אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התהום שבין הדיבורים למעשים


התמונה של נסים ישעיהו

כמו בכל שנה, אחד האירועים המרכזיים ביום העצמאות של מדינת ישראל, הוא חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. האמת, לא ברור למי בדיוק זה אירוע חשוב; בכלי התקשורת לא נצפו כותרות ענק בדיווחים אודות אירוע זה, ואפילו חיפוש ברשת האינטרנט לא הניב תוצאות חדשותיות מרשימות. בעצם, לא הניב תוצאות בכלל, אם נתעלם מכתבות שנתפרסמו לפני כשנתיים וכן עלו בתוצאות החיפוש.

טוב, אולי אני ממהר מדי; אולי האזכורים עוד יופיעו בכלי התקשורת וגם גוגל יעלה משהו חדשותי בתגובה לחיפוש 'חידון התנ"ך'. מסתבר שבינתיים חידון התנ"ך חשוב לאלה המשתתפים בו ולכל הנלווים אליהם; גם זה משהו. ואם עוד מצליחים להניע בני נוער ללמוד תנ"ך בתקווה לזכות בחידון התנ"ך, הרי שיבורכו כל העושים במלאכה.

 

הצגת משה רבנו כמופת של מנהיג, לקתה באותה מגרעת בה לקו הציטוטים דלעיל; משה הוא רבנו, כי התודעה שלו אינה נפרדת מהבורא יתברך ולו לרגע קט. עד כדי כך שחז"ל אומרים עליו כי 'שכינה מדברת מגרונו של משה'. בתמונה: צ'רלסטון הסטון בתפקיד משה רבנו

הח"מ מודה כי בשנים האחרונות אינו מצליח לעקוב בטלוויזיה אחר החידון, כמו שאינו מצליח לצפות בתוכניות אחרות שם. עם זאת, נזדמן לי לשמוע ברקע כמה משפטים חכמים ואף לצפות בכמה תמונות מן האירוע. בעיקר התרשמתי מדברים ששמעתי, וברשותכם, אני מבקש לחלוק עמכם כמה הגיגים בשולי הדברים.

מסורת היא בחידוני התנ"ך, כי השאלה הזהה שמורה לראש הממשלה; כדרכם של ראשי ממשלה בהזדמנות זו, גם מר אולמרט השמיע כמה דברים בשבח לימוד התנ"ך ואף עמד על האקטואליות הנצחית שלו. דברים שנשמעו מאד חכמים ומאד משכנעים.

הח"מ, כמי שנוטה לחפש קרני אור גם בפינות האפלות ביותר של חיינו, שמח לשמוע מראש הממשלה כי התנ"ך הוא מורה דרך חיוני לראש ממשלה בראשית דרכו, כלומר למר אולמרט עצמו; כי בעיניו, בעיני מר אולמרט, משה רבנו הוא דמות מופת לכל מנהיג, כלומר דמות מופת עבורו. כמו כן היה מרענן לשמוע מפיו את ציטוט הפסוק: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ שמקורו בפרשת השבוע שלנו, כהוראת דרך לחברה בכלל ולחברה בארץ ישראל בפרט. טוב, הוא לא שם לב לכך שזה בדיוק שייך לפרשת השבוע, אבל לא נהיה קטנוניים.

חוץ מזה הוא ציטט את דברי הנביא (ישעיהו נח, ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת:כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

מה יש לאמר, נופת צופים. ממש. אבל אז באה ההתפכחות; הרי אלה מלים יפות ולא יותר. מלים יפות אנחנו שומעים כל הזמן ושמענו גם בעבר. הבעיה היא לא במלים, הבעיה היא במעשים. יש פער עצום בין המלים למעשים, פער שטוענים כי הוא לא ניתן לגישור.

הייתי שמח מאד להאמין לראש הממשלה, כי הדברים היפים שהשמיע בהזדמנות החגיגית של חידון התנ"ך, אכן ישמשו קווים מנחים לדרכו כראש ממשלה, וכמובן, לדרכה של ממשלתו. אבל למרבה הצער, לא נראה שזה מה שהולך לקרות. יותר סביר שישמר הפער המוכר שבין המלים למעשים ואולי אף יורחב ויועמק, אותו פער.

את דברי ראש הממשלה הבאתי מן הזיכרון כי, כאמור, לא מצאתי ציטוט שלהם בכלי התקשורת; את הציטוטים והרעיונות התנכיים אני זוכר די במדוייק, אבל את דברי הקישור שהוסיף ראש הממשלה, לא בטוח שאוכל לצטט באותו דיוק. אני רק זוכר שדברי הקישור הם שהבהירו לי כי עדיין אין זו קרן האור שאותה אני מחפש כל כך.

ונתחיל מהסוף; הציטוט מספר ישעיהו בהקשרו המלא, מדבר על מצב בו מקפידים על מצוות שבין אדם למקום ומזלזלים במצוות שבין אדם לחברו. הנביא מזכיר לנו כי גם סיוע לעניים ולאביונים זו מצווה שמקורה במי שציווה על השבת ועל לימוד התורה.

וזה בדיוק מה שחסר לי בדבריו של ראש הממשלה, הקישור לַמְּצַוֶוה העליון; כי כאשר אדם (ובמיוחד פוליטיקאי) עושה מעשים, אפילו הטובים ביותר, מפני שזהו אופיו הטוב – כמעט בהכרח יגיע שלב בו ינהג ברוע לב כלפי מי שאינו מאנשי שלומו או שנתפס בעיניו כמתחרה.

גם הציטוט השני שהשמיע ראש הממשלה מפרשת השבוע, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, גם הוא מסתיים בתזכורת: אֲנִי, ה'. כי בלי תזכורת זו, בלי שהאדם יהיה מודע למי שציווה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אין קיום למצווה זו ואף אין סיכוי שיתחילו לקיים אותה.

העם והמדינה אינם דבר אחד

הצגת משה רבנו כמופת של מנהיג, לקתה באותה מגרעת בה לקו הציטוטים דלעיל; משה הוא רבנו, כי התודעה שלו אינה נפרדת מהבורא יתברך ולו לרגע קט. עד כדי כך שחז"ל אומרים עליו כי 'שכינה מדברת מגרונו של משה'.

משה הוא גם מופת של דאגה לזולת, לעם שאותו הוא מנהיג, וכמעט שלא ניתן למצוא רמז לכך שהוא דואג גם לעצמו; כל כולו קיים אך ורק לטובת עם ישראל.

כזה מנהיג רוצה להיות ראש ממשלתנו? אולי כן, אבל אין סיכוי שזה יקרה; כי בלי מודעות שה' אחד ושמו אחד, הוא המנהיג האמיתי, ומשה הוא "רק" נציגו – לא ניתן להגיע לכך.

אדם יכול להיות מנהיג גם בלי המודעות הזאת, אבל לא בעם ישראל. כלומר, הוא יכול להיות ראש ממשלה, נשיא המדינה או שר במשרד זה ואחר, אבל לא מנהיג של עם ישראל.

לא נראה שראש הממשלה מבין את זה וגם לא נראה שמישהו אצלנו חושב בסגנון הזה. חבל. כל כך טוב היה יכול להיות פה.

נו טוב, הגיע הזמן לומר משהו על פרשת השבוע; גם בשבת זו אנו קוראים שתי פרשות, אַחֲרֵי מוֹת וקְדֹשִׁים; שתי הפרשות מלאות מצוות, הוראות התנהגות בדרך להיות קדושים.

בשנים קודמות הסברנו כמה עניינים בקצרה, ואף הזכרנו כי בשתי פרשות אלו חוזר על עצמו הביטוי אֲנִי ה', עשרות פעמים; כי, כנ"ל, לא ניתן להתעלות ברוחניות בלא מודעות זו ואפילו את מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, לא ניתן לקיים באמת, בלי לזכור את מי שמצווה על כך, את אֲנִי ה'.

הפעם, לא נתעכב כל כך על האזהרות שמובאות בפרשה שלנו, מפני היסחפות אחר המתירנות לסוגיה השונים; עשינו זאת בשנים קודמות אם כי בלשון עדינה ככל שיכולנו. הפעם נתמקד בהפטרה שנקרא השבוע, כמה פסוקים מספר עמוס פרק ט'.

כידוע, הרקע לנבואתו של עמוס הוא השחתה מוסרית כללית; הממלכה נראית חזקה ואפילו גוברת על שכנותיה בקרבות המרחיבים את גבולה. גם מסתמכים על נצחיותו של עם ישראל ובטוחים שלא יקרה להם שום דבר רע. אולם הנביא רואה נכוחה והוא מזהיר:

ח הִנֵּה עֵינֵי ה' אלוקים, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה.

דברים ברורים; העם אכן נצחי, אבל המדינה, על כך אין שום הבטחה אלוקית. האדם יכול להשלות את עצמו כרצונו; אפילו המונים יכולים לשגות באותה אשליה. אבל העובדה היא שלעם ישראל מובטחת הנצחיות ולכן אינו חושש מאחמדינג'אדים למיניהם. המדינה, או הַמַּמְלָכָה בלשון הנביא, זה כבר סיפור אחר. קיומה של המדינה, הוא פועל יוצא של הנהגתה ושל התנהגותה.

למרבה הצער, כאשר המדינה קורסת – אנשים נפגעים. אבל הציבור בכללותו, עם ישראל, חי לעולם.

בסיום דבריו מביא הנביא פסוקי נחמה אשר דומה כי רבים וטובים נאחזו בהם לטיפוח אשליה מסוג חדש:

יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה', וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. יד וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. טו וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, ה' אֱלֹקֶיךָ.

מפסוקים אלה ומפסוקים אחרים שסגנונם דומה, ניתן בהחלט ללמוד כי הדור שלנו זוכה להתחלת התגשמות חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. עם זאת, חייבים לזכור את החלק שציטטנו לעיל כדי לא לשגות באשליה שעצם קיומה של המדינה הוא מרכיב חיובי בתהליך הגאולה. מדברי הנביא שציטטנו בפסוק ח', אפשר וצריכים להבין בדיוק ההיפך.

שבוע זה הוא השבוע של מידת הנצח בספירת העומר; מובטחים אנו שנֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, ומיד ממש תחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים, למרות הנהגתם של המתיימרים להנהיגינו.

ואז באמת יהיה טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו