אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אהבה, פרוזאק, סקרנות וספקות / לוסיה אצוריה


אהבה

אהבה פרוזאק סקרנות וספקנות, תרגמה מספרדית: יערית טאובר בן-יעקב, עם עובד

"ארבעה דברים הביא לי הגיל, ועל ארבעתם הייתי מוותרת בשמחה: אהבה, סקרנות, נמשים וספקות. ותארו לכם שהמשפט הזה בכלל לא שלי. הוא של דורותי פרקר". (מתוך הרהוריה של כריסטינה.)

שלוש אחיות: רוזה, אנה וכריסטינה. לכל אחת יש מאפיינים המציירים אותה בקוים חדים וברורים. הן כל כך שונות זו מזו. שונות עד כדי כך, שהתקשורת ביניהן מוגבלת ומבוססת על הבזקים קצרים של שיחות ובכי.

רוזה היא המצליחנית - אשת קריירה שמקדישה את כל זמנה לעשיית מזומנים בחברה גדולה. המלתחה של רוזה מורכבת מחליפות כחולות, סולידיות ומסודרות; ועם זאת, בחלק השני של הארון שוררת עירבוביה. כך גם בחיי הנפש שלה: שולחן העבודה במשרד והכונן במחשב מאורגנים בדייקנות לפי ספריות ומדורים; אך הזיכרונות, כולם מעורפלים, מונחים זה על גבי זה בשכבות לא הגיוניות וקופצים לתודעה ברגעים לא צפויים. רוזה היא בודדה. למרות שהיא משדרת תדמית של אישה ש"עשתה את זה", הרי שבתשע בערב, כאשר היא נשפכת על הספה בדירתה המינימליסטית, היא מודעת היטב לעובדה שהאהבה חומקת ממנה.

אנה, האחות הבכורה - זו שמייצגת את מודל עקרת הבית הנשואה באושר ועושר - בודדה אף היא. היא אמנם חיה בדירה מפוארת מלאה ריהוט של מעצבי יוקרה, אך בחיי הרגש שלה שורר שיממון ניכר. הכדורים המרדימים, הממריצים והמשכיחים מארחים לה לחברה מעורפלת וספוגת צמר גפן של שינה מתמדת. אנה חושבת בקנאה על האומץ של כריסטינה, האחות הצעירה, זו שמכהנת כברמנית זרוקה וחיה חיים פרועים של סקס, סמים ומועדונים.

כריסטינה משתדלת להחזיק פאסון של הוללת רק כדי להתגבר על הייאוש שנובע מהפרידה הכואבת מהחבר האחרון שלה, איאן. כברמנית היא משקיפה על משחקי החיזור המוכרים לה כל כך ומסיקה את מסקנותיה: "יש הרבה גברים בודדים בעיר הזאת. את נותנת בעיטה והם יוצאים וזוחלים מתחת לאבנים. אם הם יודעים שאת בודדה, הם נמשכים אליך כמו זבובים לדבש. ונשים, יש גם נשים בודדות. שמעתי גם את הסיפורים שלהן על הבר... שמעתי כל כך הרבה סיפורים של אדישות ושל בדידות הלילה שאני חושבת שהייתי יכולה לכתוב קטלוג".

כל אחת משלוש הבנות, שמפלסות את דרכן ברחבי מדריד של היום, היא אומללה בדרכה שלה. אם לאנה יש בעל, ילד וכרטיס אשראי, הרי שאין לה סיפוק מחייה השוממים. אנה מקנאה בכריסטינה, שיכולה לעשות כל מה שהיא רוצה וללעוג למוסכמות; אבל כריסטינה חיה ללא אהבה. ואילו כריסטינה מעריצה דווקא את רוזה הקרייריסטית שמנהלת חיים סופר מסודרים.

ההערצה ההדדית הזאת סמויה מן העין: במישור המיידי, כל אחת מתארת את זולתה בעוקצנות. "בינינו, אנחנו לא ממש מדברות, ונדמה לי שאני זוכרת שלא דיברנו גם כשגרנו באותו בית...", כך מנתחת כריסטינה את יחסיה עם אנה: "בואו נודה: בעיניה, אני זנזונת. ובעיני, היא עקרת-בית משעממת. בזה מסתכמת אחוות האחיות בינינו..."

שלוש האחיות מתארות בסיפוריהן, הנפרשים על פני 26 פרקים קצרים ומהירים, את חיי ההווה; ומאידך, את החוויה המכוננת של ילדותן. אביהן עזב את הבית כשהיו נערות והמשפחה התפרקה. רובד נוסף שמוזכר פה וגם ומהווה גורם מעצב של חיי האחיות הוא החינוך הקתולי שקיבלו. אנה הלכה בדרכי המוסכמות, נישאה והקימה משפחה. כריסטינה, לעומתה, מנסה למרוד בסדר הקיים ולא שוכחת את האיום המשמעותי ששמעה בגיל 14, שהיא עלולה להפוך לנזירה.

וכך, בשלושה קולות, המייצגים גישות מנוגדות לחיים, מסופר סיפורה של האישה המודרנית המנסה להספיק לתפוס את האושר.

מדי פרק אנו צוללים במפתיע אל תוך סיפורה של אחות אחרת. כריסטינה היא זו שמחזיקה את מרבית הפרקים, ולשונה השנונה, הפרובוקטיבית, היא זו שסוחפת את הקוראים במערבולת המטורפת של גברים חולפים, סמים והרהורים על החיים. בזכות כריסטינה, הספר זורם ומזגזג בדרכו המרירה-מצחיקה בין פקקי התנועה של גברים וג'ובים סתמיים.

הקריאה ב"אהבה פרוזאק" משעשעת וכיפית. התובנות הנפרשות בפני הקורא מהדהדות באוזני מי שהתמכרה ל"סקס והעיר הגדולה" (במיוחד שיחת בנות שמנהלת כריסטינה עם חברתה הטובה באוטובוס ובה הן משמיצות את המין הגברי); אך מאחורי הקלילות והתקפי הנוירוטיות של האחיות מסתתר עצב ויאוש עמוק.

מדוע נזקקות כל השלוש לאמצעים מלאכותיים (סמים, כדורי הרגעה והתמכרויות לקריירה או לסקס) כדי להרגיש שהן שייכות לחיים? מה מונע משלושתן לשבת לשיחה אחת ארוכה בה הן ידסקסו את משבריהן ואת היחסים ביניהן?

זאת הטרגדיה הקיומית של גיבורות "אהבה פרוזאק". הן אמנם בנות משפחה אחת אבל אף אחת מהן לא תצא מהקליפה שלה לקראת האחרת. גם אם הן מנסות לומר משהו זו לזו, הרי שהמסר חטוף ואינו נקלט כראוי. מי האשם במצב? האם זהו האב שנטש כשהיו בגיל ההתבגרות? האם זו האם הקרה?

ההסברים הפסיכולוגיים למכלול ההתנהגויות האובססיביות המוצגות בספר הם קלושים ונוטים לסכמטיות מסויימת: האם כל מי שחווה התפרקות משפחה עתיד להתמכר לעבודה, לסקס או לכדורי הרגעה? לא בהכרח.

גם עיצוב הדמויות על פי חלוקה מוגדרת של שלושה טיפוסי נשים הוא מבחינת "חיים קלים" עבור המחברת, שלא נאלצה לבנות לכל אחת אישיות מורכבת ורבגונית.

אבל ב"אהבה פרוזאק" יש משהו חזק ואמיתי שפורץ מן הכתיבה השנונה והמרירה, מלאת הכאב והשמחה. יש עצב שמחלחל בין השורות, יש רצון לעקוב באופן אובססיבי אחר קורותיהן של אנה, רוזה וכריסטינה.

מספר ימים לאחר הקריאה עדיין מלווה אותי הדופק הפרוע של שלושת סיפורי החיים המוטרפים הללו, שיכלו בקלות להצטלם לאיזה סרט של אלמודובר. אולם עם חלוף כמה שבועות, הצבעים דוהים, ממש כפי שבד ססגוני ומנצנץ עשוי לדהות בכביסת הזמן והזיכרון.

אהבה פרוזאק סקרנות וספקנות, תרגמה מספרדית: יערית טאובר בן-יעקב, עם עובד

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שימרית רון