אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

(ויקהל-פקודי סו) לאן את/ה מצביע/ה


התמונה של נסים ישעיהו

אקטואליה בפרשת השבוע

אמנם נותרו עוד ימים ספורים עד לבחירות, אבל דומה כי אפשר כבר לסכם. נתחיל בכך שלא בטוח בכלל כי השם הזה 'בחירות' מתאים למה שמוטל עלינו לעשות ביום הזה; דומה כי מונח זה שאול משפה זרה ועם הלשון העברית הוא לא ממש מסתדר.

גם המונח 'להצביע' הוא מחודש. הפועל הזה נגזר מן השם 'אצבע' והפועל 'אצבע' בא משורש צ.ב.ע. שפירושו ידוע לכולם מן הסתם. הביטוי 'מראה באצבעו' בלשון חז"ל, קוּצר ל'מצביע' בעברית החדשה ועם זה נשארנו לעת עתה; לאו דוקא לטובה.

בתחילת שירת הים, ששרנו לאחר קריעת ים סוף (שמות ט"ו), אמרנו זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ; על כך אומרים לנו חז"ל (במדרש רבה) שבאותו מעמד היה כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.

כלומר, 'להצביע' זה קיצור של 'להראות באצבע'. ידוע גם הביטוי 'האצבע המורה'; את הכיוון או את החפץ, לא משנה, העיקר שהצבעה פירושה להראות באצבע.

בספר יצירה, אצבע ימין היא המנחה את חוש הראיה; היא המצביעה. על מה מצביעה האצבע המראה? היא מצביעה על אצב"ע; אור, צבע, בהירות, עוצמה; או עומק אם תרצו.

כלומר, כאשר משתמשים בחוש הראיה, בהכוונת האצבע המראה, מבקשים לזהות בחפץ (או ברעיון) שרואים, את כל אותם מרכיבים הרמוזים במלה 'אצבע';אור, צבע, בהירות, עוצמה או עומק.

ועל מה אנחנו הולכים להצביע ביום הבחירות? מה רואים באלה שעבורם נצביע?

אור? לפעמים מזהים איזה נצנוץ של אור, אבל הוא דומה לאור שמקרינה הגחלילית; משהו כמו 'אור המאיר לעצמו'; לא משהו שניתן להיעזר בו להארת הסביבה.

צבע? כולם מנסים לשכנע אותנו שהצבע המועדף עלינו הוא הצבע שלהם, בעוד את צבעם האמיתי הם מסתירים משום מה.

בהירות? האפור מטושטש שולט בַּכֹּל וכמה שפחות בהיר כך יותר טוב, לפחות אצל אלה שרואים עצמם מועמדים רציניים לנצח בבחירות. יש כמה נצנצים שנועדו להעניק אשליה של בהירות, אבל זה עניין קוסמטי בלבד.

עוצמה? כל אחד מנסה להנמיך לגובה אפס את יריבו בהנחה שכך נתפתה לחשוב שיש בו עוצמה, אבל אנחנו כבר למדנו שהנמכת הזולת אינה מגביהה איש; לכל היותר היא מלמדת שקומתם שווה, או אף שהמנמיך נמוך הרבה יותר מהמונמך.

עומק? הרי מה שיותר רדוד יותר טוב, כי צריכים להתאים את המסרים למכנה המשותף הנמוך ביותר כידוע.

בשבת הקרובה נקרא, בנוסף לפרשיות השבוע, 'ויקהל-פקודי' גם את פרשת החודש; כתבנו על כך לפני כשנתיים בהקשר של 'התחדשות'; הלבנה המתחדשת מדי חודש, היא משל לעם ישראל המתחדש תמיד.

כדי לקיים את מצוות קידוש לבנה, אנחנו נדרשים לראות את הלבנה המתחדשת, דוקא כאשר היא נראית בבהירות רבה, ולהזכיר לעצמנו שעלינו להתחדש כמו הלבנה. גם לקידוש החודש בזמן שבית המקדש היה קיים, נדרשו אנשים שיעידו כי ראו את הלבנה בהתחדשותה. מן הסתם הם גם הראו באצבע על הלבנה שזה עתה נולדה, ואמרו 'הנה המולד' או משהו דומה.

בשתי הפרשות שנקרא בשבת שלפני הבחירות, אנחנו למדים על התגייסות כללית של עם ישראל לבניית המשכן, המרכז הרוחני שלנו. התגייסות זו נראית כניגוד מוחלט לרעיון הבחירות כפי שהוא מתבצע אצלנו, עד שמתעוררת תהיה האם הניגוד הזה הוא מכוון?

(שמות לה) א וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה', לַעֲשֹׂת אֹתָם.

וכבר עמדנו בכמה הזדמנויות על משמעות הלשון: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה'; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אלה ולא אחרים. וגם הדברים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם, יש להם ערך רק כאשר הם באים בעקבות וכתוצאה של וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שכולם יהיו שותפים באחדות מלאה.

הכלל והפרטים

כאשר מראים באצבע כנ"ל, לפעמים מצביעים על עצם כלשהו אבל לעתים די קרובות מצביעים על כיוון. הבחירות אמורות לקבוע את הכיוון לשנים הבאות, והצבעתנו אמורה להראות את הכיוון המועדף עלינו. אולם דא עקא, עד עתה איש לא הציע כיוון ברור, או כיוון בכלל; לכל היותר נאמרו כמה דברים בתחום כזה או אחר, בפרטים; אבל כיוון – על זה עוד לא ראינו מי שמצביע.

העובדה היא, שפרטים בלי כלל אינם שווים הרבה. גם כלל בלי פרטים יתקשה להחזיק מעמד, אבל ממנו עוד ניתן לגזור פרטים. מפרטים ליצור כלל – זה מה שהמדינה הזאת מנסה לעשות כבר למעלה משנות יובל, ומה שהתקבל זה מדינת קומבינות.

שתי הפרשות שנקרא השבת, הן בגדר כלל ופרט; את פרשת וַיַּקְהֵל הזכרנו כבר, ומהפסוק הראשון נראה ברור העניין של הכלל; הכינוס של כלל בני ישראל, והכלל היסודי שציווי ה' מפי משה הוא המנחה אותנו.

הפרשה השניה שנקרא השבת, והיא החותמת את ספר שמות, מתחילה בפסוק:

(שמות לח) כא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

כאן בא הפירוט של העוסקים במלאכת המשכן, וגם של הפריטים ששימשו לבניית המשכן וכליו. הוא אשר אמרנו, הכלל והפרטים. לא בכל שנה קוראים את שתי הפרשות ברצף; ברוב השנים פרשות אלו נקראות בשתי שבתות, כל אחת לחוד. הפעם, בהשגחה פרטית נקבעו הבחירות למועד סמוך לקריאתן ברצף.

כאמור, שום מפלגה אינה מציעה לנו כלל, כיוון. כיוון כזה יכול להיות אופיה של המדינה; למשל, האם רוצים מדינה יהודית או שמא מדינת כל אזרחיה? כן, יש כאלה שאומרים כי הם רוצים מדינה יהודית ויש האומרים שהם רוצים מדינת כל אזרחיה. הראשונים אינם מסבירים מה זה בדיוק 'מדינה יהודית' והאחרונים אינם מסבירים למה דוקא בארץ ישראל?

והמצביע הפוטנציאלי נותר עם תהיותיו ועם התלבטותו, האם לטרוח בכלל להגיע לקלפי. האמת, כתוצאה מהניסיון המר, גם אילו הציעו לנו דברים ברורים, לא בטוח שהיינו מאמינים להם. אולי לכן הם לא מציעים ורק מנסים לפתות אותנו בכל מיני זיקוקין דינור.

ואחרי כל המלל הארוך הזה, כנראה בכ"ז צריכים ללכת לקלפי ולשים שם איזה פתק; אז מה עושים? נראה שכל אחד צריך להחליט, איזה פרט מבין הפרטים שמציעות המפלגות השונות הוא הכי עקרוני עבורו, ועם זה ללכת.

הח"מ כבר החליט שהיחס לארץ ישראל הוא הקובע. לא משום קדושת הארץ ולא משום נחלת אבות עם כל חשיבותם של מונחים אלו. רק משום פיקוח נפש. כל ויתור על חלק מן הארץ, ואפילו דיבורים על ויתור גורמים לפיקוח נפש של יהודים ה' ישמור, ואת זה חייבים למנוע. הרי רק בשבת האחרונה קראנו וציטטנו במאמר הקודם כמו גם בשנים קודמות:

(שמות לד) יב הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.

לח"מ נמאס מהמוקשים המתפוצצים בקרבנו ובטוח שהוא אינו בודד בתחושה זו; רק שלא כולם מודעים לקשר שבין הויתורים לשכנים לבין המוקשים החותרים להלך ולפוצץ עצמם בקרבנו.

אז נכון, זה רק פרט אחד ואפשר להעלות הרבה טענות ונימוקים בעד פרטים אחרים; אלא שזהו הפרט היחיד הנוגע ישירות בפיקוח נפש של יהודים ועל כן זהו, לענ"ד, הפרט היחיד שהוא עקרוני מתוך בליל הפרטים המציף אותנו זה כמה חודשים.

זה גם פרט שמציע כלל: "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה". ואם יבוא מישהו ויטען שפיקוח נפש דוחה גם שטחים, אסכים עמו, רק אציע לו את הפסוק המצוטט לעיל; התורה אומרת שדוקא ויתור על שטחים הוא הגורם פיקוח נפש ר"ל.

ובע"ה, גם בבחירות אלו תשלוט הסגולה של חודש אדר 'ונהפוך הוא' ומיד נזכה לגאולה האמיתית והשלמה בדרך של כלל ופרט, ופרט וכלל.

ואז יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו