אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגאון מוילנה: תוכנית העתיד


התמונה של אלי אשד

האם יצר החכם היהודי המפורסם אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה תוכנית עתיד פרטנית המתמשכת לאורך מאות רבות של שנים שמטרתה להביא לבסוף לעידן חדש של גאולה באמצעים אנושיים של פוליטיקה ובנייה על סמך חוקי היסטוריה שהגאון האמין שגילה?

החוקר רפאל שוח"ט משוכנע שכן ובספר מחקרי חדש הוא מתאר את פרטי התוכנית הזאת. ביקורת על: עולם נסתר בממדי הזמן תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות מאת רפאל שוח"ט (הוצאת אונ' בר אילן, 2008 376 עמודים)הגר"א עטוף פרוה, סגור ומצומצם ופלגי –זקן ושלג, ואוסף קנאה בסבכי גבות–עיניך שיבה, מוקף ספרים עתיקים, על ספרים יושב –כה אראך כשר של חורף יושב בסתר ארמון קרחי –עד. אכן עז החורך סביב וקשה הוא מאוד ואין סוף לו, אך הוד לו וחוסן עצור – אתה היודע את זאת ! ואם גם קרים –אכזרים הימים יש וזוהר גיל השמש נשפך על שלגים אדירים, כזוהר עינך הבהירה. יעקב כהן "הגר"א " בתך ראשים כתבי יעקב כהן כרך א' ע' שיז הרב אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה הוא אחד מחכמי ישראל הדגולים והנערצים ביותר לאורך הדורות. הוא נחשב לחכם הגדול ביותר של העולם האשכנזי ושווה ערך לרמב"ם החכם הגדול של העולם הספרדי, מוביל המהפכה התורנית שהפכה את עולם ישיבות האשכנזי למוביל בעולם היהודי עד עצם היום הזה. זרם שלם "הפרושים" או "המתנגדים" רואים את עצמם בגאווה כיורשיו וכממשיכיו של הגאון מוילנה, וזרם אחר החסידים שעליהן הכריז הגר"א ככופרים זוכר אותו היטב כיריב הגדול ביותר שקם לו אי פעם וכמי שהטיל עליהם חרם כעל כת של כופרים מיסטיים מסוכנים. הגר"א כפי שהנו יודעים היום היטב היה מיסטיקן לא פחות מ-נחמן מברסלב אלא שהוא גם הקפיד על שילוב של מה שהוגדר בתקופתו כמיטב הידע של ה"מדעים" במיסטיקה. אפשר לדון בגאון מוילנה מבחינת הגותו הקבלית, מקומו בתפיסת הגאולה של דורו ובהשפעתו המכרעת על הרב קוק וכו', אך אני בוחר לדון בו בוחר לדון בו מהזווית שונה זאת של חשיבה עתידנית המוצגת בספר בהשוואה לקודמיו ולהשלכות שהיו לחשיבה עתידנית רדיקלית זאת.

ויכוח מורגנשטרן -ברטל לפני כמה שנים העלה הד"ר אריה מורגנשטרן בספרו מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנה (1999) את הטענה שהקהילה החרדית האשכנזית של ירושלים שבחקר תולדותיה הוא עוסק שנוצרה הודות לעליית תלמידי הגר"א היא תוצר של פרוייקט מתוחכם של החזרת היהודים למולדתם שיוזמו היה הגר"א עצמו ומבצעיו היו תלמידיו, פרוייקט שמטרותיו היו משיחיות אבל האמצעים להם היו אמורים להיות לחלוטין בתחום הטבע ולא ניסיים כלל.

וזאת בהתאם לתוכנית ארוכת טווח של הגר"א שבה הגאולה לא מושגת בידי אדם אחד ולא בפעולה מיסטית חד פעמית אלא על ידי תהליך מתמשך שבו ישולבו מגוון פעילויות אנושיות כמו עלייה לארץ ישראל ישובה ובניית ירושלים והפרחת שממות הארץ.דהיינו השגת הגאולה תהיה לחלוטין בתחום התהליך ההיסטורי אבל בהתאם לתוכנית פעולה שנקבעה מראש על ידי הגר"א (אם כי היו חילוקי דעות בקרב התלמידים לגבי פרשנותה).

פרופסור ישראל ברטל. ניהל מעל דפי כתבי העת המקצועיים להיסטוריה "ציון" ו"קתדרה" (בעריכתו) דיון שוצף ונזעם עם ד"ר אריה מורגנשטרן שבמהלכו טען שלא ייתכן שלגר"א הייתה תוכנית עתיד היסטוריוסופית -מיסטית. טענותיו אלו של מורגנשטרן נתקלו בהתנגדות שוצפת מהחוקר הידוע פרופסור ישראל ברטל שדן ברותחין כל טענה שעלייה זאת של תלמידי הגר"א שבימים אלו מלאו לה 200 שנה יכולה הייתה להיות מסיבות משיחיות ארוכות טווח כאלה. לדעתו כל מטרתם של העולים הייתה לבוא לארץ ישראל על מנת להיקבר בה ותו לא.

ויכוח שוצף שלא באמת הוכרע התנהל בנושא זה מעל דפי כתבי העת ההיסטוריים "קתדרה" ו"ציון" ולא היה חסר בנימות אישיות זה כנגד זה מצד שני המתדיינים.פרופסור ישראל ברטל מעולם לא השתכנע מטיעוניו של הד"ר מורגנשטרן שבהם ראה דוגמה להיסטוריוגרפיה "לאומית דתית" ורמז שאינם מדעיים באמת. באופן יוצא דופן בעולם האקדמאי הוא הקפיד לפרסם בספר מאמריו "גלות בארץ: ישוב ארץ ישראל בטרם ציונות" את מאמר התשובה המפורט של מורגנשטרן לביקורתו הקטלנית בנושא במה שנראה לכאורה בידי כמה מ"מומחי ברטל " כהכרה בצדקתו של מתנגדו וכהודאה בטעות בלי לומר זאת במפורש.למעשה בספרו ברטל טרח והוסיף עוד מאמר תשובה קטלני ומרסק משלו למאמר התשובה של מורגנשטרן וכך שמר לעצמו את זכות המילה האחרונה והמכרעת בויכוח בקטילה מוחלטת של רעיון תוכנית עתיד ארוכת טווח של הגר"א. תוכנית הגר"א

וכעת החוקר רפאל שוח"ט בספרו החדש "עולם נסתר בממדי הזמן: תורת הגאולה של הגר``א, מקורותיה והשפעתה לדורות" לפחות לכאורה נותן ביסוס חזק ואולי מכריע לטענותיו של ד"ר מורגנשטרן בויכוח הגדול עם ברטל, אם כי לא בכל הוא רואה עימו עין בעין. לדעת שוח"ט אכן יש הוכחות ברורות ביצירותיו של הגר"א וביצירות תלמידיו לגבי תוכנית עתיד מפורטת של גאולה וכיצד יש לממשה ששימשה כבסיס לחשיבתם. הוא מראה בספרו זה שלגר"א הייתה תוכנית עתיד מפורטת אולי באופן חסר תקדים אם כי התבססה על מקורות קודמים כמו ספר הזוהר כתבי האר"י ובעיקר הרמח"ל שאותו העריץ. מכל אלה יצר הגר"א מעין סינטזה חדשה ומקורית משלו וסינטזה זאת "תוכנית העתיד" או "תורת הגאולה" של הגר"א שימשה לדעת שוח"ט כבסיס לפרויקט של תלמידי הגר"א שיצאו להגשים הלכה למעשה את רעיונותיו של רבם. הייתה לה השפעה גדולה על מייסדי הישוב הפרושי הירושלמי ואף על תנועת חיבת ציון שהושפעו מתלמיד תלמידו של הגר"א הרב יוסף זונדל מסלנט. והיא השפיעה שלב נוסף מעבר לכך כאשר שימשה כמקור השראה לרב הקוק שבניגוד להוגים דתיים אחרים מתקופתו שרעיונות תורת גאולה שיטתית שהייתה לפניו תוכנית העתיד של הגר"א. כפי שהבין אותה הרב קוק. עם זאת שוח"ט בניגוד למורגנשטרן אינו חושב שהפרוייקט שאותו היציע הגר"א התבסס לחלוטין על "גאולה שבדרך הטבע" לדעתו הוא היה אמור להתחיל באמצעים טבעיים ואמור להגיע לשיאו באמצעים ניסיים שמעבר לטבע. בניגוד למורגנשטרן הוא גם אינו חושב שזה היה דבר חסר תקדים ביהדות ומצביע על הוגים כמו הרמב"ם שגם הם הציגו את העתיד של ימות המשיח כאירוע שהוא לחלוטין בתחום הטבע, אולם כמדומה שהוא אינו סותר את התזה של מורגנשטרן שהמדובר בפרויקט חסר תקדים בכך שבני האדם אמורים באמצעיהם שלהם לקרב את הגאולה של אחרית הימים על סמך תכנית קיימת מראש.תוכנית אלף השנים

הגר"א נתן מעין תיאור מפורט של העתיד לבוא וכיצד אפשר להביא אותו או להחיש אותו בצורה "הרצויה". לדעתו כל העתיד להתרחש כבר גנוז בתורה ואפשר לפענחו משם. כך למשל הוא חשב שספר דברים באופן ספציפי רומז לאירועי לאלף השישי. לדעת הגר"א בעזרת לימוד התורה והקבלה ובמיוחד זאת של האר"י יכול האדם להבין ולתאר את אירועי העתיד לבוא ואת התהליכים הקודמים לגאולה וכיצד להחישם בכוחות עצמו. דהיינו ההיסטוריה האנושית אינה אקראית אלה יש בה לדעתו מעין "חוקים " המכוונים אותה שהאדם יכול לגלותם ולהשתמש בהם לצרכיו. לדעת הגר"א התהליכים ההיסטוריים המדיניים והחברתיים הם באמת רק ביטוי להליכים מטפיסיים כלל עולמיים המתרחשים ביחד במקביל עם ומאחורי התהליכים האנושיים הברורים לכאורה אלא שרוב בני האדם כלל אינם מודעים להם . האלף החמישי מתחיל עם חורבן המקדש השני ועם הגלות רק באלף השישי יש אפשרות של תיקון והבאת תקופה משיחית האלף השביעי מקביל ליום השבת.וכאן כמדומה שיש סתירה בכתבו בספר של שוחט במקום מסויים הוא דיבר רק על שבע אלפים ולא יותר ובאלף השביעי יגיע העולם להשלמה ובמקום אחר ע' 198 מצויין שהגאון דיבר על זמנים נוספים מעבר לכך עד האלף העשירי שבהם האדם יוכל להשתדרג מעבר לדרגה העליונה שבה היה בימי אדם הראשון. לדעתו זמנו היה זמן השפל שבו לקה העם בירידה רוחנית עד עפר ולכן אחרי זמן זה יכולים להתחיל התהליכים המשיחיים . והוא זמן המפנה זמן דעקבה משיח נקודת השפל האולטימטיבית שממנה יכולה להיות רק העלייה. ולכן ראו תלמידי הגר"א את דורם כדור האחרון לגלות. ולכן עלו ארצה כדי להכין את הקרקע לראשית הגאולה.

לדעת הגר"א ישנה תקופה שבה אפשר להחיש את הגאולה ותקופה זאת היא שבעים ושתיים שנה לאחר האלף החמישי. הוא נתן הצעות שונות מתי יהיו השבעים ושתיים השנים האלו .אך למעשה לא הייתה כאן סתירה. שכן לדעת הגר"א ישנם הזדמנויות שונות שבהן אפשר לפעול להחשת הגאולה ואם נכשלים בזמן אחד עדיין אפשר להצליח בזמן אחר . הגר"א חילק את ימות המשיח לשני חלקים: החלק הטבעי המופיע בטבע שהוא זמן "משיח בן יוסף" (רעיון ודמות שעסקו בהם רק במעט לפני הגר"א) ובו בני האדם משתדלים לקרב את הגאולה בכוחות עצמם שיכול להופיע גם באלף החמישי אם כי אין הכרח בכך והוא ילחם באויבי ישראל יסיר עול גויים מעל ישראל יקבץ את נידחי ישראל, יחדש רזי תורה. ויבנה את ירושלים או ארץ הקודש יקיים את המצוות התלויות בארץ ויגאל הקרקע. אבל לאחר עידן המשיח בן יוסף ודווקא בגלל הצלחתו לאחר מכן תהיה תקופה ירידה גדולה של העם שבה הוא יפנה כנגד אלוהיו, ורק לאחר מכן יגיע עידן גאולה נוסף. עידן גאולה שלדעת שוח"ט הוא על טבעי, העידן של משיח בן דוד שיכול להופיע רק באלף השישי. גאולה זאת תתרחש רק בדור שכולו חייב שבגלל עושרו והצלחתו הוא מורד באל וזונח את התורה. הגר"א כתב רק מעט על תקופה זאת ועל משיח בן דוד בניגוד למשיח בן יוסף פרט לכך שיהיה המנהיג פוליטי בעל כוחות רוחניים נעלים ובעל כוח נבואי. בדור זה יבנה בית המקדש ויתגלו הנבואה וגילוי מעמיק של סתרי התור והשכנת שלום בעולם. והחלק השני הניסי זמן משיח בן דוד יבוא עם השלמת החלק הטבעי אבל גם את תוכנו אפשר לזרז בהליכה בדרך הנכונה. לדעת הגר"א היכולת להחיש את הגאולה תקפה בזמן מסויים בלבד ואבל כשזה עבר והחלה התקופה של גאולה בעתה לקראת סוף האלף השישי שוב אין אפשרות להחיש את הגאולה. לכן יש חשיבות מכרעת בבחירה של הזמנים והאירועים הנכונים לפעולה.

לדעתו הגאולה היא אמנם תהליך איטי אבל יש בו תחנות חשובות "השעות" אלו הם מעין שלבים מרכזיים שונים או משברים בהתקדמות התהליך שאותם יש לעבור ( שוח"ט ע' 250 ) שהוא כנראה חזה ופירט אותן היטב לתלמידיו. פשר ה"תחנות" השונות ומה המתרחש בהן היה סודי ביותר והגר"א השביע את הקורא בכתביו שלא לגלותו אם יבין זאת מעצמו אולי מאחר שעצם הידיעה בידי רבים "שאינם בסוד העניין" עלולה לפגוע באפקטיביות של השימוש היעיל ב"שעות" האלו עבור תוכנית העתיד? סך הכל תורת הגר"א היא תורה אופטימית שמראה שיש ביד האדם להחיש ולהביא את הגאולה אם יפעל בצורה הנכונה המתוכננת היטב.הגר"א יצר כאן תוכנית עתיד מפורטת הכוללת תהליכים מוגדרים היטב בעלי אופציות שונות. לפעולה העומדים לפני אלו ש"מבינים" את "תוכנית העתיד" שלו. ואת תורת הגאולה האיטית אך המתוכננת היטב הזאת ניסו תלמידיו ליישם הלכה למעשה בארץ ישראל. מבחינת תלמיד הגר"א יש לעבוד עבודה מעשית כדי לקרב את הגאולה בניגוד לחסידים שראו בהתרחשויות היסטורית רק ביטוי להתקדמותנו בעבודת הבירורים הרוחניים, דבר שתלמידי הגר"א ראו בו תהליך שמקביל לפעולות המעשיות אך בהחלט לא כזה שיש להתמקד רק בו. דהיינו תלמידי הגר"א בניגוד לחסידים עוסקים בבניה ופוליטיקה ככלים לקדם את תוכנית הגאולה. שמתרחשת בשלבים איטיים ומתמשכים ולרוב בדרך הטבע . האם הייתה תוכנית עתיד? שוח"ט לא שכנע אותי שאכן הגר"א אכן היה משוכנע שהגאולה תבוא בסופה בהתערבות נסית בלבד שאין בה התערבות אנושית מלמטה בהתאם לתוכנית העתיד שלו שהרי הוא בעצמו מודה שהגר"א קובע שיש אפשרויות להחיש גם את העדן השני עידן משיח בן דוד (אבל הוא אינו מפרט אותם). וייתכן שהתשובה היא שהגר"א חשב שישנם אופציות לכאן ולכאן: הגאולה הניסית הסופית היא אולי בלתי נמנעת בסופו של דבר אבל לאדם עדיין יש אפשרות להפעילה מרצונו החופשי וביכולותיו שלו ובאמצעיו שלו בהתאם לתוכנית עתיד שנקבעה מראש לא רק בידי האל אלא גם בידי האדם ועל ידי התערבות אנושית זאת לצמצם את הנזקים הצפויים לפני הגאולה ב"חבלי המשיח". שוח"ט מציין שאין מקום מרכזי בכתביו השל הגר"א שבו מוצגת תורת הגאולה" שלו בפירוט ובבירור, כתוצאה יש ללקט אותה ממקומו שונים בכתביו וכאן לראשונה היא מוצגת בצורה מקיפה ככל האפשר וקוהרנטית. על פי שוח"ט תלמידיו של הגאון בכל אופן היו משוכנעים שאכן הייתה לו תוכנית כזאת ושהם פועלים על פיה. וגם שוח"ט עצמו משוכנע בכך ומביא לראשונה את פירוט התוכנית הזאת בספרו ואם הוא אכן צודק במסקנותיו הרי זוהי תגלית מרעישה. אלא שאליה וקוץ בה מאחר שהפרטים מלוקטים ממקורות שונים שפורסמו בזמנים שונים ולעיתים אף משמועות והצהרות של אנשים שונים ששמעו עליה ממקורבי הגר"א ולא ביצירה אחת ברורה ופרטנית ,לא תמיד אפשר לדעת עד כמה תוכנית העתיד אם אכן הייתה כזאת הייתה קוהרנטית. אולי זרק הגאון מוילנה רעיונות שנים בזמנים שונים שלא בהכרח תאמו זה את זה ואף סתרו זה את זה ? שוח"ט עצמו מביא רעיונות שונים של הגר"א שעל פניהם נראים כעומדים בסתירה מוחלטת אולם לטענתו סתירה זאת היא רק מדומה והם כולם חלק "מהתוכנית".

מדבריו של שוח"ט מתברר שלא הכל יכול ידוע או יכול להיות ידוע לגבי תוכנית העתיד של הגר"א שכן היו דברים שהעדיף שישארו מסותרים והעביר אותם רק בעל פה או ברמז שיכול להיות מובן או מפוענח בידי "מבינים" ובראשם תוכנית השעות ,האירועים הספציפיים העומדים להתרחש בזמנים ספציפיים. אם מסקנותיהם של מורגנשטרן ושוחט לגבי פעילויותיו ותורת הגאולה של הגר"א הן נכונות כי אז היה אולי האדם הראשון שיצר תוכנית עתיד ארוכת טווח של ממש (ככל הנראה של מינימום של מאות שנים ואולי אף יותר מכך) שבאמצעותה אפשר לשנות את העתיד שאותו חזה על ידי התורה והקבלה בצורות חיוביות בידי בני אנוש ללא שימוש בעל טבעי ותוך שלבים איטיים.

נכון לפני הגר"א היו הוגים רבים שנתנו תיאור מפורט של העתיד לבוא ביהדות ובנצרות וגם באיסלאם הוגים כמו יואכים מפיורה, נוסטרדמוס ואחרים. אבל הם כולם ראו בעתיד הזה כמשהו קבוע לחלוטין מראש ובלתי ניתן לשינוי. לא משהו שניתן ליצור אותו באמצעות פעילות אנושית סבלנית הדרגתית מתוכננת ובלתי פוסקת. הגר"א מבחינה זאת מייצג תובנה חדשה וחסרת תקדים בנושא. שנים אחרי הגר"א קרל מרקס יצור תוכנית עתיד נוספת מעין זאת. "תוכנית הגר"א" היא תוכנית מדהימה של פעולה אקטיבית שמטרתה להחיש ולהביא שינויים עתידניים באמצעים ארוכי טווח של פוליטיקה ובנייה סבלנית המתמשכים לאורך מאות רבות של שנים. ואם שוח"ט צודק במסקנותיו הרי ספרו הוא הישג חשוב ביותר . נספח: רשימת יצירות של ספרות יפה על הגאון מוילנה.(ממשיך ומרחיב רשימה דומה של מר ישעיהו וינוגרד בספרו "אוצר ספרי הגר"א") "...ופני אליהו הגאון ...מקבלים פניך ברחמים בעברך כל מפתן יהודי." ( מתוך הפואמה של זלמן שניאור "וילנה") -יהושע השל לוין עליות אליהו: והוא תולדות אדם הגדול ... רבינו אליהו ... ונאספו ... מאמרים ... עלית השער, מעלות הסולם ... עלית קיר ווילנא: 1865 ומאז בעוד מהגדורות רבות. כולל סיפורים רבים על חיי המגאון מהם אגדתיים. -יוסף שף הגאון מווילנא תולדותיו וחייו ערוך בעד הילדים ורשה: ג' סטרבולסקי, תרס"ו- [חוב' ב' מספרו "שעשועים ביבליותיקה מנקדת לתינוקות" הוצאת "האור"]. 1905 -מעשיות מהגדולים והצדיקים. הוצאת האחים לוין –אפשטיין ושותפם ,ורשה תרפ"ד. כולל את הסיפורים: א. מעשה נורא מהרב הגאון רבינו אליהו מווילנא ב. מעשה נפלא מהרב הגאון מווילנא עם סגולה לקיום בנים. ג. מעשה נורא מהגאון מווילנא ומהצדיק הנסתר רבי ליב מבראדי . ד. מעשה נפלאה מהגאון מוה' אליהו מווילנא ה. קורות חייו של רבינו הגאון מווילנא. -ש' בן ציון. השמחים בחלקם ציורים מאת נחום גוטמן חוברת ז' מתוך סדרת ספרי הילדים נפלאות, תל אביב דפוס הפועל הצעיר תרפ"ט. החוברת כוללת שני סיפורים. אחד מהם "השמחים בחלקם" הוא על הגאון מוילנא. (לא קיים בשום ספריה, מוטל בספק) .-דוד לבני (וויסבורד) ירושלים דליטא. כולל את:א. ווילנא לפני ארבעים שנה -- ב/1. צער גידול בנות -- ב/2. הגאון מוילנא. תל אביב תר"ץ ,1930. -מרדכי גולדנברג "הגאון מוילנא (שיר) הדואר שנה י"ב גליון כ"ה ט"ו בסיון תרצ"ג ע' 409. -יעקב כהן "הגר"א" שיר בסדרה "ראשים": שירים על גדולי ישראל. מאזניים כרך ג' תרצ"ה ע' 439-440 הופיע שוב בכרך א' של כל כתבי יעקב כהן הוצאת דביר. -חיים אברהם פרידלנד הגאון מוילנה –חלקים א'- ב' . חוברת מו בסדרת סיפורים יפים, קליבלנד תרצ"ז . יצא לאור כחובת בשנת 1932 -ש.בן ציון "מעשה בהגר"א " כתבים לבני הנעורים ספר שלישי .צייר נחום גוטמן . הוצאת אמנות . 1923 . יצא שוב ב" ספר השבת" .הוצאת אגודת עונג שבת " תרצ"ח ע' 430-432 . -שכנוביץ . יהושע זליג אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מוילנה ,(הוצאת נצח , 1944 ) . יצא בעוד כמה מהדורות עד ל1989. (קיים גם בתרגום לאנגלית) -תרגום משה שנפלד סיפור מחיי הגרף פוטוצקי אציל פולני שהתגייר בוילנה והועלה על המוקד על קידוש השם ב-1749. הגר"א מופיע כדמות משנה. -יצחק ברוידס אגדות ירושלים דליטא, ציורים משה ווריביצ'ק הוצאת נחום טברסקי , 1947 מהדורה שנייה הוצאת: הועד הצבורי להוצאת ספרי יצחק ברוידס על וילנה ליד אגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, [תשל"ב]. -יצחק זילברשלג "הגר"א ( שיר ) בצרון שנה ט' ניסן תש"ח ע' 115-116. -י.ד. קמזון "תמונת הגאון" (שיר) הצופה י"ט תשרי תש"ח ( גליון 2965) ע' 3.

-זלמן שניאור, הגאון והרב עם עובד, 1953. מהדורה שנייה ומורחבת דביר, 1958. מהדורה מיוחדת לקוראי "הארץ". רומן על רקע מאבקו של הגאון מוילנה בחסידות ונציגה הרב שניאור זלמן מלאדי. רומן עויין לגר"א שנכתב בידי צאצא של הרב מלאדי. הגר"א מוצג שם כאיש הלכה מחמיר שאין בו שום רגש לצרכי ציבור. כולל רק עשרים פרקים מתוך מאה ושישים שבנוסח ביידיש. "הקיסר והרבי". שיצא לאור בחמישה כרכים 1944-1952. בכל אופן זוהי היצירה הספרותית החשובה ביותר על האיש והתקופה). -נפתלי ארמן הרב מלאדי : ספור היסטורי (עברית: אביעזרי וולף ; סגנון: מ. צ. פרוש הוצאת "נצח ", 1954 (כרוך עמו עוד רומן היסטורי של המחבר: "מפרנקפורט עד ירושלים": מקורות בעל השל"ה). יצא שוב במהדורת צילום ב-1976. -פסח מרכוס עולמות טמירים: סיפור חיי הגאון מוילנה / עברית - מ"צ פרוש. מעיינות ,תשי"ז ,1957. הופיע במקור ביידיש בניו יורק ב-1952. -יעקב רימון "רבנו אליהו לא היגיע לירושלים ... פואמה על ניסיונו הלא מוצלח של הגאון מוילנה לעלות לארץ ישראל. בתוך "ירושלים העתיקה: לקט ספורים ,אגדות ותיאורי חיים" בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן, בהוצאת המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה ,ירושלים ,1958 ע' 47. -מנחם מנדל גץ בעקבות רבותינו: סדרת ספרים לאבות ובנים: ספור-חייהם, פעלם ושיטתם של רועי ישראל הרוחניים:כרך ב' –הגאון מוילנה . ירושלים : אורייתא, תשמ"ב 1982 -מ. ויסנשטרן. הגאון: סיפורים מחייו ופועליו של קדוש ישראל רבינו החסיד - הגר"א מוילנה, ציורים: יונתן גרשטיין, תשנ"א .1991. מיועד לנוער . -א. בת-אשר [=אסתר רחל הלפרין) "הגאון החסיד-הגאון רבי אליהו מוילנא הגר"א בתוך צוהר לעולמות נעלים- ספורים לבני הנעורים על גדולי ישראל בדורות עבר: חלק שני ע' 197-218 הוצאת זרקור, תשנ"ז,1997.-י ( ברוך ) בן ישי הגאון מוילנא :ספור חייו ומורשתו לדורות. ירושלים: מאורי הדורות לילדי ישראל , תשנ"ח, 1998.

סיפור חייו של הגאון לילדים. -הגאון מוילנה ובעל העגלה. סיפורי גדולי ישראל לילדים, המוסד לעידוד לימוד התורה. חוברת מאויירת של 12 עמודים. אין תאריך. סיפורים קצרים על הגר"א (רשימה חלקית של סיפורים שמופיעים בקבצי סיפורים לילדים רובם ככולם לקוחים מהספר "עליות אליהו" למעלה) . -ג.מה –טוב "השתיקה שהיצילה " בתוך ג.מה –טוב בתוך מעשיהם של צדיקים: סיפורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה: חלק שני –ספר שמות ירושלים : המסורה, תשמ"ו.ע' 300-303 . סיפור מנדודיו של הגר"א . איך ספג הגר"א מכות כדי שלא להלשין על אדם.-ג.מה –טוב "הפירות שהצמיחו צער" בתוך מעשיהם של צדיקים: ספורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה :חלק שלישי ספר ויקרא ירושלים : המסורה, תשמ"ו. ע' 32-36. סיפור על הגר"א ותלמידו זלמן אחיו של חיים מוולוז'ין. -ג.מה טוב אינו עמל ומצפה ע' 70 71 . הגר"א מארח יהודי פשוט -ג. מה טוב "מצוות ציצית –מה רב כוחה" בתוך מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר ע' 120-121. סיפור על פטירת הגר"א. -ג.מה טוב לא בבית הכנסת לא בציבור" מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר 248-251 איך הגאון בתקופת נדודיון ניסה לקרוא מגילת פורים ללא הצלחה. -ג.מה טוב "תפילין שבראש " בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק חמישי ספר דברים ,תשמ"ו ע' 309-310. איך התמודד הגר"א עם חבורת שודדים שפרצו לביתו באישון לילה. -מרדכי גרליץ "הלומד מכל אדם" בתוך בסוד עבדיך: סיפורי הוד מאורחותיהם של גדולי ישראל: חלק א' . בני ברק : מבחר הספר - צבי שטיינמץ, תשנ"א 1991. ע' קלז –קמד . סיפור מנדודי הגר"א. -ר.וינגרטן . "כיבוד שבת " בתוך " שבת: מבחר ספורים ומדרשי חז"ל " ירושלים ,הוצאת כרמים ,תשנ"א , 1991. ע' 123-128 סיפור מנדודי הגר"א. קישורים עולם נסתר במימדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א ארץ ישראל במשנת הגר"א מאת רפאל שוח"ט הגאון מוילנה באנציקלופדיה היהודית תערוכה וירטואלית על הגאון מוילנה בבית התפוצות ( חלק מהפריטים בתערוכה הושאלו בידי בעל בלוג זה ) חזון שיבת המדעים לציון של הגאון מוילנהד"ר אריה מורגנשטרן על מסורת הגר"א בבניין הארץ הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ ישראל מי קבור בקבר הגאון מוילנה ? שושלת היוחסין של הגאון מוילנה מוזיאון הגאון מוילנה בליטא משורר משיח מקובל ומשורר :הרמח"ל המשיח ככוכב נולד: הצופן של נחמן מברסלבהאם השפיע הגאון מוילנה על על סדרת המוסד של אייזק אסימוב? ראו: המוסד והגר"א

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד