אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הרב סעדיה גאון ובעיות המאה ה-21 / ירון ליבוביץ


התמונה של אלי אשד

הרב עובדיה יוסף

האם יכול להיות קשר בין תורה פילוסופית איזוטרית - תורת הנפש של רב מימי הביניים המוקדמים ששמו ידוע כיום רק לדתיים משכילים ועוד כמה יודעי ח"ן, סעדיה גאון, ובין הבעיות המעסיקות אותנו בראשית המאה ה-21 של נושאי היחסים בין תרבויות ודתות שונות? לכאורה אין בין השניים ולו את הקשר הקלוש ביותר אבל ירון ליבוביץ' מראה בעבודת מחקר שהשלים לאחרונה שדווקא יש קשר והדוק שיש הרבה מה ללמוד ממנו כיום.

לאחרונה הוגשה למחלקה לפילוסופיה יהודית באונ' בר אילן עבודת תזה "עיונים בתורת הנפש של הרב סעדיה גאון ומקורותיה" שעוררה שם עניין עצום בגלל משמעויותיה והרלבנטיות שלה גם לתחומים הרחוקים ביותר לכאורה מהפילוסופיה היהודית.

מחבר העבודה הוא ירון ליבוביץ, מהתלמידים היותר מבטיחים של המחלקה. ובתוספת גם מומחהלשירה פופולארית ישראלית. במסגרת המעקב שמנהל אתר זה אחרי עבודות אוניברסיטאיות מעניינות ומצטיינות באופן יוצא דופן.

אלי אשד: ירון אתה יכול לספר משהו על עצמך?

ירון ליבוביץ': מזה שלוש עשרה שנה אני בעל תשובה לאחר תהליך ארוך שהחל באוניברסיטה. במהלך הלימודים הייתי גם חבר במפלגת "מימד " שהציעה גרסה מתונה ומודרנית יותר של היהדות שלמרבית הצער לא זכתה להשפעה שיכלה להגיע לה. אלי אשד: איך הגעת לפילוסופיה יהודית?

ירון ליבוביץ': אני חושב שדבר אחד מוביל למשנהו. בהתחלת הלימודים התעניינתי בערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון והערבים. כשלמדתי ערבית התוודעתי גם לתרבות ולפילוסופיה מוסלמית ומשם הדרך היא קצרה מאוד לפילוסופיה היהודית שהושפעה מאוד מהפילוסופיה המוסלמית בימי הביניים.

אני חושב שזה היעוד שלי, זה קשור לחזרה בתשובה. אני מנסה להיות יהודי טוב יותר. ההלכה זה קצת רחוק ממני ו-קבלה שכולם נוהרים אליה היום זה מיסטי מדי אז נשארה הפילוסופיה שלדעתי זה חלק היסוד מההוויה היהודית ובזה אני עוסק בשנים האחרונות. אלי אשד: ולמה בחרת ללמוד דווקא בסעדיה גאון?

ירון ליבוביץ': הרב סעדיה גאוןהיה דמות מרתקת והתוודעתי אליו בבית ספר יסודי, זה היה בכיתה ו. אפילו הרציתי עליו שם על פי "אנציקלפדיה מיכלל" לילדים אז אי אפשר להגיד שהיה לה הרבה ערך אקדמי. אבל משם התחלתי. כשהגעתי לפילוסופיה יהודית החלטתי להתמקד בו. לקח לי מאז שנים ללמוד את הדמות הזאת שהיא דמות מרתקת ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בתקופת הגאונים שתחומי ההתעניינות שלו כללו את רוב מה שהיה ידוע בזמנו כולל מדע חיצוני ובין השאר התעניין גם בפילוסופיה. הוא היה רב תחומי מאין כמוהו. לי הוא נראה הדמות של התלמיד החכם הקלאסי, מין ליאונרדו דה וינצ'י יהודי כזה. הנושא של העבודה שלי עסק בעניין תורת הנפש.

אלי אשד: אתה יכול לתאר את תורת הנפש על רגל אחת?

ירון ליבוביץ': זוהי משימה בלתי אפשרית אבל ננסה. אפשר לחלק את תורת הנפש לדיונים בשלוש שאלות עיקריות:

מה היא הנפש ומאיפה היא באה? מהי עושה ביחד עם הגוף כשהיא מתחברת איתו? ומה קורה לה בסוף כשהיא עוזבת איתו?

זוהי תורת הנפש על רגל אחת. העבודה עסקה רק בשאלה הראשונה מתוך השלוש: מה ניא הנפש ומהיכן באה? המסקנה של רס"ג שהנפש היא דבר נברא וגשמית, היא נבראת ביחד עם הגוף. מה קורה לה עם הגוף זה כבר שייך לשאלה השנייה. מה שעשיתי בעבודה שהשוויתי בין דעותיו לו של רס"ג של תיאולוגים ומוסלמיים ומצאתי שמבחינת רס"ג הוא פעל כמו התיאולוגים המוסלמים בשיטתו אבל בתכניםשלו יש כמה הבדלים עיקריים. הוא קובע שהנפש נבראה בידי האל ואילו התיאולוגים המוסלמיים לא הגדירו זאת כחד משמעית. המושג נפש לא היה אצלם מושג תיאולוגי אלא פילוסופי. וזה באמת מוזר מה שמושג פילוסופי עושה אצלתיאולוג. התיאולוגים בדרך כלל משתמשים במונח "רוח", לא נפש וזה דבר שונה. מוגדר בפני עצמו הקשור לחיים לאדם ולאל. אבל מה זה אומר בדיוק הם לא הצליחו לקבוע. הם לא ידעו איך להגדיר את זה. ואין להבדיל בין הרוח ורוח הקודש. התיאולוגים האיסלאמים פשוט נתקעו עם מושג "הרוח". היו שחשבו שהרוח אינו זהה לאל ואצל אחרים זהו מושג גשמי בפני עצמו. רס"ג עקף את זה בכך שהוא עושה הבחנה מוחלטת בין רוח פיזית לבין הנפש. "רוח" אצלו זה משב רוח, ו"נפש" זה דבר אחר לגמרי. מה שהיה חשוב לו להוכיח שיש רק בורא אחד - האל והכל נברא בידיו.

אלי אשד: זה נראה לי פיתרון פשוט מאוד, אולי אפילו יותר מדי , אבל מה עוד הבדיל את רס"ג מהתיאולוגים המוסלמיים?

ירון ליבוביץ': מה שמבדיל בין רס"ג מהתיאולוגים האסלאמיים זה שהוא ראה בדעות של אנשי שוליים מוסלמים שהתיאולוגייםהאיסלמיים ראו בהם כפירה כחומר לגיטימי לדיון.זה אומר שדווקא הכופרים המוסלמים היו קרובים יותר אליו. הוא חקר את התיאולוגיות המוסלמיות ככלל לעומקןולא רק את מה שנחשב ככפירה. הוא קבע לראשונה בצורה ברורה שאין סתירה בין התבונה ובין ההתגלות וששניהם צדדים לאותה המטבע ושניהם אפשר להגיע לאמת.

אמנם גם לפניו היו יהודים שחקרו את הפילוסופיה המוסלמית אבל הם לא מצאו לגיטימציה לשילוב דעות פילוסופיות של האיסלאם לחשיבה היהודית. הוא כתיאולוג וראש ישיבה ידוע נתן לראשונה לגיטימציה לדיון ברצינות ובעמקות הדעות שהן לכאורה כופרות לפחות באיסלאם. הוא קבע לראשונה שמן הראוי לחכם יהודי לדון גם בדעות הפילוסופיות של האיסלאם כולל הדעות הכופרות וצריך, ראוי ואף חובה להכיר את כולם. הוא אמר לעמיתיו "רבותי אתם צריכים להכיר בדיוק את מה שהמוסלמים אומרים כדי שתוכלו להתווכח איתם כמו שצריך ולגבור עליהם".הוא היה הראשון שהבין ושהציע דרך איך לשלב יהדות ופילוסופיה שהייתה בת ביצוע. לפניו לא הצליחו בזה.

ירון ליבוביץ' עשה לאחרונה עבודת מחקר על יחסו של הרב עובדיה יוסף הנחשב לאחד מאנשי ההלכה החשובים היום לקבלה. ואני מצטט משם את מסקנותיו:

"תחילה, יש לציין שאנו רואים, שהרב מכיר את עולם הקבלה. בנספח שהבאנו בסוף עבודתנו הראינו שבפסיקתו של הרב יש אזכורים רבים של מלות מפתח השייכות לעולם הקבלה. אנו בחרנו לבדוק, לצורך הדגמה, שתי מלים בלבד, הזוהר והאר''י, אולם באמצעות ממצאי הנספח אפשר, לדעתנו להראות שהרב מתמצא בנושאים המופיעים בכתבים הקבליים. נוסף לכך, אי אפשר לומר שהרב דוחה מכל וכל את הטיעונים הקבליים כדברים שאין להתחשב בהם. הוא בהחלט מתייחס אליהם בדיונו ההלכתי, אבל אין הוא מייחס להם יתרון על הטיעונים הנבנים תוך שימוש בכללי המשחק ההלכתיים. לעניות דעתנו ניתן לומר, שהרב מתייחס גם לטיעונים הקבליים על פי כללי המשחק ההלכתיים, והוא מכיל עליהם כפי שראינו את הכללים מהעולם ההלכתי. אין כאן לדעתנו גם קבלה מוחלטת, כי לא ניתן לראות אצל הרב פסיקה עקבית לפי הטיעונים הקבליים. הרב מתייחס לטיעונים הנובעים מהעולם הקבלה, לפי העקרונות. כלומר הרב יוסף מכיר את הקבלה אבל אינו מתרשם ממנה יותר מדי." אלי אשד: אתה חקרת גם את הדעות של עובדיה יוסף על הקבלה מצאת איזה שהוא קשר בין שני הנושאים? ירון ליבוביץ': עד כמה שזה מפליא מצאתי שדווקא יש קשר סמוי אבל ברור בין הדעות של סעדיה גאון על הפילוסופיה המוסלמית והדעות של הרב עובדיה יוסף על הקבלה.

לכאורההמחקר ההוא שלי עוסק בעניין אחרלגמרי-בהשתקפות הקבלה אצל עובדיה יוסף . אבל יש קשר.

צריך להבין שיש לכאורה בעייתיות גדולה במערכת היחסים בין הקבלה המיסטית וההלכה הרציונאלית. אבל לאורך השנים שאלמנטים קבליםשונים חלחלו להלכה והם כפו על הפוסקים להתייחס לקבלה ומה אתה צריך לעשות איתה ועם ההנהגות הקבליות והמנהגים שנכנסו להלכה ושיש להם שורשים קבליים.

צריך להבין בהלכה אי אפשר לחדש סתם ככה אלא רק דרך כללים מסוימים. המסקנה שלי היא שאצל עובדיה יוסף שהוא אחד מבכירי הפוסקים כיום הוא ככל הנראה מכיר קבלה. אין אצלו דחייה מוחלטת של קבלה כמו אצל אחרים שאומרים זה הכל שטויות מיסטיות.

הוא לא אומר שזה שטויות אלא מנסה לקבל אותם ברצינותכל שהיא. אבל הוא מתייחס לאלמנטים קבליים בהתאם לכללי המשחק ההלכתיים שהם שונים מאוד מאלה הקבליים.יש כאן בהחלט איזה שהוא קו דומה בין עובדיה יוסף ורס"ג ששניהם מכניסים דעות שהן לכאורה חיצוניות לגמרי אבל מכניסים אותם לתחום שלהם תוך כדי שימוש קפדני בכללי המשחק המקובלים וכך נותנים להם לגיטימציה אצל העמיתים שלהם שהם אולי יותר שמרניים אבל לא יכולים למצוא שום פגם בשיטה שלהם. זה יכול אולי ללמד אותנו משהו על הדרך שבה אפשר להגניב רעיונות חדשים וחדשניים ליהדות, אפשר להכניס די הרבה דברים גם אל האורתודוכסיה הקיצונית ביותר אם אתה עושה את זה בדרך המקובלת עליה תוך שימוש בשיטות הדיון שלה. כמובן זה עוזר מאוד ואולי זה חיוני שיהיה אדם שכבר יש לו סמכות חזקה מאוד בעולם הזה.

אלי אשד: אתה חושב שאם ראשיהמפלגה שלך "מימד" היו יודעים להשתמש בשיטות של סעדיה גאון אז אולי הם היו זוכים ליתר הצלחה בהפצת דעותיהם בציבור שלך?

ירון ליבוביץ': לא הייתי רוצה להרחיק לכת כל כך בגזירת מסקנות מהעבודה. הם לא הצליחו, אבל אני חושב שהדרך שהם הציעו הייתה בהחלט דרךשמן הראוי לחשוב עליהולשקול אותה עבור אדם מאמיןהמתמודד עם סביבה חיצונית שמשתנה לעיתים תכופות באופן קיצוני.

אלי אשד: מה אתה מתכוון לעשות בעתיד?

ירון ליבוביץ': בעתיד אני מתכוון להמשיך לחקור את רב סעדיה גאון. התזה הייתה רק על חלק קטן מתורת הנפש. אני רוצה בדוקטוראט לעסוק בכל חלקי תורת הנפש כפי שהופיעו אצל רס"ג ולהשוות בינן ובין פילוסופים מוסלמים וגם נוצרים בעוד שקודם השוו אותו רק עם תיאולוגים איסלאמיים. בכל אופן הרעיון שלי הוא לבדוק איך דמות שהיא חלק מהעולם המסורתי כמו רס"ג מתמודדת באופן פתוח עם רעיונות חיצוניים וחדשניות ועם הסביבה החיצונית לעולם הרעיוני שלו בכלל ואז משכנעת את נציגי הקהל השמרניים יותר שמסביב לקבל אותם לפחות בצורה מסוימת. זה בהחלט דורש מחקר נוסף שיבדוק איך בדיוק הוא עשה את זה. אבל אולי זה יוכל לשמש גם כמודל לחיקוי בידי אנשים בעתיד שירצו לשלב גם הם את עקרונות היהדות עם רעיונות מודרניים מסוגים שונים.

קישורים סעדיה גאון

הרב סעדיה גאון ומפעלו הספרותי

עובדיה יוסף והקבלה

מפלגת מימד

פזמונים תנכיים

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד