אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יעל סלע - Micro-Cosmos of a House-Wife


התמונה של רמי נוידרפר

"beauty has no other source than the unique wound, open or hidden, which each one of us carries within him, protecting it and escaping from the world into it, to a profound temporary solitude." (jean genet)

כותבת רימונה כהן:

"הצילום שלפנינו איננו יכול להשאיר את הצופה בו אדיש.

האם הוא גם צילום טוב? האם הוא צילום מורכב שיש בו רבדי משמעות?

מה רואים בצילום?

הקומפוזיציה בנויה משני חלקים ברורים:

הקדמי, צבעוני – טורסו של אשה. כאן רואים אשה שמבטה ישיר אל הצופה, בעינים ירוקות פעורות לרווחה. מול העיניים הפעורות השפתיים מהודקות וחסומות באטב. עורה הבהיר מנומש, נזם אחד קטון בנחיר וסימני כוויות או מכות או נשיכות בחלק גופה העליון האחורי, בשחור לבן - קטע ממכונת כביסה כשדלתה פתוחה לרווחה.

הקומפוזיציה כוללת ניגודים ברורים:

הפתוח (העיניים, פתח מכונת הכביסה) מול הסגור (השפתיים)

הצבעוני (עיניים ירוקות, כתמי הגוף) מול השחור לבן, המתכתי.

הצילום מבוים ויש לו מסר, ואת המסר הזה ניתן לקרוא בדרכים שונות.

ניתן לדרוש את הצילום כאמירה על מצבה של האשה, שהיא בדומה למכונת הכביסה, חפץ דומם שניתן להציג חלקים ממנו משל הייתה "מיגזר" (המושג מיגזר מכיל בתוכו את ההחפצה: המיגזר הנשי, המיגזר של מכונות הכביסה...)

ניתן להתרשם מהאלימות הפשוטה, הברורה שיש בסגירת השפתיים באמצעות האטב ובכתמים החשודים שעל העור".

צילום זה מוצג על ידי הצלמת יעל סלע, המביאה אותו באתר שלהכחלק מסדרת תמונות . צילום נוסף מאותה סדרה תוכלו לראות כאןוגם כאן.

אין ספק שיעל סלע היא אמנית אמיצה, החושפת עצמה בצורות בלתי מקובלות, אפילו מכאיבות. כך היא אומרת על התמונה:

"מדובר פה על משהו מורכביותר מ"מעמד האישה"... מדובר פה בין היתר על נושאים כמו: עקרת הבית, מיניות - התבודדות, ילדה-אישה, אהבה-כאב, עצמאות וחופש - קרקוע, לכלוך - פנימי וחיצוני.הצילום (כמו כל הסידרה) לא בא במטרה להעביר מסר אחד ויחיד, המטרה שלי היא להביא לידי ביטוי דיבור פנימי שלי עם עצמי, להעלות באופן ויזואלי היבטים שונים בתפיסתי את הנושא המדובר,ולתת לצופה רמזים וסימנים כדי שיעורר בעצמו את הדיון וייתן גם מהפרשנות שלו.רוב האלמנטים בתמונה שנויים במחלוקת,כמו לדוגמא מתוךתגובה שקיבלתי:"הם יכולים להיות סימני נשיקה ויכולים להיות סימני מכות". דוגמא נוספת: "תנסו לראות את הדימויים - נניח אטב הכביסה שסוגר על הפה כדימוי לעבודות הבית שלא משאירות זמן לדיבורים בקול רם".אני לא מנסה להעביר ביקורת על ההבטים השונים, מבחינתי אין פה "טוב" ו"רע" - רק פיסות מהמציאות המורכבת שלי/נו.הצילום הוא מעין פורטרט עצמי, וכמובן שההשראה העיקרית שלי היא הרגשות והמחשבות שלי, יחד עם זאת ניסיתי לדבר גם על נושא שהוא יותר אוניברסלי, שכל אחד יכול למצוא בו משהו מעצמו"

יעל סלע היא סטודנטית למדעי הרוח. נולדה בחיפה ב-1986 ומצלמת מאז שזוכרת את עצמה. יעל יוצרת בהשראת מוסיקה וליריקה, קולנוע, ציור, חוויות אישיות וחלומות... עבודותיה משמשות ביטוי להתפתחות ותיעוד – עצמי וסביבתי, עם דגש על הבעת הרגש והסיפור הגלום בסצנה המצולמת. לשם כך, היא משתמשת בכוחם של מרקמים, ריוויון צבעים וגוניהם, קומפוזיציה וצורות.

בתמונות משולבים אלמנטים גלויים ומרומזים, כך שבנוסף להיבט הויזואלי ניתן להתעמק ולגלות רבדים חבויים. לעיתים מטשטשת יעל את הגבול בין שמחה לעצב, בין הנאה לכאב ומאפשרת לצופה לחוות את הפן הרגשי המשתקף בעיניו.

בנוסף לצילום, יעל מציירת בשמן על בד ועל קיר, מפסלת בחימר, רושמת בקליגרפיה ו...תופרת.

הנכם מוזמנים לעיין גם במאמר "שתיקת הכובסות" מאת ד"ר שושן ברוש וייץ העומד להופיע במגזין.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר