אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כאב הראש שאחרי העקירה (עקב סה)


התמונה של נסים ישעיהו

אקטואליה בפרשת השבוע.

פרשת השבוע פותחת בפסוק המציב תנאי (דברים ז):

יב ו?ה?י?ה ע?ק?ב ת??ש??מ?עו?ן א?ת ה?מ??ש??פ??ט?ים ה?א?ל??ה ו?ש??מ?ר?ת??ם ו?ע?ש??ית?ם את?ם; ו?ש??מ?ר ה' א?ל?ק?יך? ל?ך? א?ת-ה?ב??ר?ית ו?א?ת- ה?ח?ס?ד א?ש??ר נ?ש??ב??ע ל?א?בת?יך?:

שאלה: כאשר כתוב ה?מ??ש??פ??ט?ים ה?א?ל??ה, מתכוונים לאלה שכתובים קודם, בפרשת ואתחנן, או לאלה שכתובים בהמשך, בפרשת עקב?

רש"י משיב על כך בפשטות כשהוא נסמך על המלה ע?ק?ב: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו, תשמעון. כלומר, התנאי מתייחס למה שנאמר בהמשך. ומה הן המצות הקלות שאדם דש בעקביו? את זה ננסה לברר בהמשך בע"ה.

בשבוע שעבר הבאנו את דברי משה רבנו החושף את השורש הרעיוני של החורבן עוד בטרם נתחולל, ההתיישנות התודעתית; השבוע הוא ממשיך ומסביר לנו את סיבות החורבן שכבר התחולל. והסיבות אינן בתחום העבירות החמורות דוקא; כלומר, לא באלה שהאדם חושב שהן חמורות. גורמי החורבן מצויים במצוות שאדם דש בעקביו כדברי רש"י.

רש"י לא המציא את הרעיון; הוא מסתמך על חז"ל שמצידם מסתמכים על דוד המלך בכבודו ובעצמו.

(ילקוט שמעוני) אמר דוד, תרי"ג מצות נתת לנו קלות וחמורות; איני ירא מפני מצות חמורות שבתורה, מפני שהן חמורות (וקל להזהר בהן), אלא מפני הקלות, אותן שבני אדם אין משגיחין עליהם ומשליכין אותן תחת עקביהן.

לכן הוא אומר (תהלים מט) ע?ו?ן ע?ק?ב?י י?סו?ב??נ?י. וכה"א (וכן הוא אומר) ו?ה?י?ה ע?ק?ב ת??ש??מ?עו?ן מצות שאדם דש בעקביו, וכה"א (שם י"ט) ב??ש??מ?ר?ם ע?ק?ב ר?ב, הצפון לשומר מצות קלות. וכה"א (משלי ה) אר?ח ח?י??ים פ??ן-ת??פ?ל??ס נ?עו? מ?ע?ג??ל?ת?יה? ל?א ת?ד?ע: וכה"א (שם ד) מ?כ??ל-מ?ש??מ?ר נ?צר ל?ב??ך? כ??י-מ?מ??נ?ו? ת?ו?צ?או?ת ח?י??ים:

ועדין לא ברור מה הן אותן מצוות קלות שאדם דש בעקביו; הרי יהודים מקפידים מאד על קלה כחמורה ואין אצלנו מצוות קלות. אז על מה מדבר דוד המלך ומזהיר אותנו רש"י?

כשאומרים מצוות, חושבים על מעשים. בתחום זה של מעשה המצוות, אכן יהודים מקפידים ואף מחמירים בשמירת המצוות. אלא שלא באלה דנה פרשת השבוע שלנו; לא מצוות מעשיות הן המביאות לבנין הארץ, או לחורבן ח"ו.

המצוות שאדם דש בעקביו מאז משה רבנו ועד בכלל, הן מצוות שבתחום הדעות והמודעו?ת. על זה מדבר משה רבנו בפרשת השבוע.

זה מתחיל ונמשך בלשון חיובית, ו?ש??מ?ר ה' א?ל?ק?יך? ל?ך? א?ת-ה?ב??ר?ית ו?א?ת- ה?ח?ס?ד א?ש??ר נ?ש??ב??ע ל?א?בת?יך?: ככה זה בתורה, מרובה מדה טובה. מדת הפורענות מועטת אמנם אבל מוצגת בבהירות רבה. הנה פסוק המפנה:

טז ו?א?כ?ל?ת?? א?ת-כ??ל-ה?ע?מ??ים א?ש??ר ה' א?ל?ק?יך? נת?ן ל?ך?; ל?א-ת?חו?ס ע?ינ?ך? ע?ל?יה?ם ו?ל?א ת?ע?בד א?ת-א?ל?ה?יה?ם כ??י-מו?ק?ש? הו?א ל?ך?:

בצלע הראשונה בפסוק יש הבטחה שהיא המשך לאלה שלפניה, בעוד בצלע השניה כבר יש אזהרה, ל?א-ת?חו?ס ע?ינ?ך? ע?ל?יה?ם. המלה הזאת לחוס, לכאורה הכוונה היא למה שקוראים היום הומניזם; למעשה מדובר באינטרס של הכובש לאמץ לעצמו את נכסי הנכבש. לאו דוקא נכסים גשמיים, זה מובן מאליו. כאן מדובר בנכסים תרבותיים: ו?ל?א ת?ע?בד א?ת-א?ל?ה?יה?ם.

גילוי אהדה לתרבותו של הנכבש ואף אימוץ חלקים ממנה, זו נטיה טבעית אצל כובשים נאורים כמונו. אלא שאם מתמכרים לנטיה זו, התוצאה עלולה להיות קשה ביותר; כ??י-מו?ק?ש? הו?א ל?ך?.

אצלנו התפתחה תופעה ייחודית; מצד אחד אנחנו מתעקשים להשליך עליהם את ערכי המוסר המעוותים שלנו, ונוטלים על עצמנו את האחריות למעשיהם ולמצבם, ומצד שני הנכבשים אימצו את מנטליות הקרבן (לא עוד שואה) שלנו, והם כבר לא אומרים כאמונתם 'כולו מן אללה'. הם אומרים שהציונים אשמים בכל הצרות שלהם.

אם רוצים להבין את המניע לעקירת היהודים מחבל עזה ובכלל, זהו המניע. דיברנו בעבר על מניעים עמוקים יותר, כגון ההתנתקות מן השורשים של עם ישראל, אבל כאן אנחנו מדברים על מניע שנמצא במודע של מקבלי ההחלטות או לפחות על סף התודעה. כלומר, משהו שקיים בתודעה אבל לא רוצים להודות בקיומו כי זה נשמע לא מוסרי.

כאב הראש הדמוגרפי

נמאס לנו מהם; לא רוצים יותר להיות אחראים למצבם הכלכלי, חברתי, בטחוני. ניפרד מהם ונוכל סוף סוף להמשיך בהקמת מדינה כלבבנו. האמנם הם הגורם המפריע? האמנם נוכל, אם רק ניפטר מהם, לבנות מדינה כלבבנו? נראה מה אומר משה רבנו על כך (דברים ז):

יז כ??י ת?אמ?ר ב??ל?ב?ב?ך? ר?ב??ים ה?ג?ו?י?ם ה?א?ל??ה מ?מ??נ??י א?יכ?ה או?כ?ל ל?הו?ר?יש??ם:

זהו מצבנו מול הערבים; הם מתרבים בקצב מהיר והבעיה הדמוגרפית אורבת לפתחנו כפצצה מתקתקת. אבל בעיה זו קימת רק כל עוד אנו חוששים ממנה. כל עוד מתייחסים לנוכחותנו כאן במונחים של מציאות פוליטית ושפה פוליטית. בשפה של משה רבנו אין כאן בעיה.

יח ל?א ת?יר?א מ?ה?ם ז?כר ת??ז?כ?ר א?ת א?ש??ר-ע?ש??ה ה' א?ל?ק?יך? ל?פ?ר?עה ו?ל?כ?ל- מ?צ?ר?י?ם: כא ל?א ת?ע?רץ מ?פ??נ?יה?ם כ??י- ה' א?ל?ק?יך? ב??ק?ר?ב??ך? א?ל ג??דו?ל ו?נו?ר?א:

השפה הפוליטית אינה יכולה להסביר את העובדה שאנחנו כאן; יהודים שבים למולדתם בהמונים לאחר עשרות דורות של פיזור בכל קצווי תבל, זה תהליך שלא נצפה על ידי שום חכם מחכמי הפוליטיקה. זהו נס שהובילה ההשגחה העליונה. ואם לא מתעקשים לחשוב ולהתנהג פוליטיקה, ההמשך הצפוי גם הוא נסי.

כב ו?נ?ש??ל ה' א?ל?ק?יך? א?ת-ה?ג?ו?י?ם ה?א?ל מ?פ??נ?יך? מ?ע?ט מ?ע?ט ל?א תו?כ?ל כ??ל?ת?ם מ?ה?ר פ??ן-ת??ר?ב??ה ע?ל?יך? ח?י??ת ה?ש???ד?ה:

כלומר, כאשר חושבים נכון; כאשר זוכרים כ??י- ה' א?ל?ק?יך? ב??ק?ר?ב??ך? א?ל ג??דו?ל ו?נו?ר?א, אז הבעיה הדמוגרפית לא צריכה להגיע למודעות שלנו בכלל. לבעיה זו מבטיח הרבונו של עולם לדאוג בעצמו. אנחנו רק אמורים לחיות במודעות של ה' א?ל?ק?יך? ב??ק?ר?ב??ך?, והוא כבר ידאג לכל היתר.

אלא שאנחנו מתעקשים לא להודות כי ה' א?ל?ק?יך? ב??ק?ר?ב??ך?, והשאלה מה צפוי לנו בהמשך אין לה תשובה אחת בחשיבה הפוליטית. להפך, כריבוי הדוברים כן ריבוי התשובות.

המשותף לכל המשיבים ולכל התשובות הוא האופטימיות; אמנם כל אחד אופטימי בתנאי שנלך בדרך שהוא מציע, אבל עובדה היא שבזמן קצר יחסית הקמנו פה מדינה לתפארת, וצפוי שהשגשוג ימשך ואף יגבר. עכ"פ, זה מה שאומרים הפוליטיקאים.

רק שעוצמה כלכלית אינה מבטיחה דבר ליום מחר, וכנ"ל גם עוצמה צבאית. שמענו כבר על קריסתן של ממלכות אדירות כידוע. וכך מתאר זאת משה רבנו בפרשת השבוע; קודם הוא מזהיר אותנו:

(דברים ח): יא ה?ש???מ?ר ל?ך? פ??ן-ת??ש??כ??ח א?ת- ה' א?ל?ק?יך? ל?ב?ל?ת??י ש??מר מ?צ?ו?ת?יו ו?מ?ש??פ??ט?יו ו?ח?ק?ת?יו א?ש??ר א?נכ?י מ?צ?ו??ך? ה?י?ו?ם:

אחר כך הוא מסביר את תהליך השכחה:

יב פ??ן- ת?אכ?ל ו?ש??ב?ע?ת?? ו?ב?ת??ים טב?ים ת??ב?נ?ה ו?י?ש??ב?ת??: יג ו?ב?ק?ר?ך? ו?צאנ?ך? י?ר?ב??י?ן ו?כ?ס?ף ו?ז?ה?ב י?ר?ב??ה-ל??ך? ו?כל א?ש??ר-ל?ך? י?ר?ב??ה: יד ו?ר?ם ל?ב?ב?ך? ו?ש??כ?ח?ת?? א?ת-ה' א?ל?ק?יך? ה?מ?ו?צ?יא?ך? מ?א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם מ?ב??ית ע?ב?ד?ים:

יש ביטחון כלכלי; יש ביטחון צבאי; מי צריך בכלל לחשוב על ה'?

יז ו?א?מ?ר?ת?? ב??ל?ב?ב?ך? כ?ח?י ו?עצ?ם י?ד?י ע?ש??ה ל?י א?ת-ה?ח?י?ל ה?ז??ה:

אבל 'לכח יש מגבלות' נוהגים לומר אצלנו, וגם לשכל האנושי יש גבולות. לא ניתן לפתור בכח צבאי את הבעיה עם השכנים הטוענים לבעלות על הארץ, וגם אין פתרון בשכל אנושי, לבעיה הדמוגרפית. אז מה יהיה? הנה המשך התהליך:

יט ו?ה?י?ה א?ם-ש??כח? ת??ש??כ??ח א?ת-ה' א?ל?ק?יך? ו?ה?ל?כ?ת?? א?ח?ר?י א?ל?ה?ים א?ח?ר?ים ו?ע?ב?ד?ת??ם ו?ה?ש??ת??ח?ו?ית? ל?ה?ם ה?ע?דת?י ב?כ?ם ה?י?ו?ם כ??י א?בד ת?אב?דו?ן: כ כ??ג?ו?י?ם א?ש??ר ה' מ?א?ב?יד מ?פ??נ?יכ?ם כ??ן ת?אב?דו?ן ע?ק?ב ל?א ת?ש??מ?עו?ן ב??קו?ל ה' א?ל?ק?יכ?ם:

מתברר אם כן שהמצוות שאדם דש בעקביו, וכתוצאה מכך בא חורבן ח"ו, הן בתחום הדעת. המחשבה, כ?ח?י ו?עצ?ם י?ד?י ע?ש??ה ל?י א?ת-ה?ח?י?ל ה?ז??ה, היא המביאה לחורבן, כתוצאה ישירה של מגבלות הכח והשכל האנושי.

כמובן, יש פתרון והוא מוצע לנו בפרשת השבוע:

יח ו?ז?כ?ר?ת?? א?ת-ה' א?ל?ק?יך? כ??י הו?א ה?נ?ת?ן ל?ך? כ?ח? ל?ע?ש?ו?ת ח?י?ל ל?מ?ע?ן ה?ק?ים א?ת-ב??ר?יתו? א?ש??ר-נ?ש??ב??ע ל?א?בת?יך? כ??י?ו?ם ה?ז??ה:

וכאשר נזכור כי ה' הוא הנותן לנו כ?ח? ל?ע?ש?ו?ת ח?י?ל, תתקים מנו מיד ממש נבואתו של ישעיהו בפסוק החותם את הפטרת השבוע:

ג כ??י-נ?ח?ם ה' צ?י?ו?ן נ?ח?ם כ??ל-ח?ר?בת?יה? ו?י??ש??ם מ?ד?ב??ר?ה? כ??ע?ד?ן ו?ע?ר?ב?ת?ה? כ??ג?ן-י?הו?ה ש??ש?ו?ן ו?ש??מ?ח?ה י?מ??צ?א ב?ה? ת?ו?ד?ה ו?קו?ל ז?מ?ר?ה:

ואז כמובן, יהיה רק טוב ליהודים וגם לכל האחרים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו