אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גרושה תל אביבית ולוחם חלל מסוקס


מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי,
מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי, מאנגלית: רז גרינברג , הוצאת ינשוף, תשס"ו 2006, 288 עמ', 88 ₪

-מה ההבדל בין פסנתר פיל ומשפחה?- פסנתר אפשר להפיל. פיל אי אפשר לפסנתר- ומה עם המשפחה?- הכל בסדר, תודה (סיפור עממי)

ג'ון פרי מציין את יום הולדתו השבעים וחמישה בשני אירועים. ראשית - הוא עולה לקברה של אשתו האהובה קאתי, לה היה נשוי במשך ארבעים ושתיים שנה. מיד אחר כך הוא הולך להתגייס לצה"מ – צבא המושבות המגן על המתיישבים האנושיים מפני חייזרים מרושעים ותוקפנים במיוחד. אחרי הליך גיוס קצר, פרי מוזמן לעלות אל בסיס המתגייסים בחלל, שם הוא זוכה לטיפול רפואי חדשני ההופך אותו, יחד עם חבורה של זקנים כמותו, למכונת מלחמה מיומנת. המגויסים לצה"מ לא יוכלו לחזור לעולם אל כדור הארץ. אם יצליחו להשלים את שירותם ולא ימותו בקרב, יזכו למנוחה ונחלה באחת מהמושבות האנושיות בחלל. פרי הוא גיבורו של הספר החדש "מלחמת האדם הזקן" שכתב ג'ון סקאלזי, ויצא לאור בהוצאת ינשוף בתרגומו הקולח של רן גרינברג. הספר שייך לז'אנר המדע הבדיוני הטכני, המבוסס על חידושים מדעיים שטרם התרחשו (להבדיל מז'אנר הפנטסיה בו תמצאו גמדים, דרקונים ושממיות מכונפות). "מלחמת האדם הזקן" צועד בנתיב שסלל סופר המד"ב הקלאסי רוברט א. היינליין, בספרו "לוחמי החלל". (על ספרו "עריצה היא הלבנה" כתבתי במדור זה לפני כחדשיים) ואכן, סקאלזי לא שוכח להודות ל-הינליין בסוף הספר.

את היינלין האשימו בנטיות פשיסטיות בגלל ספרו "לוחמי החלל", סקאלזי לא חוטא בכך. אמנם, עקבות אירועי האחד עשר בספטמבר ניכרים כאן, ויש קטע ארוך המספר על שגריר לשעבר המחפש כוונות לשלום ומוצא את עצמו במרכז הכוונת של האויבים, אך בד בבד סקאלזי לא מהסס לדבר על השפעת הקרבות על נפשו של הלוחם. למרות השפעתו העמוקה של הינליין, ספרו של סקאלזי עומד בזכות עצמו. הספר עשוי כהלכה, מותח ומבדר במידה. הכותב לא נמנע ממוסכמות הז'אנר, הוא מודע להן ומשחק בהן, אין פה אירוניה, זהו ספר רציני המתייחס לעצמו בכובד ראש. סקאלזי מביא לחובבי המד"ב הטכני ספר מצוין ועשוי היטב, שאני עצמי נהניתי ממנו מאד. "מלחמת האדם הזקן" שהתפרסם לראשונה בשנת 2005, הוא אמנם ספר המתייחס לעתיד, אבל הוא גם ספר בן- ימינו המשקף תפיסות ערכיות ותרבותיות של זמנו. מעניין לראות את התייחסותו של המחבר לסוגיות מגדריות. בצה"מ נלחמים כתף אל כתף גברים ונשים. מאחר שכולם תוגברו גופנית בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, אין הבדל ביכולותיהם הפיזיות. סקאלזי אינו דן בכך ורואה את השוויון בלחימה כמובן מאליו. אבל בכל זאת. פרי, גיבור הספר שהופך ללוחם עז נפש המכה באויביו ללא רחם, מתגעגע לאשתו המנוחה ולחייו כאדם נשוי. הוא מתיחס לחבריו המעטים כאל משפחתו, וחלומו כשיפרוש למערכת כוכבים כלשהי לגור בה, יהיה זה בתוך מערכת זוגית.

***

בייבי דול, רינת גור, הוצאת מעריב, תשס"ו 2006, 192 עמ', 79 ₪

שירה רכס, עתונאית בת שלושים וחמש, ניצבת בבית הדין הרבני. אחרי ארבע שנים בנפרד, סכסוכים ממוניים וויכוחים עם הדיינים, היא נושאת נאום נוגע ללב, ובזכותו היא מקבלת את גיטה. הפרידה והגירושין, ששירה ידעה שהם הדבר הנכון בשבילה, הם רק תחילתו של מסע ארוך ובודד שבו מנסה שירה לבנות מחדש את חייה כאישה וכאם. שירה רכס היא גיבורת הספר החדש "בייבי דול" שכתבה רינת גור ויצא בהוצאת "מעריב". רינת גור היא עיתונאית לשעבר, זהו לה הספר הראשון. הספר כתוב בגוף ראשון מפיה של שירה בכר העיתונאית. אינני יודע האם הספר מכיל אלמנטים אוטוביוגרפיים, אך נראה לי שהוא מבוסס על סיטואציות חברתיות המוכרות לכותבת. הסגנון מזכיר סגנון של טור אישי בעיתון, ללא עומק ספרותי ראוי לציון. אין בכך שום פסול, אני מכיר כמה נשים חשובות שכותבות טורים אישיים לא רעים בכלל. ספרה של רינת גור, גם הוא פועל בתוך ז'אנר תחום ותיק ומוכר, המכונה גם "צ'יק ליט" – עיסוק מתמיד בגברים, נשים וכל מה שביניהם. אני עצמי איני להוט אחרי ספרים מז'אנר זה, אך בארץ ובעולם יש לו לא מעט חובבות. גם "בייבי דול" משקף תפיסות חברתיות. גור מספרת בו על האתגרים בחיים לבד. גיבורת ספרה מרגישה עלובה למדי ומנסה בכל תעלול אפשרי לצוד גבר שיהיה לצידה, זאת תוך כדי ניסיונות נוגעים ללב להיות אמא ראויה לבנה הקטן. יש נשים שתאמרנה ברגע של גילוי לב, כי למרות שהן עומדות בזכות עצמן, עובדות ומשוחררות מקננת בהם אי שם הפנטזיה שגבר חזק ישא אותן (תרתי משמע) הרחק. אמנם, פנטזיה אישית מעידה לא מעט על הלכי רוח תרבותיים, אך בספרה של גור לא מדובר באיזו משאת נפש פרועה ולא ממוקדת. גיבורת הספר, כל מהותה מזוקקת למרדף אחרי גבר שישלים אותה למשפחה. והיא לא בוחלת בתעלולים. שם הספר "בייבי דול", מעיד על כך יותר מכל.

"בייבי דול" הוא שמו של פריט לבוש נשי, שההקשר התרבותי שלו הוא פיתוי גברים. ואכן, הבייבי דול שהופיע במערכה הראשונה על הכריכה, יורה בפרק 20 שבו מנסה הגיבורה הנואשת לשכנע את בעלה לשעבר לחזור לחיקה. בתיאור מכמיר לב מספרת הגיבורה כיצד היא מנסה לאסוף את כל נשיותה במאבק אחרון למשוך את הגבר שלה שעזב. הפיתוי הזה אינו חיפוש אחרי הרפתקה חד פעמית, או השבעת היצר. מדובר באשה המנסה להשיג גבר שישמור עליה ויישאר לידה, ידאג לארוחותיה וישמור ויגן על צאצאיהם המשותפים. משהו ברוחן של גישות אבולוציוניות מבית מדרשה של הסוציוביולוגיה (תיאוריה שלטעמי כל ענינה הוא להצדיק מוסרית את העיקרון הפטריארכלי ועוולותיו, ולמרבה הצער פופולארית יותר מדי) של נשים המנסות לתפוס זכר מוצק וחזק, ומשתמשות לשם כך במיניותן הנתפסת בתיאוריה זו כנשק הטבעי שלהן. ג'ון סקאלזי האמריקאי עושה זאת באמצעות לוחם צבא הגנת המושבות בחלל. רינת גור הישראלית - בעזרת סיפורה של גרושה תל אביבית. שניהם שרים לנו יחד את סימפונית ההלל למשפחה. והם אינם היחידים, גם ארגונים בארץ ובעולם הדוגלים בחופש הפרט ותומכים בנישואין חד-מיניים, מחפשים "משפחה אלטרנטיבית" ולא "אלטרנטיבה למשפחה". מסתבר, שהשמועות על מותו של מוסד המשפחה היו מוקדמות מדי.

פורסם באתר הצופה

האתר של גלעד סרי לוי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלעד סרי לוי