אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

Sweet Naivity דבורי שנהב


התמונה של רמי נוידרפר

 

מזה זמן רב שאני עוקב אחרי עבודותיה של דבורי שנהב. דבורי שנהב, צלמת חובבת תושבת רמת-גן, מזה 4 שנים. יש לה, לעניות דעתי , סגנון מיוחד. בתמונותיה נמצא כמעט תמיד אובייקטים ברורים, בצבעים "חמים" וגם אם מצולמים בתמונות עצמים דוממים, נמצא בהן תמיד חום, רגש וחיבור לסביבה.

מספרת דבורי: "בראשית דרכי, נבע הצורך שלי לצלם מתוך חיבור ויזואלי לנושאי צילום דוממים ,אסתטיים ומיוחדים, המצויים בסביבתם הטבעית. גברה בי סקרנות עזה לנסות לתעדם מזווית אישית, ייחודית ושונה. מצאתי עצמי מנסה להבליט ולהעצים את הפן היפה באובייקט ישן, מוזנח,זרוק, תוך

מתן דגש לעיתוי בו התאורה הטבעית היא היותר הולמת. מנושא זה שאבתי הנאה רבה..."

תמונה אופיינית ל"תקופה" הראשונה של דבורי מובאת כאן:

 

" בהמשך , התחדד החוש לתפיסת פורטרטים מזדמנים בסביבתם הטבעית, ללא בימוי. מצאתי עניין בסוג זה של "מעקב" דרך עדשת המצלמה אחר הבעות פניו של נושא הצילום, ולכידת הרגע המסוים בו העין שלי שלמה ואוהבת את אותו שבריר שנייה מיוחד. השגת תוצאה אופטימאלית הפכה אתגר לא קטן.

באחרונה, אני מתמקדת בלכידת סיטואציות רחוב מעניינות שיש בהן גם סוג של "רגע מכריע". מרבה להלך בפרברים הדרומיים של תל אביב, בשווקים, ובשפת הים במזג אויר חורפי וסוער בעיקר. משיכתי החזקה לנושאים בהם בולט אלמנט הצבע , שאיפתי לתוצאה אסתטית ולשלמות ויזואלית של כל האלמנטים, הם אלה המובילים אותי למחוזות אחרים. אני מרבה לשוטט ולטייל בארץ ובעולם, בניסיוני לאתר נושאי צילום שנפשי אוהבת.

מוצאת בצילום סיפוק אישי רב, ומאמינה שיש בו הרבה מעבר לפן ההישגי. הוא מאפשר כניסה לעולמות אחרים, מחדד את הראייה לפרטים ,מזמין ומזמן חוויות מסוג מיוחד, ובמילים פשוטות: הוא משול אצלי כמעט לסוג של חמצן נקי לנשימה..

מזמינה אתכם לצפות בעבודותיי באתר הצילום שלי."

על תמונת השבוע

"התמונה צולמה בבוקר שבת סגרירית אחת, במתחם החדש של נמל תל אביב. גשם זלעפות ירד משך זמן רב, ואיש לא נראה מהלך במתחם. מיותר לציין שלצלם היה כמעט בלתי אפשרי.

בהפוגת הגשם הראשונה, ולאחר שחלה התבהרות קלה בשמיים, יצאה לפתע הילדה המתולתלת לבושה בצהוב, מתוך פיתחה של מסעדה סמוכה. היא נראתה כאילו הגיעה מעולם אחר...חולצתה הצהובה , הניצוץ המיוחד בעיניה,מבטה הבוגר,כל אלה יחד עם התאורה המדהימה של אחרי הגשם הבעירו בי רצון לצלם אותה מיד. חייכתי לעברה, היא התקרבה אלי , ושאלה אותי באנגלית לשמי...לחצתי בעודי עונה לה, וזו התוצאה שהתקבלה. התנועה היחידה שעשיתי במודע היתה לרדת על בירכיי, כדי לתפוס אותה בגובה העיניים,כל השאר נעשה מאד ספונטאני וזריז. מאד אהבתי את התוצאה עם הזיק המיוחד בעיניה, ההשתקפות, ואת מבנה העץ המעניק תחושה כאילו הסיטואציה לקוחה בכלל מחלק אחר של העולם"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר