בתוך הבונקר של היטלר / יואכים פסט

למה אתה מוקסם?

1

מדובר במדינאי אנטישמי מאד, בעל כשרון רב ומלאי ידע נירחב, שהיצליח
בכוח כשרונו ואג´נדה פטריוטית לכבוש את השילטון במדינה גדולה וחזקה.
הניע תהליכים כלכליים, בנה דברים שונים, גילה נטייה אימפריאליסטית,
כרבים לפניו. כן, דגל בגישה גזענית. בגלל נטייתו האימפריאליסטית, מצא
עצמו מול קואליציה חזקה ממנו. הובס. ביצע ג´נוסייד, ופשעי מלחמה קשים,
כשם שביצעו אחרים לפניו ואחריו (הטורקים בארמנים, פול פוט בקמבודייה,
מילושביץ´, הג´נוסייד ברואנדה, סטלין ואחרים). האם מדובר כאן בג´נוסייד
מסוג שונה?
האם אם כן מדובר באדם מסוג שונה? היה רשע אנושי מאז ומתמיד, הבעייה
בעיקרה תאולוגית ופסיכולוגית. היו פשעי מלחמה, היה ג´נוסייד. מה יחודי
בהיטלר? למה כל פרט חייב לעניין? למה האובססיה? מה, האם רבים בישראל הם
היטלרים קטנים בנישמתם, המוקסמים בסתר ליבם מהאיש הזה, שהיו רבים
כמוהו? החל מ-1941 דרשו מגרמנייה כניעה ללא תנאי. לא היה לו כל מוצא.
עקב הפשעים שהיה אחראי להם, יכול היה לצפות לגרוע מכל אם יפול בידי
אויביו, לכן התאבד. פעל באופן רציונלי ומאורגן עד הרגע האחרון. מה
המיוחד בתאור אדם ברגעי תבוסתו האחרונים? למה כל כך מוקסמים מהיטלר
ולמה כל פרט מעניין? כאמור, מדינאי אנטישמי מאד, בעל-- (גש להתחלה).

העיקר זה לזעזע את הבורגנות!

היטלר

2

"למה כל כך מוקסמים מהיטלר
ולמה כל פרט מעניין? כאמור, מדינאי אנטישמי מאד, בעל-- (גש להתחלה)."

לא רק דן לחמן מתענין !!

מליוני אנשים העולם מתענינים וימשיכו להתענין לכל הדורות הבאים לעד

למה? ועד מתי?

3

היטלר ניתפס כמרתק, בגלל האמביוולנטיות בדמותו. מחד - אדם בעל מפעלי
בנייה חשובים, בעל יכולת להפעיל מחדש את משאבי הכלכלה, להפיח רוח
התלהבות מחודשת בעם תשוש ומוכה. וכמו כן, עקב הידע העצום שצבר בקריאה
אינטנסיבית (היה אוטודידאקט), ועקב כשרונו הרב, זיהה כמה דברים נכונים,
כגון, בעיית הפשע והסאוב האנושי וניזקם המרובה לחברה ולהתפתחות
הציויליזצייה, אותם ייחס בטעות לעם היהודי (דהיינו נתן לרשע ולסאוב
האנושי כתובת אתנית מוגדרת, וכבר אמרתי בגרמנייה לכל מי שחפץ לשמוע, כי
לרשע ולסאוב אין כתובת אתנית ולאף עם אין מונופול עליהם). וכן זיהה
נכון את הבעייתיות שבצפיפות ובמרחב מצטמצם, כגון הגברת האגרסיביות
והסאוב ככל שהמרחב מצומצם והצפיפות גדלה (דבר שאושש במחקרים
אתולוגיים). עם זאת, האיש גם שגה בגדול והסתבך במעשי רשע, רצח עם ופשעי
מלחמה. הדרך בישראל להתמודד עם הדמות הזאת, שהיה האויב הגדול ביותר
בהסטוריה של העם היהודי, היתה הן באמצעות השטחה וסטרוטיפיזצייה, והן
בפינוי התחום לאנשים שהיכניסו פרברסיה אישית, המוקסמת בסתר ליבה ממעשי
רצח וסדיזם, לכל הנושא. קסמו של היטלר יפוג, עם עידן המסעות בחלל, כאשר
נשתחרר מנושא המריבות הטריטוריאליות.

כך מעידים יהודים וציונים על העם היהודי:

4

בס"ד,

הנה, כך כותב ברנר, ציוני בן העלייה השנייה, על העם היהודי. וכך כותבים
יהודים וציונים אחרים:

הסופר יוסף חיים ברנר:

"מה אתם רוצים מהאנטישמים? מדוע לא תאבו להבין את המובן מאליו? את חזון
השנאה והבוז לישראל: היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניוול, ביצה
סרוחה, לא אדם, כלבים פצועים".

אומר ברנר:

הרוח העברי? זה אינו כלום. הירושה הגדולה? אפס ותוהו. הנה זה מאות
בשנים ישבנו וכתבנו ספרי פלפול ודרוש, שטות וגועל נפש. זה רוחנו.
היגיעה השעה להעריך את עצמנו כהוגן. והערך - אינו גדול.

והוא מוסיף ואומר באשר לכווניות ההיסטוריה היהודית ויחודיותה:

מאות בשנים ירקו אלה (הגויים) המתועבים בפנינו, ואנחנו מחינו את הרוק.
כל העמים עבדו ויצרו, להם ולדורות, ואנחנו ישבנו ביניהם על אדמת נכר
וטיפלנו בשדים יודעים מה.

לעם היהודי אבדו החושים האנושיים העיקריים אולי לנצח.

אנחנו רצים כעכברים ממקום למקום, איננו מתערים בשום מקום, בשום מקום לא
רוצים בנו ואולי בצדק. תמיד התחטאנו לפני ה´, נתנו כסף לרוצחינו ורצנו
ממקום למקום.. תמיד ובכל מקום טבחו אותנו, ואנו עיפשנו את האויר בדמנו
השפוך... היהודי הוא ברייה שאינה מסוגלת למלא בעצמה אף צורך מצרכיה
ההכרחיים... נעדרת כל רגש אהבה לאיזה מקום שהוא בכדור הארץ, הברייה
שאינה יודעת משום עבודה אנושית.

אכן, ברנר גם כופר מטבע הדברים ב"אתה בחרתנו":

הייתי מוחק מן הסידור של העברי בן הדור את ה"אתה בחרתנו" בכל צורה
שהיא... הייתי מגרד ומוחק את הפסוקים הלאומיים המזוייפים עד לבלי השאיר
זכר, כי הגאוה הלאומית הריקה וההתפארות היהדותית מחוסרת התוכן לא תרפא
את השבר והמליצות הלאומיות המזוייפות לא תועלנה כלום.

אמר המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק -

בעיר ההרגה:

מנוסת עכברים נסו ומחבא פשפשים החבאו/וימותו מות כלבים שם באשר נמצאו.
חלליכם חללי חינם/לא ידענו למה מתם ועל מי מתם ואין טעם למותכם כמו אין
טעם לחייכם.
חציר תלוש העם - ואם יש לתלוש תקווה?

ועל בכיים ונאקתם אומר ביאליק: ככה תאנוק אומה אשר אבדה אבדה. פצעיכם
נאמנים אבל תפילתכם רמייה.

אל תצטרף אליהם ביללתם, אומר אלוהים למשורר "יחללו לבדם צרתם - ואתה אל
תחללנה. וכאשר פשטתם יד תפשוטו, וכאשר שנוררתם תשנוררו".

וב"אכן חציר העם" אומר ביאליק על האופי הלאומי: הוא לא יקום אם לא
יעירנו השוט/הוא לא יקום אם לא יקימנו השוד.

וכך מתאר המשורר הלאומי את עמו:

אכן אובד העם, שואף חרפה ורוק,
אין למעשיו יסוד ולפעלו אין חוק.
אלפי שנות חיי נדוד, גלות גדולה מנשא,
התעו אחור הלב, אבדה עצה מגוי.




ואומר אורי צבי גרינברג:

בתכלית הפשטות ובתכלית הגועל, הקרוא לשמחות בחצרות הפריצים, מפליא לרקד
ריקודים של קדושה להנאת הפריץ הגוי. הוא, היהודי המטורף המנגן "ניגונים
נפלאים לכבוד הפוגרומים ולהוד הטבחים/ ולכל באי עולם: טיטוסים,
פטליורים, מזמר אני את הזמר הנפלא: הוי, בואו אלי, שהשמחה במעוני;
ערכתי שולחני מבשרי ודמי לכם וליהוה על אדמת הסלוים.

היש אלוהים לן שטוב הוא מטיטוס ומני סולדטים על מפתני גבולות? אם
ישנו - הוא בכין, הוא פחדן וטוב לו, כלסבא חולה, המחבוא בין עבים/מאימת
פוגרומים בעיירות ישראל/מה שיך: אלוה? הי, בכין ופחדן יהוה שלנו על
אדמת הסלוים ועושה לו ביצה מבכיו שבכנען.

תשובה ל - 1

19

היטלר אימך שמו היה בין המחות הטובים בעולם אני לא אוהב את היטלר ואם היה
לי אותו וסכין הייתי מוציאי לו הכול מהגוף ועושה מימנו פוחלץ. ואנו חייבים
להעביר לילדינו את המעשים הנוראיים שעשה כדי שלא יכחישו את שואת היהודים
וגם שחס וחלילה לא תהיה שואה שוו.

קרא לפני שתגבב שטויות

5

הכותב לא טען שהוא "מוקסם" מהיטלר.
התיאור שלך של היטלר כעוד "אימפריאליסט" ש"לא היתה לו ברירה" אלא לפשוע
כי גרמניה נדרשה לכניעה ללא תנאי, ותיאורו כאדם שפעל "באופן ראציונלי
ומאורגן" עד הרגע האחרון, כל אלה הם דברים חסרי שחר ומנוגדים לאמת

הבנת הנקרא

6

נוידרפר כותב תוך הטייה קלילה של משמעות דברי: "לא היתה לו ברירה" אלא
לפשוע כי גרמניה נדרשה לכניעה ללא תנאי" -

יש להבין את הנקרא. כתבתי: לא היתה לו ברירה אלא להתאבד
(ולא: "לפשוע"...)

נוידרפר ממשיך וכותב ביחסו לי דברים שלא אמרתי: "תאורו כאדם
שפעל "באופן ראציונלי ומאורגן" עד הרגע האחרון"...

אך כתבתי: פעל באופן רציונאלי ומאורגן ברגע האחרון (ולא: פעל כל התקופה
עד הרגע האחרון באופן רציונלי ומאורגן).

נוידרפר עושה זאת בכך שהוא מכניס מילה אחת: "עד"....

אני כתבתי: "ברגע האחרון". ולא "עד הרגע האחרון".

הבנת הנקרא 2

7

הרי כתבתי שמדובר באדם שגם טעה בגדול וגם הסתבך ברצח עם ובפשעי מלחמה .
וכיצד זה מתיישב עם הדברים שנוידרפר שם בפי "פעל כל הזמן באופן
רציונאלי"? אלא שאני כתבתי שבתקופתו האחרונה הוא פעל באפן רציונאלי
ומאורגן עד הרגע האחרון.

זאת ועוד: המפץ הגדול והביזה הגדולה

8

נוידרפר כותב: "תאורך את היטלר כעוד אימפריאליסט". אך לא טענתי שהיה רק
זה. זאת הגם שגם אימפריאליסטים קודמים היו גזענים, למשל ססיל רודס. אלא
שנוידרפר כמדומה, הוא חסיד האסכולה הרואה בהיטלר תופעה שלא קמה כמוה
ואין דומה לה, תופעת סינגולריות הסטורית, בדומה למפץ הגדול. זה הבל
כמובן, שכן היו גם היו בהסטוריה תופעות דומות. אך הדבר מאפשר לציונים
מסויימים "להצדיק" פשעי מלחמה וטהורים אתניים שנערכו בערביי פלשתין,
בטענה שעברנו דבר גרוע מזה שאין לו דומה.

לכל היסטוריוגרפיה שקרית יש גם סיבות כלכליות. טענת המפץ הגדול
ההיסטורי, מאפשר לאליטות בישראל לסחוט כספים מגורמים במערב, ולהפוך את
השואה לשואה ביזנס, עסק רווחי שאין כדוגמתו.


הדבר גם מאפשר לאליטות להתעמר ביהודים אזרחי ישראל, להשתיק כל ביקורת
כלפיהם, תוך הטלת טרור רוחני בשגב נימלץ אודות השואה. ולעשוק את כספי
הפיצויים של קורבנות השואה ויורשיהם.

כל הזכויות שמורות (C)

9

והנה, ערכתי ניסיון (תחת הפסידונים "בורוצקיה), בשולי מאמר ליום
השואה, לכתוב בנושא הצורר היטלר ימ"ש טקסט נטול נקודות הגרביטציה
הצנטרליסטיות של המפץ הגדול. אין זה רויזיוניזם הסטורי, אלא רק ניטרול
מוקדי גרויטציה מוטים. בכבוד לכותבים האחרים ובפרט למאמרו המעניין
והאינפורמטיבי של לחמן ותודה על הטירחה והמאמץ שהשקיע, באופן שעורר
אצלי את המוזה, כמו שאומרים. מיכאל שרון

Re: זאת ועוד: המפץ הגדול והביזה הגדולה

13

היו מצביאים שיצרו אימפריות גדולות מגרמניה של היטלר.
היו רוצחים שידיהם מגואלות ביותר דם.
היו מטורפים יותר ממנו. וגם כאריזמטיים יותר היו.
כבר היו מנהיגים שגייסו אומה שלמה למלחמה.
היו שונאים גדולים ממנו.
וגם היו יותר ממושמעים הנאמנים אין-קץ לדרכם.
ואפילו יותר שיטתיים ממנו.

ועובדה היא, שמעולם לא הייתה מלחמה חובקת עולם בה נספו כל כך הרבה אנשים בגלל שנאתו של איש
אחד, אידיאליסט חסר פשרות, כאריזמטי שהסיט עממים שלמים בשיטתיות מעוררת בחילה שכזו.

אבל למה שנבלבל אותך עם העובדות והמספרים ? הרי השואה היא עוד גירוש כפר ערבי, לא ?

אין אני מתווכח איתך (ואף מצדיק) באפיון היטלר כאדם.
אבל המסקנות, הו , המסקנות שאתה מגיע אליהם (שואה ביזנס, הציונות וכו´) מעידות על אחד ש...איך
אתאר זאת הכי טוב...
(במילותיך)
"בא לזעזע את הבורגנות".

דומני שטעית

14

"ועובדה היא, שמעולם לא הייתה מלחמה חובקת עולם בה נספו כל כך הרבה
אנשים בגלל שנאתו של איש אחד, אידיאליסט חסר פשרות, כאריזמטי שהסיט
עממים שלמים בשיטתיות מעוררת בחילה שכזו."

היתה עוד מלחמה גדולה שכללה את כל המעצמות, 25 שנים לפני מלחמת העולם
השנייה: מלחמת העולם הראשונה. אבדותיה היו 8 מליון הרוגים ו-7 מליון
נעדרים, לעומת 14 מליון איש במלחמת העולם השנייה.

ראה נתונים שהצגתי על מלחמת העולם הראשונה מול השנייה
http://www.haayal.co.il/thread?rep=57964

ושם לא היה זה "בגלל שנאתו של איש אחד, אידיאליסט חסר פשרות, כאריזמטי
שהסיט עממים שלמים בשיטתיות מעוררת בחילה שכזו".

105 שנה בערך קודם למלחמת העולם הראשונה, סחפה המהפכה הצרפתית
ונפוליאון שבעקבותיה, את המעצמות של אז, למלחה עולמית קודמת, רבת
אבידות, במונחים של אז. גם אז לא היה זה "בגלל שנאתו של איש אחד,
אידיאליסט חסר פשרות, כאריזמטי שהסיט עממים שלמים בשיטתיות מעוררת
בחילה שכזו".

ואם נחזור ל מלחמת העולם השניה , אין להצטרפות יפן ואיטלייה למלחמה דבר
עם "שנאתו הכריזמטית של איש אחד"... היו אלה מעצמות "רעבות", שרצו
לכבוש מרחב אימפריאלי לעצמם ולהצר את המעצמות האימפריאליסטיות בריטניה
וארה"ב".


דומו שכבודו נסחף מדי במילים ריקות ונישגבות, כפי שמייחסים זאת לחשיבה
המזרח תיכונית, ואינו טורח להתמקד בעובדות ולנתח אותן. זאת תוך ניסיון
להדהים אותנו בכמה רעיונות הניראים לא צפויים, אך שאינן לרוב אלא
אסוסיאציות רופפות. סליחה על ביקורתי כלפיך, אך כוונתי טובה ונועדה
להביא אותך לבחון מחדש את גישתך. אולי הגישות הללו עובדות בהרי
מונגוליה, אך כאן זה לא נראה משהו...

הסרט "הנפילה" - מאד יחודי. ראו טריילרים

10

מדהים!!!

http://www.a-film.nl/trailerqfc.php?id=00000661&tid=26

כתבתי לאחר שצפיתי בסרט לידידים בחו"ל:

I saw today Der Untergang. It´s a movie about responsibility when
things are falling apart. After that I could not watch regular TV
films for a while

http://129.142.12.139/deruntergang/

מלחמת העצמאות אינה מלחמת השחרור

11

כיום, בפרספקטיבה של זמן, מצטייר, מבעד למסך הרטוריקה והתעמולה הממסדית-
אוליגארכית, שהזרם ה"סוציאליסטי"-מרכזי בציונות היה במידה רבה שליח
האימפריאליזם הבריטי באיזור. ואם מפא"י ההיסטורית של הישוב היתה במידה
לא מבוטלת שלוחת האימפריאליזם הבריטי, הרי אין תמה איפוא שבתור כזאת
נילחמה מלחמת חורמה באירגוני המרי העיברי, אצ"ל ולחי, שפעלו כנגד
האימפריאליזם הבריטי. זאת תוך הוקעתם, באמצם את התעמולה של
האימפריאליסטים הבריטים נגד המתנגדים לשילטון הזר, הוקעתם של לוחמי
הגרילה הללו כ"טרוריסטים ואנשים פרועים".
_

מדיניות ותעמולת השילטון הזר האימפריאליסטי יושמה על-ידי מש"פ איתו -
מפא"י ההיסטורית, ההגנה והפלמ"ח, החל ברדיפות, המשך בהחרמה, נידוי,
וכלה בטבח - ה"סיזון" ודומיו. זאת תוך גלישה באותה תנופה ל"אלטלנה",
כולל הירי בניצולים ששחו בים, דבר האסור על-פי המשפט הימי וחוקי המלחמה
במשפט הבינ"ל.


הקלק עלי - http://www.saveisrael.com/martyred/martyred.htm
וחכה מספר שניות לשיר

שלא לדבר על תעמולת הזוועה כנגדם, שנימשכה גם אחרי מלחמת הקוממיות
(המלחמה הישראלית-ערבית הראשונה), בהמשך למומנטום בשרות האימפריאליסטים
הבריטים נגד לוחמי השחרור העבריים - ההחרמה "בלי חירות ומק"י, מצד בן-
גוריון, שלילת אפשרויות תעסוקה, ואימוץ האלמנטים העיקריים של התעמולה
הבריטית כנגד לוחמי המרי העברי - הצגתם כ"אנשים פרועים וחסרי אחריות",
חסרי שיפוט וטרוריסטים בנישמתם, כשם שעשה השילטון הבריטי. גישה זאת,
מורשת שנות מילחמת השיחרור באימפריאליסט הבריטי, נימשכת עד ימינו, כאשר
נישללת מדוברי ימין ההקשבה לטעוניהם, בשם האמירה, שהחלו בה הבריטים,
שאלה אנשי פרע וטרוריסטים בנישמתם ו"אין לשעות לתעמולתם של טרוריסטים,
שהרי היא חסרת תוקף"..


ניתן להבין ש"פ זה של הזרם המרכזי-סוציאליסטי עם השילטון הבריטי בתקופת
הצהרת בלפור ואחריה, אך לא ניתן להבין זאת לאחר שהבריטים נטשו במידה
רבה את מחוייבותם לכתב המנדט, ומשרד המושבות החל יותר ויותר לנקוט
במדיניות פרו-ערבית, בפרט עם עליית הנאציזם והתחרות עם משרד החוץ
הגרמני על אהדתו של העולם הערבי - דבר שהתבטא בהגבלת ההגירה לא"י תוך
היענות לדרישות הערבים, ב"ספר לבן" בזה אחר זה וכיוצא באלה.


נראה איפוא שמעניין האינטרסים המשותפים, נישארה בעיקר האינרצייה של
חנופה לכוח השולט, ללא כוח רצון לבצע תפנית משמעותית. זאת גם לאחר שבן-
גוריון עבר כביכול לאוריינטציה פרו-אמריקנית בוועידת בילטימור, 1942,
וחיים ויצמן הודח מראשות התנועה הציונית.


ואם מפא"י ההיסטורית מתנגדת תקופה ארוכה למלחמת השחרור של הישוב העיברי
מהעול האימפריאליסטי של הכובש הזר, מהי איפוא אותה מלחמה ישראלית ערבית
ראשונה שפרצה ב-1947, לאחר השחרור מהשילטון הבריטי? וכי אין היא מכונה,
גם היא, ולמעשה, רק היא, "מלחמת השיחרור"?


שחרור ממי, אגב? והרי היא פרצה בעיקר כובדה, עם פלישת מדינות ערב לא"י,
לאחר שהנציב העליון הבריטי האחרון, גנרל אלן קנינגהם, כבר הופיע בצילום
מפורסם שהתפרסם בעיתונות העולמית, מפליג, זקוף וגאה, בסירה הנושאת
בחרטומה את דגל האימפריה, לעבר המשחתת הבריטית "אוריאלוס" בנמל חיפה,
שפינתה אותו מא"י, והפליגה מערבה, לעבר מלטה, לאחר שהתזמורת ניגנה את
ההימנון הבריטי ונס הנציב הורד מהתורן. וכך הסתיים השילטון הבריטי
בא"י, לאחר שקודם לכן פונו בהדרגה שאר אנשי הממשל והצבא הבריטיים.


וכך, ניתן להניח איפוא, שהמלחמה הישראלית ערבית הראשונה (מלחי"ר I, על
משקל מלחה"מ I), או מלחמת הקוממיות, אינה כלל מלחמת השיחרור. השם הזה,
דומה שהוא בבחינת הטעיית הציבור בישראל על-ידי בן-גוריון שרצה כנראה
להציג עצמו כג`ורג` וושינגטון, ולמחוק הן את זכר מלחמת השחרור של האצ"ל
והלח"י נגד הכובש הזר, והן את זכר ש"פ של ההגנה בראשות מובילים
סוציאליסטים-בולשביקים עם אותו כובש. וכן למחוק את זכרון התנגדות ההגנה
למלחמת השיחרור, תוך ביצוע הסיזון והנאצה שהדביק בן-גוריון למנהיגי
המרי העברי כמו ללוחם מלחמת השחרור העברית ולוחם חירות ישראל מפקד
האצ"ל מנחם בגין - "בגין זה היטלר".


נראה כי בן-גוריון השאיל את השם "מלחמת השחרור" או "מלחמת העצמאות"
כאקט חקייני-משהו של המושג "מלחמת העצמאות האמריקנית" על-מנת להשוות את
עצמו לג`ורג` וושינגטון ולמחוק בדומה, את זכר מלחמת השיחרור האמיתית
ומנהיגיה. אלא שהדבר הוא הטעיית ענק לא מעט שחצנית של הציבור בישראל:
מלחמת העצמאות האמריקנית היתה מלחמה נגד הכיבוש הבריטי של "הישוב"
בצפון אמריקה בראשות ג`ורג` וושינגטון. זאת ממש כמו מלחמת המרי העברי
כלפי הכובש הבריטי. על כן, מנהיגי המרי העברי, מנחם בגין ויאיר שטרן,
הם הדומים מבחינה זו לג`ורג` וושינגטון וללוחמי שחרור אחרים, כגון
נלסון מנדלה. בעוד בן-גוריון, שפגע ואף הרג בלוחמי המרי העברי מתוך מה
שמצטייר כש"פ פעולה עם הכובש האימפריאליסטי הזר, עשוי אולי דווקא לדמות
בהיבטים מסויימים לקוויזלינג. השם הזה למלחי"ר (או "מלחמת הקוממיות")
הוא, במידה לא מבוטלת הונאה של הציבור: שחרור ממי? מהבריטים? אך
הבריטים עזבו את א"י והעבירו את המנדט לאו"מ בעקבות המרי העברי, שהיה
גם הקטליזטור ל"ליל הגשרים" ב-1946 כששהגנה נחלצה לבסוף מעט למרי.


"שחרור" מהערבים? אך הערבים לא משלו בא"י. "שחרור" במובן הנאצי, של
ג`נוסייד כלפי ערביי א"י? לשחרר את הארץ מערביי א"י כשם שהנאצים
רצו "לשחרר" את אירופה מהיהודים? סבורני שאכן, שותפי "העבודה" הערבים,
צריכים להיות מודעים לרמזי הג`נוסייד כלפיהם מצד הזרם הסוציאליסטי-
מרכזי בציונות שהעניק את הכינוי "שחרור" למלחמה הישראלית-ערבית
הראשונה. והרי הישוב היה מדינה לכל דבר כבר ב-44, ולוחמי הבריגדה
היהודית, נילחמו בנאצים באירופה עם דגל מגן הדוד, בבחינת, מלחמתה של
המדינה העברית בנאצים.


והרי, כפי שכתב בן-גוריון ביומניו, הוא אף לא דאג להכין כראוי את
המדינה ("הישוב") מבחינת הצטיידות למלחמה הערבית-ישראלית הראשונה,
ודומה שמעייניו היו פנויים יותר לעשייה או העסקנות הציבורית יותר מאשר
להכנה למלחמה. הדבר, ככל המצטייר, היה גורם מרכזי לכך שמלחי"ר (המלחמה
הישראלית-ערבית הראשונה) עלתה בקורבנות ענק - 6000 חללים, אחוז אחד
מאוכלוסיית המדינה וטובי הנוער - והתמשכה, אותה מלחמת קוממיות, יתר על
המידה. זאת כשבשלב מסויים נואשו האמריקנים וגורמים באירופה מיכולתה
לנצח של המדינה, עקב הכשלונות הגדולים עד ההפוגה הראשונה, ופעלו לקצץ
בטריטוריה שלה (איזור הנגב) על-מנת לפייס את הערבים, בשלחם למשא-ומתן
זה את הדיפלומט השוודי הרוזן פולקה ברנדוט (שאמנם, חוסל, שוב, על-ידי
לוחמי המרי והשחרור העבריים, והמזימה הזאת סוכלה).


אכן, נעשה ונעשים סילופים היסטוריים על-ידי הזרם השמאלי-ממסדי בציונות.
חשובים ביותר דברי ההיסטוריון סידני ציון, כי מלחמת השחרור למעשה, אינה
אלא מלחמתם של אצ"ל ולח"י לשחרור הישוב או המדינה, מהכובש הזר.


ולמה אני אומר מדינה? רבים שהיו כאן בתקופת המנדט, כולל הורי, סיפרו
לי, כי בשנות ה-40 היה "הישוב" מדינה לכל דבר, עם מוסדותיו העצמאיים,
עיתוניו, וכל שאר הדברים העושים מדינה. כשגאנה או דרא"פ היו כבושות על-
ידי האנגלים, האם לא היו אלה מדינות? האם אלג`יר שלוחמי המחתרת שלה
נילחמו בכיבוש הצרפתי, לא היתה בתחילת שנות ה-50 מדינה? ומה עם הודו
סין (ויטנאם) שהו צ`י מין ואירגון הגרילה שלו לחמו לחירותה תחת הכיבוש
הצרפתי?


כך, וקשה לי לאמר זאת, עקב ההרגל האהוב של חגיגות "יום העצמאות"
(עצמאות ממי?), אך ניראה שהשם "מלחמת השחרור", הינו במידה רבה טעות או
סילוף מגמתי. זוהי למעשה, כדברי ההיסטוריון סידני ציון, מלחמתה הראשונה
של המדינה כנגד הערבים, וכנגד פלישת מדינות ערב, ממש כשם שצרפת לאחר
המהפכה הצרפתית, נילחמה נגד פלישת מדינות אירופיות שכנות לשיטחה.
___

"לא כשר!". הזרקור התעמולתי של ב.ג.

אכן, מול המכנים את אירגוני הפורשים "פאשיסטים ונאצים", יתכן שאצ"ל
ולח"י אימצו גם אלמנטים בודדים של הפאשיזם האיטלקי (ראה רשימתי למטה:
על אימוץ אלמנטים פאשיסטיים) וגם אותם לא באופן מלא ובוודאי שלא תוך
חקיינות מלאה של אותם אלמנטים אצל הפאשיזם האיטלקי.

אבל, בן-גוריון עט על "המציאה"... וכוון דווקא כלפי אלמנטים בודדים אלה
זרקור תעמולתי ענק. כמובן, הוא התעלם לחלוטין, איך לא, מהליברליזם
הסובלני ונעדר הפנטיות של ז´בוטינסקי, ומנימתו הרציונלית והשקולה,
שהינה כה מנוגדת לדרמטיות התיאטרלית והמתלהמת של מוסוליני. ואף לזאת של
מנהיגי "הפועלים העיבריים" בלהט נאומיהם מלאי המליצות.

והרי כפי שראינו, אין פלא בכך שבן-גוריון עשה כאן מסע אדיר של שטיפת
מוח והסתה, תוך הפעלת זרקור באופן סלקטיבי, ותוך הטיית העובדות כרצונו.
אין פלא, שהרי הוא היה שלוח האימפריאליזם הבריטי, משרתו הנאמן בדיכוי
לוחמת השיחרור העיברית.

אז מה רצית, שהוא יאמר, אני פועל בשליחות האימפריאליזם הבריטי, למען
מטרה, נו, לא ממש כה "כשרה" -דיכוי שאיפת היהודים בת 2000 השנה
לעצמאות, הגבלת ההגירה היהודית לא"י -גם כנגד פליטי שואה שהיפליגו
באוניות רעועות לארץ; וכן, חזרה בו, של השילטון הזר, מרוח כתב המנדט
שניתן להם על-ידי חבר הלאומים, וחזרה בו מהצהרת בלפור תוך ריצוי הערבים?

לא, מה לעשות, מסיבות עלומות בן-גוריון לא ממש הודה בכך בפה מלא...תחת
זאת הוא בחר בדרך הקלה והניבזית במיוחד, של האשמת לוחמי השחרור,
בפאשיזם ברוח איטלקית.

"אלה אנשים איומים ונוראים", או כמו שאמר זאת הכובש הזר "טרוריסטים
וכנופיות בריונים חסרות אחריות". גישה זאת, כאמור, כלפי חוגים בימין,
אם לא כלפי הימין כולו, לפי הצורך, קיימת עד ימינו ואף מרימה ראש כיום,
מאז הסכמי אוסלו. וכי לא כינה הכובש הזר, תוך רמז אנטישמי דק, את הלח"י
(לוחמי חירות ישראל) "כנופיית שטרן"? אז אם הם "כאלה", כה "חומים"
וחשוכים וביריוניים ואיומים, אז לא מצווה להרוג ולטבוח בהם (במצוות
האימפריאליסט הבריטי, אך את זה הס מלהבליט...).

וכך, עושים את הסזון (יש לנו כבר חבר´ה את כל ה"צידוק" "לדפוק אותם"
וקשה, כביטוי רבין: "דפקנו אותם על האונייה ודפקנו אותם בים"), ויורים
במצח נחושה בניצולי אלטלנה השוחים במים.

ולימים, צובר בן-גוריון עזוז רטורי-תעמולתי נוסף, ו"זה" כבר מפסיק
להיות הפאשיזם האיטלקי, והופך להיות לנאציזם בכבודו ובעצמו: "בגין זה
היטלר", כפי שהוא קובע החל מתחילת שנות ה-40 ואילך. וחורץ בכך גורלות
של אנשי ימין -נייט למשרות בעלות משמעות, נייט לשותפות בחיים הפוליטיים
("בלי חירות ומק"י) וכל שאר רכיבי שילטון החושך של בן-גוריון בשנות ה-50
עד 1963 .
__

על אימוץ אלמנטים פאשיסטיים

אכן, היו גם מוטיבים הלקוחים מהפאשיזם האיטלקי שאומצו. העדפת העוצמה
הכרוכה באיחוד בני הלאום על ההתפוררות, הפלפול האין סופי והפרדנות בשם
מעמד הפועלים. העדפת האינדיבידואליזם האישי על הליכה כעדר כבשים אחר כל
דמות סמכות מזדמנת. העדפת רוח התנופה והדינמיקה, על הסגנצייה והשחיתות
האישית והקבוצתית.

האם זה כה רע בעצם?, שאתה מעדיף כפיפות והרתמות לדבר לא אישי וגדול
ממך, כמו הלאום , מעדיף זאת על כפיפות רוחנית לאיזה מנהיגון או דמות
סמכות בעבודה או בתנועה? מעדיף רוח התחדשות דינמית על רוח שקיעה חסרת
כיוון הטובעת בפילפול ובשחיתות המידות?

יש להבין שמוסוליני היציב את הפאשיזם מול מגמות התפוררות ודומיננטיות
המאפייה והפשע בחברה האיטלקית, שחיתות, וחוסר יעילות בכל אתר ואתר.
וכנגד השפעת האינטרנציוליזם הבולשביקי.

כנגד אלה היציע הפאשיזם: כוון (מול היעדר כוון ודשדוש בשום מקום),
תנופת עשייה דינמיקה של יעילות ועשייה ולעיתים תחושת טוהר אישי מול
סאוב.

יהודים רבים הצטרפו לפאשיזם האיטלקי. אילוליא חבר מוסוליני להיטלר
ימ"ש, ואילולי אימץ היטלר את הפאשיזם בגוונים שהוא העניק לו, היה
הפאשיזם כיום תנועה מכובדת, על אף התעמולה שעשו נגדיו אויביו -
הבולשביקים.



____

מיכאל שרון העובדות כפי שהן, וכפי שפורסמו בעולם:
אין להכחיש עובדות היסטוריות מוצקות. ספרו המרכזי של אחד ממנהיגי
הגרילה העיקריים כנגד הבריטים, מנחם בגין, נקרא "המרד". ומפרט פעולות
גרילה רבות כנגד האימפריאליזם הבריטי, של לוחמי האצ"ל.

וה"מרד" הזה הרי לא היה מרד כנגד הערבים. שהרי אתה מורד כנגד השילטון.
והשילטון לא היה ערבי. והרי היה ב-36 אף "מרד" ערבי כנגד הבריטים
בשילוב פריעה וטבח מאות יהודים.

היה "מרד" ערבי מלווה במעשי טבח ופרע כנגד יהודים, והיה להבדיל מרד
בגין ושטרן כנגד השילטון הבריטי, תוך הרתעה ותגמול, במקביל, של הערבים -
פעולות תגמול של הגרילה היהודית - אצ"ל (האירגון הצבאי לאומי) ולוחמי
חירות ישראל (לח"י) כנגד הפורעים הערבים ובסיסי התמיכה האזרחית בהם.
נקודה.

אני מצטט מאתר מידע אנציקלופדי לא ישראלי,

http://www.gurupedia.com/b/br/british_mandate_of_palestine.htm


שהוא מן הסתם גם לא אתר מידע פרו- ישראלי ואפילו לא יהודי, אתר הנוקט
בגישה "סטנדרטית" של הצגת עובדות היסטוריות מקובלות, כך שאין "לחשוד"
באתר אנציקלופדי זה באהדה דווקא לעמדת, נניח, מנחם בגין ויאיר שטרן:


The Haganah was formed on June 15th, 1920. Beginning in 1936,
several Jewish groups such as Etzel (Irgun) and Lehi (Stern Gang)
conducted their own campaign of violence against British and Arab
targets.


Great Uprising
Main article: Great Uprising

In 1936 the British proposed a partition between Jewish and Arab
areas, which was rejected by both the Arabs and the Zionist Congress.

In 1936-1939 the mandate experienced an upsurge in militant Arab
nationalism, that became known as the Great Uprising. The
Palestinian Arabs felt they were being marginalized in their own
country, but in addition to non-violent strikes they resorted to
terrorism, that left hundreds of Jews dead. The Jewish organization
Etzel replied with its own terrorist campaign, with marketplace
bombings and other violent acts that killed hundreds. Eventually,
the uprising was put down by the British, with the help of the
Jewish self-defence organization, Haganah.


__

תגובות הקוראים

נכתב ע"י אורי מילשטיין ב 14/03/2006
מיכאל, את מלחמת תש"ח כינה בן גוריון "מלחמת הקוממיות" ולא "מלחמת
השחרור". את השם "מלחמת השחרור" הדביקו למלחמה הזאת אנשי הפלמ"ח כדי
להשכיח את השם "מלחמת השחרור" שכינו אנשי אצ"ל ולח"י את המלחמתם
בבריטים.


נכתב ע"י מיכאל שרון ב 14/03/2006
אורי, אם כך, לפחות בבן גוריון היתה הגינות מסויימת ודיוק בהתייחסות.
ואילו אנשי הפלמ"ח עסקו במניפולציה תעמולתית שיקרית לא רק ללא בושה,
אלא גם תוך מחיקת מפעלם הגדול של אחרים במאבק הציוני, מתוך העדפת
בוכלטריה של שיקולים סיעתיים ועסקניים.


נכתב ע"י שמעון מנדס ב 15/03/2006
מיכאל, צריך לעשות הפרדה בין הנושאים. להערכתי, בן-גוריון הלך עם
האנגלים, כי סבר שבשיתוף פעולה אתם הם יתנו לו מדינה. להזכירך, גם
עבדאללה הראשון, מייסד הממלכה ההאשמית, עשה אותו הדבר. גם הוא האמין
שהאנגלים יקיימו את הבטחתם לאביו, להקים ממלכה כל-ערבית. נושא
הטרמינולוגיה, שחרור או קוממיות, לא ישנה את מקומם של המנהיגים
בהיסטוריה. העם ידע להעריך את פעילותם של האצ"ל והלח"י בתקופת השלטון
הבריטי. הדברים יבואו לידי ביטוי יותר מוחשי, כאשר יסוף הדור הזה מן
הארץ. בפרשת "אלטלנה" מנחם בגין עשה שגיאה רבתי כאשר סירב למסור את
אניית הנשק לידי הממשלה. הוא רצה לפרוק את הנשק, לתת לכוחות האצ"ל את
העדית של הנשק, ואת השאר הוא רצה לתת למדינה. לכך בן-גוריון לא יכול
היה להסכים. פרק ה"סזון" הוא אכן המכוער שבמעשיו של השמאל דאז. להסגיר
לוחמי-שחרור יהודים לידי השלטון הזר, זה משול לקניית שלטון בדם, במקום
בכסף. לקראת סוף עונת "הסזון", הם ניחמו על מעשיהם, והיו מי שהציעו
ל"יאיר" לתת לו מחסה באחד הקבוצים - אני אומר את הדברים מתוך זכרון,
ולא מתוך ידיעה ברורה. ההמנון של לוחמי החופש שכתב "יאיר", זה מעשה
אומן של אדם משכיל שוחר תרבות. בכל פעם שאני שומע אותו, שערותי סומרות.
אני מאד מקווה שבצוואתו, בקש יצחק שמיר, שההמנון הנ"ל יושר על ידי
מקהלת זמרים מקצועית, ליד ארונו שיוצב ברחבת הכנסת. מגיע לו לעם ישראל
דהיום, הדור אשר לא ידע את "יאיר", לשמוע את ההמנון במסגרת ממלכתית, על
מנת שיבינו איך פעלו הצעירים של התקופה ההיא.



נכתב ע"י מיכאל שרון ב 15/03/2006
מר מנדס היקר, תודה על הדברים מאירי העיניים שאתה מביא כאן. יש בהם
הרבה תובנה חכמה של אדם מסור. ושוב תודה.

היטלר

12

מבלי להיכנס לוויכוח המרתק שהתפתח כאן כהמשך למאמר אני רוצה לחזור
במשפט להיטלר. ולא בגלל " השואה היהודית" אלא מעצם הרעיון שאפשר היה לו
לחשוב על הכחדה כזאת מסודרת.
ממנהיגי התקופה יש רק שניים שאישיותם מרתקת ומעלה שאלות אין ספור. לא
סלובן מילוסוביץ ולא אחמנידג´אר יעורר איזו שהיא סקרנות אישית.
היטלר ככוח מניע אדיר לכיוון הרוע המוחלט, וביכולת שלו לסחוף אחריו את
צאצאי בטהובן שילר גטה וכל גאוני המחשבה והתרבות.
סטלין מרתק בדרך דומה. איש שנלחם נגד עמו.
אני זוכר כמה ריגש עניין ומשך את הלב סיפור לילו האחרון של סטלין. איך
רציתי לדעת עוד ועוד פרטים. מי עמד לידו ליד מיטתו מי החליט איזו החלטה
מי אמר מה. איך התחברה לה חבורת הפחדנים ששירתה אותו.
ואם היטלר,תמיד עמדה מולי שאלה אחת הנוגעת חנסיון ההפיכה נגדו.
ניסיתי לברר ולא קיבלתי תשובה חד משמעית מעוולם אם אותה קבוצה ואותם
מאות ואולי אלפים שהוצאו להורג אחרי הנסיון היו נגד הנאציזם או נגד
היטלר עצמו כשהבינו שהוא מוליך להפסד במלחמה והם חשבו שהם יכולים עדיין
להביא לשינוי ולנצח.
היום מתייחסים אליהם כגיבורים. אני לגמרי לא בטוח שזה העניין. דומני
שהם היו נאצים נשארו כאלה ורצו להחליף את מי שנראה להם מנהיג כושל.

מרד ה-20 ביולי 1944 של האליטה הפרוסית

15

מר לחמן היקר, נושא מרד ה-20 ביולי של קולונל שטאופנברג ועמיתיו מתועד
היטב. לא היו אלה נאצים, אלא גרעין האליטה הפרוסית הוותיקה, שרבים
מבניה התנגדו להיטלר עוד מ-1933 ותכננו התנקשויות בחייו, עוד מלפני
מלחמת העולם השנייה. במסע הבחירות של 1933 יצא היטלר נגד האליטה
הפרוסית הוותיקה שייצג אותה פון פאפן (אנטרופוסוף אגב, חסיד של מיכאל
שטיינר וגיתה), ובתעמולת הבחירות הוא כינה אותם בורגנים מנוונים וכד´.
היו אלה אנשים חדורי ערכים של מצפון ומוסר גבוה, רוח אחריות, והם לא
ראו בעין יפה את כיבוש השילטון על האומה הגרמנית על ידי מה שתפסו
ככנופיית פוחחים, תוך הדחת האליטה הוותיקה. בדיוניהם במשך השנים הללו
של שלטון הנאציונל סוציאליזם, העלו אנשים אלה שאלות אתיות ומטאפיזיות
לרוב. עליהם נימנו טובי הקצינים של גרמנייה, כמו רומל, פון רונדשטדט,
היינץ גודריאן ואחרים. היטלר התייחס אליהם בחשדנות, ואף הידיח חלק מהם,
תוך השפלתם וטויית עלילות כזבים כנגדם, עוד ב-1938.


לגופו של עניין, עוד טרם המלחמה התנגדו לה, וקיימו מגעים עם המודיעין
הבריטי. מטרתם היתה הפסקה מיידית של המלחמה, והצלת כבודה של גרמנייה,
כאומה בעלת תרבות גבוהה, לאחר שראו עין בעין את זוועותיו של היטלר.

היטלר ושלוחו, תובע בית הדין העממי, פרייזר, ניצלו את ההזדמנות כדי
להשפיל ולחסל לאחר כשלון המרד את כל ראשי האליטה הפרוסית.

Re: מרד ה-20 ביולי 1944 של האליטה הפרוסית

16

ובכל זאת, הם חיכו הרבה מדי. מה שמחשיד אותם בכל זאת. 1944 כבר הייתה שנת מפלה גדולה
לגרמנים.
הם לא התארגנו בשנים שבהן אפשר היה לראות בזה מהלך אנטי נאצי ברור ומוחלט.
אני יודע שיש נירות שמראים את הדברים. הכרתי אפילו מישהו שאביו היה בין אלו שהוצאו להורג.
אך בעניין הזה אני אני מאמין בקונספירציות :)

מה ששכחתי לציין

17

היו להם ב-39 ו-40 תוכניות להתנקשות וביצוע הפיכה. אלא שניצחונות היטלר
בפולין, צרפת ושאר אירופה, טרפו את קלפיהם, שכן בעקבות ניצחונות אלה,
הנאציונאל סוציאליזם זכה לפופולריות גורפת בגרמנייה, והם העריכו
שבנסיבות של ניצחונות גדולים אלה, אין למרד שלהם כל סיכוי, והשעו את
תוכניותיהם.

אדולף היטלר חי קיים ומתבגר בעולם המוסלמי

18

במסגרת ראיון בעיתון "הארץ עם חברת הפרלמנט ההולנדי המוסלמית האמיתה
עייאן הירסי עסלי יש את הקטע הזה:



עיתונאית "אם היינו יושבות ככה לפני 20 שנה, מה היית חושבת עלי?

הירסי עלי "בטח לא הייתי מאמינה שיהודייה, ´יהוד´, יכולה להיות בחורה
מקסימה וממושקפת".... בהקשר של השאלה שלך, לא הייתי יכולה להאמין שאת
נראית כמו בן אדם. למעשה, לא הייתי יכולה להאמין שאת בכלל בן
אדם. ´יהוד´ הוא לא בן אדם. היהודי הוא הרשע בהתגלמותו. היהודי הוא
השטן. אני גם חושבת על שלוש הקללות הכי איומות שיכולת להשתמש בהן בעולם
שלי. כל כך איומות, שאם היית רוצחת בגללן, האנשים סביבך היו מסוגלים
לקבל את זה בהבנה. הקללות היו ´יהוד´, ´שורי´ ו´חניס´. ´שורי´ הוא
קומוניסט. ´חניס´ הוא הומו".

עיתונאית :יופי. אנחנו בחברה טובה. תארי לך מה חושב לעצמו עכשיו יהודי
שהוא גם הומו וגם קומוניסט.

עלי "כן. זה מצחיק, אבל זה אבסורד. אני גם נזכרת בעוד דבר מהתקופה
שהייתי ילדה צעירה מאוד. המשפחה שלי הגיעה לריאד, לג´דה, בתחילת ´בום´
הנפט באזור. אני זוכרת שהשלטונות בנו משאבת נפט ענקית. תהליך הבנייה
התעכב והסתבך. כשהבנייה נגמרה סוף סוף, העובדים הורידו את המכסה של
המשאבה וחיכו. אבל במקום הנפט שהמתינו לו כל כך הרבה זמן פרץ סילון
מים. ואני זוכרת את אמא שלי אומרת לי: ´את רואה, היהודים עשו את זה עוד
פעם´. אנחנו אולי יכולות לצחוק על זיכרון הילדות הזה כאן, בחדר, אבל
למעשה אין פה שום דבר מצחיק. כי המחשבה הזאת מתפשטת בכל רחבי העולם
המוסלמי, ומשתרשת במדינות בהן אנשים מעולם לא הכירו ולא ראו יהודים.
אני חושבת שזהו דבר שאתם צריכים לשים אליו לב".

עיתונאית :אני חייבת להבין את המחשבה הזאת, על היהודי, בצורה יותר
מדויקת. אם אני לא בן אדם, מה אני? שטן בצורת אדם? חיה?

עלי : "אני חושבת על זה יותר בהקשר של דימוי פנימי, לא חזותי. תחשבי
עלי בתור ילדה. יותר ויותר אני שומעת מההורים שלי, מהסביבה שלי,
שהיהודים, ה´יהוד´, מביאים רעב, בצורת, מלחמות. יש להם הרבה כוח,
ל´יהוד´. יש להם הרבה כסף. הם שולטים על העולם. כשהם שולטים על העולם
הם יכולים להיראות נדיבים, אבל הם גם מפעילים נשק של רשע ופיתוי. מעל
הכל, המשימה שלהם היא להסיט את המוסלמי מהדרך הנכונה. הם מנצלים אותנו
בכל מיני דרכים איומות שיגרמו לנו להישרף בגיהנום. זאת היתה התמונה
שהיתה לי בראש".

"אני חושבת שזהו דבר שאתם צריכים לשים אליו לב "אומרת עלי והיא צודקת
שהרי בדיוק מעולם המחשבה הזה מהחוגים האנטישמיים המטורפים חובבי
הקונספירציות של גרמניה ואוסטריה בראשית המאה העשרים יצאו לבסוף אדולף
היטלר וחבורת עוזריו החולניים ,הימלר גבלס ,בורמן רוזנברג וכל השאר
ועולמם הרוחני והתיאוריות המטורפות שלהם עוצבו בדיוק על ידי רעיונות
מסוג זה שתיארה עלי .

נראה לי שיש מקום לחשוש שההיטלר של העולם המוסלמי וחבר מרעיו כבר נולדו
וזה בהחלט יכול להיות במקום שבו לא נתקלו מעולם ביהודים כמו סומליה
וברגע זה ממלאים את מוחם ומטריפים עליהם את דעתם ברעיונות
קונספירציה מטורפים שונים ועם גרסאות שונות של "הפרוטוקולים של זקני ציון .".