אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

(ויגש סו) הלך החבל אחר הדלי


התמונה של נסים ישעיהו

אקטואליה בפרשת השבוע

בסוף החודש שעבר חל המועד האחרון לרישום מפלגות חדשות לכנסת, תשעים יום קודם הבחירות. רישום כזה מותנה בתשלום סכום פעוט של 75,000 (שבעים וחמישה אלף) ¤ ודווקא במזומן. וזה מלבד ההוצאות הנוספות, כגון החתמת (מאה) המייסדים בפני עו"ד והנפקת תעודת אזרח, לא מספיקה ת"ז, לכל אחד מהם.

אנשים טובים שמאמינים ברעיון של תנועת 'אור ישראל' תרמו מכספם לטובת רישומה כמפלגה, אך לא היה די בתרומות אלו והזמן התקצר והלך.

ניסינו להשיג הלוואות גישור בתנאי ברור שהמלווים יעשו זאת לשם שמים בלבד, בלי כל ציפיה לרווח אישי. בדרך זו גייסנו את מרבית הסכום הדרוש אבל לא את כולו.

במסגרת מאמצינו להשלים את המשימה, נפגשנו עם מלווים פוטנציאליים שכל מה שעניין אותם זה, 'מה אני ארוויח מזה?' הסברתי שלא הולכים על רווח, הולכים על רעיון; כמו שאני לא עומד להרוויח מהמהלך הזה, כך אינני יכול להבטיח רווחים לאיש. זה כמובן לא עזר; הסבירו לי באריכות שככה כל המערכת עובדת, והם לא מתכוונים להיות צדיקים יותר מפלוני ומאלמוני.

אולי האמינו לי; אפילו הבטיחו שיצביעו עבורנו כי הרעיון נראה להם נפלא; אבל עזרה יתנו רק אם יקבלו רווח אישי שיוגדר מראש. אנחנו מאמינים שיש לך כוונות טובות, אבל כולם התחילו ככה.

ידעתי מראש שלבנות מפלגה בדרכים המקובלות, זה אומר שהכסף, הכיבודים וכו' עומדים מעל לרעיון, רק לא ידעתי עד כמה פשתה תפיסה זו בין פשוטי העם. ויתרתי. לפחות במה שנוגע לבחירות הקרובות, אם יתקיימו במועד שנקבע.

אמנם רוצים להתמודד בבחירות ואפילו מתכוונים לנצח כדי שנוכל ליישם את מצענו, אבל רק בתנאי שלא חורגים מהעקרונות אפילו כמלוא נימה.

פחות או יותר, כולם מבקרים את הפוליטיקה ואת הפוליטיקאים, בייחוד את מי שנתפסים בעיניהם כמושחתים. אז איך זה שרבים רבים רוצים להיות שם במקומם, ואינם מחמיצים הזדמנות לנקוט באותן שיטות שהם מגנים אצל הפוליטיקאים?

אשתקד כתבנו משהו על כך, ודומה כי שם מצויה התשובה לפחות ברמה המהותית. כאן השאלה שלנו היא ברמה הטכנית תהליכית; מהו מהלך החשיבה של אלה המעדיפים להצטרף אל המושחתים במקום להילחם בשחיתות?

ידועה האימרה באנגלית, שתרגומה הוא: אם אינך יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם. אלא שכאן הוצעה דרך למיגור השחיתות ודוקא בדרכי שלום; הרעיון נראה לאנשים רבים וכאמור, בלי שהתבקשו לכך, אפילו הבטיחו להצביע עבורנו ולהשפיע על אחרים שיצביעו; אז מדוע מתעקשים לאחוז בדרכי השחיתות?

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על העימות החריף בין יהודה ליוסף בעניין מעמדו של בנימין, לאחר שהואשם בגניבת גביע הכסף, עימות שבסיומו מתוודע יוסף אל אחיו והמשפחה מתאחדת מחדש. בתורה מובאים הדברים כמונולוג כואב של יהודה, אבל המדרש מאיר את עינינו ומביא גם את הצד של יוסף.

(תנחומא) אמר לו (יוסף) מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן ואמרת לו טרף טורף יוסף והוא לא חטא לך? אבל זה שחטא וגנב הגביע, אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי.

בעבר, כאשר שאבו מים מבור, עשו זאת בעזרת דלי קשור לחבל; קרה לפעמים שהדלי ניתק מן החבל ונשאר בבור; זהו נזק כלכלי אבל לפחות החבל נשאר. אפשר היה לקשור אליו דלי אחר. אם נשמט החבל מידי האוחז בו לשאוב, הנזק היה כפול, גם הדלי הלך וגם החבל.

האחים ירדו למצרים גם בכוונה לנסות למצוא את יוסף; עובדה זו סיבכה אותם בחשד לריגול ונאלצו להביא את בנימין כדי להוכיח את חפותם. אם בנימין ישאר במצרים בעקבות יוסף שנמכר לשם – הלך החבל אחר הדלי.

אל תרגזו בדרך

יהודה ואחיו נמצאים במצב קשה; אין להם מה להשיב ליוסף המציע להם לומר לאביהם הלך החבל אחר הדלי. פעם אחת כבר ויתרו על אח, שיוותרו פעם שניה; לא נורא, הם כבר רגילים.

במקרה הזה יהודה לא ויתר כידוע, ועקשנותו הביאה לאיחוד מחודש של בית יעקב.

אצלנו, אפשר לומר לזכותם של אותם אנשים המנסים להידמות למובילי השחיתות כי, גם אם אינם מכירים מדרש זה של חז"ל, את עובדות החיים הם כנראה מכירים היטב. הם יודעים שהרבה יותר קל להיסחף בזרם העכור מאשר לשחות נגדו, ועל כן הם מוותרים מראש על כל ניסיון להיחלץ. הלך הדלי – ילך גם החבל, הם אומרים לעצמם ולאחרים, כי בחבל לבדו לא ניתן לשאוב מים. לא עולה בדעתם לדוג את הדלי מתוך המים או להתקין דלי חדש.

ועדיין לא ברור מדוע הם חושבים כך. מדוע לא לצפות ולפעול לעתיד טוב יותר, נקי יותר? גם לשאלה זו ננסה למצוא תשובה בפרשת השבוע.

לאחר הפיוס עם האחים, יוסף מצייד אותם במתנות רבות כיד המלך ושולח אותם להביא למצרים את אבא יעקב עם כל המשפחה. באותה הזדמנות הוא מצייד אותם גם בעצה טובה:

(בראשית מ"ה) כד ו?י?ש??ל??ח א?ת-א?ח?יו, ו?י??ל?כו?; ו?י?אמ?ר א?ל?ה?ם, א?ל- ת??ר?ג??זו? ב??ד??ר?ך?:

על מה יש להם להתרגז בדרך, שיוסף צריך לייעץ להם להימנע מרוגז? כמה פירושים נאמרו בעניין זה; רש"י עצמו מביא שלושה פירושים, אבל לענייננו נביא את הפירוש השלישי שלו:

ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים, היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו, להתוכח זה עם זה ולומר 'על ידך נמכר; אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו'.

עוד קודם אומר להם יוסף כי אין טעם להתעסק בעבר; כי ההווה מלמד שהעבר היה מכוון לטובה ע"י ההשגחה העליונה:

ה ו?ע?ת??ה א?ל-ת??ע?צ?בו?, ו?א?ל-י?ח?ר ב??ע?ינ?יכ?ם, כ??י-מ?כ?ר?ת??ם את?י ה?נ??ה; כ??י ל?מ?ח?י?ה, ש??ל?ח?נ?י א?ל?ק?ים ל?פ?נ?יכ?ם:

בד"כ, התעסקות בעבר אין בה יותר מביזבוז אנרגיה יקרה; ויכוח בין האחים מי אשם במכירתו של יוסף, ישכין אוירה רעה ביניהם ואין שום סיכוי שתצמח ממנו תועלת כלשהי. יש להתעסק בהווה ולבחון כיצד ניתן להפיק ממנו את מירב הטובה. זו הדרך היחידה בה ניתן גם לתקן את העבר; ע"י ניצול מהלכים, אפילו שליליים, שנעשו בעבר, כדי ליצור משהו טוב בהווה.

כאשר מתעסקים בעבר, הנחת היסוד היא ש-'מה שהיה הוא שיהיה' ואם יש אפשרות לשפר אז זה רק בשוליים. לא ממש כדאי להתאמץ להשיג שיפור כזה, בשוליים. מוטב להיסחף בזרם ולנסות להפיק ממנו את המירב האפשרי.

יש לומר שזו הנחת היסוד השלטת אצלנו, וכבר עמדנו בעבר, כולל במאמר דאשתקד לפרשה זו, על ההשחתה שבהשקפה זו ועל התהליך החורבני הנובע ממנה.

אז בבחירות הקרובות כנראה לא נתמודד; באופן אישי, אשמח מאד אם המצב ישתפר עד כדי כך שלא יהיה צורך בהשתתפות של תנועת 'אור ישראל' בבחירות בכלל. לא צריך הרבה בשביל זה; מספיק שיתחילו בשינוי כיוון מנתיב של חורבן לנתיב של בניה.

כדי שזה יקרה, צריכים ללמוד מיהודה ומיוסף; מיהודה צריכים ללמוד אחריות אישית מהי, ומיוסף צריכים ללמוד כיצד לגמול טובות אפילו למי שלכאורה פגע בנו.

אמנם לא נראה שיש סיכוי לכך במערכת הקיימת, אבל מפרשת השבוע רואים ברור שמהפכה קיצונית עשויה להתחולל בתוך רגע ממש, ודוקא בדרכי שלום כמובן.

נכון שמהפכות כאלה צומחות רק מתוך עומק של מצוקה קיומית, אבל דומה כי אנו מצויים כבר מזמן בעומק כזה; רק צריכים להודות שזהו מצבנו, ולא לתלות תקוות סרק באישיות או במפלגה כזאת או אחרת.

כאשר זה יקרה, פתאום נגלה שיש בנו הפתיחות הדרושה למהפכה, ואז היא תתחולל כמו מאליה. אז גם תתקיים בנו סוף סוף הנבואה שקוראים בהפטרת השבוע (יחזקאל ל"ז) בדבר אחדות שלמה של כולנו תחת דגלו של המלך המשיח, שיתגלה מיד ממש.

יעזור ה' ונצליח לפעול בעצמנו את הוראת הנביא יחזקאל: ו?ע?ש?ו? ל?כ?ם ל?ב ח?ד?ש? ו?רו?ח? ח?ד?ש??ה

ואז באמת יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו