אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חירות אמיתית, יש דבר כזה?


התמונה של נסים ישעיהו

שאלה מוזרה לכאורה; הרי חיים במדינה דמוקרטית, והדמוקרטיה כידוע, מקדשת את חירות הפרט. כל אחד יכול לצאת ולבוא כרצונו; להתלבש או לא כטעמו ולאכול מה שבא לו מתי שבא לו. יש עוד הרבה פעילויות שאדם יכול לעשות באין מפריע, ולכאורה זוהי החירות במיטבה. האומנם זוהי החירות?

ברשימה לפרשת אחרי מות – פסח דיברנו על כך שכדי לצאת לחירות, יש להשתחרר סופית משעבוד מצרים ואף להגיע לקריעת ים סוף. כל עוד לא השתחררנו ממיצרי השעבוד להנחות העולם הזה, כל עוד נדמה לנו כי כוחו של פרעה הנו גורם משמעותי בניהול חיינו, לא ניתן להגיע לחירות אמיתית, לגאולה שלמה.

שורות אלו נכתבות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה; פעמים רבות תהינו אודות עצם ההצדקה לקיום מדינת היהודים, באשר לא מצליחים לזהות בה איזשהו יחוד שיבדיל אותה ממדינות אחרות. ואם יש יחוד – לא בטוח שהוא לחיוב דווקא. אז בשביל מה צריכים מדינה בשלטון של יהודים?

אה, כן, כדי למנוע שואה נוספת ר"ל; מדינת ישראל קיימת, ועצם קיומה ימנע שואה חדשה. האם אין זה התוכן הכללי של הדברים המושמעים מדי שנה ביום זה? דומני שאכן כך, ותקנו אותי אם אני טועה.

כבשן בברגן בלזן. אה, כן, כדי למנוע שואה נוספת ר"ל; מדינת ישראל קיימת, ועצם קיומה ימנע שואה חדשה. האם אין זה התוכן הכללי של הדברים המושמעים מדי שנה ביום זה? דומני שאכן כך, ותקנו אותי אם אני טועה.

כלומר, ההצדקה לקיומה של המדינה מצויה ברובד שלילי לחלוטין; למנוע שואה.

יש איזו הצדקה חיובית לקיומה של המדינה? אם מישהו יודע על אחת כזאת, בבקשה לעדכן את הח"מ.

וחוץ מזה, האומנם יש בכוחה של המדינה למנוע שואה? כרגע נדמה כי מבין כל ריכוזי היהודים בעולם – הריכוז הכי קרוב לסכנה ר"ל שאותה רוצים למנוע, הוא זה שבארץ ישראל.

אז מה, יש או אין תכלית לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל? ובכן, התשובה מצויה בגוף השאלה, מדינה יהודית. אבל בינתיים היא אינה כזאת ואף לא מנסה להיות.

התרפקות על העבר – זו נטייה אנושית ידועה גם אצלנו כמובן:

אבל בין אם מתרפקים על עבר חיובי ובין אם על ההפך, ההתרפקות אינה מובילה לשום דבר טוב.

חגגנו את חג הפסח זכר ליציאת מצרים; לא ממש מתאמצים לעשות זכר לשעבוד מצרים; מעולם לא הקימו את מוזיאון השעבוד. להפך, מיד לאחר היציאה ממצרים – נושאים עיניים קדימה; סופרים את הימים שנותרו עד למעמד הר סיני וקבלת התורה.

פרשת השבוע, שאותה קוראים תמיד בימים אלו של ספירת העומר, בין יציאת מצרים לקבלת התורה, פותחת בהוראה הבאה:

עמדנו בעבר על כך שציווי זה מתפרש כהוראה נמשכת, כי בכל שלב שמגיעים אליו – תמיד ישנה המעלה הבאה בקדושה, שאליה יש לחתור. כלומר, מדובר בחתירה מתמדת קדימה ולא בהתרפקות על העבר, גם אם מדובר בעבר חיובי כנ"ל.

וגם אם התקדש אדם וזכה למעלה גבוהה ברוחניות, אינו רשאי לנוח על זרי הדפנה ולהסתפק בהישגיו. תמיד עליו לחתור קדימה כי אין סוף למעלות הקדושה; ק?דש??ים ת??ה?יו? בעתיד, יותר מכפי שהתקדשתם עד עתה. המדרגה של אתמול נחשבת כשיעבוד מצרים, יחסית לזו שאליה יש להגיע היום, וצריכים לצאת ממצרים בכל יום.

שחרור מכבלי השעבוד לחומר

לכאורה, אין אדם יכול להגיע למדרגת הקודש העליון; הרי המדרש אומר זאת בפירוש. מצד שני, מן הפסוק משמע שאפשר להגיע ויש גם מדרש שאומר זאת:

(מדרש תנחומא) אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, הואיל ונקדשתם לשמי עד שלא בראתי העולם, ה?יו? קדושים כשם שאני קדוש; שנאמר, כ??י ק?דו?ש? א?נ?י. לכך נאמר, ק?דש??ים ת??ה?יו.

כיצד ניתן לישב את הסתירה לכאורה, בין שני המדרשים? ובחסידות שואלים עוד יותר:

(ליקוטי תורה, ניצבים) וצריך להבין, איך עולה על הדעת שיהיו כמוני, עד שהוצרך להשמיענו שקדושתי למעלה מקדושתכם?

שם מוסבר שיש שתי בחינות: ק?ד?ש וקדוש. כאשר כתוב ק?ד?ש, זה לעצמו בלא שום השפעה לזולתו. כאן כתוב ק?דו?ש?, והאות ו' מסמלת את ההמשכה כלפי מטה ומאפשרת השפעה של קדושה לנבראים.

ובכל זאת לא מובן עדיין כיצד ניתן להתקדש. מהי הדרך לחתור קדימה במעלות הקדושה, בלא להיתפס לדמיונות שווא?

אומר על כך הסיפרא ומובא בפירוש רש"י: מלמד שהפרשה נאמרה ב??ה?ק??ה?ל. כלומר, במעמד כל ישראל.

ומה החשיבות המיוחדת בכך? הרי לכאורה, הציווי הוא לכל אחד כפרט, אז מה משנה המעמד?

מסתבר, שהדרך להגיע לקדושה עוברת בתחום התודעה של אהבת ישראל ואף אחדות ישראל. לא במקרה מופיע בפרשה זו הפסוק:

על מצווה זו אמר ר' עקיבא: זה כלל גדול בתורה. עד כדי כך שזו נחשבת המצווה המרכזית בכל ספר ויקרא ובתורה בכלל. כיצד באמת אפשר להגיע לאחדות עם הזולת, או אפילו לאהבת הזולת כמוך?

מה שאפיין את שיעבוד מצרים ומאפיין גם כיום, זו העבודה בחומר ובלבנים; השעבוד לחומר מניע את האדם להביט לאחור ובכך מונע ממנו להסתכל קדימה, אל האופק הרוחני הבא. המבט לאחור אינו מאפשר התחברות אל הקדושה.

וזו גם ההצדקה היחידה לקיומה של מדינה יהודית, לבנות חברה המבוססת על אהבת ישראל מתוך חתירה לקיום היעוד: ? (...)

כדי להגיע לאהבה אמיתית, חייבים קודם להשתחרר ממנטליות הקרבן; בלי זה אי אפשר לאהוב באמת. כי הקרבן בעיני עצמו, מצוי במגננה מתמדת ואף בחיפוש האשמים בצרותיו. כל אחד חשוד בעיניו עד שלא יוכיח אחרת, והוא נהיה תוקפן עד כדי סכנה. ואם מישהו מזהה כאן תיאור תמציתי להתנהלותה של מדינת ישראל, הוא צודק.

המדינה עוד מעט בת חמישים ושבע. הגיע הזמן שתתבגר. הגיע הזמן שתיקח אחריות על מה שקורה בתחום שלטונה.

ואז יתחיל להיות טוב ליהודים וגם לאחרים.

מאמרים נסים ישעיהו

במעלה או במורד?

לא בכוח מרפאים מחלות

וביום השמיני ימול בשר ערלתו

זאת החיה אשר תאכלו

כטוב לב המלך ביין

אשר נשיא יחטא

כל העובר על הפקודים

א?לה הדברים

וישמע יהושוע את קול העם

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

המשפטים אשר תשים לפניהם

אלוהי כסף ואלוהי זהב

הטרם תדע כי אבדה מצרים?

ויהי חושך אפילה

ולקחתי אתכם לי לעם

והן לא יאמינו לא ולא ישמעו בקולי

ו?א?נ?י נ?ת?ת??י ל?ך? ש??כ?ם א?ח?ד ע?ל-א?ח?יך?

העדר אור, או ממש חושך?

סתומים וחתומים הדברים עד אין קץ

אין מלך בישראל

הארץ אשר אתה שוכב עליה

כלך מלשון הרע הזה

לתקן שלחתיך ולא לקלקל

זעקת סדום ועמורה כי רבה

אל נא תהי מריבה ביני ובינך

אחרי המבול או אחרי - המבול

בראשית: והייתם כאלוקים

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו