלו.כבר לא ישן, עיניובוערות, גחלים נכונות להצית אש גדולה או להתכחד במדורת חדווה אחרונה נהדרת (מתוך חוני מיפוי)כאשר חזר לבסוף גילן לתל אביב האהובה עליו הרגיש כמו חוני המעגל שהתעורר משינה לאחר עשרות שנים. ארצות הברית של המשרק

יהוה הוא הצרעת של הארץ הזאת מקסים גילן.

חיבבתי אותו כאדם למרות שהיו לנו חילוקי דעות קשים בפוליטיקה. דעותיו הפוליטיות היו בעיני אוטופיות. הוא האמין במדינת כל אזרחיה כולל זכויות שוות לערבים בעלי נתינות ישראלית וכולל לפועלים הזרים ממקומות שונים שבה כל התושבים ללא קשר למוצאם יחשבו לעם אחד. מדינה שבה לא תהיה לדת היהודית או המוסלמית כל שליטה. דעה שהיא מקובלת עלי באופן עקרוני.

אך מצד שני הודה שהאנשים זקוקים לאמונה כל שהיא שתכוון את צעדיהם. הוא העיר נכונה שכל אמונה שלטה בארץ רק כמה מאות שנים וכי בדרך כלל ארץ ישראל הייתה חלק מאימפריה כל שהיא. הוא הביע את תקוותו שיקומו כאן שתי מדינות בדרך שיוכלו לבסוף להקים אחרי 50 או 100 שנה ישות משותפת כל שהיא וישות משותפת זאת תהווה בהמשך את הבסיס לקונפדרציה יבשתית מזרח תיכונית "ארצות הברית של המשרק" כפי שנהג לכנותה, של כל גורמי המרחב יהודים, ערבים, פרסים, כורדים, טורקים, ארמנים, קפריסאים וכל השאר. קונפדרציה שבאמצעות הנפט וההיי טק והתפלת מי הים בתעלות מדבריות וסלילת רשת רכבות בין יבשתית ועם הסכם אזורי שיבטיח כלכלה משותפת, תיאום צבאי משותף שתוכל להתחרות בארצות הברית כמעצמה אזורית. קונפדרציה שבה יהיה לכל מרכיב לאומי ואתני ודתי קיום משלו אך כולם יתכופפו בפני הצרכים המשותפים של המרחב ולחדול ממלחמות פנימיות. יהיה על כולם להשתנות למען הקונפדרציה המשותפת, להשתנות או להיכחד. ו-גילן עצמו העיר "חלום באספמיה אולי ? אך אספמיה (ספרד ההיסטורית) היא כבר חלק מגוש דומה בקהיליה האירופית".

שיחות

שיחות פלורנטין : דניאל פלורנטין משוחח עם מקסים גילן, הוצאת ירון גולן 1998

הוא טען שאנשי השמאל חייבים לחשוב על העתיד היותר רחוק ולא לשנן מנטרות מפגרות מיסטיות. להילחם על העתיד ולא להסתגר בויכוחי סרק שהם נחלת העבר. לא על איך יהרגו יהודים וערבים בשנת 2005 אלא איך יחיו ביחד במסגרת גדולה בשנת 2500. ראיונות אוטופיים ללא ספק אבל בהחלט לא ראויים לבוז. מקסים גילן היה נהנתן אבל הוא שילם הרבה בעבור אמונותיו והיה מוכן לשלם את המחיר.

ספרו הטוב ביותר הוא לדעתי לא ספר שירה אלא דווקא ספר שיחות עימושיחות פלורנטין : דניאל פלורנטין משוחח עם מקסים גילן, הוצאת ירון גולן 1998. שלוש שיחות שנערכו באמצע שנות התשעים (1994 למען הדיוק) ובהם דן מקסים גילן בנושאים אינטלקטואלים שונים כולל דיון מוקדם מאוד על השפעות האינטרנט על האדם. בעיני זוהי יצירתו הטובה ביותר ובה מתגלה מרחב רעיונותיו יותר במאשר ביצירות הפוליטיות.

מקסים גילן נשאר אחד הסופרים היחידים של דורו שהרבה להתעניין באנשים צעירים ורעיונות חדשים ולא היה קבור בזיכרונות העבר ושנאות העבר כמקובל (גבריאל מוקד הוא הדוגמה הבודדת האחרת). למרות שהיה אדם זקן נפשו הייתה כפי שהרבו לציין צעירה.

כרגע נשארו בעיזבונו סיפורים ושירים רבים, חלקם סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה (שאחד מהם מי המציא את החדקרן, פנטסיה היסטורית על רקע ימי הביניים המוקדמים הוא מעניין במיוחד והופיע בכתב העת מטען) ויש דיבורים בקרב מקורביו יוסי גרנובסקי ו-עמוס אלדהייט על הוצאתם לאור כספר אולי בהוצאת עמדה .שוק קולטורה של ספרות אלטרנטיבית שהתקיים עכשיו ליד בית ביאליק הוקדש לזכרו של מקסים גילן.

יש גם ארכיון של מסמכים שמלמדים הרבה על קשריו הענפים עם ארגונים שונים ברחבי העולם שאת חלקם מכר לאוניברסיטת באר שבע ויש להחליט מה לעשות עם הנוספים יש לקוות שימצא מוסד אקדמאי כלשהו שיקבל אותם. במשך שנות פעילותו כאיש שוליים אולטימטיבי הצליח מקסים גילן איך שהוא להידחק לפינות האפלות של ההיסטוריה הספרותית התרבותית והפוליטית של ישראל והפלסטינאים ויש מקום לשמר וללמוד על פעילויותיו אלו.

"מקסים גילן מבקש להתגורר בישראל בתוך השפה העברית. פריז אדישה כלפיו, בזיכרון הפלסטיני הוא הערה לא לגמרי ברורה. .בזיכרון הישראלי הוא הערה הזקוקה תמיד להבהרה. בזיכרון הישראלי פלסטינאי הוא דבר מה לא פתור." אדם ברוך.

כאשר אסע לבסוף, יפרצו מים עכורים או ירוקי קצף,שקופים עד מותכאשר אצא בסוף, שחור כמו כל סוף פסוק אדע עדיין תחת עפעפי הרוטטים שיש ירמוך שהסינה אבנים גדותיה ונוטר דאם –דה פראנס מביטה בי ובגילה ובהאנס כבר לא אתפנה לשרטט דו"ח על כל מה שקורה. לפתע אצא ברגע מידי הווה לא מדומה לפתע לא אהיה. (תם ולא נשלם מאת מקסים גילן)

מיה בז'ראנו על וסיפורים אחרים מירב יודילביץ על מקסים גילן שירי לב ארי על מקסים גילן בוואלהרון מייברג על מקסים גילן אדם ברוך על מקסים גילן שיר של אהרון שבתאי על מקסים גילן שיר לזכר מקסים גיל אריק א. על "בבית קורס" מנחם בן על מטען הספר שיחות פלורנטין בית קפה ספרות ידעותיו של גילן על שרון והצבא על הפלסטינאים עוז יעוז נגד העיתונאים המוסד נגד המגזין בולעיתונות כעיסוק עברייני עמוס גפן המיתוס של יאסר עראפאת

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד