אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עם אחד שני עולמות / עמנואל הירש, יוסף ריינמן


התמונה של דן לחמן

עם אחד שני עולמות / עמנואל הירש, יוסף ריינמן. הוצאת אריה ניר
עם אחד שני עולמות / עמנואל הירש, יוסף ריינמן. הוצאת אריה ניר

בסוף שנת 1999 ישבו שני אנשים חכמים, ים של דעות מקשר ומפריד ביניהם והחליטו לנהל ביניהם שיחה על מהות אמונתם.

שניהם יהודים, שניהם רבנים. האחד עמנואל הירש הוא רב רפורמי השני יוסף ריינמן רב אורתודוקסי.אחרי שנפגשו לכמה שעות והעלו נושאי שיחה החלו להתכתב האחד עם השני באינטרנט. חליפת המכתבים ביניהם הולידה את הספר הזה.

אני חייב להגיד מהתחלה שלטעמי זה אחד מספרי העיון המעניינים ביותר שקראתי לאחרונה. לכל מי שהיה לו בעבר קשר לדת לכל מי שאינו יודע שום דבר על היהדות ואין לו מושג על מתפלפלים לומדי תורה ומה המחלוקות בין רפורמים לאורתודוקסים. כל אחד ימצא עניין בספר. הספר לא החזיר אותי בתשובה ואינני חושב שזאת הייתה הכוונה. דו השיח מוליך את הקורא בשבילים של אפשרויות פירוש שונות של הלכות שונות כשהרפורמי טוען שאפשר להרחיב לשנות ולהביא את הפירוש לקרבת החיים המודרניים והחרדי כמובן מתנגד בתוקף ומביא את ראית עולמו להסבר מדוע אסור. השאלה איננה מי משכנע יותר. כמובן שכל חילוני או אפילו מסורתי שאיננו מקיים את כלל המצוות חי חיים מודרניים, שיש טלוויזיה בביתו והוא צורך תרבות חילונית ברמות שונות, עושה לעצמו דרך משלו לדת יקבל את דבריו של הרפורמי והחרדי יראה סגור בעולמו. אלא שמקריאה אי אפשר שלא להודות למי שלא מכיר את ההוויה החרדית שמה שנראה לנו עולם סגור גם הוא עולם רחב עם הבחנות רבות. הספר מלא בציטוטים ממקורות יהודיים שונים. מהתלמוד ומהגמרא וכל מני פוסקים. לכל מי שלא מכיר את הדרך הארוכה הזאת הספר נותן טעימה על קצה המזלג ממכמני המחשבה היהודית. וכאילו רק בשביל זה כדאי לקרוא את הספר.

הספר מקיף המון נושאים הנוגעים בחיי היום יום שלנו. כדוגמא מודרנית לשוני בתפיסות שניהם ניתן מקום חשוב בבחינת ההלכה לבדיקה של קבלת ההומוסקסואליות והיכולת לחתן זוג חד מיני כאחד הדברים הראשוניים בתוך המחלוקת על הפירוש. שניהם מתייחסים לקבלת ההומוסקסואליות לדוגמא בה אפשר לפרש, אלא שהאחד נעצר במקום שבו וויתר על עונש מוות והשני רוצה לקרב את ההומוסקסואל לקהילה במקום לדחותו. מתוך הדיון ניתן להבין מיד מדוע החרדי איננו מסוגל לקבל את ההומוסקסואליות, למרות שהוא טוען שאת ההומוסקסואלים באופן אישי הוא מוכן לקבל כאנשים חולים שיש לרפאם. בדיקה נושא אחר שממנו הם מנסים להסיק כל אחד לכיוונו ותופס מקום נכבד בספר הוא נושא מעמד האישה, חובותיה זכויותיה וההתייחסות לדתיותה ועולמה.

אינני יודע כמה רבנים חרדיים מכירים כל כך טוב גם את העולם החילוני, דרך המחשבה, התגליות המדעיות והשינויים החברתיים כמו רב ריינמאן. והרי לך למרות שהוא מכיר הוא עדיין מחוזק באמונתו. כלאמר מותר לדעת את דרך הגויים אם אתה מחוזק באמונתך. נכון שהפרשנות שלו היא בדרך כלל נגד. קשה לו לקבל דברים כמו שהם קורים. וישנם מקומות בהם הפירוש שלו נראה בעיני חילוני כפירוש צבוע ומתחסד מצד שני מעניין לשמוע את דעתו ופירושיו לגילויי מדע חילוניים..

הרבה סוגיות עולות כאן בוויכוח. כפי שאמרתי, היחס להומוסקסואלים, שאלת הלבוש החרדי, מיהו יהודי, מעמד האישה, גיור התבוללות והתבדלות האמונה המוחלטת התורה ובפוסקים. טעם קיום המצוות והעברת המסורת מדור לדור.

שניהם בקיאים ומצטטים פסוקים רלוונטיים ודרך פירושם היא המעניינת. אחרי קריאת הספר אפשר לנסות להבין פסיקות הניתנות על ידי רבנים כמו עובדיה המפרשים במקומתינו את ההלכות ומבינים שאי אפשר להם מתוך אמונתם לחשוב אחרת ולפרש אחרת. אמנם ישנה הטענה שהכל הוכתב למשה בארבעים הימים ומאז שהועלו הדברים על הכתב דורות רבים אחרי נערמו הררי פרשנויות וניסיונות סיפור אחר מהמסופר. עד כדי כך שיש מי שחשב שמיכל בת שאול הניחה תפילין כהלכות גבר, שברוריה הנביאה התאבדה. סיפורים שאינם נמצאים בכתוב ונראים רק כהצדקה לפירוש שבו עסק איזה פוסק באותו רגע. מי שמאמין שהכל ניתן למשה בארבעים יום על הר סיני, ומלבד התורה הכתובה ניתנה לו גם התורה בעל פה ומאז רק מפרשים אותה ומפרשים את רמזיה יבין שהסגירות הזו בנתה הרים של פילוסופיה עמוקה הנשענת על פוסקים ומפרשים בני דורות רבים. בחיפוש ההבנה מסתמכים על רבנים בני דורות רבים החל מזמן התלמוד.

הספר לא נועד לשכנע בצדקת דרך של אחד המתכתבים. אי אפשר בכלל להביא אותם לידי מכנה משותף אמיתי, למרות ששניהם מדברים על אותה תורה, אותן הלכות ואותם פירושים ישנים. כשהרפורמי מנסה ככל יכולתו לקדם את הפירוש לימינו כמובן. אם לא היו יריבים רעיוניים היה יכול הספר להיות, ואולי עוד יהיה, כאבן דרך להבנה וכמוהו כאחד הספרים החיצוניים ליהדות שגם להם יש ערך משלהם מול כל מה שנחשב לקודקס החד פעמי, תנ"ך משנה, גמרא. כל ספרי הרבנים שבאו אחר כך הדשים בהלכות ומפרשים אותן הם ספרים חיצוניים המותרים לקריאה במגזר החרדי כספרות יהודית.

חלקו האחרון של הדיון עוסק במדינת ישראל כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית. מעניינים מאוד הטיעונים בעד ונגד של שני הצדדים. לא אכנס לפירוט. כדי להבין את הצדדים צריך להסביר את כל מה שהדיון כולו עוסק בו. משמעות היהדות ואותה משמעות ממנה צומחת ראיית העולם.

מספיק אם נאמר בפשטנות שהאורתודוקסיה אינה מקבלת דמוקרטיה יהודית כי אינה נמצאת ככזאת התורה על כל נספחיה. הציונות נתפסת כאקט חילוני של אלוהים עומד מאחוריה. לחילוני קשה לקבל דעות כאלה.

ומה לעשות אם אני באופן אישי למשל אגדיר את עצמי כיהודי שאינו מקיים מצוות, אינו מאמין באלוהים היושב ומחשב הנהלת חשבונות פרטית לכל אדם, ובכל זאת יהודי וציוני.

ספר מעניין למי שמוכן להשקיע זמן בסוגיות לא קלות. מכיוון ששום דבר איננו מדעי ובר הוכחה כל קורא יקבע את דעתו לפי עמדותיו האישיות בחיי יום יום.

תגיות: 

תגובות

אם כל הכבוד לרפורמי

סתירה יסודית נמצאת בספר בה הרפורמי אומר פ"א שהוא מאמין מידיעה פ"א מהרגשה פ"א שמסופק פ"א שאינו מאמין כלל שיתחיל לדבר חתוך

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן